ברמאללה ובעזה נערכו אתמול לחגוג את שובם של האסירים הביטחוניים ששוחררו. 21 האסירים שהועברו לגדה המערבית היו צפויים להגיע לקבלת פנים רשמית אצל יו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן במוקטעה ברמאללה. משם הם יצאו אל בתיהם – שם נערכו לחגיגות לכבודם. אמו של יאסר עבד רבו, האסיר הוותיק ביותר שהשתחרר, תושב בית לחם, אמרה אתמול: "זה חלום שהתגשם. לא האמנתי שהבן שלי ישתחרר עוד כשאני בחיים. רק כשאראה אותו בבית באמת אאמין שהוא כאן".

אתמול נודע כי כל אסיר שמשתחרר במסגרת המו"מ מקבל מהרשות הפלשתינית מענק בגובה עשרות אלפי דולרים בהתאם לוותק שלו ולתקופת הזמן שריצה בין כותלי בית הסוהר בישראל, זאת מלבד תקציב חודשי הנע בין 2,500 ל־4,500 שקלים בחודש.

בני משפחות שכולות ויו"ר אלמגור, מאיר אינדור, הגיעו אמש (שלישי) אל כיכר רבין בתל אביב במטרה להפגין במקביל לביקורו של מזכיר המדינה של ארצות הברית ג'ון קרי במקום. קרי הגיע להניח זר במקום הרצח של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל.

בעוד קרי נפגש עם ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי ,ובתו של רבין ,צעקו המפגינים ססמאות כמו "לא לשחרור מחבלים ולא לשחרור רוצחים", "בוא ודבר עם משפחות קורבנות הטרור" ו-"הדם שלנו אינו זול". מזכיר המדינה ניסה להבין מה צועקים ואז אחד המארחים אמר לו: "נגד שחרור מחבלים", קרי הבין והמשיך בטקס.

ליזי המאירי, אחת המפגינות, סיפרה על מטרת ההפגנה. "הגענו משפחות נפגעי טרור ויו"ר אלמגור, לאחר שקרי סירב להיפגש עם נציגי משפחות שכולות, בעוד הוא לוחץ לשחרור רוצחי יקיריהן. קרי לא התייחס אלינו, גם כשיצא מהמקום. אז רק צעקנו לו בוז. מאנשים שהיו בפנים, הבנו שהוא שמע אותנו היטב, אך בחר להתעלם מאיתנו".

הפעילים מתכוונים להמשיך בצעדי המחאה גם היום (רביעי) והם יקיימו בשעות הערב משמרת מחאה מול מלון מצודת דוד בירושלים, המלון בו מתארח קרי.

"אנו חייבים למחות נגד הלחץ שמזכיר המדינה מפעיל על הממשלה בעד שחרור הרוצחים", מבהירים המארגנים, "ונגד המשך המשא ומתן על גב המשפחות השכולות".

מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי הגיע הערב (יום ג') לכיכר רבין בתל אביב כדי להניח זר באנדרטה לזכר ראש הממשלה יצחק רבין שנרצח במקום ב-4 בנובמבר 1995. קרי הבטיח כי הוא ימשיך לעבוד להשיג הסכם בין ישראל לפלסטינים.

קרי מניח את הזר באנדרטת רבין (צילום: רויטרס)

קרי דיבר כשלצדו בתו של רבין, דליה, וראש העיר תל אביב, רון חולדאי. בעת דבריו, כעשרה בני משפחות שכולות שהגיעו למקום החלו לצעוק קריאות בוז וקריאות נגד שחרור המחבלים.

קרי אמר כי "אנו נמשיך לעבוד על השלום ואני מבטיח לישראלים שאמריקה תעמוד לצדה לאורך כל הדרך. אנו מאמינים שזה דבר אפשרי שטוב לכולנו. חשוב להשיג הסכם שלום שישמור על ביטחונה של ישראל. אנחנו מחויבים ששתי המדינות יחיו ביחד".

(צילום: AFP)

רבין שר את "שיר לשלום" עם מירי אלוני דקות לפני הרצח (צילום: מיכאל קרמר)

לאחר דבריו של קרי דיבר ראש העיר חולדאי, והוא אמר: "רבין נרצח משום שרצה להשיג שלום. מנקודה זו, אני רוצה להגיד לך, המזכיר קרי, שעם ישראל רוצה בשלום, ואני רוצה לאחל לך בהצלחה".

בסיום דיברה גם דליה רבין ופנתה לקרי: "אני מאוד מעריכה ונרגשת שהגעת לנקודה הכאובה הזו בתל אביב שבה חייו נלקחו ממנו באכזריות לפני 18 שנה. כולנו מאחלים לך את המיטב כי כולם מבינים שזו הדרך היחידה – דרכו של אבי, שאולי הקדימה את זמנה. 18 שנים זה די זמן והגיע הזמן לעשות שלום בין ישראל לפלסטינים", אמרה דליה רבין.

מאיר אינדור, יו"ר ארגון אלמגור, מחה מול הטקס שבו השתתף קרי לזכרו של רבין ואמר: "באנו למחות על היחס של קרי אלינו. ביקשנו להיפגש, אבל עם הרוצחים ומעללי הטרור האיראני יש לך זמן להיפגש? זו צביעות, אנו חושבים שהטקס צבוע ביסודו. קרי לא ראוי לעלות לקברו של רבין שסירב לשחרר רוצחים".

אתמול ציינו בישראל את יום השנה ה-18 לרצח רבין. יו"ר העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ', אמרה בישיבת הסיעה כי "אחת המסקנות היא שאסור לציבור להיות אדיש, אסור להפקיר את הרחוב לשוליים קיצוניים… הציבור במידה רבה הפנים את זה אבל לא מספיק, ואותה הסתה נגד הדמוקרטיה ואותן הצעות חוק קיצוניות וקשות שבות ועולות כמו פטריות רעל מעת לעת".

דליה, בתו של רבין, סיפרה בראיון לתוכנית הבוקר של ערוץ החדשות הבינלאומי i24news על מורשתו של אביה ומתחה ביקורת על הממשלה הנוכחית. "אולי הזמן יוכיח שאין אלטרנטיבה אחרת ועלינו להתקדם לכיוון מה שאבי ניסה לעשות לפני 20 שנה, אולי הקדים את זמנו", אמרה רבין.

יו"ר הקואליציה יריב לוין (הליכוד ביתנו), ח"כ יוני שטבון (הבית היהודי) וח"כ שמעון אוחיון (הליכוד ביתנו) יוזמים דיון דחוף בוועדת החינוך של הכנסת כדי לדון בדו"ח של תנועת 'אם תרצו' שלפיו כשליש מהתיקים של הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת חיפה ייצגו אסירים ביטחוניים שביקשו לשפר את תנאי כליאתם.

"מדובר בשערורייה נוספת מבית מדרשה של אוניברסיטת חיפה, אשר תחת אצטלה של חופש אקדמי פוגעת בחופש הבחירה של הסטודנטים וכופה עליהם אג"נדה פוסט-ציונית קיצונית תוך שיתוף פעולה פסול עם ארגונים אשר מעניקים תמיכה לגרועים שברוצחים. הדבר הזה חייב להיפסק", אמר ח"כ לוין למעריב.

יו"ר הקואליציה יריב לוין (צילום: אריק סולטן)

לוין קרא לשר החינוך שי פירון להתערב מיד בפרשה, "ולהגן על הסטודנטים המולכים שולל על ידי תוכניות אלה והגיבוי שאוניברסיטת חיפה נותנת להם". מאיר אינדור, יו"ר ארגון 'אלמגור', שפועל למען נפגעי הטרור, אמר אתמול: "המשפחות השכולות ונפגעי הטרור זועמות בשל הגילויים האחרונים על תמיכת האוניברסיטה במחבלים. בחיפה חיה אוכלוסיית נפגעי טרור ומשפחות שכולות שבעבר נאבקו יחד עמנו למצות את הדין עם המחבלים שפגעו בהם, ולא ראינו את האוניברסיטה מציעה לנו את שירותיה".

סא"ל במיל' אורן תמם, אחיו של החייל משה תמם שנחטף ונרצח ב-1984 בידי מחבלים ערבים אזרחי מדינת ישראל, אמר: "בדרך מחופש אקדמי לסיוע אקטיבי למחבלים ארכי-רוצחים נחצו כל הקווים האדומים בעוד הפוליטיזציה באוניברסיטת חיפה חוגגת.

"פעילי שמאל קיצוני וסטודנטים עמלו בשנים האחרונות בסיוע אקטיבי למרצחים ובהם לאחד מרוצחי אחי, ווליד דקה, באינסוף עתירות לשירות בתי הסוהר, לפרקליטות, לבתי המשפט ולנשיא המדינה. עתירות אלו אפשרו לו להתחתן במהלך שהותו בכלא, אפשרו לו ללמוד לתואר ראשון ושני, כאשר המימון מגיע מארגוני הטרור".

מארגון "אלמגור" גם נשלח מכתב לנשיא אוניברסיטת חיפה, עמוס שפירא, ובו נאמר כי "התחושה שעוברת בקרב המשפחות השכולות והפצועים היא מצערת, מכעיסה ומקוממת. דווקא בימים אלו, שבהם אנו נאבקים משפטית נגד קבוצה של מחבלים, אנו חשים היעדר יוזמה כזו (כמו זו של הקליניקה המשפטית) לגבי נפגעי הטרור, שרבים מהם נמצאים תמיד במאבק ציבורי ומשפטי נגד שחרור מחבלים, כולל פניות לבג"ץ.

"בחיפה, למשל, חיה אוכלוסייה של נפגעי טרור ומשפחות שכולות שבעבר נאבקו יחד עמנו למצות את הדין עם המחבלים שפגעו בהם, ולא ראינו את האוניברסיטה מציעה לנו את שירותיה, כפי שהיא מעניקה למרבה הצער והאירוניה כעת לחלק מהמחבלים הללו".

לאור מצב זה, מבקשים בארגון, יש להפסיק את הסיוע למחבלים או לייסד קליניקה נוספת שתיצור סימטריה בינם לבין נפגעי הטרור. "אנו מבקשים מכם להפסיק להעניק את השירות המשפטי למחבלים, או לחלופין להקים קליניקה שתשיג צדק לנפגעים על פי חוק זכויות נפגעי עברה. כיום אין לנו קליניקה המסייעת לעמוד מול פרקליטי המרצחים, ואילו הדרגים הממשלתיים פועלים מולם להגיע לעסקאות טיעון עם עונשים מגוחכים, לקצר את עונשם או להעניק להם בכלא תנאי מאסר טובים משאר הפושעים – שלא לדבר על שחרור מוקדם באמצעות חנינות וקיצוב העונש".

לסיכום, כותבים בארגון, "אי אפשר להשאיר כך את המצב הנוכחי, שבו דווקא נפגעי הטרור יופלו לרעה בקבלת סיוע מאוניברסיטה ישראלית".

יו"ר ארגון נפגעי הטרור 'אלמגור', סא"ל (מיל.) מאיר אינדור, התייחס היום (ראשון) למחקר שערכה תנועת "אם תרצו" ופורסם על ידי העיתונאי קלמן ליבסקינד.

על פי המחקר, קליניקות משפטיות מאוניברסיטת חיפה פועלות לייצוג מחבלים במסווה של פעילות אקדמית.

"בעקבות ההגנה האקדמית על המחבלים, אנחנו פונים לאוניברסיטת חיפה ודורשים מהם להקים קליניקה לנפגעי הטרור", אמר אינדור לערוץ 7.

אינדור הדגיש כי "לכל נפגע טרור יש אפשרות לדרוש בשם הצדק שישמרו על החוק. כך למשל קליניקה מסוג זה תוכל לעזור למנוע שחרור מחבלים ולהיות לנו לעזר בפני בג"צים והחלטות ממשלה. אוניברסיטת חיפה, אתם עוזרים למחבלים? תעזרו גם לנפגעי הטרור".

בדו"ח שערכו ב"אם תרצו" ופורסם בעיתון מעריב, אותרו למעלה מעשרים תיקים משפטיים שניהלו הקליניקות האוניברסיטה מאז שנת 2009. רק בשני מקרים ייצגו הקליניקות יהודים. בשאר המקרים ייצגו הקליניקות ערבים, כשאחד מהם לא היה אזרח ישראלי.

סיוע אקטיבי לרוצחים. המחבלים המשוחררים מגיעים לרמאללה, בפעימת השחרור השנייה (AP)

סערה בקרב בני המשפחות השכולות בעקבות הפרסום היום ב-nrg מעריב על פעילות הקליניקות המשפטיות של אוניברסיטת חיפה למען מחבלים פלסטינים. הפרסום, לפי דוח של תנועת "אם תרצו", הסטודנטים למשפטים הפועלים בקליניקה "מסייעים למחבלים ולקידום אג'נדות קיצוניות של ערביי ישראל ושל הפלסטינים, במסווה של פעילות אקדמית".

בני המשפחות השכולות אבי ברומברג ואורן תמם הביעו את זעמם על פעילות הקליניקה כפי שנחשפה בדוח. "ציער אותי במיוחד לראות שאוניברסיטת חיפה נתנה יד וסיוע לרוצח דודי, החייל אברהם ברומברג ז"ל, ולרוצחיהם של אסירים נוספים", אמר ברומברג.

"אברהם נחטף ונרצח בדם קר ע"י הרוצחים השפלים מכפר ערה, סמי יונס, כרים יונס ומאהר יונס. ממשלת ישראל מסבסדת את האוניברסיטה, שהפכה לסניף המגן על טרוריסטים ורוצחים שפגעו במדינה על רקע לאומני".

סא"ל במיל' אורן תמם, אחיו של החייל משה תמם שנחטף ונרצח ב-1984 בידי ערבים אזרחי מדינת ישראל, אמר כי "בדרך מחופש אקדמי לסיוע אקטיבי למחבלים ארכי-רוצחים נחצו כל הקווים האדומים. הפוליטיזציה באוניברסיטת חיפה חוגגת. פעילי שמאל קיצוני וסטודנטים עמלו בשנים האחרונות בסיוע אקטיבי למרצחים ובהם לאחד מרוצחי אחי, ואליד דקה. עתירות הקליניקה אפשרו לו להתחתן במהלך שהותו בכלא, ללמוד לתואר ראשון ושני במימון ארגוני הטרור".

יו"ר ארגון נפגעי הטרור "אלמגור", מאיר אינדור, הביע זעזוע מהגילויים בדוח: "המשפחות השכולות ונפגעי הטרור זועמים על הגילויים על תמיכת האוניברסיטה במחבלים שרצחו את אהובינו ופצעו אותנו. בחיפה חיה אוכלוסיית נפגעי טרור ומשפחות שכולות שבעבר נאבקו יחד עמנו למצות את הדין עם המחבלים, ולא ראינו את האוניברסיטה מציעה לנו את שירותיה – אבל אוניברסיטת חיפה מטפלת במחבלים, למרבה האירוניה.

"פניתי יחד עם אריה בכרך, ראש פורום ההורים השכולים באלמגור, במכתב לנשיא האוניברסיטה, בבקשה להפסיק להעניק את השירות המשפטי למחבלים ולהקים קליניקה שתשיג צדק לנפגעים לפי חוק זכויות נפגעי עבירה".

אוניברסיטת חיפה (צילום: אלכס רוזקובסקי)

דיון דחוף בוועדת החינוך

יו"ר הקואליציה יריב לוין (ליכוד ביתנו), ח"כ יוני שטבון (הבית היהודי) וח"כ שמעון אוחיון (הליכוד ביתנו) החליטו ליזום דיון דחוף בוועדת החינוך של הכנסת כדי לדון בדוח של "אם תרצו", שלפיו כשליש מהתיקים של הקליניקות ייצגו אסירים ביטחוניים שביקשו לשפר את תנאי כליאתם.

"זו שערורייה נוספת מביית מדרשה של אוניברסיטת חיפה, שתחת אצטלה של חופש אקדמי פוגעת בחופש הבחירה של הסטודנטים וכופה עליהם אג'נדה פוסט-ציונית קיצונית תוך שיתוף פעולה פסול עם ארגונים המעניקים תמיכה לגרועים שברוצחים. הדבר הזה חייב להיפסק", מסרו חברי הכנסת.

"הפוליטיזציה חסרת הגבולות באקדמיה בכלל ובאוניברסיטת חיפה בפרט מוחקת את הערכים הבסיסיים של המדינה", אמר ח"כ יוני שטבון. "זהו חוסר אחריות המאיים על הזהות היהודית והציונית של ישראל, ומעבר לכך מהווה רוח גבית לארגוני הטרור. בימים הקרובים, אפעל עם ח"כים נוספים לקיום דיון דחוף בוועדת החינוך של הכנסת שיעסוק בממצאי הדוח החמור".

הוא בירך את תנועת "אם תרצו", שלדבריו "עומדת על המשמר" ו"לא חוששת לגעת במרכז העצבים של החברה הישראלית".

ח"כ שמעון אוחיון (הליכוד) אמר כי "יש פה ניצול ציני של הפעילות האקדמית לטובת ארגונים אנטי-ציוניים הנלחמים במדינת ישראל ובמוסדותיה. ממצאי הדוח מצביעים על מצב מדאיג ומקומם. זהו ניצול ציני של פעילות אקדמית לכאורה כדי לקדם אג'נדה פוליטית אנטי-ציונית. בקליניקות עוסקים בעיקר בנושאים פוליטיים הכוללים ייצוג רוצחים על רקע לאומני. אני קורא לפקולטה למשפטים להיענות למועצת הסטודנטים שלה ולהפסיק את פעולתן של הקליניקות ולהחליפן בקליניקות אחרות, כבקשת רוב הסטודנטים".

