מרואן ברגותי: גורש לירדן והוחזר לישראל בשנת 1994 במסגרת הסכמי אוסלו

בשנת 1976 נעצר על ידי ישראל בשל פעילות עוינת. לאחר שחרורו היה אחד המנהיגים באינתיפאדה הראשונה ב-1987, והוביל את הפלסטינים בעצרות ענק כנגד שלטון ישראל בשטחים. במהלך ההתפרעויות נעצר על ידי ישראל וגורש לירדן, שם שהה שבע שנים עד שהותרה חזרתו במסגרת הסכמי אוסלו בשנת 1994. בשנת 1996 נבחר למועצה המחוקקת הפלסטינית, והיה גם המזכיר הכללי של ארגון ה"פתח" ביהודה ושומרון.

עם תחילת אינתיפאדת אל-אקצה בשנת 2000 הפך ברגותי למנהיג ארגון ה"תנזים", אותו הפך לארגון טרור האחראי לפיגועים רבים כנגד ישראלים, בהם פיגועי התאבדות וירי על מכוניות ישראליות מן המארב, שבוצעו תחת השם "גדודי חללי אל-אקצה".

בשנת 2001 ברגותי ניצול מסיכול ממוקד. הוא נעצר על ידי כוח צה"ל במבצע "חומת מגן" ב-15 באפריל 2002.

ב-20 במאי 2004 הורשע ברגותי בחמש רציחות, ובניסיון לרצח. ברגותי נפטר מ-21 האשמות ברצח ו-33 אישומים אחרים במסגרת עסקת טיעון. ברגותי נידון לחמישה מאסרי עולם מצטברים על חמש הרציחות בהן הורשע, ול-40 שנות מאסר עבור ניסיון לרצח.

השייח' אחמד יאסין: שוחרר כבר בשנת 1985 במסגרת עסקת ג'יבריל, שוחרר בשנת 1997 בהסכם עם מדינת ירדן

ב-1983 נתפסו רובים בביתו של יאסין, והוא נדון לשלש עשרה שנות מאסר בשל החזקת נשק, הקמת ארגון צבאי וקריאה לחיסול מדינת ישראל.

שוחרר מכלאו ב-1985, אחר כשנה בלבד, במסגרת עסקת ג'יבריל.

ב-1987 הקים את ארגון הטרור החמא"ס, שבראשו הוא עמד עד ליומו האחרון.

ב-1989 הורה יאסין להרוג פלסטינים שנחשדו בשיתוף פעולה עם צה"ל והשב"כ, ומאוחר יותר פיקד על חטיפת שני חיילים ישראליים ורציחתם. יאסין נשפט בישראל על עבירות אלו ונידון למאסר עולם.

שוחרר ב-1997, כחלק מהסכם בין מדינת ישראל לירדן, לאחר ניסיון ההתנקשות הכושל של "המוסד" בח'אלד משעל ברבת-עמון.

לאחר שחרורו מהכלא הישראלי חזר השייח' יאסין להטיף לאלימות ולטרור נגד אזרחי ישראל, והוביל את הקו הקיצוני בקרב הרשות הפלסטינית, בעודו נהנה מחסינות מסוימת שנבעה ממעמדו הרם בקרב חסידיו. על פי דיווחי צה"ל והשב"כ היה שותף בתכנון פיגועים ברמה האופרטיבית.

ב-22 במרץ 2004 חוסל יאסין על ידי ישראל באמצעות טילים שנורו כלפיו ממסוקי קרב של חיל האוויר.

סלאח שחאדה: שוחרר מהכלא בשנת 2000

היה ראש הזרוע הצבאית של החמא"ס ברצועת עזה. יזם פיגועים רבים, הוגדר כ"פצצה מתקתקת".

ב-9 ינואר 2002 פיקח על חדירת חולייה למוצב "אפריקה", בה נרצחו 4 חיילי צה"ל.

חודשיים אחר כך, ב-7 במרס 2002, שלח מחבל שרצח ביריות חמישה נערים מתלמידי המכינה הקדם-צבאית בעצמונה: אריאל זאנה, ברוך מרכוס, ערן פיקאר, אהרון (אריק) קרוגליאק וטל קורצוויל ז"ל.

