עו"ד נפתלי ורצברגר, היועץ המשפטי של אלמגור, ארגון נפגעי הטרור, אומר לערוץ 7 כי דבריו של ראש הממשלה אודות הצורך בהריסת בתי המחבלים שביצעו את הטבח בבית הכנסת אינם עולים בקנה אחד עם המציאות.
"הסמכות היא לא של ראש הממשלה, הוא יכול להמליץ, אבל המפקדים הצבאים מכוח תקנות ההגנה לשעת חרום מהתקופה המנדטורית הם אלה שמוסמכים לחתום על צו הריסה. אבל בשנים האחרונות בג"ץ קשר מאוד את ידי הגורמים הצבאיים וגם המדיניים, לאור זה שבדיונים המשפטיים עולים חלוקי הדעות באשר לאפקטיביות של מהלך ההריסה והאם הוא יוצר באמת הרתעה".
ורצברגר שייצג את משפחת מזרחי מכיר את הסוגייה מקרוב, "בשנה האחרונה הסוגייה חזרה לבית המשפט העליון כאשר המפקד הצבאי ביקש להרוס את בית המשפחה של רוצחו של ברוך מזרחי שנרצח בליל הסדר. המשפחה עתרה לבג"ץ, אני ייצגתי את האלמנה, אך בסופו של דבר ההריסה הייתה חלקית בלבד, בית המשפט קושר את ידיו של הדרג הצבאי. מהניסיון שיש לי, הבג"ץ מונע או מרסן את הדרג הצבאי והדברים הגיעו לידי כך שלא היו הריסות בתים".
לדבריו הרס בית המחבל הדורס נובע ממחדל של המשפחה, "הם כנראה לא מיצו את האפשרות ללכת לבג"ץ אולי מטעמים עקרוניים, גם הרס בתי המחבלים שרצחו את שלושת הנערים קיימת למיטב ידיעתי עתירה בבג"ץ נגד ההריסה. צריך לדעת שבכל מקרה יש אפשרות למשפחת המחבל להגיש ערעור לאלוף בתוך 48 שעות, לדאבוננו משפחות המחבלים מאורגנות מאוד ומיומנות ויש להם צוות משפטי צמוד".
נציין כי כוחות מחיל ההנדסה הרסו אתמול (ד') חלק מביתו של עבד א-רחמן א-שלודי, המחבל שביצע את פיגוע הדריסה בתחנת הרכבת הקלה בגבעת התחמושת לפני כחודש. בפיגוע נרצחו התינוקת חיה זיסל ברון וקארן ימימה מוסקרה ונפצעו 5 אזרחים נוספים.
מצה"ל נמסר כי הריסת ביתו של המחבל בשכונת סילוואן במזרח ירושלים היא חלק מהלחימה המתמשכת בטרור ובתשתיותיו ונעשתה בהתאם להנחיית הדרג המדיני בשיתוף צוותים של משטרת ישראל ומשמר הגבול.
פעילי "אלמגור", ארגון נפגעי טרור, קוראים לממשלת ישראל לא להחזיר את המחבלים שביצעו את הטבח בהר נוף למשפחותיהם לקבורה.
"על ממשלת ישראל לנקוט בצעדים של הרתעה כנגד גל הטרור השוטף את רחובות ירושלים וישראל. בפיגועים האחרונים הוחזרו גופות המחבלים מייד למשפחות ובכך אפשרה הממשלה לעשות לרוצחים הנתעבים תהלוכות פאר והוקרה ומסעי הלוויה שהנציחו אותם כגיבורים. בכך מעודדים מפגעים נוספים לבחור בדרך הטרור", טוענים ב"אלמגור.
"על ממשלת ישראל לקבל את התקדים האמריקאי שבו גופתו של בין לאדן הושלכה בלב ים במקום לא ידוע". ב"אלמגור" דורשים מהממשלה "להוציא מייד הודעה ולהטיל על חיל הים להשליך את גופות המחבלים במקום לא ידוע בים התיכון שם יהיו מאכל לדגים".
"בימים אלה נדרשים אנו לכל צעד הרתעתי כדי להחזיר את השקט והשפיות לרחובות ערי ישראל. ידעו אלה המתכננים פיגועים מה מחכה להם אם יעזו לפגע בישראלים", מוסיפים ב"אלמגור".