מרגע שבג"ץ נתן את האות – שחרור המחבלים היה בלתי נמנע. אבל המחאה, המשיכה ממש עד הרגע האחרון. כמה עשרות פעילי ימין עמדו שעות ארוכות מול כלא עופר בניסיון סמלי לעצור את השחרור. הפעילים הגיעו מוכנים לעימות עם כוחות הביטחון, אבל בשירות בתי הסוהר דאגו שהאוטובוסים שהסיעו את האסירים יעברו הרחק מעיני ההמון. הפגינים קראו: "ממשלת ישראל של לפיד, של נתניהו ושל בנט, אתם ממשלת הפקרת יהודים. בוז לממשלת ישראל!"

המחאה נגד החלטת הממשלה לשחרר 26 פלסטינים שהיו מעורבים בפעילות טרור לפני החתימה על הסכמי אוסלו, נמשכה גם אתמול בבוקר (ג') – עם מיצג שנוי במחלוקת בהר הרצל. על קברי חללי צה"ל בהר הונחו שלטים עליהם נכתב – "סליחה ששכחנו, מותכם היה לשווא". השלטים הללו הצליחו לעורר את זעמם של כמה הורים שכולים, בהם גם עמי יפרח אביו של דני זכרו לברכה, שקבור בהר הרצל. "שילכו להפגין מול משרד ראש הממשלה, שילכו להפגין מול השרים – אלה מקבלים החלטות. החיילים שקבורים פה מזמן כבר לא מקבלים החלטות, ואני חושב שהם עשו מעשה נבלה אחד גדול וזה הכעיס את כל ההורים", אמר עמי.

12 שעות לפני המועד שנקבע לשחרור האסירים הגיש ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" עתירה לבג"ץ נגד המהלך. סיכויי ההצלחה הנמוכים של העתירה היו ידועים מראש, בעיקר נוכח פסיקות קודמות בנושא, אבל המשפחות השכולות התעקשו להשמיע את קולן גם בבית הדין הגבוה לצדק. בין הנוכחים בדיון, אורטל תמם שדודה משה נרצח על-ידי ארבעה ערבים ישראלים. "זה לא דבר הגיוני לשחרר רוצחים, לשחרר אנשים שביודעין, במכוון, ברצון, באו ורצחו", אמרה אורטל, "משהו שם כל-כך צועק ואנחנו כבר איבדנו את המצפן שלנו את מה שאומר לנו מה נכון ומה לא נכון".

אבל, כאמור, העתירה נדחתה ומהלך השחרור יצא לדרך. חמישה מחבלים הוברחו בשעות הערב המוקדמות ברכב שחלונותיו אטומים וחיכו לשחרורם שעות ארוכות במעבר ארז שבצפון רצועת עזה. יתר 21 האסירים שוחררו רק בחסות החשיכה, כדי לצמצם כמה שיותר את הסיקור התקשורתי של חזרתם לשטחי הרשות הפלסטינית.

צילום: רויטרס

ברמאללה ובעזה חגגו הלילה את שובם של האסירים הביטחוניים ששוחררו. 21 האסירים שהועברו לגדה המערבית הגיעו לקבלת פנים רשמית אצל יו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן במוקטעה ברמאללה. את שחרור האסירים העברנו בשידור חי בישראל היום באינטרנט.

משם הם יצאו אל בתיהם – שם נערכו לחגיגות לכבודם. אמו של יאסר עבד רבו, האסיר הוותיק ביותר שהשתחרר, תושב בית לחם, אמרה אתמול: "זה חלום שהתגשם. לא האמנתי שהבן שלי ישתחרר עוד כשאני בחיים. רק כשאראה אותו בבית באמת אאמין שהוא כאן".

אתמול נודע כי כל אסיר שמשתחרר במסגרת המו"מ מקבל מהרשות הפלשתינית מענק בגובה עשרות אלפי דולרים בהתאם לוותק שלו ולתקופת הזמן שריצה בין כותלי בית הסוהר בישראל, זאת מלבד תקציב חודשי הנע בין 2,500 ל־4,500 שקלים בחודש.

בג"ץ דחה אתמול, כצפוי, את העתירה שהגישו ארגון נפגעי הטרור אלמגור ומשפחותיהם של עשרות קורבנות שנרצחו בפיגועים, והמכשול האחרון בדרך לשחרור 26 האסירים הביטחוניים הוסר. אמש לאחר חצות היו אמורים לצאת האסירים מכלא עופר, בדרכם לעזה ולגדה המערבית.

לצד שחרור המחבלים ישראל אישרה אמש בנייה של 1,500 יחידות דיור בירושלים וביהודה ושומרון וקידום הליכי תכנון של עוד 2,000 יחידות. לפי מקור מדיני בכיר מדובר בבנייה בשכונות רמת שלמה וגילה בירושלים, ביישובים אדם, גבעת זאב, מעלה אדומים וביתר עילית באזור עוטף ירושלים ובקרני שומרון ואריאל שבשומרון. מדובר על אישור בנייה באופן מיידי – לתוכניות ידועות שכבר פורסמו בעבר ועברו את כל שלבי התכנון והבנייה המקובלים.

"אין מגבלות בבנייה"

נוסף על כך, אושר קידום תכנון ברמות שונות של תכנון (הפקדה ודיון לתוקף) של עוד 2,000 יחידות דיור. מדובר בתכנון בשכונה החרדית רמת שלמה בירושלים, בגבעת זאב שמצפון לירושלים, בכפר אדומים, אלמוג ומחולה בבקעת הירדן – וכן בשורה של ישובים בשומרון ובבנימין: בקרני שומרון, עלי זהב, יקיר, שילה, טלמון, ברכה, עפרה ובית אל.

לפי גורם מדיני, המהלך מתואם עם האמריקנים. לדבריו "היה ברור ערב תחילת המו"מ, כי ישראל לא תיקח על עצמה שום מגבלה בתחום הבנייה".

בתוך כך נודע אמש כי שר הפנים, גדעון סער, סיכם עם רה"מ בנימין נתניהו על קידום מיידי של כמה תכניות נוספות: בהפקדה בפועל של התכנית להקמת "מרכז קדם" – מרכז תיירות וארכיאולוגיה על חניון גבעתי מול הכניסה לעיר דוד וקידום הגן הלאומי במורדות הר הצופים – תכנית להקמת גן לאומי מצידה המזרחי של אוניברסיטת הר הצופים. התכנית כוללת הוראות להסדרת שטחי פנאי ונופש, שבילי הליכה, שבילי אופניים, חקלאות ושמירה על הטבע.

"אני רוצה צדק"

אתמול קבע בג"ץ, בראשות המשנה לנשיא מרים נאור, כי אין עילה משפטית למנוע את שחרור האסירים הביטחוניים, והפעימה השנייה במסגרת המשא ומתן עם הפלשתינים יצאה לדרך. במהלך הדיון הטעון נשמעו דבריה של אחייניתו של החייל משה תמם ז"ל, שדיברה בכאב ובהתרגשות נגד שחרור האסירים. אורטל תמם אמרה: "שירתי בצבא והייתי לוחמת. אני אוהבת את המדינה הזאת, ואני לא יודעת למה אני בסיטואציה שבה משחררים רוצחים שרצחו חיילים. הייתי שמחה לקום בבוקר ולדעת שנעשה צדק, ולא לשמוע ש־26 רוצחים חזרו להורים שלהם". שופטי בג"ץ ציינו בפסק הדין כי "רוצחיו של משה תמם ז"ל, שהם ישראלים, אינם מועמדים לשחרור במסגרת הפעימה השנייה, ולמעשה אף אחד מ־26 האסירים אינו אזרח ישראלי".

מאיר אינדור, יו"ר ארגון נפגעי הטרור, מסר בתגובה לפסיקת בג"ץ: "המשפחות השכולות ציפו שבג"ץ שהתערב באחרונה בהחלטת הממשלה לטובת המסתננים מאפריקה, יעמוד על הרגליים האחוריות מול הממשלה. שופטי בג"ץ הוכיחו שנפגעי הטרור שווים בעיניהם כקליפת השום כאשר קיפלו את דגל הצדק במקום שהכי חשוב להניפו – מול ארגוני הטרור".

כבר אחר הצהריים עזבו חמישה אסירים פלשתינים ראשונים את כלא עופר והועברו באבטחה כבדה למחסום ארז, בדרכם לעזה. בצהריים סיימו בשב"ס את ההכנות לקראת שחרור 21 האסירים הביטחוניים הנוספים שהיו אמורים להגיע אחרי חצות למחסום ביתוניא, ומשם לגדה המערבית. כל אחד מהמשוחררים חתם על התחייבות שלא לעסוק עוד בפעילות טרור.

שר הביטחון משה יעלון אמר כי לא נעשתה בחירה "בין טוב לרע, אלא בין אופציות שאף אחת מהן לא טובה". יעלון חזר על רוח הדברים של נתניהו השבוע בישיבת סיעתו בכנסת, ולפיהם מדובר בהחלטה קשה במיוחד. "ליבי עם משפחות הנפגעים אבל כממשלה אחראית אנחנו נאלצים לקבל החלטות כאלה. אני מקווה שנדע גם להשכיל ולממש את הרווחים מההחלטה הכאובה הזאת", אמר יעלון.

רכב שב"ס ובו חמשת האסירים ששוחררו לרצועת עזה מגיע למעבר ארז, הלילה (צילום: דייב בוימוביץ')

העתירה נדחתה והשחרור יצא לפועל: 26 אסירים ביטחוניים שוחררו הלילה (רביעי) כחלק מהמשא ומתן המדיני בין ישראל לפלסטינים והועברו לשטחי הרשות, שם התקבלו ביריות שמחה ובצהלות ניצחון. תחילה חצו את מעבר ארז שבדרום חמשת האסירים ששוחררו לרצועת עזה. זמן קצר אחר כך חצו את מעבר ביתוניא 21 האסירים האחרים. אלה המשיכו לרמאללה, שם נערכה לכבודם קבלת פנים במוקטעה, בהשתתפות יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. כ-1,500 בני אדם הגיעו לחגוג את שחרורם. עם הגיעם לרחבת המוקטעה, הניחו האסירים המשוחררים זרי פרחים על קברו של יו"ר הרשות לשעבר יאסר ערפאת.

באירוע ברמאללה נשא היו"ר אבו מאזן דברים לרגל השחרור. "נמשיך במאמצינו להביא לשחרורם של כל האסירים", אמר. "לא יהיה הסכם כל עוד יש אסיר פלסטיני בבתי הכלא", הצהיר. הוא הוסיף כי "כל השמועות הכוזבות על עסקה של שחרור אסירים תמורת התנחלויות הן פסולות. ההתנחלויות הן פסולות".

יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן עם האסירים המשוחררים, הלילה ברמאללה (צילום: יותם רונן)

אמש דחה בג"ץ את העתירה שהגישו ארגון נפגעי הטרור אלמגור וקרובי משפחותיהם של כ-20 ישראלים שנרצחו בפיגועים. בפסק הדין נכתב כי "כפי שבית המשפט קבע בעבר, הממשלה אינה משחררת אסירים אלא ממליצה אילו לשחרר, אולם בסמכותה להביא רשימת אסירים המיועדים לשחרור בפני הגורמים המוסמכים. כך היה בעבר וכך גם במקרה הנוכחי".

אחד המחבלים ששוחררו, הלילה ברמאללה (צילום: יותם רונן)

העתירה ביקשה שבית המשפט ימנע את השחרור הצפוי. בעתירה, שהוגשה באמצעות עורך דין נפתלי ורצברגר, טענו העותרים כי בשלושת החודשים שעברו מאז השחרור הקודם של מחבלים, נמשכו ואף הסלימו אירועי הטרור, כולל רצח של ישראלים. בארגון דרשו לבחון את השפעת השחרורים על המוטיבציה של מבצעי הפיגועים. עוד נטען, כי שרי הממשלה לא קיבלו תמונת מצב ביטחונית עדכנית, וכי נמנע דיון נוסף בהחלטה לשחרר את המחבלים.

כ-1,500 בני אדם הגיעו לחגיגות במוקטעה. רמאללה, הלילה (צילום: יותם רונן)

כמו בעתירות קודמות, שנדחו על ידי בג"ץ, אלמגור טענו כי שחרור אסירים עם דם על הידיים, גם במסגרת מהלך מדיני, הינו צעד הנגוע בחוסר מוסריות, ומהווה פגיעה אנושה בקיומה של חברה המושתתת על ערכי מוסר וחוק. "שחרור אסירים זה לקול מצהלות הרחוב הפלסטיני, ולכאבם של הקורבנות, בני משפחותיהם והציבור הישראלי בכללו, אין בו ולא אקורד אחד של שלום. אדרבה, יש בו משום ליבוי תופי המלחמה והמשך ההרג והפיגוע באזרחי ישראל", נכתב בעתירה.

נציגי הפרקליטות בדיון בעתירה נגד שחרור האסירים בבג"ץ, היום (צילום נועם מושקוביץ')

בנוסף, העותרים טענו כי שניים מהמחבלים שצפויים להשתחרר הלילה כלל לא היו אמורים להיכלל ברשימת המשתחררים, מכיוון שביצעו את הרציחות לאחר הסכם אוסלו. מדובר ברוצחו של יגאל ועקנין וברוצח של אייזיק רוטנברג. "מעבר לשיקולים ולטענות שבמסגרת המשפט המנהלי", נכתב בעתירה, "במקרה דנן נדרשת התערבותו של בית המפשט למען הצדק, צדק במובנו הבסיסי המקראי, שלפיו שופך דם האדם לא יראה אור יום, גם לא משיקולי מדיניות ופוליטיקה גלובלית".

השיירה עוזבת את כלא עופר לכיוון ביתוניא, אמש (צילום: עומר מירון)

במהלך הדיון בבג"ץ, ביקשה המדינה לדחות את העתירה בטענה שהיא אינה מגלה עילה להתערבות בהחלטת הממשלה. לדברי נציגת הפרקליטות, השחרור מתבצע במסגרת המשא ומתן עם הפלסטינים, ובעקבות התחייבויות שנתנה הממשלה. הפרקליטות דחתה את טענות העותרים כי לנוכח השינויים והתחדשות הטרור יש לקיים דיון נוסף בהחלטת השחרור.

עורך דין ורצברגר טען כי אין סיבה לשחרר את המחבלים דווקא הלילה. "אין קדושה להיום בחצות, זו שעה מדומה. בית המשפט לא צריך לחרוג מסדר הזמנים בסוגיות העוסקות בליבה הקשה של ערכי היסוד של המדינה. הטענות ראויות לעיון של יותר משעתיים", אמר נציג העותרים. לדבריו, במסגרת המשא ומתן רף השחרורים עלה. "מדובר ברוצחי ילדים וזקנים באמצעים מזוויעים. המחיר הוא לא עוד איזה גנב מכוניות או מישהו שחשוד בהשתייכות לארגון טרור אלא מחבלים מהליבה הקשה, לכן אנחנו נמצאים ברגע האמת".

ההפגנה שלשום (צילום: טלי מאייר)

"שבית המשפט לצדק יעשה צדק"

אורטל תמם, אחייניתו של רב"ט משה תמם שנחטף ונרצח בצומת בית ליד בשנת 1984, הביעה בפני השופטים את התנגדותה לשחרור. "שירתתי בצבא והייתי לוחמת, אני אוהבת את המדינה בכל נים בגוף שלי ואני לא מבינה למה אני נמצאת בסיטואציה בה משחררים רוצחים שרצחו חיילים", אמרה. "למה אני שולחת את האחים שלי לצבא כשייתכן שהם לא יחזרו הביתה והרוצחים שלהם יחזרו, יחד עם תארים. אני מבקשת שבית משפט לצדק יעשה צדק, לא תמיד צריך להסתכל על הדפים, אלא על התמונה, והיא מראה שהיום ישוחררו 26 רוצחים שרצחו במכוון. שום דבר לא השתנה לאחרונה, למעט זה ששני חיילים שלנו נרצחו. אני חונכתי לשלום, לא למלחמה. אבל זה לא שלום".

העותרים עו"ד נפתלי ורצברגר ומאיר אינדור בבית המשפט העליון, אתמול (צילום: אורי לנץ)

סבא אייזיק רוטנברג היה ניצול ששרד את השואה, עבר את כל התלאות ועלה לארץ ישראל. הוא נלחם במלחמת השחרור ונפצע במנרה. ואחרי כל זה הוא נרצח בדם קר פה, במדינה שלו, שאותה הוא בנה. סבא היה בן 69 ועדיין המשיך לעבוד כי הוא היה איש של עבודה. אני עדיין זוכרת את הבוקר ההוא. זה היה בפסח של שנת 1994. כרטיס הכניסה לפת"ח של שני פועלים ערבים בני 19 ו־23 שעבדו איתו היה לרצוח יהודי, וכך הם רצחו את סבא שלי – בגרזנים. הם נתפסו ונידונו למאסר עולם והיו אמורים להירקב בכלא לכל החיים. עד שהתבשרנו לפני כחודשיים וחצי, בפעימה הראשונה, שהראשון מביניהם, עטיה אבו מוסא, משתחרר לחופשי. ועכשיו, עם הפעימה השנייה, המחבל השני שרצח את סבא שלי – חאזם שביר יוצא גם הוא לחופשי.

מה אני יכולה לומר? שאני כואבת? מאוכזבת? שאין לי אוויר? שמקומם אותי? אני מרגישה ששתי ידיי כבולות. בזמנו, כשדיברו על שחרור גלעד שליט תמורת שחרור מחבלים אבא שלי הלך למאהל של משפחת שליט ואמר שאם השחרור של רוצחי סבא יחזיר את גלעד הביתה – הוא בעד. היה ברור לו שהמטרה חשובה. אבל היום הכל שונה. אבא וגם אני נגד השחרור ונגד המשא ומתן. התחושה היא שמשלמים מחיר כבד כל כך בלי לקבל שום דבר בעצם. לא יצאנו להפגנות או למחאות כי היה ברור שכלום לא ישתנה.