חוסל על ידי צה"ל מהאוויר ב-22 יולי 2002.

עבדאללה עבד אל-קאדר קוואסמה: נעצר פעמיים על ידי ישראל ושוחרר

הוגדר על ידי כוחות הביטחון כבכיר המבוקשים ביהודה ושומרון. היה ראש החמא"ס בחברון, נושא באחריות למותם של 35 אזרחים ולפציעתם של 145 נוספים.

נעצר לראשונה על ידי כוחות הביטחון בשנת 1988. בשנת 1992, בעקבות רצח השוטר נסים טולדנו ז"ל, גורש קוואסמה לדרום לבנון עם יותר מ-400 פעילי החמא"ס והג'יהאד האסלאמי. לאחר חזרתו לארץ, בתום תקופת הגירוש, נכלא קוואסמה באשמת חברות בחמא"ס ומעורבות בפעילות חבלנית עוינת. הוא שוחרר ב-1994 וחזר לחברון.

בתחילת 1998 נעצר קוואסמה על ידי הביטחון המסכל של ג'יבריל רג'וב, והואשם כי נתן מחסה למבוקשים מהזרוע הצבאית של החמא"ס. הועבר למתקן החקירות של רג'וב ביריחו, שם שהה חמישה חודשים בבידוד שלאחריהם הועבר לבית הכלא ביריחו. לאחר שפתח בשביתת רעב הוחזר לכלא חברון, ומשם שוחרר למעצר בית.

עם פרוץ אינתיפאדת אל-אקצא, חידש קוואסמה את פעילותו הצבאית בחמא"ס. אחראי לפיגועים רבים, בהם: פיגוע חדירה ליישוב אדורה (27 אפריל 2002, 4 הרוגים); פיגוע חדירה ליישוב כרמי צור (8 יוני 2002, 3 הרוגים, 5 פצועים); שני פיגועי התאבדות שבוצעו במקביל בירושלים בקו 6 ובמחסום א-ראם (18 מאי 2003, 6 הרוגים, 20 פצועים) ופיגוע התאבדות בקו 14 בירושלים (11 יוני 2003, 17 הרוגים, 105 פצועים).

קוואסמה חוסל על ידי צה"ל ב-21 ביוני 2003 בזמן ניסיון לעוצרו.

כרים ראתב יונס עוויס: שוחרר כחלק מחווה לפלסטינים

הורשע ב-1991 בגרימת מוות בכוונה של משתף פעולה. נשפט למאסר עולם.

המחבל שוחרר לאחר מכן במסגרת מחוות לפלסטינים.

ב-27 בנובמבר 2001, שלח 2 מחבלים שירו באזרחים בתחנה המרכזית בעפולה ורצחו את מיכל מור ונעם גוזובסקי ז"ל, ופצעו 84 נוספים.

ב-21 במרץ 2002 שלח מחבלת מתאבדת לרחוב המלך ג'ורג', שרצחה 3 ישראלים (יצחק כהן ובני הזוג גדי וציפורה שמש ז"ל) ופצעה עוד 81 אזרחים.

מתוך גזר דינו (פ' (בית אל) 3478/02):

כפי שעולה מהראיות שהביאה בפנינו התביעה, הנאשם כבר הורשע בעבר בשנת 1991 בגין גרימת מותו בכוונה של תושב המחנה בו מתגורר הנאשם, אשר נחשד על ידי הנאשם וחבריו בשיתוף פעולה עם ישראל. הנאשם וחבריו רצחו אותו אדם באמצעות דקירות סכין ובאמצעות גרזן שהנחית הנאשם על ראשו. בגין הרצח הזה נדון הנאשם למאסר עולם, אך שוחרר במסגרת מחוות השלום עם הפלסטינים. העבירות עליהן נותן הנאשם את הדין היום מוכיחות, כי המחווה שנעשתה עמו לא הייתה מוצדקת וכי היא הובילה להרג אזרחים חפים מפשע נוספים. מסוכנותו של הנאשם הייתה ברורה כבר לאחר שהורשע ברצח בעבר. הצורך להרחיקו מקרב החברה האנושית לעד אף הוא היה ברור מאליו. לאחר שחרורו הוכיח הנאשם כי מחווה זו לא הייתה מוצדקת ואת המחיר היקר על כך שילמו משפחות ישראליות רבות.