בירושלים הובאו למנוחות ארבעת נרצחי הפיגוע הבוקר בבית הכנסת בהר נוף. הרב משה טְבֵרְסְקי, הרב אברהם גולדברג, הרב קלמן לוין והרב אריה קוֹפינסקי. בבתי החולים מאושפזים 7 מפצועי הפיגוע. מצבם של שניים קשה מאד, שניים במצב קשה, שניים בינוני ומצבו של אחד הפצועים קל.
רב הכותל והמקומות הקדושים, שמואל רבינוביץ', אומר כי הפיגוע הוא תוצאה של גל הסתה דתית שמטרתו לפגוע במרקם העדין בירושלים בכלל, ובעיר העתיקה בפרט. רב הכותל קרא למנהיגים המוסלמים לפעול להפסקת ההסתה ושפיכות הדמים.
ח"כ מירי רגב (הליכוד) מתכוונת להעלות להכרעת ועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק אותה יזמה להתייצבות נציגי ממשלה בהלוויתו של כל חלל כוחות הביטחון וההצלה.
רגב סיפרה הבוקר (חמישי) בדף הפייסבוק שלה, כי "אתמול ביקרתי ביקור תנחומים בביתו של חלל צה"ל, סמ"ר אלמוג שילוני ז"ל, שנרצח בתחילת השבוע בפיגוע הדקירה ליד תחנת הרכבת בתל-אביב".
רגב הוסיפה, "שמעתי בכאב ובצער רב את תלונות המשפחה, על כך שאף נציג רשמי של ממשלת ישראל לא נכח בהלוויתו של בנם יקירם, אלמוג ז"ל".
"כתוצאה מכך החלטתי להעלות, בשבוע הקרוב, לועדת שרים לחקיקה, את הצעת החוק שלי, שתחייב שרים מהממשלה להגיע להלוויות של חללי כוחות הביטחון וההצלה", כתבה רגב.
רגב הדגישה, "אני חושבת שמן הראוי, ששר מהממשלה יהיה נוכח בהלוויה של חלל כוחות הביטחון וההצלה וזאת בעיקר שהחלל נפל בעת מילוי תפקידו ובזמן ששרת את המדינה".
בפיגוע הדקירה בו נרצח שילוני נפצע קל אזרח שהתעמת עם המחבל, ואישה לקתה בחרדה. גם המחבל נפצע קל. מפקד מחוז תל אביב, ניצב בנצי סאו, אמר כי המחבל ניסה לחטוף את נשקו של החייל וכי שני אזרחים נחלצו לעזרתו.
שילוני הותיר אחריו זוג הורים, אח תאום ושני אחים קטנים.
ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" פנה ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ולשר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ', בדרישה לנקוט צעדים מנהליים ומשפטיים נגד רב המחבלים מרואן ברגותי.
ברגותי (55) הבריח מהכלא אגרת לרגל יום השנה העשירי למותו של עראפת, בה קרא לצאת לאינתיפאדה מזויינת כלפי ישראל. "ההתנגדות החמושה היא מורשתו של יאסר ערפאת", כתב.
לדבריו, "עימות חמוש ומתמשך נאמן למורשת ערפאת, לרעיונותיו ולעקרונות שעל בסיסם מתו כבר אלפי שהידים". רב המחבלים קרא לרשות הפלסטינית להפסיק את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל, "שרק מחזק את הכובש".
בארגון "אלמגור" הגיבו לאגרת ואמרו כי לאחר שנידון לשישה מאסרי עולם על מעשי רצח, על ישראל להבהיר כי ברגותי לא חסין בפני עונשים על ידי העמדה לדין והטלת עונשים נוספים להחמרת תנאיו בכלא. "כצעד מיידי יש לבודדו מכל מגע עם ביקורים מבחוץ ומגע עם אסירים נוספים כדי לחסום לו הוצאת מכתבים מסיתים מהכלא".
נזכיר כי בין השאר אחראי ברגותי לפיגוע הקשה בתחנת הדלק בגבעת-זאב, בו נרצחה יואלה חן, בכתב האישום נגדו נאמר כי הפיגוע בוצע על-פי הוראתו הישירה של ברגותי, כנקמה על חיסולו של המחבל ראאד כרמי.
כמו כן, הורשע ברגותי בתכנון הפיגוע במעלה-אדומים, בו נרצח נזיר יווני. ברגותי אף נתן את אישורו לפיגוע במסעדת "סי פוד מרקט", בו נרצחו שלושה ישראלים, וכן לפיצוץ מכונית תופת ליד קניון מלחה, אירוע בו לא היו נפגעים ישראלים.