לא אפתח את הטלוויזיה כדי לראות את החגיגות של המחבלים השבים הביתה. מעתה והלאה יהיו לרוצחים חיים שמחים, עם המשפחה והחברים. הם צעירים והחיים עוד לפניהם, וסבא שלי, שהיה יכול ליהנות עוד קצת הפסיד נכד שנוסף לו ואת כל מה שהיה יכול לחוות עם המשפחה. זה קשה.

תוקף. אינדור (פלאש 90)

ראש ארגון נפגעי הטרור 'אלמגור', מאיר אינדור, תוקף במילים חריפות את שופטות בית המשפט העליון אשר דחו מוקדם יותר את עתירת אלמגור ומשפחות החללים נגד שחרור המחבלים הצפוי הלילה.

לדברי אינדור, "הפעם נחצו כל הקווים האדומים – בשחרור רוצחים כבדים. המשפחות השכולות ואלמגור ציפו שבג"ץ שהתערב רק החודש בחוק מפורש לטובת המסתננים מאפריקה, ועמד על הרגליים האחוריות מול הממשלה, יתערב גם הפעם בהחלטת הממשלה".

"שופטי העליון הוכיחו הערב שנפגעי הטרור והחללים שווים בעיניהם כקליפת השום וקיפלו את דגלי הצדק במקום שהכי היה חשוב להניפם, אל מול ארגוני הטרור", הוסיף אינדור, "באלמגור ימשיכו במאבק למען צדק ומוסר במקום שהבג"ץ נכשל בו".

שופטי בג"ץ, המשנה לנשיא מרים נאור, השופטת עדנה ארבל והשופטת דפנה ברק-ארז, דחו את עתירת ארגון אלמגור ומשפחות הנרצחים נגד שחרור המחבלים.

השופטים ציינו בהחלטתם, כי "בסמכותה של הממשלה להביא את רשימת האסירים המיועדים לשחרור בפני הגורמים המוסמכים, אשר ישקלו אם ראוי לשחרר את האסיר הניצב בפניהם. כך היה בעבר, וכפי שהובהר בדיון כך גם במקרה שבפנינו".

השופטים דחו גם את הטענה לפיה השחרור מנוגד להמלצות ועדת שמגר, וכתבו כי "ועדת שמגר עסקה בשחרור אסירים במקרים של חטיפות ישראלים, ולא בשחרור אסירים במסגרת משא-ומתן מדיני. נושא ועדת הנשיא שמגר אינו נוגע איפוא במישרין לעתירה שלפנינו. עם זאת, נדגיש כי טענות העותרים בענין הצורך בפרסום מסקנות הדו"ח שמורות להם, ובמידת הצורך ניתן יהיה להעלותן בהליך מתאים, לאחר מיצוי הליכים".

בג"ץ דחה הערב את העתירה שהגיש ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" נגד שחרור 26 האסירים הפלסטינים במסגרת הפעימה השנייה שנקבעה לפני חידוש המשא ומתן.

המשנה לנשיא בית המשפט העליון מרים נאור כתבה בהחלטתה כי החלטת ממשלה נדונה בשתי עתירות שהתבררו בבג"ץ ובשתיהן נמנע בית משפט זה מלהתערב בהחלטת השחרור. נאור הזכירה את שנכתב בפסקי הדין הקודמים, לפיהם "סוגיית שחרור האסירים היא סוגיה טעונה ומורכבת, העומדת בלב מחלוקת ציבורית, אך השאלה בה על בית המשפט להכריע היא אך ורק השאלה המשפטית – האם קמה עילה להתערבות בהחלטה על שחרור אסירים במסגרת המשא ומתן עם הפלסטינים".

נאור התייחסה לדברי אחייניתו של החייל משה תמם, שדיברה בדיון שהתקיים מוקדם יותר היום וכתבה כי דבריה נאמרו "בכאב ובהתרגשות מובנים נגד שחרור האסירים". נאור ציינה יחד עם זאת, כי רוצחיו תמם, שהם ישראלים, אינם מועמדים לשחרור במסגרת הפעימה השניה, ולמעשה אף אחד מ-26 האסירים איננ אזרח ישראלי. "בכוונת הממשלה, מטעמים ביטחוניים, לבצע את השחרור עוד הלילה, ולאחר ששמענו את טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה שאין עילה משפטית למנוע בעד הממשלה לעשות כן", סיכמה נאור.

באשר לטענת המשפחות לפיה האסירים המשוחררים ביצעו את מעשיהם אחרי הסכם אוסלו, השיבה המדינה בדיון כי המועד הקובע הוא מועד יישום ההסכמים במאי 1994 ולא מועד חתימת ההסכם בספטמבר 1993. נאור כתבה כי "יש בתשובה זו כדי להניח את הדעת".

העותרים טענו כי אפשר לדון בלוח הזמנים, אך המדינה בתגובה טענה כי ההתחייבות כלפי ארה"ב מחייבת את סיום התהליך בתקופה זו, וכי מסיבות ביטחוניות השחרור חייב להתבצע הלילה.בינתיים כבר הוצאו חמשת האסירים המיועדים להשתחרר לרצועת עזה מכלא עופר, והם עושים את דרכם למעבר ארז, שם ימתינו לרגע השחרור.

המחבלים המשוחררים מגיעים לרמאללה בפעימת השחרור הקודמת (AP)

שופטות בג"ץ דחו היום את עתירתה של תנועת נפגעי הטרור "אלמגור" כנגד שחרור האסירים המתוכנן להערב במסגרת פעימת שחרור שניה, כפי שהוסכם בין ישראל לרשות הפלסטינית.

בעתירתה, ביקשה תנועת אלמגור מבג"ץ למנוע את שחרור המחבלים, עליו הוחלט ביום ראשון. מספר המחבלים שישוחררו על פי החלטת הממשלה עומד על 26 מהם 21 אסירים מיהודה ושומרון וחמישה מעזה, שביצעו את העבירות טרום הסכמי אוסלו, וריצו תקופות מאסר של 19-28 שנים.

שופטות בג"ץ מרים נאור, עדנה ארבל ודפנה ברק ארז דחו את העתירה וקבעו כי "אין עילה משפטית למנוע בעד הממשלה לבצע את שחרור האסירים". במענה לדבריה של אורטל תמם, אחייניתו של החייל משה תמם השופטות הדגישו כי במהלך פעימת השחרור הנוכחית, אף אחד מהאסירים אינו ישראלי.

הרשימה המלאה תתפרסם בהמשך הלילה לאחר שתימסר הודעה למשפחות השכולות. בדיון הודגש כי אם אחד המשוחררים ישוב לפעילות עוינת הוא יוחזר לריצוי המשך תקופת מאסרו.

יו"ר אלמגור, מאיר אינדור, אמר בתגובה לשחרור הצפוי "שחרור המחבלים זו עוולה גדולה, זה לא מוסרי ולא ערכי. האם לא ראוי שמי שביצע רצח יישב עד סיום ריצוי עונשו? מי שתומך בשחרור מחבלים בעצם מתיר לרצוח ישראלים. אם 'השלום' קשור בשחרור רוצחים אז זה לא 'שלום'".

עוד בטרם דחה בג"ץ את עתירת המשפחות השכולות, החלה הוצאת המחבלים מבתי הכלא. חמשת המחבלים שהוחלט כי יגורשו לעזה הועברו למחסום ארז בשעות הערב, והם יוחזקו עד לשחרורם במהלך הלילה.

בהמשך יועברו 21 האסירים הנותרים לשטחי יהודה ושומרון דרך מחסום ביתוניא, כאשר במערכת הביטחון מעריכים שבמקום צפויה קבלת פנים חגיגית. בהמשך ייפגשו האסירים עם ראש הרשות אבו מאזן בטקס ברמאללה.

"ההחלטה התקבלה מתוך שיקול דעת"

סגן שר הביטחון, ח"כ דני דנון, אמר: "תמונות הרוצחים המשוחררים הלילה ייחרטו בזיכרונם של דור העתיד של המחבלים שיחלמו גם הם לחזור כגיבורים לכפר". עוד הוסיף: "עם מחבלים מדברים בקודים של חוזק ועוצמה ושחרור המחבלים משדר חולשה".

חברי הוועדה שהחליטה על השחרור הם נתניהו, שר הביטחון משה (בוגי) יעלון, שרת המשפטים ציפי לבני, השר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ' ושר המדע והטכנולוגיה יעקב פרי. הם בוחנים את הרשימות שמכינים עבורם השב"כ ומנהלת מחלקת החנינות במשרד המשפטים, אמי פלמור.

ההחלטה לשחרר את המחבלים, אף שלמעשה התקבלה באופן עקרוני עוד לפני חידוש השיחות לפני מספר חודשים, הסעירה את הרוחות בקואליצית נתניהו. בסיעת הבית היהודי זעמו על ההחלטה, ומאשימים את לבני בכך ש"הרוצחים משוחררים על מנת להצדיק את קיומה של הגברת ציפי לבני בממשלה".

שר הביטחון משה (בוגי) יעלון התייחס היום לשחרור האסירים, ואמר כי "חברי ועדת השרים שעסקה בנושא האסירים המשוחררים ישבה בלב כבד ובתחושה קשה, כדי להחליט מי מהאסירים ישוחרר הפעם. כמי שלחם בכל חייו בטרור הפלסטיני וכמי שמכיר גם באופן אישי חלק מהאסירים המשוחררים ואת הדם שעל ידיהם, התחושה בהחלט קשה".

יעלון הוסיף כי "לנוכח הנסיבות והשיקולים כבדי המשקל שעמדו בפנינו, בראייה אסטרטגית ארוכת טווח – בין אם אנחנו אוהבים את זה או לא, ואיננו אוהבים את זה – יש לנו אחריות כממשלה. אני חושב שהיא נלקחה בשיקול דעת ובאחריות, ולכן קיבלנו את ההחלטה לשחרר את האסירים. לבי עם המשפחות ואני בהחלט מבין ללבן, אבל לנו כממשלה יש אחריות לנווט את מדינת ישראל על פי שיקולים אסטרטגיים ארוכי טווח".

עם זאת, יעלון ציין כי בראייתו כי אין מדובר במחבלים שעלולים להמשיך לגרום נזק לישראל: "אני מזכיר שמי שאנחנו משחררים הם אסירים מבוגרים שריצו כבר את מרבית תקופת עונשם ואשר ביצעו את פשעיהם לפני הסכמי אוסלו. הסיכוי שהם יחזרו לסורם נמוך, אבל בכל אופן נמשיך לעקוב אחריהם כדי לראות באמת שהם לא חוזרים לטרור".

העברת אסירים. ארכיון (עדו בן פורת)

כלי רכב של שב"ס החלו להעביר למעבר ארז חמישה מהמחבלים המיועדים לשחרור הלילה, זאת כחלק מההסכמות על חידוש המו"מ המדיני בין ישראל לרשות הפלסטינית.

חמשת המחבלים, אשר אמורים להיות משוחררים לרצועת עזה, יקבלו זמן להתארגנות בשטח מעבר ארז ומאוחר יותר בשעת לילה יועברו לשטח הרצועה.

יתר 21 המחבלים האמורים להשתחרר הלילה יועברו מאוחר יותר מכלא עופר בו הם שוהים כעת למחסום ביתונייא הסמוך לרמאללה, משם יועברו על ידי הרש"פ לרמאללה ויתקבלו בטקס רשמי.

נציין כי העברת האסירים למחסום ארז החלה, זאת למרות ששופטי בג"ץ טרם נתנו את החלטתם בעתירת ארגון אלמגור והמשפחות השכולות נגד השחרור.

השופטים יצאו מוקדם יותר להפסקה בהמתנה לתשובות מנציגי המדינה לשאלות שהעלו השופטים.

השופטים שאלו את נציגי המדינה האם קיימת התחייבות לשחרור המחבלים עד הלילה בחצות או שניתן לדחות את השחרור עד למיצוי ההליך המשפטי ובנוסף שאלו השופטים כמה שאלות בנוגע להיקף סמכותה של ועדת שמגר ומסקנותיה.

בארגון 'אלמגור', אשר הגיש יחד עם הורים שכולים את העתירה נגד שחרור המחבלים הצפוי, תוקפים את ההחלטה להתחיל בהעברתם של חמישה מהמחבלים האמורים להשתחרר למעבר ארז.

"זו זילות בהליכים המשפטים שנקטו נפגעי הטרור", אומרים באלמגור, "יש שמעוניינים לייצר לחץ על הבג"ץ על ידי הנעת השיירה לרצועה, מעין הפגנת עובדות בשטח תוך מתן כיסוי לכך בתקשורת".

בג"ץ דן הערב (ג') בעתירת ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" ושל המשפחות השכולות נגד שחרור 26 המחבלים במסגרת הפעימה השניה הצפויה הלילה בחצות. בתוך כך, חמישה אסירים פלסטינים שישוחררו היום לעזה כבר עושים את דרכם למעבר ארז. החמישה יצאו ברכב שחלונותיו אטומים ויחכו ככל הנראה במעבר ארז, עד ששופטי בג"ץ יתירו את שחרור האסירים הפלסטינים. 21 המחבלים הנוספים שישוחררו בהמשך הערב לרמאללה עדיין מחכים בכלא עופר, וכוחות גדולים של משמר הגבול ערוכים לשחרור. בשעה האחרונה הגיעו כמה פעילי ימין למקום, הם דורשים לשחרר גם את המחבלים היהודים שבבתי הכלא.

יושב-ראש קדימה ולשעבר שר הביטחון והרמטכ"ל, חבר הכנסת שאול מופז, אמר כי ההחלטה על שחרור האסירים לא נכונה מבחינה אסטרטגית. "אם לא תהיה התקדמות בשבועות הקרובים, לא מן הנמנע שהאמריקאים יניחו תכנית משלהם ויכפו על ישראל הסדר שלא יעלה בקנה אחד עם האינטרסים הביטחוניים והלאומיים שלנו", לדבריו. בתכניתנו "חמש בערב" עם ספי עובדיה הוסיף מופז כי "הסכנה של מדינה דו-לאומית היא יותר קשה ויותר מסוכנת מתכנית הגרעין האיראנית".

שר הביטחון, משה בוגי יעלון, הודה בסיור בדרום כי שחרור האסירים נעשה בלב כבד: "כמי שלחם כל חיו בטרור הפלסטיני ומכיר גם באופן אישי את חלק מהאסירים ואת הדם שעל ידיהם, התחושה היא די קשה. אך לנוכח הנסיבות, בין אם אני אוהבים את זה- ואנו לא אוהבים את זה, יש לנו כממשלה אחריות".

לפני הדיון אמר עורך הדין המייצג את המשפחות השכולות, נפתלי ורצברגר, שאמר שעל אף ניסיון העבר – הוא מקווה שהפעם יחליט בג"ץ להתערב בהחלטה: "העבר לא מבשר יותר מידי טובות. בג"ץ נמנע מלתקוף חזיתית את הממשלה ורשויות אחרות. אנחנו מקווים שיתהפכו היוצרות".

לדבריהם, טוענים העותרים לפני השופטות נאור, ארבל וברק-ארז שגל הטרור האחרון מחייב דיון מחודש במהלך. בנוסף הם אומרים כי כמה מהמחבלים ביצעו את מעשי הרצח לאחר הסכם אוסלו, בניגוד למה שפורסם. טיעון נוסף שלהם והוא התעלמות הממשלמה ממסקנות ועדת שמגר שהמליצה לא לשחרר מחבלים.

המאבק במהלך חרג היום מגבולות בית המשפט והגיע גם לקברי הנופלים בהר הרצל. זה צעד שנוי במחלוקת, בו הניחנו פעילים שלטי מחאה על עשרות מצבות בהר הרצל עליהם נכתב "סליחה שכחנו – מותכם היה לשווא". ג'ודי פרחי, שעל קבר בעלה דוד ז"ל הונח שלט כזה, דיברה על כך בשיחה עם יעל דן. "אני מזועזעת עד עמקי נשמתי, אני לא מבינה את הקשר בין חילול כבודם של חיילי צה"ל וקציני צה"ל לבין טובת עמדה פוליטית כזו או אחרת", אמרה ג'ודי, "מדובר בחוסר רגישות משווע".

חוגגים את השחרור בעזה (צילום׃ רויטרס)

שוחררו 26 המחבלים לידי הרשות הפלסטינית. 5 מתוכם הגיעו לעזה ו-21 נוספים שוחררו ברמאללה. מוקדם יותר דחה בג"ץ את העתירה שהגישו משפחות שכולות וארגון "אלמגור" נגד השחרור. את חגיגות השחרור העברנו בשידור חי כאן בחדשות 2 Online.

חלק מהמשפחות ופעילי ימין קיימו הפגנה סוערת מול כלא עפר, בה ביקשו לא רק למנוע את שחרור האסירים הרוצחים – אלא גם לשחרר את האסירים הביטחוניים הישראלים.

ברמאללה אלפים חוגגים את השחרור במוקטעה. ראש הרשות אבו מאזן ובכירים נוספים קיבלו את פני האסירים. לאחר הפגישה עם יו"ר הרשות, שוחררו האסירים לדרכם. בכיר הפת"ח ג'יבריל רג'וב אמר הערב לחדשות 2 על הזעם בישראל כי "משפחות שכולות יש בשני הצדדים, שנינו סבלנו מהמלחמה הכואבת הזו. בראש ובראשונה אלו אסירים שהיו צריכים להשתחרר מיד אחרי חתימת אוסלו וטוב שנזכרנו לשחרר אותם אחרי 20 שנה".

לדבריו, "זה מעודד את מחנה השלום בצד הפלסטיני".

שופטי בג"ץ דחו את העתירה

שופטי בג"ץ דחו הערב את עתירת ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" נגד שחרור 26 האסירים הביטחוניים הצפוי לצאת לדרכו הלילה. אורטל תמם, אחייניתו של רב"ט משה תמם שנחטף ונרצח בצומת בית ליד בשנת 1984, ביקשה להציג את עמדתה בפני השופטים ואז פרצה בבכי. "אני אוהבת את המדינה הזאת בכל מאודי, ואני לא יודעת למה אני נמצאת בסיטואציה שבה משוחררים רוצחים" אמרה. "אין לי טיעונים לגבי איזה סעיפים צריכים התייחסות, אבל אני יודעת מה צודק. אני לא צריכה סימפטיה מאף אחד. אני צריכה שבית המשפט יעשה צדק".