נאסר אבו חמייד: היה עצור מספר פעמים, ישב סה"כ 13 שנים בכלא

הורשע בשנת 1990 בגין רצח חמישה משתפי פעולה ונידון למספר מאסרי עולם. שוחרר במסגרת הסכמי אוסלו.

תועד ב-12 באוקטובר 2000 בזמן שהוא מתעלל קשות בגופות חיילי המילואים רב"ט ואדים נורזיץ ורס"ל יוסי אברהמי ז"ל במהלך הלינץ' ברמאללה.

ב-21 בדצמבר 2000 רצח את אלי (אליקו) כהן בפיגוע ירי סמוך לגבעת זאב.

ב-31 בדצמבר 2000 רצח את הרב בנימין וטליה כהנא בפיגוע ירי סמוך לעפרה.

יזם פיגוע בנווה יעקב ב-25 בפברואר 2002, בו נרצחה השוטרת גלית ארביב ו-10 אזרחים נפצעו.

ב-27 בפברואר 2002 פיקד על רצח גדי רג'ואן באזור התעשייה עטרות בירושלים.

היה אחראי לפיגוע התופת ב"סי פוד מרקט" ב-5 מרץ 2002, בו נרצחו 3 אזרחים ישראלים: אליהו דהן, יוסי הבי, השוטר סלים ברכאת, ועוד 31 נפצעו.

נדון בדצמבר 2002 בבית המשפט המחוזי בירושלים לשבעה מאסרי עולם ו-50 שנות מאסר, לאחר שהודה ברצח שבעה ישראלים, והורשע ב-12 עבירות של ניסיון לרצח ועבירות נוספות. נציג המדינה במשפטו, עו"ד ניק קאופמן, כינה את אבו חמייד "מכונת הריגה", ואמר כי הוא זה שהכריז על הקמת ארגון הטרור חללי אל-אקצא.

עבאס מחמד מצטפא אלסיד: שוחרר בשנת 1996

בתחילת שנות התשעים ניהל אלסיד את פעילות הפרות הסדר בטול-כרם ובשל כך הוא נעצר על ידי ישראל ב-1993. שוחרר ב-1996.

לאחר פרוץ האירועים האלימים בספטמבר 2000 נטל אלסיד חלק בפעילות מדינית הסברתית גלויה, כנציג החמא"ס בטול-כרם, ובו בזמן הוא גם פעל כראש הזרוע הצבאית של החמא"ס שם.

כוחות צה"ל לכדו את אלסיד במאי 2002 לאחר שהתקבל מידע כי הוא מתכנן פיגוע נוסף, הפעם באמצעות פיצוץ חגורת נפץ המכילה ציאניד שסופקה לו. משפטו נפתח בספטמבר 2003.

הורשע בספטמבר 2005 באחריות לרציחתם של 30 בני אדם ופציעתם של 144 בפיגוע במלון "פארק" בנתניה בליל הסדר (27 מרץ) 2002 ולפיגוע בקניון השרון בנתניה ב-18 במאי 2001, בו נרצחו 5 אנשים (מרים וקסמן, יוליה טרטיאקוב, דוד (מוטי) ירקוני, ולדיסלב סורוקין ותרצה (תשבי) פולונסקי ז"ל) ונפצעו עוד 86. היה אחראי גם לפיגוע ההתאבדות ברחוב הרצל בנתניה ב-4 במרס 2001, בו נרצחו 3 אנשים (נפתלי דין, שלומית זיו ויבגניה מלקין ז"ל) ונפצעו עוד 56.