בלשכת ראש הממשלה נמשכת ההתייעצות הביטחונית בעקבות גל הפיגועים והמתיחות במגזר הערבי. בישיבה משתתפים שר הביטחון, השר לביטחון הפנים, הרמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, ראש השב"כ והיועץ המשפטי לממשלה.
נשיא המדינה ריבלין אומר בתגובה לאירועי הטרור הקשים היום כי הימים האלה תובעים מאתנו אחדות ועצמה מול מחוללי הטרור, שהוכיחו היום במו ידיהם המגואלות בדם שדין ירושלים כדין תל אביב, ודין תל אביב כדין גוש עציון.
"אני קורא לכלל נבחרי הציבור, למנהיגים של כולנו, מכל קצות הקשת הפוליטית, לאחד כוחות לקראת העומד בפני מדינת ישראל".
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי המחבלים והמסיתים לא יצליחו לסלק אותנו מכל מקום שבו אנו נמצאים, וכי נמשיך להילחם בטרור וננצח אותו. בישיבת סיעת הליכוד הציע נתניהו לכל המפגינים הקוראים קריאות בגנות ישראל או בזכות המדינה הפלסטינית לעבור אל תחומי הרשות הפלסטינית.
השר נפתלי בנט אומר בתגובה לפיגוע בתל אביב כי האירוע מוכיח שתפיסת הבטונדות, כלשונו, פשטה את הרגל. לדבריו, אי אפשר למגן אנשים ברחוב, ויש להושיב את המסיתים, את יורי הזיקוקים ואת המתפרעים בבתי הכלא. הוא הוסיף כי אבו מאזן הפך להיות יורשו של ערפאת. "הוא טרוריסט בחליפה, ויש להתנהג אליו בהתאם".
ראש האופוזיציה הרצוג אומר כי על הממשלה להדביר את הטרור באמצעים בטחוניים, לצד יצירת ערוץ הידברות מדיני.
קודם לכן אמר כי ההידרדרות במצב הביטחון היא באשמת ראש הממשלה ושריו, שלא קראו נכון את המפה וישבו בחוסר מעש נוכח האירועים.
במועצת יש"ע אומרים כי שחרור המחבלים, ההתעלמות מההסתה וההססנות בטיפול בטרור בירושלים הם הדלק המניע את הטרור. ראש המועצה אבי רואה אמר כי יש לעשות מבצע נרחב למיגור הטרור ולחדש את תנופת ההתיישבות בירושלים וביהודה ושומרון.
גם בארגון "אלמגור" קוראים לממשלה לנקוט יד קשה נגד הטרור ואומרים כי היד הסלחנית רק מחמירה את האינתיפאדה.
ההרוגה בפיגוע: תושבת תקוע ששרדה פיגוע דקירה ב-2006
דליה למקוס, בת 25, היא ההרוגה בפיגוע בגוש עציון. בעבר נפצעה באורח קל בפיגוע דקירה, סמוך למקום מותה. למקוס התנדבה בעמותת "יד שרה" והתגוררה ביישוב במשך 15 שנים. "אי אפשר להמשיך בסדר יום רגיל"
דליה למקוס, תושבת ההתנחלות תקוע בת 25, נהרגה היום (שני) בפיגוע הדקירה בצומת אלון שבות &endash; כך הותר לפרסום. כוחות של מגן דוד אדום שהוזעקו לזירה החלו לבצע בה פעולות החייאה. מצבה הוגדר בתחילה אנוש, אולם בתום ניסיונות ההחייאה, נאלץ הצוות הרפואי לקבוע את מותה בזירה.
פרט אליה, צעיר בן 26 פונה לבית החולים הדסה עין כרם במצב קל-בינוני כשהוא סובל מפצעי דקירה בבטן ובלסת, ובן 50 פונה לבית החולים לשערי צדק במצב קל אחרי שנדקר בפניו. החשוד בדקירה, מאהר חמדי אל-השלמון, תושב חברון בן 30, נורה בחזהו והוא מאושפז במצב קשה בעין כרם.
למקוס (צילום: באדיבות המשפחה)
מנכ"ל "יד שרה", משה כהן, אמר: "אנחנו מזועזעים והמומים נוכח רצח של אישה טובה. דליה שלנו הייתה בדרכה לפתוח משמרת בסניף 'יד שרה', כשירות לעם ישראל. עצוב שזה קורה למתנדבת בארגון המפעיל סניפים בכל רחבי ישראל. אנו שולחים תנחומים למשפחה ולצוות המסור בסניף שאליו הייתה בדרכה כדי לשרת את הרבים".