"עם כל הרגישות למשפחות, אנחנו לא רואים בעתירה הזו עילה להתערבות בהחלטת הממשלה", אמרה נציגת הפרקליטות בדיון. "צוות השרים הוסמך לדון בכל הפעימות". באשר לטענת העותרים לקשר גם למעשי הטרור האחרונים אמרה: "באירועים האחרונים בהם נפגעו ישראלים על ידי פלסטינים, הרקע והמניע טרם הובררו".

לדברי נציגת הפרקליטות, "עצם המשא ומתן הוא רשמי. התכנים הם חשאיים, השחרור נעשה במסגרת מו"מ ונתנו התחייבויות פלסטיניות שעונות על אינטרסים חיוניים לישראל".

בתגובה אמר נציג ארגון "אלמגור", עו"ד נפתלי הרצברגר: "אין קדושה בתאריך של היום בחצות. השאלות שאנו מעלים כאן הן ראויות לעיון יותר יסודי מאשר השעתיים מאז הוגשה העתירה הזאת".

צילום: בני פלבן

ארגון נפגעי הטרור, "אלמגור" ומשפחות עשרות קורבנות שנרצחו בפיגועים, עתרו היום (שלישי) לבג"ץ כנגד שחרור 26 האסירים הביטחוניים אשר אמורים להשתחרר הלילה במסגרת הפעימה השנייה במסגרת המו"מ עם הפלשתינים. העותרים ביקשו מבג"ץ להוציא צו ביניים אשר יעצור את השחרור הצפוי. אולם גורמים משפטיים מעריכים, כי גם עתירה זו צפויה להידחות, כמו עתירות קודמות שהוגשו בעבר.

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, דחה בתחילת השבוע את בקשת המשפחות השכולות וארגון נפגעי הטרור, אלמגור, שדרשו את התערבותו הדחופה, לקיום דיון מחודש בממשלה בהמשך המו"מ עם הפלשתינים, זאת נוכח התגברות הטרור מאז תחילת המו"מ המדיני.

במכתב תשובה לפנייה, שעליו חתומה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (יעוץ), דינה זילבר, ושעלעיו מתבססת העתירה, נכתב כי "הסוגיה הכואבת והמורכבת של שחרור אסירים במסגרת מו"מ מדיני נידונה בהרחבה ב-28 ביולי 2013, ע"י הממשלה שלה הסמכויות, המידע ושיקול הדעת לעסוק בנושא. לאחר דיון ארוך וממצה במלוא היבטי הסוגיה, החליטה הממשלה לאשר את שחרור האסירים במתווה שנקבע על ידה".

זילבר הדגישה: "כידוע הלכה פסוקה היא כי שחרור אסירים במסגרת מו"מ מדיני הינו נושא מדיני מובהק אשר השיקולים החולשים עליו הינם שיקולים המצויים בלב ליבה של סמכות הרשות המבצעת. ככל שהממשלה תמצא לנכון לקיים עוד דיון בסוגיה זו, היא תעשה כן".

עוד ציינה זילבר כי עתירה לבג"ץ שהוגשה ע"י אלמגור ומשפחות שכולות, נדחתה לאחר שביהמ"ש קבע כי אין עילה להתערבות משפטית בהחלטת הממשלה.

ארגון אלמגור ומשפחות הנרצחים טוענים בעתירה, אשר הוגשה באמצעות עו"ד נפתלי ורצברגר, כי "שחרור רוצחים עם דם על הידיים, מהווה פגיעה אנושה בחברה המושתתת על ערכי מוסר".

העותרת מוסיפה כי "המדרון החלקלק בו הלכו לאורך השנים ממשלות ישראל בצד שתיקת בית המשפט בהימנעו מהצבה של קווי תיחום הביאו לעת הזו בה משוחררים רוצחי אזרחים שכל חטאם היה היותם יהודים".

"שחרור אסירים לקול מצהלות הרחוב הפלשתיני – אין בו אקורד של שלום"

עוד נכתב בעתירה כי "שחרור אסירים זה לקול מצהלות הרחוב הפלשתיני, ולכאבם של הקורבנות, בני משפחותיהם והציבור הישראלי, בכללו, אין בו ולא אקורד אחד של שלום. אדרבה יש בו משום ליבוי תופי המלחמה והמשך ההרג והפיגוע באזרחי ישראל".

העותרים כובלים על הימנעות ממשלת ישראל לדון שנית בהחלטת השחרור, כמו גם הימנעותה מקבלת חוות דעת מקצועית עדכנית של הגורמים המקצועיים (שב"כ וצה"ל) על ההתפתחויות בשטח, השפעת השחרורים שכבר בוצעו על הביטחון בטווח הקצר והארוך, וההשפעה על קיום מערכות המשפט והדין".

הימנעות זאת, ושחרור האסירים ללא דיון נוסף, טוענים העותרים "מהווה עצימת עיניים העולה כדי חוסר סבירות קיצוני בדרך פעולתה של כל רשות מנהלית, קל וחומר בפעולת ממשלה האמורה להיות עם יד על הדופק וללוות את פעולותיה ומעשיה באורח הדוק".

לכל אלה, מוסיפים העותרים, "נלווית הימנעות הממשלה מדיון במסקנות והמלצות ועדת שמגר, כאשר אין מבוצע הליך קבלת החלטות מפוכח ועל יסוד דיון במסקנות הועדה".

בג"ץ דחה לא מכבר את עתירת ארגון נפגעי הטרור, אלמגור, ועשרות בני משפחות של ישראלים שנרצחו בפיגועי טרור, אשר עתרו בחודש אוגוסט האחרון, כנגד הממשלה, היועץ המשפטי לממשלה ומחלקת החנינות במשרד המשפטי, בדרישה שינמקו מדוע לא ימנעו משחרור 104 מחבלים שפוטים שידיהם מגואלות בדם, במסגרת המו"מ שמנהלת המדינה עם הרשות הפלשתינית.

בעתירה שהוגשה אז נטען כי "התבחינים לשחרור מחבלים בהסכמי אוסלו ולאחריהם בכל ממשלות ישראל, קבעו כי אין לשחרר מי שידיו מגואלות בדם ישראלים לצד קבלת התחייבויות של המשוחררים להימנע לשוב לביצוע ותכנון מעשי טרור. קווים אדומים אלה-עומדים להיחצות הפעם הזאת נוכח השיק הפתוח שנתנה הממשלה לצוות השרים".

המדינה הדגישה אז מנגד כי "הסוגיה הנתקפת בעתירה מצויה בלב ליבה של העשייה המדינית וקשורה בטבורה למו"מ המדיני המתנהל בימים אלה בין ישראל לבין הצד הפלסטיני. בג"ץ נמנע מלהתערב בנושאים כאלו, ובעבר נדחו עתירות רבות נגד שחרור אסירים מטעמים מדיניים".

יו"ר אלמגור, מאיר אינדור

במוקטעה ברמאללה נאספו אלפי פלסטינים לקבל בחגיגות את פניהם של האסירים תושבי הגדה שישוחררו הלילה. הם מניפים דגלים של אש"ף, של פתח' ושל החזית העממית ונושאים שלטים עם תמונות האסירים. כתבנו לענייני פלסטינים מוסר כי עם הגעתם לרמאללה האסירים מתכוונים להניח פרחים על קברו של יאסר ערפאת ואחר כך יתלוו ליושב ראש הרשות אבו-מאזן לבמה ברחבת המוקטעה, שם יישא לשאת דברים.

26 אסירים פלסטינים ישוחררו בשעות הבאות במסגרת הפעימה השנייה במשא ומתן עם הפלסטינים. בג"ץ דחה עתירה נגד המהלך שהגישו ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" ובני משפחות שכולות. השופטים קבעו כי אין עילה משפטית למנוע מהממשלה לממש את החלטתה. 20 מהאסירים משטחי הרשות הפלסטינית, 5 – מרצועת עזה, ואחד ממזרח ירושלים. כמעט כולם נידונו למאסר עולם אחד לפחות, וכולם כבר נשאו עונשים של 20 עד 28 שנות מאסר.

בארגון "אלמגור" זועמים על החלטת בג"ץ. יושב הארגון מאיר אנדור אמר כי נחצו כל הקווים האדומים. לדבריו, השופטים הוכיחו הערב שנפגעי הטרור והחללים שווים בעיניהם כקליפת השום וקיפלו את דגלי הצדק במקום שהיה הכי חשוב להניפם – מול ארגוני הטרור.

5 האסירים מרצועת עזה המיועדים לשחרור הלילה כבר עזבו את כלא עופר והם ימתינו במחסום ארז עד לשעת שחרורם. הוצאתם המוקדמת נועדה ככל הנראה למנוע חיכוכים עם מפגינים בכלא עופר.

מול מחנה עופר הפגינו כמה עשרות פעילי ימין וקראו לשחרר גם אסירים ביטחוניים יהודים. הפעילים שרפו כאפיות.

שעות בודדות לפני שזה אמור לקרות, כמה עשרות משפחות נפגעות טרור וארגון "אלמגור" המייצג אותן הגישו בצהריים (יום ג') עתירה לבג"ץ נגד שחרורם הצפוי הלילה של 26 מחבלים פלסטינים, רבים מהם רוצחים. בעתירה דורשים העותרים להשהות את המהלך עד אשר ידונו בעתירה.

המחבלים, שכלואים עוד מלפני הסכם אוסלו ב-1993, ישוחררו במסגרת החלטת ממשלה מלפני שלושה חודשים שנועדה להתניע את התהליך המדיני עם הפלסטינים. זו הפעימה השנייה מבין ארבע, ובסך הכול אמורים לצאת לחופשי 104 אסירים. היום ישוחררו 21 לגדה המערבית וחמישה לרצועת עזה.

לטענת העותרים, "שחרור רוצחים עם דם על הידיים, גם אם לצרכים מדיניים, נגוע בחוסר מוסריות ומהווה פגיעה אנושה בקיומה של חברה המושתתת על ערכי מוסר וחוק". לפי העתירה, שחרור "לקול מצהלות הרחוב הפלסטיני ולכאבם של הקורבנות ובני משפחותיהם והציבור הישראלי בכלל, אין בו מן השלום אלא ליבוי המלחמה והמשך ההרג והפיגועים".

הפגנה בכלא עופר נגד שחרור מחבלים

העותרים טוענים עוד כי הימנעות הממשלה מדיון נוסף בהחלטת השחרור, כפי שביקשו חלק משריה, והימנעות מקבלת עדכונים מצד גורמי הביטחון לנוכח השינוי בשטח בתקופה האחרונה, מהווים "עצימת עיניים" ולוקים ב"חוסר סבירות קיצוני". עוד צוין כי הממשלה ממשיכה להימנע מלדון במסקנות ועדת שמגר (להסדרת מדיניות עסקאות חילופי אסירים ושבויים), והליך קבלת ההחלטות "אינו מפוקח".

שר הביטחון משה (בוגי) יעלון אמר בצהריים בהתייחסותו לשחרור האסירים כי "ועדת השרים שעסקה בנושא האסירים המשוחררים ישבה בלב כבד ובתחושה קשה להחליט מי מהאסירים ישוחררו הפעם. אנחנו לא אוהבים זאת, אך יש לנו אחריות כממשלה לנווט את המדינה לפי שיקולים אסטרטגיים ארוכי טווח. אני מזכיר כי אלה אסירים מבוגרים שביצעו את פשעיהם לפני הסכם אוסלו. נמשיך לעקוב אחריהם".

מתנגדים: אחותו של החייל עקיבא שאלתיאל ז"ל

בארגון אלמגור טוענים בנוסף כי בניגוד למוצהר בפי הממשלה, לפחות שניים מהמשוחררים ביצעו מעשה רצח לאחר חתימת הסכם אוסלו, ויש להימנע משחרורם. מעבר לשיקולים ולטענות מציינים העותרים שנדרשת התערבותו של בית המשפט למען הצדק, "צדק במובנו הבסיסי, המקראי, שלפיו שופך דם האדם לא יראה אור יום, גם לא משיקולי מדיניות ופוליטיקה גלובלית".

עו"ד נפתלי ורצברגר, שמייצג את העותרים, אמר עם הגשת העתירה כי "העבר אמנם לא מבשר טובות במסגרת עתירות כאלה כאשר בג"ץ נמנע מלתקוף את הממשלה ומקבלי ההחלטות, אך אני מגיע אופטימי ולו בתקווה ובאמונה שבג"ץ יתייצב וישים אצבע שנחה ותרגיע את גלי השחרור של המחבלים המרצחים".

"לעצור את השחרור"

יו"ר אלמגור, מאיר אינדור, ציין כי "מצאנו ליקויים ובעיות חדשות שראוי לדון בהן ולעצור את העסקה. בין היתר, לאחרונה לאחר השחרור הראשון אנו עדים לגל טרור חדש. הפלסטינים מבינים שאפשר לבצע פיגועים ואפשר להשתחרר ובניגוד לעניין הפעימות שבבסיס החלטת השחרור הזו, לא שקלו כאן שוב את השחרור הנוסף שאמור להתבצע הלילה ויש לעצור את השחרור". אינדור התייחס גם להצבת השלטים היום על מצבות בהר הרצל ואמר: "ייתכן שבכלל מדובר בפרובוקציה שמבקשת להסיט את הדעת מהנושא המרכזי – שחרור מחבלים בעבור כלום".

ליזי המאירי, תושבת תל אביב, הגיעה לבית המשפט ואחזה בשלט גדול שעליו נכתבו דברים נגד שחרור המחבלים. המאירי הסבירה כי היא באה להזדהות עם המשפחות השכולות. לדבריה, "זו חובה מוסרית גם אם זה לא ימנע את השחרור. זו יכולה להיות המשפחה גם שלי ושל כל אחד מהציבור. אני רוצה שהעולם יראה שאולי ראש הממשלה מוכן לשחרר מחבלים, אבל 80% מהעם מתנגד לזה".

"חובה מוסרית". ליזי המאירי מזדהה

במקביל, רון קרמן – אביה של טל קרמן מחיפה שנרצחה בגיל 18 בפיגוע באוטובוס בקו 37 – שלח הלילה מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו וקרא לו "לעצור לפני שחרור הסבב הנוכחי של המחבלים". האב השכול כתב לראש הממשלה: "זה הזמן לחשוב האם האור שאנו רואים בקצה המנהרה הוא אינו חלילה האור של הקטר הדוהר קדימה – הקטר שלבסוף יהרוג את כל מי שעומד בדרכו".

אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, 26 האסירים ייצאו הלילה לחופשי מכלא עופר. 21 מהם יוסעו למעבר ביתוניא בדרך לגדה וחמשת האחרים יועברו למחסום ארז בדרכם לרצועת עזה. האסירים מהגדה יגיעו ישירות למוקטעה ברמאללה, שם תיערך לכבודם קבלת פנים רשמית, שבה אמור להשתתף הנשיא הפלסטיני אבו-מאזן.

מפגינה בבית המשפט, היום (צילום׃ AP)

בג"ץ דחה את עתירת ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" נגד שחרור 26 האסירים הביטחוניים הצפוי הלילה. נציגת הפרקליטות בדיון: "הממשלה צריכה לעמוד בהתחייבותה כלפי האמריקנים לקיום הפעימה השנייה עוד הלילה".

דיון טעון הסתיים הערב בבג"ץ סביב יישום הפעימה השנייה במסגרת השיחות עם הפלסטינים. בראשית הדיון שהוכרע, הבהירה נציגת הפרקליטות, עו"ד שוש שמואלי, כי מתוקף היות הסוגיה החלטת ממשלה אין להשפיע עליה. "עם כל הרגישות למשפחות, אנחנו לא רואים בעתירה הזו עילה להתערבות בהחלטת הממשלה. צוות השרים הוסמך לדון בכל הפעימות ואנו לא רואים צורך בדיון חוזר ", אמרה הפרקליטה והדגישה כי דחיית שחרור האסירים תהווה הפרה של התחייבות הממשלה בפני ארצות הברית כחלק מחידוש שיחות השלום.

עו"ד נפתלי הרצברגר, שייצג את ארגון "אלמגור" בדיון, דחה את הדברים ואמר כי הוא אינו רואה כל בהילות להשלים את המהלך עוד הערב. "אין קדושה בתאריך של היום בחצות. השאלות שאנו מעלים כאן הן ראויות לעיון יותר יסודי מאשר השעתיים מאז הוגשה העתירה הזאת".

עוד מתח נציג העותרים ביקורת על התנהלות הממשלה בסוגיית שחרור האסירים, משום שלדבריו לא השכילה להתייחס למסקנות ועדת שמגר בקביעת קריטריונים ברורים לשחרור אסירים ביטחוניים. "ממשלת ישראל עד היום לא קיימה דיון בדו"ח כאשר שוב, ממשלת ישראל סוברנית לבוא ולומר אני לא מקבלת את ההמלצות, מקבלת את חלקם, מסתייגת אך רשום שקיים דו"ח כזה. ממשלת ישראל נמנעת מקיום דיון ומקבלת החלטות כמו החלטת 620 ומתעלמת מהדו"ח. זה חוסר סבירות קיצוני".

באולם נכחו גם כמה מבני המשפחות השכולות שבאו לשטוח את טענותיהם נגד שחרורם המתוכנן של רוצחי יקיריהם. אורטל תמם, אחייניתו של רב"ט משה תמם שנחטף ונרצח בצומת בית ליד בשנת 1984, ביקשה להציג את עמדתה בפני השופטים ואז פרצה בבכי. "אני אוהבת את המדינה הזאת בכל מאודי, ואני לא יודעת למה אני נמצאת בסיטואציה שבה משוחררים רוצחים" אמרה. "אין לי טיעונים לגבי איזה סעיפים צריכים התייחסות, אבל אני יודעת מה צודק. אני לא צריכה סימפטיה מאף אחד. אני צריכה שבית המשפט יעשה צדק".