ראמז סלי אבו סלים: שוחרר ב-20 בפברואר 2003

ב-9 בסמטמבר 2003, שבעה חודשים בלבד אחרי שהשתחרר מהכלא ב-20 בפברואר, התפוצץ בקפה הילל ברחוב עמק רפאים בירושלים, וכך רצח את דוד שמעון אביזדריס, ד"ר דוד אפלבוים, נאוה אפלבוים, יחיאל אמיל טובול, שפיק כרם, אלון מזרחי וגילה משה ז"ל ופצע עוד רבים אחרים.

מצעב השלמון: שוחרר ב-2004 וב-2011

נידון ל-15 חודשי מאסר בגין חברות בארגון ה"כותלה אלאסלאמיה".

שוחרר מהכלא במסגרת "עסקת טננבוים" ב-29 ינואר 2004.

לאחר שחרורו הקים חוליית החמא"ס בצפון חברון עם אסיר משוחרר נוסף, מחמוד קואסמה. החוליה עברה אימוני ירי ואף ביצעה פיגוע ירי ב-23 אוגוסט 2004 על ציר כביש חוצה יהודה, סמוך לתלם, במהלכו נפצע ילד באורח קל.

באוגוסט 2004 גייס המחבל מצעב השלמון את המחבלים המתאבדים נסים ג'עברי ואחמד קואסמה במטרה לבצע פיגוע התאבדות. ב-30 אוגוסט קיבל לרשותו חגורות נפץ ואמצעי לחימה לטובת צילום המתאבדים טרם היציאה לביצוע הפיגוע. למחרת בבוקר (31.08.04), נפגש מצעב עם המתאבדים ונתן להם את חגורות הנפץ ואמצעי הלחימה. אחמד ונסים עלו על "הסעת שוהים בלתי חוקיים" לבאר-שבע. סמוך לשעה 14:30 התפוצצו המחבלים המתאבדים בשני האוטובוסים בבאר שבע. בפיגוע נהרגו 16 אזרחים ונפצעו עשרות.

במקביל, גייס מצעב את אחמד גזאוי, ערבי תושב אבו תור בירושלים, לשם ביצוע פיגוע התאבדות בירושלים. מצעב הנחה את גזאוי לרכוש חומרים כימיים בירושלים ולהעבירם לפעילי החמא"ס בחברון, במטרה להכין מהם חגורת נפץ שבאמצעותה יבוצע פיגוע.

השלמון נעצר עם חברי חולייתו לאחר הפיגוע בבאר-שבע.

המחבל שוחרר שוב מהכלא ב-18 אוקטובר 2011, בשלב הראשון של עסקת שליט.

פואד קוואסמה: שוחרר ממעצר בדצמבר 2002

חצי שנה אחרי השחרור, ב17 במאי 2003, פוצץ את עצמו ליד ככר גרוס בחברון וכך רצח את בני הזוג גדי ודינה (מוריאל) לוי, תושבי קרית-ארבע.

ג'יהאד אלעמרין (אבו כיפאח): שוחרר במאי 1985 במסגרת עסקת ג'יבריל וגורש לירדן

בסוף שנת 2000 הקים את "גדודי חללי אל-אקצא" ברצועת עזה ועמד בראשם.

אלעמרין יזם, בין היתר, את שני פיגועי מטעני הגחון שפגעו בשני טנקים ישראליים ליד היישוב נצרים, בהם נרצחו ששה חיילים ישראלים, בהם סמ"ר אשר זגורי, סמ"ר משה פלד, סמ"ר רון לביא וסמ"ר מתן בידרמן.

איאד סוואלחה: שוחרר ממאסר בשנת 1998 כחלק מעסקת שחרור אסירים של הסכם ויי

היה אחראי לפיצוץ אוטובוס בצומת מגידו ב-5 ביוני 2002, בו נרצחו 17 איש (בהם: ציון אגמון, עדי דאהן, אליקו טימסיט ושמעון לורנט ז"ל) ונפצעו עוד 42.