אלישבע פרינץ, מנהלת אזורית בארגון סיפרה כי דליה הייתה מרפאה בעיסוק בקריית גת, והתנדבה בסניף תקוע של "יד שרה". לדבריה, "ידענו תמיד כי אם יש צורך במילוי מקום, דליה תגיע". פרינץ סיפרה: "שעה לפני הרצח, התקשר אליה מנהל הסניף וביקש לדעת אם היא מגיעה לפתיחת הסניף ודליה אמרה שהיא כמובן תהיה שם. היא ראתה בהתנדבות שליחות וערך אנושי ממדרגה ראשונה שיש למלא במסירות, וכך אכן עשתה".
"היה בה הרבה רצון לתת ולסייע לאחר", סיפר מנהל הסניף איתיאל גיספאן. הוא הוסיף כי דליה חלמה "להוסיף נדבך נוסף של שירות ולהביא את הציוד הרפואי והשיקומי לאלה הזקוקים לו בהסעה עד לביתם. עכשיו יהפוך הצוות את החלום למעשה לזכרה של המתנדבת שביקשה לתת עוד".
זירת פיגוע הדקירה בצומת אלון שבות, היום
למקוס היא בת למשפחה שעלתה לישראל מדרום אפריקה, והיא התגוררה בתקוע במשך 15 השנים האחרונות. אחותה ושני אחיה מתגוררים גם הם ביישוב. עמותת "יד שרה", בה התנדבה למקוס, הביעה צער על מותה.
בשנת 2006, נפצעה למקוס באורח קל בפיגוע דקירה נוסף סמוך למקום בו אירע הפיגוע היום. אירוע הדקירה היום התרחש סמוך למקום ממנו נחטפו ולאחר מכן נרצחו שלושת הנערים גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח, בחודש יוני האחרון.
"הדיסקט צריך להתחלף, או שהממשלה צריכה להתחלף", אמרו היום בארגון נפגעי הטרור "אלמגור", בעקבות גל הפיגועים האחרון. "אי אפשר להמשיך בסדר יום רגיל כשמחבלים דוקרים ילדות ועוברי אורח. "היד הסלחנית של הממשלה כדי לקנות שקט מדומה רק מחמירה את האינתיפאדה שהחלה עם חטיפת שלושת הנערים והגיעה היום לרצח צעירה באותו מקום בו נחטפו שלשת הנערים".
פיגוע הדקירה השני ביום אחד מעורר גל תגובות גם במערכת הפוליטית. יו"ר האיחוד הלאומי שר הבינוי והשיכון, אורי אריאל, מסר כי "מחבלים צריך לחסל נקודה. אבו מאזן ושאר חברי ממשלת הטרור שלו, מסיתים את הציבור הערבי לרצח יהודים חפים מפשע וכוחות הביטחון עסוקים בלהכיל את הזעם. אני דורש מראש הממשלה לשחרר את ידיהם הכבולות של כוחות הביטחון על מנת שירוצצו את ראש הנחש".
ח"כ דני דנון שהודיע על מועמדותו לראשות הליכוד אמר עקב פיגוע הדקירה באלון שבות שבו נהרגה צעירה: "מי שברח מהכרעת הטרור בעזה מקבל את הטרור היום בכל רחבי ישראל".
אורי אריאל. "לשחרר את ידיהם של כוחות הביטחון" (צילום: מרק ישראל סלם)
"אזרחי ישראל ממשיכים לשלם מחיר קשה מחוסר ההכרעה ברצועת עזה. עלינו לפעול ביד קשה ולגבות מחיר מאדריכלי הטרור הפועלים יחדיו – אבו מאזן וחמאס, שהציבו להם מטרה אחת – חיסול מדינת ישראל", אמר דנון. "מספיק לדבר, כעת צריך להפעיל תכניות מגירה שאוסרות כניסת פלסטינים לשטחי המדינה, הרחקת שוהים בלתי חוקיים לעזה, עצירת תנאי ה-VIP לאבו מאזן וחברי ממשלתו וכן הפסקת מידית של העברות הכספים לרשות הפלסטינית".