המאבק נגד השחרור נמשך (צילום׃ אהרן והב – חדשות 24)

העותרים זעמו על החלטת בג"ץ. יו"ר "אלמגור" מאיר אינדור מסר כי "הפעם נחצו כל הקווים האדומים. בג"ץ שהתערב רק החודש בהחלטת ממשלה לטובת המסתננים מאפריקה, ועמד על הרגליים האחוריות מול הממשלה, טוען פתאום שאינו יכול להתערב בהחלטות ממשלה. שופטי העליון הוכיחו הערב שנפגעי הטרור והחללים שווים בעיניהם כקליפת השום וקיפלו את דגלי הצדק במקום שהכי היה חשוב להניפם, אל מול ארגוני הטרור".

כתבו על מצבות בהר הרצל: "סליחה ששכחנו"

הבוקר הוחרפה המחאה נגד שחרור המחבלים. לחדשות 2 online נודע כי מאות מצבות בחלקה הצבאית בהר הרצל שלטים ועליהם הכיתוב: "סליחה ששכחנו, בשבילנו מותך היה לשווא", כשעל החתום – "ממשלת ישראל".

מאחורי המעשה עומדים פעילי ארגון "סליחה ששכחנו". בעמוד הפייסבוק שלהם כתבו אנשי הארגון כי הוא הוקם "כדי לבקש סליחה מכל הקורבנות שממשלת ישראל מכרה בזול ושכחה את מחיר חייהם. אנו קוראים לממשלה לנהוג על פי עקרון ההדדיות ולשחרר את האסירים היהודים שיושבים בכלא על עבירות דומות".

שר הביטחון משה בוגי יעלון התייחס גם הוא מוקדם יותר לשחרור האסירים והבהיר כי למרות הקושי הנלווה למהלך, אין מנוס מיישומו. "התחושה היא בהחלט קשה" אמר השר, "לנוכח הנסיבות והשיקולים כבדי המשקל שעמדו בפנינו, בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, בין אם אנחנו אוהבים את זה או לא אוהבים את זה, ואיננו אוהבים את זה, יש לנו אחריות כממשלה. אני חושב שהיא נלקחה בשיקול דעת ואחריות ולכן קיבלנו את ההחלטה לשחרר את האסירים."

הפגנה מול כלא עופר, אתמול (צילום׃ אלירן חייט)

"הר הרצל הוא מקום מקודש", זעם אלי בן שם, יו"ר יד לבנים. "צריך להוציא אותו מהוויכוחים. זה חילול של הקברים וזו בושה וחרפה למי שביצע את המעשה". מנגד, בארגון "סליחה ששכחנו" אמרו כי הם מתנצלים אם נגרמה פגיעה כלשהי ברגשותיהן של המשפחות השכולות. הערב תתקיים מול כלא עופר "הפגנות הכאפיות", שבה ייקחו חלק משפחות האסירים היהודים בבקשה לשחררם.

"אנו לא נפגעי פעולות האיבה, אלא נפגעי פעולות ממשלת ישראל"

אמש הפגינו אלפים ובהם בני משפחות שכולות ופעילי הארגונים "אלמגור" ו"ישראל שלי" מול כלא עופר במחאה נגד הפעימה השנייה של שחרור המחבלים הפלסטינים, שבה צפויים להשתחרר הלילה בחצות 26 אסירים – במסגרת חידוש המשא ומתן המדיני.

המפגינים הקיפו את הכלא בשרשרת אנושית כשהם אוחזים בידיהם בדגלי ישראל תוך קריאות: "לא משחררים אסירים". מירב אושר, בתו של אבי אושר ז"ל, שרוצחו צפוי להשתחרר מחר, אמרה במהלך ההפגנה: "אין מקום בטוח יותר במדינת ישראל, היום זה אני, מחר זה חלילה מישהו אחר".

היא תקפה את התנהלות הממשלה ואמרה: "למען העתיד של כולנו אני קוראת לממשלת ישראל להפסיק לשחרר לנו רוצחים. ממשלת ישראל הצבועה, מהיום אין לנו כל עניין בטקסים הממלכתיים שלכם כי אנחנו לא נפגעי פעולות האיבה, אלא נפגעי פעולות ממשלת ישראל".

ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" עתר לבג"ץ נגד שחרור 26 המחבלים הפלסטינים שאמור לצאת הלילה לדרך. היום (ג') בצהריים הגיעו נציגי המפשחות השכולות מארגון אלמגור אל בית המשפט העליון והגישו את העתירה הדורשת לא לשחרר את 26 האסירים. לדבריהם, הליך קבלת ההחלטות במקרה הזה היה פסול, והממשלה התעלמה ממסקנות ועדת שמגר.

סגן שר האוצר מיקי לוי מ"יש עתיד", שרוצח אחיו שוחרר לפני כשש שנים מהכלא הישראלי, הסביר בתכניתנו "עושים צהריים" עם יעל דן: "תפיסת עולמי היא שמדינת ישראל נמצאת מעל כל אינטרס אישי שלנו, עם כל הכאב שבדבר – אני מזדהה איתם, אני מבין אותם, אני מבין את כאבם, הייתי שם. אבל שוב פעם – האינטרס של מדינת ישראל הוא הכי חשוב כאן".

ובתוך כך, מחאה מעוררת מחלוקת נגד שחרור האסירים: אלמונים הציבו הבוקר שלטים שחורים עם כיתוב אדום: "סליחה ששכחנו – מותכם היה לשווא" – על מצבות חללי צה"ל בבית העלמין הצבאי בהר הרצל.

ג'ודי פרחי, שעל קבר בעלה דוד זכרו לברכה, הונח שלט כזה, זעמה על כך. "אני פשוט מזועזעת עד עמקי נשמתי, אני לא מבינה את הקשר בין לחלל את כבודם של חיילים וקציני צה"ל לבין לטובת איזו עמדה פוליטית כזו או אחרת", אמרה בגלי צה"ל, "אין לזה שום צורה ושום אופן. זה חוסר רגישות משווע. אין שום סיבה לעשות את זה, וזה לא משנה מה הסיבה".

הפעימה השנייה יוצאת לדרך – והרגשות מתלהטים: במסגרת המאבק נגד שחרור 26 המחבלים הלילה (ג') בחצות, הוצבו לפנות בוקר על מאות מצבות בחלקה הצבאית בהר הרצל שלטים ועליהם הכיתוב: "סליחה ששכחנו, בשבילנו מותך היה לשווא", כשעל החתום – "ממשלת ישראל". כך נודע לראשונה לחדשות 2 Online. יו"ר ארגון יד לבנים: "זו שערורייה, הפקרות וחציית כל הגבולות. אדרוש שהמשטרה תפתח בחקירה".

מתברר, כי מאחורי המעשה עומדים פעילי ארגון "סליחה ששכחנו". בעמוד הפייסבוק שלהם כתבו אנשי הארגון כי הוא הוקם "כדי לבקש סליחה מכל הקורבנות שממשלת ישראל מכרה בזול ושכחה את מחיר חייהם".

שלט על אחת המצבות

"הר הרצל הוא מקום מקודש", זעם אלי בן שם, יו"ר יד לבנים. "צריך להוציא אותו מהוויכוחים. זה חילול של הקברים וזו בושה וחרפה למי שביצע את המעשה. זה פוגע באלפי משפחות שכולות. אני אפנה למפכ"ל המשטרה ואגיש תלונה בנושא". עוד הוסיף, כי "החוק קובע שלוש שנות מאסר על עבירה שכזו ואני מצפה שהמשטרה תפתח בחקירה".

מנגד, בארגון "סליחה ששכחנו" אמרו כי הם מתנצלים אם נגרמה פגיעה כלשהי ברגשותיהן של המשפחות השכולות. בתוך כך, הערב תתקיים מול כלא עופר "הפגנות הכאפיות", שבה ייקחו חלק משפחות האסירים היהודים בבקשה לשחררם.

הפגנה מול כלא עופר (צילום׃ אלירן חייט)

"אנו לא נפגעי פעולות האיבה, אלא נפגעי פעולות ממשלת ישראל"

אמש הפגינו אלפים ובהם בני משפחות שכולות ופעילי הארגונים "אלמגור" ו"ישראל שלי" מול כלא עופר במחאה נגד הפעימה השנייה של שחרור המחבלים הפלסטינים, שבה צפויים להשתחרר הלילה בחצות 26 אסירים – במסגרת חידוש המשא ומתן המדיני.

המפגינים הקיפו את הכלא בשרשרת אנושית כשהם אוחזים בידיהם בדגלי ישראל תוך קריאות: "לא משחררים". מירב אושר, בתו של אבי אושר ז"ל, שרוצחו צפוי להשתחרר מחר, אמרה במהלך ההפגנה: "אין מקום בטוח יותר במדינת ישראל, היום זה אני, מחר זה חלילה מישהו אחר".

היא תקפה את התנהלות הממשלה ואמרה: "למען העתיד של כולנו אני קוראת לממשלת ישראל להפסיק לשחרר לנו רוצחים. ממשלת ישראל הצבועה, מהיום אין לנו כל עניין בטקסים הממלכתיים שלכם כי אנחנו לא נפגעי פעולות האיבה, אלא נפגעי פעולות ממשלת ישראל".

"חציית גבולות". השלטים על המצבות

"אנחנו פה כדי לעצור את שחרור הרוצחים ולהגיד למנהיגים שלנו שהם זנחו את האחים, זנחו את המוסר, ועושים מעשה לא ראוי שיביא את מדינת ישראל בסוף לאבדון", הצהיר אבי ברומברג מראשי המאבק. "אני מאמין שכל זעקה של אזרחים במדינת ישראל מחלחלת", הסביר ברומברג את ההחלטה לצאת לשטח.

לדבריו, שחרור המחבלים רק מחזק את הטרור. "רק הבוקר עם ההודעה על שחרור המחבלים נורו גראדים מעזה. כל שחרור כזה רק מעצים את הטרור ואני מקווה שלא נגיע למצב שבו הפיגועים ייכנסו ללב מדינת ישראל כנראה רק אז המנהיגים יתעוררו".

משפחות מחו על שחרור רוצחי יקירהם (צילום׃ אלירן חייט)

אם לא יהיו עיכובים ברגע האחרון, צפויים 26 אסירים ביטחוניים שהוחזקו בבתי הכלא בישראל להשתחרר הלילה (ג') לבתיהם בגדה המערבית וברצועת עזה. השחרור ייעשה במסגרת "הפעימה השנייה" במסגרתה הסכימה ישראל לשחרר אסירים לקראת המשא ומתן עם הרשות הפלסטינית.

26 האסירים הביטחוניים, שאת שמותיהם אישר צוות השרים בראשות נתניהו, צפויים להשתחרר בשעות הלילה זאת בכדי למזער את החגיגות לרגל חזרתם. במקביל היום צפויות המשפחות השכולות לעתור לבג"ץ נגד שחרור האסירים בכדי למנוע את צעד המחווה לפלסטינים.

בניגוד לפעמים קודמות, בסבבי השחרורים הקרובים האסירים לא יתבקשו לחתום על מסמך בו אינם מתחייבים שלא לחזור לפעילות טרור. במקום יוחתמו המחבלים על מסמך המכונה: "כתב הקלה בעונש". אחד הסעיפים שמכיל כתב ההקלה אומר כי האסיר מתחייב שלא לחזור לפעילות טרור, ובמידה וייתפס בפעילות כזו – ניתן יהיה להחזיר אותו לריצו העונש המקורי ועל כך להוסיף את העונש החדש.

אם הכל יתנהל כשורה , כבר בחצות יתאפשר להתחיל בהליך השחרור עצמו. האסירים צפויים לצאת מכלא עופר בשתי קבוצות – 21 אסירים יעברו דרך מחסום ביתוניא לבתיהם בגדה. חמשת המחבלים האחרים יגיעו אל מעבר ארז ומשם ישוחררו לרצועת עזה.

בג"ץ ידון בשחרור האסירים (צילום׃ אהרן והב – חדשות 24)

"שחרור המחבלים – אינו מוסרי"

אלפים מהמשפחות השכולות ופעילי הארגונים "אלמגור" ו"ישראל שלי" נאספו אמש (ב') מול כלא עופר להפגנת מחאה נגד הפעימה השנייה של שחרור המחבלים הפלסטינים. בהפגנה לקחו חלק חברי כנסת ממפלגות הימין וכן שר הבינוי והשיכון אורי אריאל ממפלגת הבית היהודי.

המפגינים הקיפו את הכלא בשרשרת אנושית כשהם אוחזים בידיהם בדגלי ישראל תוך קריאות: "לא משחררים". מירב אושר, בתו של אבי אושר ז"ל, שרוצחו צפוי להשתחרר היום (ג'), אמרה במהלך ההפגנה: "אין מקום בטוח יותר במדינת ישראל, היום זה אני, מחר זה חלילה מישהו אחר".

היא תקפה את התנהלות הממשלה ואמרה: "למען העתיד של כולנו אני קוראת לממשלת ישראל להפסיק לשחרר לנו רוצחים. ממשלת ישראל הצבועה, מהיום אין לנו כל עניין בטקסים הממלכתיים שלכם כי אנחנו לא נפגעי פעולות האיבה, אלא נפגעי פעולות ממשלת ישראל".

"אנחנו פה כדי לעצור את שחרור הרוצחים ולהגיד למנהיגים שלנו שהם זנחו את האחים, זנחו את המוסר, ועושים מעשה לא ראוי שיביא את מדינת ישראל בסוף לאבדון", הצהיר אבי ברומברג מראשי המאבק. "אני מאמין שכל זעקה של אזרחים במדינת ישראל מחלחלת", הסביר ברומברג את ההחלטה לצאת לשטח בשיחה עם חדשות 2 online.

לדבריו, שחרור המחבלים רק מחזק את הטרור. "רק הבוקר עם ההודעה על שחרור המחבלים נורו גראדים מעזה. כל שחרור כזה רק מעצים את הטרור ואני מקווה שלא נגיע למצב שבו הפיגועים ייכנסו ללב מדינת ישראל כנראה רק אז המנהיגים יתעוררו.

הפעימה השנייה מתוך ארבע יוצאת לדרך: אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, בלילה שבין יום שלישי לרביעי צפויים 26 אסירים פלסטינים עם דם על הידיים לצאת מכלא עופר בדרכם לחופשי. 21 מהם יוסעו למעבר ביתוניא בדרך לגדה וחמשת הנותרים יועברו למחסום ארז בדרכם לרצועת עזה. האסירים מהגדה יגיעו ישירות למוקטעה ברמאללה, שם תיערך לכבודם קבלת פנים רשמית, שבה אמור להשתתף הנשיא הפלסטיני אבו-מאזן. מי שמנסה למנוע את השחרור הוא ארגון אלמגור, שצפוי לעתור לבג"ץ בשעות הבוקר (יום ג') נגד השחרור, אך עד כה דחו שופטי בית המשפט העליון עתירות דומות שהוגשו בעבר.

26 המחבלים הועברו אתמול לכלא עופר, שם נערכה הפגנה נגד שחרור מחבלים, שבה השתתפו כ-3,500 בני-אדם. המחבלים שישוחררו מוחזקים בהפרדה מאסירים ביטחוניים אחרים. בשעות שלפני השחרור הם עוברים הליך הכולל בין היתר זיהוי ודאי, שיחות עם אנשי שירות בתי הסוהר, פגישות עם אנשי הצלב האדום ובדיקות רפואיות. האסירים לא יצטרכו לחתום על התחייבות שלא לחזור לעסוק בטרור לאחר שחרורם, כפי שהיה בעבר. מעט לאחר חצות הם יוסעו מהכלא למעברים באבטחת יחידת הליווי של השב"ס, נחשון, כוחות משטרה ומג"ב.

הפגנה בכלא עופר נגד שחרור מחבלים

אלפים הפגינו בכלא עופר נגד שחרור האסירים (צילום: גיל יוחנן)

(צילום: גיל יוחנן)

(צילום: גיל יוחנן)

במקביל, ברשות הפלסטינית נשלמות ההכנות לקראת השחרור. האסירים מהגדה יניחו על פי כללי הטקס זר על קברו של יאסר ערפאת, ומשם ייצאו אל הרחבה לפגוש את בני משפחותיהם – לא לפני שאבו מאזן יישא נאום ברכה קצר.

אחותו של החייל עקיבא שאלתיאל ז"ל

שתיקה רועמת של חמאס

כשברשות הפלסטינית מנסים להפיק את מרב הנקודות הפוליטיות מהשחרור – בחמאס, שלא במפתיע, מתעלמים לחלוטין מהמהלך. בכירי הארגון שומרים על שתיקה מוחלטת וכלי התקשורת המזוהים עמו אינם מסקרים כלל את שחרור המחבלים.

מי שינסה לעצור את שחרור המחבלים הוא ארגון אלמגור, שאנשיו אמרו כי הם עמלים על עתירה שתוגש בבוקר לבג"ץ נגד השחרור. מאיר אינדור, יו"ר הארגון שמייצג נפגעי פעולות איבה, אמר: "נטען שבית המשפט העליון קבע בעבר שגם נושאים מדיניים ראויים לבדיקה מבחינת מבחן הסבירות, ובמבחן הסבירות על פי החודש האחרון והתגברות גל הטרור, העסקה הזאת צריכה להיעצר. נציב לפתח בית המשפט העליון את השאלה אם ראוי לתת בעצם סיגנל לאנשי טרור אחרים, 'בצעו את מעשי הרצח וקבלו אחרי זה קבלות פנים מפוארות ברשות הפלסטינית'".