ארבעה חודשים בלבד אחר כך, ב-21 אוקטובר 2002, פיקח על פיצוץ ג'יפ תופת ליד אוטובוס "אגד" בצומת כרכור. 14 אנשים נרצחו (בהם: אסנת אברמוב, אשטי אנדלו, עפרה בורגר, סועאד ג'אבר, איריס לביא, ענת שמשון וסרגיי שבצ'וק) ו-42 נוספים נפצעו.

חליל חמזה אבו רוב: שוחרר בפעם האחרונה בשנת 1996

עמד מאחורי פיגוע ההתאבדות בצומת אום אל-פחם ב-18 ספטמבר 2002, בו נרצח השוטר יוסי עג'מי ואזרח נפצע באורח קשה.

חוסל על ידי כוחות צה"ל ב-26 דצמבר 2002, לאחר שֶׁיָּרָה על כוחות הצבא על מנת להרוג.

מחמוד חמדאן: שוחרר ממאסר לאחר שריצה 14 חודשים

בליל ראש השנה, 26 ספטמבר 2003, חודשיים לאחר ששוחרר, חדר ליישוב נגוהות בשעת סעודת החג ורצח את אייל יברבוים הי"ד ואת התינוקת בת שבעת החודשים שקד אברהם ז"ל.

נידאל סלאמה: שוחרר במסגרת ההסכמים בשלהי 1999

לאחר שחרורו נשא בתפקיד בכיר בזרוע הצבאית של "החזית העממית" בשמשו כאחראי בדרום רצועת עזה. היה בעל מעורבות ישירה במשך שנתיים בביצוע פיגועי ירי ובהנחת מטעני נפץ, ובירי פצצות מרגמה, טילים נגד טנקים וטילים קצרי טווח (צומוד) לעבר שדרות, וכן בשילוח מחבלים לשם ביצוע פיגועי רצח המוניים ביישובים הישראליים בגוש קטיף.

נהרג ב-29 באפריל 2003 בפעילות צה"ל ברצועת עזה.

בשאר חוסיין פארס שואהנה: שוחרר במרץ 2003

ב-19 באוגוסט 2003, כחמישה חודשים לאחר שהשתחרר, נתפס בפעילות צה"ל סמוך לעראבה, דרום מערבית לג'נין, כשהוא משלח מחבל מתאבד לביצוע פיגוע בחיפה. המחבל נתפס גם הוא, וכך סוכל הפיגוע.

לואי ראאד ברגותי: שוחרר באוגוסט 2003 כמחווה לאבו מאזן

יזם ופיקד על הפיגועים בצריפין, שם נרצחו שמונה חיילים, ובקפה הילל, שם נרצחו שבעה ישראלים.

איהאב עבד אלקאדר אבו סלים: שוחרר ב-2003

נעצר במעצר מנהלי למשך כשלושה חודשים בעוון חברותו בחמא"ס.

השתחרר ב-6 למרץ 2003, לאחר שהיה חבר "הגוש האסלאמי" באוניברסיטת ביר-זית.

ב-9 בספטמבר 2003 התפוצץ בצריפין ורצח תשעה חיילים (ובהם: סרן יעל כפיר, רנ"ג חיים אלפסי, רס"ב יעקב בן שבת, סמל יונתן פלג, רב"ט מזי גרגו ורב"ט פליקס ניקולאיצ'וק).

עבד א-רחים חסן מצטפא שדיד: שוחרר בספטמבר 1999 במסגרת מחווה לתהליך המדיני

לאחר שחרורו עסק בסחר באמצעי לחימה וסיוע לפעילי טרור באזור טול-כרם. היה חבר בחוליית טרור שעסקה בפיגועי ירי ומטען בשומרון.

חוסל כשהיה בדרכו לביצוע פיגוע ירי.

מוראד קוואסמה: שוחרר ב-29 בינואר 2004, במסגרת עסקת טננבוים עם החזבאללה

לאחר שחרורו היה מראשי ארגון החמא"ס בחברון וחזר למעגל הטרור.

היה מעורב בפיגועים רבים, בהם פיגוע ההתאבדות הכפול בבאר שבע ב-31 באוגוסט 2004, בו נרצחו 16 איש ויותר מ-100 נוספים נפצעו.