הכנות לקבלת פני האסירים ברשות הפלסטינית (צילום: AP)

(צילום: EPA)

(צילום: AFP)

אינדור הוסיף כי הוא יודע שבית המשפט העליון משנה דברים. "אנחנו רוצים לשאול מה התקדם במשא-ומתן, הרי בשביל מה יש ארבע פעימות? הפעימות האלה נוצרו כדי לייצר איזה וסת, האם הווסת הזה פועל? מה יהיו הנהלים? וגם – נתהה אם התגלו פגמים מהותיים משמעותיים בתוך נוהל השחרורים. כל אלה יובאו לפני בית המשפט".

"למשוך את הממשלה ימינה"

בהפגנת האלפים נגד שחרור המחבלים השתתפו השר אורי אריאל מהבית היהודי וכמה חברי כנסת ממפלגתו של נפתלי בנט, החברה בקואליציה. ח"כ אורית סטרוק אמרה: "104 המחבלים שמשחררים עכשיו זה רק המתאבן. רק המנה הראשונה. יש להם יותר מ-5,000 מחבלים רוצחים והם רוצים לשחרר את כולם. תושבי ישראל וגם חברי הכנסת חייבים להציב חומה, שלא ישוחררו יותר מחבלים".

ח"כ יוני שטבון אמר כי החלטת הממשלה לשחרר את המחבלים שגויה. "ההחלטה

מסכנת את אזרחי מדינת ישראל", הוא אמר. "כיום אנחנו חשופים לנתון הייחודי שהמוטיבציה לטרור נובעת מזה שקיים שחרור מחבלים, חד משמעית".

הוא הוסיף כי חברי מפלגתו עדיין מתנגדים לשחרור המחבלים. "חלק מהזכות הדמוקרטית שלי כחבר כנסת היא להביע עמדה בפרלמנט ולהביע עמדה בשטח נגד החלטה שמסכנת את אזרחי מדינת ישראל, ואני גאה על כך", הוא אמר. "אני חושב שהבית היהודי צריכים לעשות חשבון נפש אם הוא צריך להיות בקואליציה או לא. נכון לעכשיו, כשהמשא ומתן המדיני נמצא בחדרי חדרים וציפי לבני מובילה אותו, לבית היהודי יש מקום מאוד משמעותי למשוך את הממשלה ימינה ולשמור את נתניהו במקום שלו".

"דם יהודי אינו הפקר". אחד המשתתפים בהפגנה (צילום: טלי מאייר)

המתיחות לקראת שחרור האסירים הפלסטינים עולה מדרגה: כשלושת אלפים בני אדם הפגינו אמש (שני) מול כלא עופר – שם מרוכזים 26 המחבלים שצפויים להשתחרר בלילה. בהפגנה סוערת והאמוציונלית לקחו חלק בני המשפחות השכולות, שר השיכון אורי אריאל, חברי כנסת, ארגון נפגעי הטרור אלמגור, ותנועות הימין אם תרצו וישראל שלי. בתחילת ההפגנה התאספו המשתתפים בכניסה לכלא והחזיקו ידיים בשרשרת אנושית סביב המתקן תוך שהם קוראים: "דם יהודי אינו הפקר".

"ביומיים האחרונים מנסים להשתיק אותנו – אך אנו לא נשתוק, אנו נצעק ונחוקק ונעשה כל מה שבמשטר דמוקרטי אפשר לעשות", אמרה בהפגנה ח"כ איילת שקד (הבית היהודי). לדבריה, "במדינה שלא יודעת לשמור על רוצחי ילדים בכלא, צריך לצערי לחוקק בה עונש מוות". אף שהוא חלק מהממשלה, בחר השר אריאל לתקוף אותה. "מדוע הממשלה הזו לא יכולה לאמץ את דוח שמגר שקבע שאסור לשחרר מחבלים? למה היא לא מבינה מה שאמרו חז"ל שמי שמרחם על אכזרים סופו שמתאכזר לרחמנים?". חברתו לסיעה ח"כ אורית סטרוק הוסיפה כי הסיבה שיו"ר הרשות אבו מאזן פועל לשחרור המחבלים משום שלדידה "אין בית אחד ברשות שאין בו רוצח".

"מי שמרחם על אכזרים סופו שמתאכזר לרחמנים". השר אריאל בהפגנה (צילום: טלי מאייר)

משפחות מחו על שחרור רוצחי יקירהם (צילום׃ אהרן והב – חדשות 24)

אלפים מהמשפחות השכולות ופעילי הארגונים "אלמגור" ו"ישראל שלי" נאספו הערב (ב') מול כלא עופר להפגנת מחאה נגד הפעימה השנייה של שחרור המחבלים הפלסטינים, שבה צפויים להשתחרר מחר בחצות 26 אסירים – במסגרת חידוש המשא ומתן המדיני.

המפגינים הקיפו את הכלא בשרשרת אנושית כשהם אוחזים בידיהם בדגלי ישראל תוך קריאות: "לא משחררים". מירב אושר, בתו של אבי אושר ז"ל, שרוצחו צפוי להשתחרר מחר, אמרה במהלך ההפגנה: "אין מקום בטוח יותר במדינת ישראל, היום זה אני, מחר זה חלילה מישהו אחר".

היא תקפה את התנהלות הממשלה ואמרה: "למען העתיד של כולנו אני קוראת לממשלת ישראל להפסיק לשחרר לנו רוצחים. ממשלת ישראל הצבועה, מהיום אין לנו כל עניין בטקסים הממלכתיים שלכם כי אנחנו לא נפגעי פעולות האיבה, אלא נפגעי פעולות ממשלת ישראל".

"אנחנו פה כדי לעצור את שחרור הרוצחים ולהגיד למנהיגים שלנו שהם זנחו את האחים, זנחו את המוסר, ועושים מעשה לא ראוי שיביא את מדינת ישראל בסוף לאבדון", הצהיר אבי ברומברג מראשי המאבק. "אני מאמין שכל זעקה של אזרחים במדינת ישראל מחלחלת", הסביר ברומברג את ההחלטה לצאת לשטח בשיחה עם חדשות 2 online.

כל זעקה מחלחלת". ההפגנה, היום (צילום׃ אלירן חייט)

לדבריו, שחרור המחבלים רק מחזק את הטרור. "רק הבוקר עם ההודעה על שחרור המחבלים נורו גראדים מעזה. כל שחרור כזה רק מעצים את הטרור ואני מקווה שלא נגיע למצב שבו הפיגועים ייכנסו ללב מדינת ישראל כנראה רק אז המנהיגים יתעוררו".

אב על שחרור רוצח בנו: "נסערים, אך מחאה לא תעזור"

צוות שרים בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו אישר אמש את רשימת 26 המחבלים שישוחררו במסגרת ההתחייבות של ישראל בפני הרשות הפלסטינית. מדובר באסירים שנכלאו לפני הסכמי אוסלו ובהם רוצחי ישראלים.

"לא שאלו אותנו, אין לנו מה לעשות", אמר הבוקר בתגובה שמוליק פרידמן, על שחרור רוצח בנו. הבן, גיא פרידמן, חייל בצנחנים, נפל ב-9 בדצמבר 1990 כשהואבן 19. בתום הקורס שלו קיבלו כולם את כנפי הצניחה הנכספות ומשם הוזעקו לתגבור בטחוני בעיר בבית לחם, ביום השנה השלישי לאינתיפאדה. ארבעה חודשים בלבד עברו מיום גיוס הצוות של גיא לצה"ל והם עמדו ערב תחילת פרק ההכשרה ב"עורב".

"זנחו את המוסר" (צילום׃ אהרן והב – חדשות 24)

לאחר יום מתיש של סיור ואבטחה פיצוץ שארע במבואות בית הממשל הביא את הסיור של גיא למקום רגע לפני חילוף המשמרות. כשהגיעו למקום האירוע, ארע פיצוץ נוסף, גדול יותר. גיא עמד בסוף הטור, נפגע באופן הקשה מכולם, ומת מפצעיו זמן קצר לאחר מכן.

"הוא נשפט למאסר עולם אחד והיה אמור להשתחרר עוד שנתיים. היינו בטוחים שהרוצח כבר שוחרר, אבל לא ידענו, רק אתמול ידענו. אנחנו נסערים אבל מחאה לא תעזור", אמר היום אביו.

יגישו מחר בג"ץ (צילום׃ אהרן והב – חדשות 24)

"שיחררו אסירים, אבל הם משגרים רקטות"

אביו של עו"ד איאן פיינברג, שנדקר למוות בידי רעולי פנים מארגון החמאס עייף כבר מההפגנות והמחאות. "אנחנו נגד השחרור כי אנו לא רואים התקדמות במשא ומתן", אמר הבוקר לחדשות 2 Online סיריל פיינברג, אביו של איאן ז"ל.

יצרו שרשרת אנושית

איאן עלה לישראל מדרום-אפריקה בשנות השבעים. הוא החל ללמוד משפטים בשנת 1982, ובתום לימודיו התגייס לצה"ל ושירת בפרקליטות הצבאית. ב-18 באפריל 1993 הוא שהה בפגישה עסקית בעזה לצורך קידום המסחר באזור, ובמהלכה הוא נדקר למוות.

"אין לנו את הכוחות למחאות, אנו מקווים שייצא מזה משהו, אבל בינתיים אין לנו תקווה. היה חשוב לאיאן שיהיה שלום והוא עבד בשביל השלום, אבל אין לנו הוכחה שמשהו אכן יקרה", הוא הוסיף. "הנה שחררו אסירים וכבר שיגרו רקטות מעזה, מה זה אומר?". הוא אמר כי הוא לא קיבל עדכון מהמדינה על השחרור, אלא שמע על כך מבתו. עמר מסעוד, שהיה מעורב ברצח ישוחרר בקרוב.

26 אסירים שרצחו 27 אזרחים ישראלים, יצאו מחרתיים לחופשי. הרשימה שאושרה כוללת 21 אסירים מיהודה ושומרון וחמישה מעזה, שביצעו את מעשי הרצח טרום הסכמי אוסלו, וריצו תקופות מאסר של 19-28 שנים.

בין המחבלים שישוחררו, נמצא המחבל שרצח את אייזק רוטנברג, ניצול שואה, לפני 19 שנים, בפתח תקווה. בנו של אייזק, פיני, התראיין בתוכניתנו "מה בוער" עם רזי ברקאי, וזעם על כך שנציגי הממשלה לא עדכנו את המשפחות על השחרור הקרב. "אני לא מצפה שיבקשו מאיתנו אישור, בשביל זה יש שלטון דמוקרטי", אמר פיני, "אני מדבר על זה שלא סופרים אותנו כנפגעים. לפחות שיתקשרו אלי מטעם השלטון ויודיעו לי שבהחלטת ממשלה מתכוונים לשחרר את רוצחי אבי".

בתוך כך, יושב-ראש ארגון נפגעי הטרור "אלמגור", מאיר אינדור, טען כי הוא "לא מתפלא שלא מעדכנים אותנו, איזו מדינה בכלל משחררת רוצחים?". בדיון בועדת הפנים של הכנסת אמר: "אני מבין את משרד המשפטים, אין שום נוהל באף מדינה להודיע למשפחות שמשחררים את המחבלים שלהם כי אף מדינה בעולם לא משחררת מחבלים – חוץ ממדינת ישראל".

"מוטי לא ישוב אלינו, הטרור ימשך והפיגועים ימשיכו"

גם המחבלים שרצחו את מוטי ביטון בשנת 1992 בג'נין ישוחררו במסגרת העסקה. אשתו, מולי, שנותרה ברכב שאליו ירו המחבלים, ירתה לעברם בחזרה אך לא הצליחה להציל את בעלה. "הרוצחים נכנסו לכלא בגיל 20, הם משתחררים היום בני 41. בגיל הזה יש בחורים שרק מתחילים את החיים שלהם. עכשיו הם יקימו בית ויתחתנו, ימשיכו הלאה בחייהם. ומה איתנו? מה עם הילדים שלי? חיתנתי אותם? גידלתי נכדים? אצלנו אין הלאה – בית הרוס, משפחה מפורקת. מוטי לא ישוב אלינו, הטרור ימשך והפיגועים ימשיכו", סיפרה בגלי צה"ל.

"אנחנו לא רואים שום רגיעה שמספיקה למחווה נוראית כזאת"

מחבל נוסף שישוחרר, רצח את מעבידו, אבי אושר, מההתנחלות בקעות שבבקעת הירדן ביוני 1991. בתו, מירב, דיברה בגלי צה"ל הבוקר, ואמרה: "אנחנו ממש מתחלחלים רק מהמחשבה שמשווים את הרצח לבנייה נוספת, לעוד בית ואנחנו גם לא רואים משא ומתן מתקדם כלשהו. נוספו מספר מקרי רצח, ניסיונות לפיגועים, מנהרות. אנחנו לא רואים שום רגיעה שמספיקה למחווה נוראית כזאת".

שמונה משפחות לא קיבלו את ההודעה על שחרורם הצפוי של רוצחי יקיריהם

מספר משפחות של נרצחים ישראלים לא קיבלו את ההודעה על שחרורם הצפוי של רוצחי יקיריהם. ממחלקת החנינות נמסר כי חמש משפחות של חללי צהל קיבלו את המידע מהצבא, לשתי משפחות נודע על השחרור באופן ישיר ממשרד המשפטים, שש משפחות אותרו על-ידי ארגון נפגעי פעולות האיבה ומשם קיבלו את ההודעה ולשמונה משפחות לא אותרו ונודע להם, ככל הנראה מהתקשורת. ממשרד המשפטים נמסר כי לפני כחודשיים הועברה רשימה מלאה של האסירים שנשקל שחרורם, וכי סוכם עם יושב-ראש הארגון כי יודיע למשפחות.

שחרור המחבלים הגיע לכנסת. ועדת הפנים והגנת הסביבה קיימה הבוקר (שני) דיון על שחרור המחבלים המתוכנן מחר אשר הפך לפרקים לדיון סוער במיוחד.

יו"ר הוועדה ח"כ מירי רגב (הליכוד ביתנו), אמרה בפתח הדיון כי "זוהי פחדנות וחולשה של הממשלה".

לדבריה "אף מדינה נורמלית לא משחררת רוצחים. בתמורה קיבלנו רקטה באשקלון, מנהרה ממצרים ורצח ישראלים. מדוע צריך בכלל לתת משהו בתמורה למו"מ? אם בראש המו"מ עומדת גברת ציפי לבני, כנראה שרק ניתן ולא נקבל מאום בתמורה".

עו"ד יפעת רווה ממשרד המשפטים עדכנה לגבי אופן מסירת ההודעה למשפחות שיקיריהם נרצחו: "שעתיים לאחר סגירת הרשימה ניסו ליצור קשר עם המשפחות, באמצעות קצינות נפגעים והארגון היציג של נפגעי פעולות איבה .לא את כולם הצליחו לאתר, היו כאלה שהחליפו מספרי טלפון והיו גם בעיות טכניות".

האב השכול יוסף צור העיר בתגובה לדבריה של עו"ד רווה, כי "הודיעו ל-7 מתוך 16 משפחות בלבד". ח"כ רגב הדגישה מנגד, כי רשימה טנטטיבית של המשוחררים היתה ידועה כבר לפני שבוע וניתן היה להיערך להודיע למשפחות בצורה מיטבית.

מאיר אינדור מארגון נפגעי הטרור 'אלמגור' טען, כי "במדינה מתוקנת לא משחררים ומשרד המשפטים נלחם כדי שהם יישארו בכלא. 183 ישראלים נרצחו על ידי רוצחים משוחררים. אולי משרד המשפטים רואה במחבלים לוחמי חופש?".

אינדור הוסיף ותהה, "מדוע מחפשים את המשפחות באמצע הלילה? למה לא מחכים לבוקר? יש להעדיף את מידת הרחמים מאשר לרצות את אבו מאזן".

ח"כ דוד צור (התנועה) שאל בדיון, "האם יש מניעה לפרסם היום את זהות האסירים שישוחררו בפעימות הבאות? המשפחות במתח". צור הודיע כי הוא מתנגד לשחרור מחבלים.

ח"כ תמר זנדברג (מרצ) בחרה להאשים במתרחש דווקא את מפלגת "הבית היהודי", ואמרה כי "שרי הבית היהודי אחראים לשחרור המחבלים, כי הם מנעו כל אופציה אחרת. מדוע לא פרשו מן הממשלה?".

ח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי) דחתה את הדברים, "היו כאן ראשי ממשלה שרקדו לקראת השלום הנכסף, וכלום לא קרה. גם הפעם לא יקרה כלום, למעט שחרור איום ונורא של רוצחים עם דם על הידיים. רק במדינת היהודים ניתן לשחרר רוצחי יהודים. בכל מקום אחר בעולם היינו כולנו נזעקים אם זה היה קורה".

ח"כ טלב אבו עראר (רע"מ-תע"ל) קרא, "ישראל רוצחת כל הזמן חפים מפשע".

יו"ר הוועדה ח"כ רגב סיכמה את הדיון ואמרה: "המשוואה של שחרור אסירים תמורת מו"מ צריכה להתבטל. יש לחדד את נוהל ההודעה למשפחות, ולהציג את מסקנות ועדת שמגר בפני הוועדה".

כלא עופר. מקור: magister, ויקיפדיה CC BY SA

ליד כלא עופר בצפון ירושלים מפגינים מאות נגד שחרורם של 26 אסירים ביטחוניים פלסטינים מחר, כפי שהתחייבה ישראל בחידוש השיחות. המפגינים אינם חוסמים את הכביש. ההאסירים שאמורים להשתחרר הועברו היום לכלא עופר מ-5 בתי סוהר ברחבי הארץ. מחר ייצאו ב-2 אוטובוסים למחסום תרקומייה ולמחסום ארז. קודם לכן הם יעברו זיהוי, בדיקות רפואיות ובדיקה של הצלב האדום. המחבלים לא יידרשו לחתום על מסמך שבו יתחייבו שלא לחזור לטרור.