ב-25 בנובמבר 2004, כשניסו כוחות צה"ל וכוחות השב"כ לעצרו, ירה על מנת להרוג וחוסל.

וסים סלים מצטפא ג'אלד: שוחרר מהכלא

אחר ששוחרר מהכלא, פיקד על הניסיון לפיגוע התאבדות בקפה "קפית" במושבה הגרמנית בירושלים ב-11 ביולי 2004. הוא זה שחיפש את המקום לפיגוע, ואיתר והחדיר את המחבל המתאבד לזירת הפיגוע. המחבל המתאבד ויתר על הפיגוע ברגע האחרון, שב לביתו בחברון ושם חוסל על ידי כוח צה"ל.

אחסאן שוהנה: שוחרר ממעצר מנהלי

בחודש יוני 2004 היה מעורב בניסיון העברת חגורת נפץ משכם לפעילי החמא"ס בחברון. ניסיון פיגוע זה סוכל.

כחודש אחרי, ביולי, ניסה לרצוח ישראלים בפיגוע התאבדות כפול אשר עתיד היה להתבצע בראש-העין. גם פיגוע זה סוכל.

באוגוסט 2004 היה מעורב בניסיון לרצח ישראלים בפיגוע של מטען נפץ משולב בירי לעבר אוטובוס ליישוב ברוכים שבשומרון. האירוע הסתיים בלא הרוגים, אך שלושה נפצעו

עד שנתפס היה מעורב בעוד מספר פיגועי מטען חבלה וירי באזור כביש חוצה השומרון.

מוחמד ז'אד חליל: היה כלוא בכלא הרשות הפלסטינית ושוחרר

פעל מטעם גדודי חללי אל-אקצא. לאחר שחרורו, ב-6 פברואר 2002, חדר ליישוב חמרה שבבקעת הירדן ורצח 3 ישראלים ופצע תושבים נוספים.

חוסל על ידי כוח צה"ל שהגיע למקום.

רמזי פחרי אל-ערדה: נכלא במתקן כליאה צבאי בחשד לפעילות חבלנית עוינת ושוחרר

היה פעיל בג'יהאד האסלאמי. ארבעה ימים בלבד לאחר שחרורו, ב-2 אפריל 2004, חדר אל-ערדה ליישוב אבני-חפץ בשומרון, הרג תושב אחד ופצע ילדה נוספת.

חוסל על ידי כוח צה"ל שהגיע למקום.

מחמד אבו נאצר: שוחרר במסגרת עסקת ג'יבריל

זרק רימון בטרמפיאדה בכביש יריחו, ממנו נפצעו מספר אנשים. נידון ל-20 שנות מאסר.

שוחרר כעבור 13 שנים במסגרת עסקת ג'יבריל.

לאחר שחרורו תקף בגרזן נהג משאית יהודי בדרום הארץ. הנהג נפצע קשה.

נהרג בידי כוח צה"ל בעת שזוהה כחמוש בג'בליה.

מחמד עבדאללה איסמעיל גרבלי: שוחרר במסגרת עסקת ג'יבריל

ביצע מספר פיגועים, בהם פיגוע בבית אריזה בעזה, ונידון בשנת 1975 ל-18 שנות מאסר.

שוחרר במסגרת עסקת ג'יבריל.

לאחר שחרורו חזר לבצע פיגועים, נתפס וגורש מהארץ.

נאצר ג'ובארה: שוחרר ב-2006

מחבל בכיר בג'יהאד האסלאמי בשכם. היה מעורב בפיגועים באזור.

נכלא ב-2002 וריצה עד פברואר 2006 מאסר 4 שנים.

על פי הודעת דובר צה"ל, חזר עם שחרורו לפעילות טרור באופן מיידי, תוך שהוא מחדש את קשריו עם מפקדת הג'יהאד האסלאמי בסוריה. לפני מעצרו החוזר היה מעורב בפעילות טרור נגד כוחות צה"ל ועסק בייצור חומרי נפץ לטובת הוצאתם לפועל של פיגועי תופת.