בארגון נפגעי הטרור "אלמגור" אומרים יגישו מחר עתירה לבג"ץ נגד שחרור המחבלים הרוצחים.

בכירים פלסטינים שבים ומדגישים כי בפעימות הבאות ישוחררו אסירים ביטחוניים מקרב ערביי ישראל ומזרח ירושלים. שר האסירים הפלסטיני, עיסא קראקע, אמר כי הפעימה השלישית תתבצע בדצמבר, והרביעית והאחרונה – במרס בשנה הבאה.

מחלקת החנינות במשרד המשפטים פתחה מוקד טלפוני לפניות הציבור בעניין שחרור הרוצחים הפלסטינים הצפוי השבוע. המוקד יפעל היום (ב') ומחר, מ-08:00 עד 18:00, ומספרו 02-6466801/3/4. במשרד המשפטים מציינים כי אמש מסרו הודעה בעניין המחבלים שישוחררו למדור נפגעים בצה"ל ולארגון נפגעי פעולות האיבה.

ראש הממשלה נתניהו אומר כי ההחלטה לשחרר את האסירים הפסלטינים היא מהקשות שקיבל כראש ממשלה אך היא כורח המציאות שבה אנו חיים. בפתח ישיבת סיעת הליכוד אמר נתניהו כי מרגע קבלת ההחלטה בממשלה, כל החברים בה צריכים לנהוג באחריות, בשיקול דעת ומתוך ראייה ברורה.

יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין מהליכוד אמר כי המחווה, במרכאות, של הפלסטינים, בתגובה לשחרור האסירים, לא איחרה לבוא, וכבר הבוקר שוגרו רקטות אל אזור הדרום. "עולם כמנהגו נוהג". לדברי אדלשטיין, ניסיון העבר מלמד שבקרוב נתבשר כי אחד האסירים המשוחררים מעורב בפיגוע כלשהו. יו"ר הכנסת כתב את הדברים בדף פייסבוק שלו.

יושבת ראש ועדת הפנים של הכנסת, מירי רגב, אמרה כי במקום לקבל מו"מ בתמורה לשחרור האסירים, אנו מקבלים רקטה באשקלון, מנהרה בעזה, ורצח 3 ישראלים בחודשים האחרונים. לדבריה, כשבראש המשא ומתן עומדת ציפי לבני, נראה שישראל רק תיתן ולא תקבל דבר.

צפו בדברים הקשים של יוסי צור. צילום ערוץ הכנסת

26 מחבלים פלשתינים ישתחררו מהכלא הישראלי ביום רביעי לפנות בוקר, כשהבוקר התכנסו חברי ועדת הפנים של הכנסת לדיון היערכות לקראת השחרור. בפתח הדיון, הביעה יו"ר הוועדה ח"כ מירי רגב את התנגדותה למהלך. "שחרור אסירים יביא לעוד טרור", אמרה. אל הדיון הגיעו נציגים משירות בתי הסוהר, חברי כנסת ונציגי המשפחות השכולות שצפויים לשאת דברים.

עו"ד יפעת רווה ממשרד המשפטים הגיבה בדיון על טענות המשפחות השכולות, שחלקן קיבלו את שחרור האסירים שרצחו את יקיריהן מאמצעי התקשורת. "אין נוהל מסודר", אמרה עו"ד רווה, "היו תקלות טכניות של מספרים שגויים אך אין ספק שניסו לאתר את כל המשפחות".

יו"ר ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" מאיר אינדור אמר: "יש כאן עוול כפול. הראשון הוא בשחרור המחבלים והשני בחוסר ההודעה למשפחות. גם אמש, פניתי לראש מחלקת החנינות במשרד המשפטים, וביקשתי מהם שיודיעו מחר בצורה מסודרת. אם אתם מתקשים להתמודד עם הבושה – שחררו את האסירים ביום. אני לא מציע להקים מחלקה להודעות למשפחות – אני מציע לא לשחרר מחבלים". בתגובה, הציע ח"כ דוד צור (התנועה) לפרסם בתקופה הקרובה את שאר 52 המחבלים שישוחררו בשתי הפעימות הבאות, כדי להקל את הסבל על המשפחות השכולות.

ראש חטיבת כליאה בשירות בתי הסוהר, תת-גונדר שמעון בר גור, סיפר על הליכי השחרור מהכלא והודיע כי שחרור האסירים יתבצע לאחר קבלת הוראה מהדרג המדיני. ח"כ שולי מועלם מהבית היהודי תקפה את השחרור ואמרה: "זה אבסורד שרק במדינת היהודים משחררים רוצחי יהודים. קשה לי עם זה שהמו"מ מתרחש רחוק מעינינו. זה מתכון בדוק לכישלון מהדהד ומחירים נוראיים שאנחנו נשלם".

יוסי צור, ששכל את בנו בפיגוע בחיפה, בטור מיוחד

לקראת סיום הדיון, קיבל את רשות הדיבור יוסי צור, ששכל את בנו אסף בפיגוע בחיפה בשנת 2003. "הרוצחים של הבן שלי, שקיבלו 17 מאסרי עולם, ישבו מול המצלמה ואמרו: 'נצא מהכלא ונמשיך לרצוח ישראלים כי זו הדרך שלנו'. אני, ב-24 השעות הראשונות מאז שאסף נהרג אני לא זוכר כלום. אמו של המחבל ממשפחת קוואסמה בחברון אמרה שהיא לא תתאבל, אלא הכריזה על חגיגות של שלושה ימים עם סוכריות, עוגות וממתקים. תסבירו לי איך אמא שונאת את הילד שלי יותר מאשר אוהבת את שלה?", זעק.

הממשלה אמנם אישרה כבר אמש (א') את שחרור 26 המחבלים במסגרת המחווה לפלסטינים על רקע חידוש המו"מ, אבל הדיון הציבורי והפוליטי נמשך. ועדת הפנים של הכנסת בראשות ח"כ מירי רגב (ליכוד), שבין השאר אחראית לפיקוח על שב"ס, התכנסה הבוקר לדיון בנושא שחרור האסירים.

במהלך הדיון התפתח עימות בין ח"כ תמר זנדברג (מרצ) לבין הח"כיות מהימין, רגב ושולי מועלם (הבית היהודי). בשל הביקורת הקשה שנמתחה בוועדה על שחרור המחבלים הטיחה בהן זנדברג ש"אתם כבר 30 שנה בשלטון" ועדיין מוחים נגד קבלת החלטות של השמאל.

בתגובה ענתה ח"כ מועלם: "30 שנות שלטון? עיוורון פוליטי כזה לא ראינו הרבה זמן. היו פה ראשי ממשלה שניסו להתקדם לעבר אותו שלום ולא קרה כלום. וגם בתהליך הזה לא יקרה כלום חוץ מחזרה של הטרור. אני מתנגדת לשחרור מחבלים ולביטוי המכובס אסירים".

הדיון בוועדת הפנים, הבוקר

האסירים הפלסטינים שמשתחררים בפעימה השנייה

ח"כ דוד צור, שראש מפלגתו ציפי לבני מובילה את המו"מ מול הפלסטינים, הגדיר בדיון את שחרור האסירים "התנהלות לא תקינה", אבל מתח ביקורת על התנהלות הבית היהודי: "בעבר התנגדתי לשחרור מחבלים. אני חושב שבין החלופות שהיו לממשלה – כגון הקפאת התיישבות ועוד – היה נכון ללכת על חלופה אחרת. שחרור מחבלים הוא פעולת בלתי הפיכה. אבל משהתקבלה החלטה, אי אפשר לעשות הון פוליטי על חשבון המשפחות השכולות".

בפתח הדיון טענה ח"כ רגב ששחרור אסירים בתמורה לפתיחת מו"מ מהווה הפגנת חולשה כלפי הפלסטינים בפרט וכלפי מדינות ערב בכלל. לדבריה, חרף המחוות, שחרור המחבלים הוביל להתגברות הטרור ביהודה ושומרון. "למה צריך לתת משהו תמורת תחילת מו"מ?", שאלה. "נתניהו אמר פעם 'יתנו – יקבלו, לא יתנו – לא יקבלו', אז אנחנו נתנו, ומה שקיבלנו בתמורה זה ירי וטרור".

הדיון עסק גם בתזמון החלטת הממשלה בשעות הערב המאוחרות, ובתזמון של פרסום רשימת האסירים אחר חצות. מאיר אינדור, יו"ר ארגון אלמגור של נפגעי פעולות איבה, אמר: "אולי זה טוב שאתם מתביישים לשחרר אותם באור יום".

בוועדה הופיע יוסי צור, ששכל את בנו אסף בפיגוע בקו 37 בחיפה. גם הוא מתח ביקורת על הדרך שבה מודיעים למשפחות על זהות המשוחררים: "זה טלפון שבור וזה ביזיון טוטלי. הבאתי לראש הממשלה סרט של ערוץ 4 הבריטי שבו הרוצחים של הבן שלי שקיבלו 17 מאסרי עולם אמרו 'נצא מהכלא ונמשיך לרצוח ישראלים'. אחרי שהודיעו לי שהבן שלי נרצח לקיתי בהלם של 24 שעות, אבל האימא של המחבל המתאבד חגגה שלושה ימים וסירבה להתאבל".

הפעימה השנייה

26 המחבלים שייצאו לחופשי בלילה שבין יום שלישי לרביעי הורשעו ברצח 27 ישראלים. המהלך מהווה את "הפעימה השנייה" במסגרת מחוות השחרור של ממשלת לישראל לרשות הפלסטינית, שכוללת בסך הכול 104 אסירים.

רוב האסירים שישוחררו ביצעו את העבירות לפני הסכמי אוסלו, וריצו תקופות מאסר של 28-19 שנים. 21 מהאסירים מיהודה ושומרון וחמישה מעזה. קודם לכן שלחה ח"כ רגב מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ובו דרשה להקפיא את שחרור המחבלים "לאור התגברות הטרור".

כמעט כל המחבלים שישוחררו השבוע נידונו למאסר עולם. האסיר הוותיק ברשימה הוא עיסא עבד רבו, שהורשע ברצח רויטל סרי ורון לוי ליד מנזר כרמיזן מדרום לירושלים, באוקטובר 1984. אסירים ותיקים אחרים ברשימה הם מוסטפה וזיאד גנימאת, שהורשעו ב-1985 ברצח מאיר בן יאיר ומיכל כהן, ביער משואה בעמק האלה, ליד בית שמש.

הפעימה השנייה יוצאת לדרך (צילום: AP)

צוות שרים בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו אישר הערב (א') את רשימת 26 המחבלים שישוחררו במסגרת ההתחייבות של ישראל בפני הרשות הפלסטינית, כחלק מחידוש המשא המתן המדיני. מדובר באסירים שנכלאו לפני הסכמי אוסלו ובהם רוצחי ישראלים. שמות המחבלים שייצאו לחופשי יפורסמו הלילה ולאחר מכן יתחילו 48 שעות שבמהלכן ניתן יהיה לעתור נגד השחרור לבג"ץ. האסירים יועברו לשטחי הרשות ככל הנראה בלילה שבין שלישי לרביעי.

אישור שמות האסירים שישוחררו מגיע שעות ספורות לאחר שוועדת השרים לחקיקה דחתה הצעת חוק שהגישה ח"כ אורית סטרוק (הבית היהודי) נגד שחרור אסירים במסגרת משא ומתן מדיני. במהלך הישיבה נרשמו חילופי האשמות קשים בין שרי הליכוד לשרי הבית היהודי.

בריאיון למהדורה המרכזית התייחסה הערב הממונה על המשא ומתן עם הפלסטינים שרת המשפטים ציפי לבני להתנגדות של שרי הבית היהודי לשחרור האסירים ולהתקפה עליה מכיוון אנשי מפלגתו של נפתלי בנט. "זה היה ניסיון שלשמחתי לא עבד. זה היה ניצול ציני של שרי ממשלה להחלטה שהם היו שותפים לה", אמרה. "זה היה ניסיון להפוך אותי להיסטרית. קיבלתי יותר החלטות מדיניות בממשלה יותר מאשר בנט אי פעם יקבל. ההחלטה קשה לכולנו יש מטרה שהם לא רוצים אותה הם לא רוצים משא ומתן".

"אם הבית היהודי לא רוצים משא ומתן שיציגו אלטרנטיבה", הדגישה לבני. "הבחירה תמיד בין אופציות לא משהו. ההחלטה הייתה לשחרר אסירים ולא להקפיא בנייה. אני הולכת בעולם ומייצגת את החלטות הממשלה, שלהן הייתי שותפה ואחראית. הבית היהודי עשו סיבוב ציני, צדקני וצבוע ואומרים "אנחנו בסדר" – הם חלק מזה".

משפחות שכולות מפגינות מול בית לבני (צילום׃ מוניס זחאלקה, חדשות 2)

וינשטיין ל"אלמגור": "שחרור האסירים – לשיקול הממשלה"

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין השיב אחר הצהריים לפניית ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" שבה דרשה למנוע את המהלך. "הלכה פסוקה היא ששחרור במסגרת משא ומתן מדיני הינו נושא מדיני מובהק", הבהיר וינשטיין. "שיקולי השחרור נתונים לסמכות הרשות המבצעת, קרי הממשלה".

בתשובה ששלחה בשמו דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הבהיר וינשטיין כי "הסוגיה הכואבת והמורכבת של שחרור אסירים במסגרת משא ומתן מדיני נדונה בהרחבה על ידי הממשלה, שלה הסמכות, המידע ושיקול הדעת לעסוק בנושא. לאחר קיום דיון ארוך וממצה במלוא היבטי הסוגיה החליטה הממשלה לאשר את שחרור האסירים במתווה שנקבע על ידה. עתירה שהוגשה על ידכם לבג"ץ כנגד ההחלטה האמורה נדחתה, לאחר שבית המשפט קבע כי אין עילת התערבות משפטית בהחלטת הממשלה".

בארגון "אלמגור" הגיבו בזעם לתגובה ושיגרו מכתב נגדי. "היועץ המשפטי היה הראשון שצריך לעמוד על הרגליים האחוריות, כפי שהוא עושה במקרים אחרים שקרובים לליבו, ולדאוג לכך ששלטון החוק יחול על מחבלים שרצחו ולא יאפשר להם לחגוג בהימלטות מעונשים שהוטלו עליהם כחוק במשפט צדק", אמר עו"ד נפתלי ורצברגר. "לא משפחות החללים היו צריכים להילחם את מלחמת יקיריהן, אלא היועץ המשפטי והשרה לבני. במקום זה הוא מכסה על ערוותה של מערכת המשפט והצדק בעלה תאנה של פלפולים משפטיים לאקוניים".

משפחות שכולות הפגינו מול בית לבני: מעגל הטרור לא נפסק

במקביל, הפגינו אחר הצהריים נציגי משפחות שכולות מול ביתה של הממונה על המשא ומתן, השרה ציפי לבני בתל אביב, במטרה למחות על הכוונה לאשר את רשימת 26 המחבלים שהועברה על ידי שב"כ. זאת, במסגרת הפעימה השנייה בהחלטה על שחרור 104 אסירים, שלה התחייבה ישראל בחידוש השיחות.

"אני מפגינה כאן כי שרת המשפטים מתכוונת לשחרר רוצחים שהרסו משפחות", אמרה אחת המפגינות לחדשות 2 Online. "זה אסון לכל מדינת ישראל. מעגל הטרור לא נפסק ועובדה שעדיין מוצאים מנהרות". המשפחות השכולות נערכות להגשת עתירה נגד השחרור לבג"ץ.

"כנראה שזו הרוח המנשבת במסדרונות משרד המשפטים בין לשכת השרה ליועץ", המשיך עו"ד ורצברגר. "רוח הסוברת ששחרור מחבלים הוא דבר ראוי או סביר. נראה שהם אימצו את הנרטיב הפלסטיני, שלגביהם הם לוחמי חופש שיש לשחררם במוקדם או מאוחר. האם רק קדושת המשא ומתן לנגד עיניו? צריך שייבדקו ה'הישגים' המדיניים החשובים שהגענו אליהם אל מול הרס שלטון החוק, המוסר והצדק".

הפגנה נגד שחרור אסירים עם דם על הידיים, אוגוסט האחרון (צילום: גדעון מרקוביץ')

הצעת החוק של הבית היהודי, לפיה ייאסר שחרור מחבלים, נפלה היום (ראשון) ברוב גדול בוועדת השרים לענייני חקיקה. שמונה שרים הצביעו נגד ההצעה של ח"כ אורית סטרוק (שרי "הליכוד", "יש עתיד" ו"התנועה"), ורק חמישה הצביעו בעדה (שרי "הבית היהודי" ו"ישראל ביתנו").

שרת המשפטים ציפי לבני, הדגישה: "הובהר שוב שהממשלה, בניגוד לאחת המפלגות החברות בה, פועלת על פי האינטרס הלאומי, ולא על פי אינטרס מפלגתי ציני או ההוראות של רבני יש"ע. הממשלה הזו מקדמת תהליך מדיני, שהוא אינטרס לאומי וביטחוני של ישראל. האחריות לפעול בהתאם לאינטרסים אלה, כמו גם האחריות המשותפת על כל החלטה שהתקבלה, מוטלת על כל חברי הממשלה – גם אלה שמנסים להתייפיף ולהתנער בדיעבד מהחלטות שהיו שותפים להן, בין בהסכמה, בין בשתיקה או בתמורה לבנייה".

שר האוצר יאיר לפיד הגיב על הדיון בוועדה ואמר כי "היה קשה משאול להצביע בעד שחרור האסירים". לעומתו, שר הבינוי והשיכון אורי אריאל תקף את המצביעים נגד החוק: "הצבעת השרים שהתנגדו היום היא בושה". כמו כן הודיעה מפלגת הבית היהודי כי יגישו ערעור על ההחלטה לדחות את הצעת החוק.

בג"ץ דחה את עתירת המשפחות השכולות

בנוסף להחלטת השרים, היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין דחה את בקשת המשפחות השכולות וארגון נפגעי הטרור "אלמגור", שדרשו את התערבותו הדחופה, לקיום דיון מחודש בממשלה בהמשך המו"מ עם הפלשתינים, זאת נוכח התגברות הטרור מאז תחילת המשא ומתן המדיני.

במכתב תשובה לפנייה, שעליו חתומה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר, נכתב כי "הסוגיה הכואבת והמורכבת של שחרור אסירים במסגרת משא ומתן מדיני נידונה בהרחבה ב-28 ביולי 2013, על ידי הממשלה שלה הסמכויות, המידע ושיקול הדעת לעסוק בנושא. לאחר דיון ארוך וממצה במלוא היבטי הסוגיה, החליטה הממשלה לאשר את שחרור האסירים במתווה שנקבע על ידה".

עוד הדגישה זילבר: "שחרור אסירים במסגרת מו"מ מדיני הינו נושא מדיני מובהק, אשר השיקולים החולשים עליו הינם שיקולים המצויים בלב ליבה של סמכות הרשות המבצעת. ככל שהממשלה תמצא לנכון לקיים עוד דיון בסוגיה זו, היא תעשה כן".

השחרור הלילי של קבוצת המחבלים הראשונה (פלאש 90)

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר, דחתה את פניית ד"ר אריה בכרך, ראש פורום הורים שכולים ב'אלמגור, ואבי ברומברג נציג המשפחות, לבלום את שחרור המחבלים הצפוי.

זילבר הזכירה כי שחרור המחבלים המתוכנן יתבצע על פי החלטת ממשלה אשר נגדה כבר הוגשה עתירה, אשר נדחתה על ידי שופטי בג"ץ, אשר קבעו כי אין עליה משפטית להתערב בה.

זילבר ציינה עוד, כי "כידוע, הלכה פסוקה היא כי שחרור אסירים במסגרת משא ומתן מדיני הינו נושא מדיני מובהק אשר השיקולים החולשים עליו הינם שיקולים המצויים בלב ליבה של סמכות הרשות המבצעת".

באלמגור זועמים על תשובתה של זילבר, "היועץ המשפטי היה הראשון שצריך לעמוד על הרגליים האחוריות כפי שהוא עושה במקרים אחרים שקרובים לליבו ולדאוג לכך ששלטון החוק יחול על מחבלים שרצחו ולא יאפשר להם לחגוג בהימלטות מעונשים שהוטלו עליהם כחוק במשפט צדק, לא משפחות החללים היו צריכים להלחם את מלחמת יקיריהם אלא היועץ המשפטי והשרה שלו. במקום זה הוא מכסה על ערוותה של מערכת המשפט והצדק בעלה תאנה של פלפולים משפטיים לאקוניים".

באלמגור מוסיפים, כי "כנראה שזו הרוח המנשבת במסדרונות משרד המשפטים בין לשכת השרה ליועץ, רוח הסוברת ששחרור מחבלים הוא דבר ראוי או סביר, נראה שהם אמצו את הנרטיב הפלסטיני שלגביהם הם לוחמי חופש שיש לשחררם במוקדם או מאוחר".

"היועמ"ש מתעלם מקביעת הבגץ בעבר שגם החלטות מדיניות ראויות להיבחן במבחן הסבירות כולל אמירה כזו שנאמרה בבג"ץ האחרון", מוסיפים באלמגור.

"עדיין מוטלת לפתחו השאלה ששאלנו ולא נענתה ואנו שואלים שוב, האם זה סביר שכאשר מתגבר הטרור בשלושה מעשי רצח ובהתגברות של טרור "קר" של בקתב"ים, אבנים וסכינים, האם לא ראוי לבדוק או לפחות שידרוש תשובות. האם לא ראוי לשאול למה להמשיך בשחרור המחבלים כאשר הפלסטינים גם מאכזבים בשדה הזה, האם רק קדושת המו"מ לנגד עיניו? צריך שיבדקו ה"הישגים" המדיניים החשובים שהגענו אליהם אל מול הרס שלטון החוק המוסר והצדק", חותמים באלמגור.

שחרור אסירים. ארכיון (צילום׃ רויטרס)

בעוד שהקרב על שחרור המחבלים הפלסטינים כבר הוכרע, והערב (א') התכנסה ועדת השרים כדי לאשר את רשימת 26 האסירים שישוחררו במסגרת ההתחייבות של ישראל בפני הרשות הפלסטינית, השיב היועץ המשפטי לממשלה לפניית ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" שבה דרשה למנוע את המהלך. "הלכה פסוקה היא ששחרור במסגרת משא ומתן מדיני הינו נושא מדיני מובהק", הבהיר וינשטיין. "שיקולי השחרור נתונים לסמכות הרשות המבצעת, קרי הממשלה".

בתשובה ששלחה בשמו דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הבהיר וינשטיין כי "הסוגיה הכואבת והמורכבת של שחרור אסירים במסגרת משא ומתן מדיני נדונה בהרחבה על ידי הממשלה, שלה הסמכות, המידע ושיקול הדעת לעסוק בנושא. לאחר קיום דיון ארוך וממצה במלוא היבטי הסוגיה החליטה הממשלה לאשר את שחרור האסירים במתווה שנקבע על ידה. עתירה שהוגשה על ידכם לבג"ץ כנגד ההחלטה האמורה נדחתה, לאחר שבית המשפט קבע כי אין עילת התערבות משפטית בהחלטת הממשלה".

בארגון "אלמגור" הגיבו בזעם לתגובה ושיגרו מכתב נגדי. "היועץ המשפטי היה הראשון שצריך לעמוד על הרגליים האחוריות, כפי שהוא עושה במקרים אחרים שקרובים לליבו, ולדאוג לכך ששלטון החוק יחול על מחבלים שרצחו ולא יאפשר להם לחגוג בהימלטות מעונשים שהוטלו עליהם כחוק במשפט צדק", אמר עו"ד נפתלי ורצברגר. "לא משפחות החללים היו צריכים להילחם את מלחמת יקיריהן, אלא היועץ המשפטי והשרה לבני. במקום זה הוא מכסה על ערוותה של מערכת המשפט והצדק בעלה תאנה של פלפולים משפטיים לאקוניים".

הפגנה מול בית לבני (צילום׃ מוניס זחאלקה, חדשות 2)

משפחות שכולות הפגינו מול בית לבני: מעגל הטרור לא נפסק

"כנראה שזו הרוח המנשבת במסדרונות משרד המשפטים בין לשכת השרה ליועץ", המשיך עו"ד ורצברגר. "רוח הסוברת ששחרור מחבלים הוא דבר ראוי או סביר. נראה שהם אימצו את הנרטיב הפלסטיני, שלגביהם הם לוחמי חופש שיש לשחררם במוקדם או מאוחר. האם רק קדושת המשא ומתן לנגד עיניו? צריך שייבדקו ה'הישגים' המדיניים החשובים שהגענו אליהם אל מול הרס שלטון החוק, המוסר והצדק".

במקביל, הפגינו אחר הצהריים נציגי משפחות שכולות מול ביתה של הממונה על המשא ומתן, השרה ציפי לבני בתל אביב, במטרה למחות על הכוונה לאשר את רשימת 26 המחבלים שהועברה על ידי שב"כ. זאת, במסגרת הפעימה השנייה בהחלטה על שחרור 104 אסירים, שלה התחייבה ישראל בחידוש השיחות. "אני מפגינה כאן כי שרת המשפטים מתכוונת לשחרר רוצחים שהרסו משפחות", אמרה אחת המפגינות לחדשות 2 Online. "זה אסון לכל מדינת ישראל. מעגל הטרור לא נפסק ועובדה שעדיין מוצאים מנהרות". המשפחות השכולות נערכות להגשת עתירה נגד השחרור לבג"ץ.

צוות השרים, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, צפוי לאשר את שחרורם של מחבלים שנכלאו לפני הסכמי אוסלו. הרשימה הנוכחית צפויה לכלול מחבלים הנחשבים "כבדים יותר" מאלו ששוחררו בפעימה הראשונה לפני חודשיים, ולא תכלול אסירים ערבים-ישראלים. השחרור צפוי להתבצע בתוך 48 שעות.

הצעת החוק נגד שחרור אסירים נדחתה

מוקדם יותר היום דחתה ועדת השרים לחקיקה הצעת חוק שהגישה ח"כ אורית סטרוק (הבית היהודי) נגד שחרור אסירים במסגרת המשא ומתן המדיני. במהלך הישיבה נרשמו חילופי האשמות קשים בין שרי הליכוד לשרי הבית היהודי.

"מה שאתם עושים מאוס בעיניי", הטיח שר הפנים גדעון סער בשרי הבית היהודי במהלך הדיון. "אתם לא תעשו רווח פוליטי על הממשלה הזו, לא נשתוק לכם. כשבנט הולך ומאשים בהלוויה את שחרור האסירים במוות הוא מבצע תועבה מוסרית". השרה לבנת קראה לעבר בנט וחבריו "תפסיקו לטנף" והישיבה הגיעה לכדי צעקות רמות. בסיומה נדחה החוק האוסר על שחרור מחבלים ברוב של שמונה שרים מול חמישה.

היועץ המשפטי לממשלה ויינשטיין הודיע לארגון נפגעי הטרור "אלמגור" כי אינו מתכוון להתערב במהלך לשחרור מחבלים רוצחים. במכתבו לארגון ציין ויינשטיין כי הלכה פסוקה היא ששחרור אסירים במסגרת משא ומתן מדיני הינו עניין מדיני מובהק, ששיקוליו נתונים לסמכות הרשות המבצעת.

שר התחבורה ישראל כץ אומר כי מקומם של מחבלים הוא בכלא וייעשה מאמץ רב להכניסם לשם. "התנגדתי להחלטה על השחרור ואני מצפה שהממשלה תשקול אותה מחדש", אמר השר כץ לפני ישיבת הממשלה.

ראש הממשלה נתניהו אומר בעניין שחרור האסירים כי צריך לכבד החלטות ממשלה גם אם זה קשה ולא נעים. אי-אפשר לשנות את הקו בכל חודש, אמר נתניהו בישיבת שרי הליכוד לפני ישיבת הממשלה.

ראש הממשלה הדגיש כי ברור שההצעה של חברת הכנסת סטרוק מהבית היהודי אינה רלוונטית לשחרור הנוכחי.

בארגון אלמגור שוב נערכים להגשת עתירה לבג"ץ, אבל לא משוכנעים שבאמת יוכלו הפעם לשבור את חומות בג"ץ, ולמנוע את שחרור הקבוצה השנייה של המחבלים הרוצחים. ובכל זאת כן יעשו את המהלך המשפטי הזה.

בכל אופן במקביל יש פעילות גם במישור הציבורי. כך לדוגמא הארגון הפיק חמישה סרטונים, שבכל אחד מהם סיפור של משפחה שכולה, שיקיריה נרצח בידי מחבלים ואמורים להשתחרר.

אחד הסרטונים הללו הוא על רצח שני הנערים מירושלים ליאור טובול ורונן קרמני. ובסרט הזה מדברים ההורים של רונן – אליהו ומזל.

אמש [מוצ"ש] הוקרן הסרטון הזה מול ביתה של השרה לימור ליבנת, ובהמשך השבוע יוקרנו הסרטונים מול בתי שרים נוספים ומול בית ראש הממשלה.

באלמגור קוראים לממשלה לעצור. לראות לדוגמא את עליית הטרור מאז השחרור הקודם של המחבלים. רון קרמן, אבא של טל שנרצחה לפני עשר שנים, ושרוצחיה כבר שוחררו בעסקת שליט, אומר כי ישראל מובלית כצאן לטבח.

ומחר [ב'] בערב בשיתוף עם הדור הצעיר בליכוד, והדור הצעיר בבית היהודי, ויחד עם ישראל שלי הם מארגנים שרשרת אנושית סביב כלא עופר, תחת הכותרת :"עוצרים את שחרור המחבלים".

אבו מאזן חוגג עם מחבלים משוחררים (פלאש 90)

ראש הממשלה בנימין נתניהו מתכוון "לרכך" את המתנגדים לשחרור המחבלים בשבוע הבא באמצעות פרסום מכרזים לבניה ביהודה ושומרון.

בערוץ 2 דווח כי בפגישתם אמש של נתניהו ומזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי, הבהיר ראש הממשלה כי הוא ממלא את חלקו במשא ומתן ומשחרר את המחבלים, למרות שאבו מאזן מסרב לגנות את אירועי הטרור האחרונים נגד ישראל.

עשרים ושישה מחבלים צפויים להשתחרר, חלקם הורשעו במעשי טרור חמורים עוד יותר מאלה ששוחררו בשלב הראשון.

בתוך כך, סגן שר הביטחון, ח"כ דני דנון, שלח מכתב לשרים בו הוא קורא להם להתנגד לשחרור המחבלים הנוסף במסגרת המשא ומתן עם הפלסטינים הצפוי ביום שלישי הקרוב.

"אני קורא לך להתנגד לשחרור המחבלים חסר האחריות שמסכן את ביטחון תושבי ישראל. שחרור מחבלים ללא תנאי מהווה פרס לטרור ומדרבן את המחבלים הבאים".

במכתב מנה דנון את אירועי הטרור האחרונים ביניהם, סמל תומר חזן ז"ל שנחטף ונרצח, סמ"ר גל קובי ז"ל שנרצח בחברון ואל"מ (במיל') שריה עופר שנרצח בחצר ביתו. "גל הפיגועים הללו ועוד מאות אירועים בכבישי יהודה ושומרון התרחשו כשרוח ההסתה מצד ההנהגה הפלסטינית מלבה בעוצמה את הרחוב הפלסטיני ואבו מאזן אינו פוצה פה נגדה".

ארגון נפגעי הטרור 'אלמגור' פנה לראשי מועצת יש"ע בדרישה לוותר על מכרזי הבנייה כל עוד מחירם הוא שחרור מחבלים. "תלמדו מפולארד שהכריז שהוא מוותר על שחרורו אם המחיר הוא שחרור מחבלים. טוב פחות בתים ויותר חיים של תושבים".

ממועצת יש"ע נמסר בתגובה "שחרור מחבלים הינה טעות חמורה הן מבחינה מוסרית והן מבחינה מדינית. אין לכרוך בשום אופן החלטה פסולה זו עם החלטות בנושאי בניה או בכל נושא אחר. אך גם אם ייעשה כך – יש להתנגד לכך בכל תוקף. אנו קוראים לשרים לדרוש לאלתר דיון מחודש בממשלה בהמשך שחרור המחבלים, ולהצביע בוועדת שרים לחקיקה בעד הצעת החוק למניעת שחרור מחבלים."

כחמישים בני אדם, בני משפחות שכולות שאיבדו את יקיריהן בפיגועי טרור, חברי תנועת "ישראל שלי" וארגון נפגעי הטרור "אלמגור" הפגינו לפנות ערב בסמוך לקריה בתל אביב. המפגינים נשאו קריאה לממשלת ישראל לחדול משחרור האסירים הביטחוניים במסגרת המשא ומתן המדיני עם הפלסטינים.

המפגינים נשאו בידיהם תמונות של בני משפחותיהם שנרצחו בפיגועי טרור, אשר רוצחיהם צפויים להשתחרר מבתי הכלא בתקופה הקרובה, במסגרת המחוות של ממשלת ישראל לפלסטינים.

הפגנת משפחות שכולות נגד שחרור מחבלים (צילום: ראובן קסטרו)

"באנו למחות כנגד האבסורד הזה שבמסגרתו ממשלת ישראל מתכוונת להמשיך לשחרר מחבלים כאילו לא היו שני פיגועים שבהם נרצחו חיילים השבוע", אמרה ל-nrg מעריב יו"ר תנועת ישראל שלי, שרה העצני כהן, במהלך ההפגנה. "איזה מסר עובר כאן לרוצחים האלה? הם ממשיכים לרצוח ואנחנו ממשיכים לשחרר? מה יהיה עם הרוצחים החדשים שרק השבוע הרגו את תומר חזן וגל קובי, רק עכשיו הם רצחו חיילים ומייד גם הם יצאו מבתי הכלא?"

סגנית שר התחבורה, ציפי חוטובלי, נאמה בפני פעילי הליכוד הערב בירושלים, והבעיה עמדה נחרצת נגד שחרור אסירים ביטחוניים. "ראש הממשלה חייב להקשיב לדרישה העולה מכל חלקי המפלגה לבטל את ההחלטה על שחרור מחבלים", טענה.

"מפלגת הליכוד מציבה קווים אדומים לכל ויתור במשא ומתן. מי שעומד בראש התנועה לא יכול להתנתק מעמדת הרוב המוחלט של חברי הליכוד".

יו"ר ארגון אלמגור, סא"ל (במיל') מאיר אינדור התייחס לרצח החייל תומר חזן הי"ד במהלך כנס 40 שנה למלחמת יום הכיפורים שהתקיים אמש בבית ספר שדה כפר עציון.

"ארגון נפגעי הטרור אלמגור טען כל הזמן ששחרור מחבלים יביא עוד שפיכות דמים ועוד חטיפות. הערבים ראו שמשתלם להם לחטוף חיילים וזה המפתח לצאת מהכלא".

אינדור סבור כי שחרור מחבלים הוא עילה לפרישה מהממשלה, "אני מציע לחבריי בבית היהודי להפסיק עם ההצהרות והתמיכה לכוחות הביטחון. מפלגת הבית היהודי צריכה להחליט כי בשחרור הבא תפרוש מהממשלה כי גם היא שותפה בסופו של דבר ברצח החייל. צריך להיות פוליטיקאי עם יושרה ומוסר".

אינדור מוסיף, "צעקת הציבור יש לה כוח גדול מאוד. עובדה ש-80% נגד שחרור מחבלים. על הציבור לקום על הרגלים ולצעוק די לשחרור מחבלים. בסופו של יום גם הפוליטיקאים יקשיבו".