סגנית השר ציפי חוטובלי (הליכוד) הגיבה גם היא לגל הפיגועים ואמרה: "הטרור לא מבחין בין ירושלים לתל אביב. גל הטרור הערבי מתפשט בכל חלקי הארץ ומשדר אובדן בטחון אישי. מי שמפקיר ריבונות בהר הבית מקבל טרור בכל רחבי ישראל".
ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) ציין כי "הערבים הרימו ראשם בהסתה פרועה של אבו מאזן והרשות הפלשתינית ובביצוע פיגועי טרור. במלחמה כמו במלחמה, הגיע הזמן להתייחס לטרור כאויב ולא כפרטנר. על הקבינט להתכנס מעת לעת, כדי לקיים הערכות מצב ולקבל החלטות".
"לתת לצה"ל ולמשטרת ישראל, את הכלים, את מדיניות ההפעלה, ואת הוראות הפתיחה באש ובעיקר את הגיבוי לחיילים ולשוטרים, גם במקרי טעות, לנצח את הטרור ולהשיב את הביטחון לישראל, בירושלים, בתל אביב, באלון שבות ובכל מקום בארץ ישראל", אמר יוגב.
דויד פרל, ראש המועצה האזורית גוש עציון, אשר בשטחה התבצע הפיגוע הרצחני אמר: "פיגוע הדקירה בצומת אלון שבות הינו המשך ישיר לאינתיפאדה השלישית שנפתחה על ידי אבו מאזן באמצעות הסתה חמורה ושקרית כנגד מדינת ישראל. אבו מאזן חייב לשלם מחיר כבד צבאי ומדיני על הטרור היוצא מהשטח בשליטת הרשות הפלסטינית ומתרחש בהשראתו ובעידודו. תושבי גוש עציון עומדים היום בחזית אחת יחד עם תושבי ירושלים ותל אביב ומתחייבים להעמיק שורשים, לבנות ולהתפתח ובכך לתת את התשובה הניצחת לטרור השפל".
יוחאי דמרי, ראש מועצת הר חברון, השכנה לגוש עציון, אמר: "היום האחרון מזכיר לכולנו כי המלחמה בארץ הזו הינה מלחמה של מחבלים מול יהודים. כל היהודים. המאבק הוא לא על שטחים, אלא על החיים בארץ הזו. אין לכך כל קשר למציאותנו במקום כזה או אחר בארץ הזו אלא לעצם קיומנו על אדמתנו".
"גם אם נטמון את הראש בחול, לא נוכל להתעלם שהמאבק היום בין יהודים לערבים הינו בשל השנאה ליהודים. היהודי מנתניה שניצול מלינץ בטייבה, החייל שנדקר בתל אביב, ולצערי גם ההרוגה בגוש עציון, הותקפו עי ערבים היות והיו יהודים. ללא שום קשר לעמדתם הפוליטית ולמקום בו בנו את ביתם. אני קורא לממשלה לא להסס, לא להכיל, לא למגן עצמנו לדעת. ולהביס את הטרור!!! עשינו זאת בחומת מגן וזה רק עניין של החלטה!" אמר דמרי.
בארגון נפגעי הטרור "אלמגור" אומרים: "הדיסקט צריך להתחלף או שהממשלה צריכה להתחלף". מאיר אינדור וד"ר אריה בכרך, ראשי "אלמגור" מסרו כי "אי אפשר להמשיך בסדר יום רגיל כשמחבלים דוקרים ילדות ועוברי אורח. הממשלה לא עוצרת את ההסתה להפגנות ופיגועים, למרות שנעשות בגלוי".
"היד הסלחנית של הממשלה כדי לקנות שקט מדומה, רק מחמירה את האינתיפאדה שהחלה עם חטיפת שלושת הנערים והגיעה היום לרצח נערה באותו מקום בו נחטפו שלשת הנערים. או שמשנים את הדיסקט מכירים בכך שאנו באינתפדה הדורשת כלי חרום או שחברי הממשלה יארזו חפציהם וילכו הביתה".
ראש ארגון "אלמגור", מאיר אינדור: "מי שרץ עם סכין שלופה דמו בראשו"
מאיר אינדור, העומד בראש ארגון נפגעי הטרור, "אלמגור", הביע הערב את תמיכת ארגונו בשוטרים. לדבריו: "ב'אלמגור מגבים את השוטרים: "הגיע הזמן שהפלסטינים יבינו שהחברה הישראלית לא תקבל את כללי המשחק שכפו עלינו בטרור אבנים ובקבוקי תבערה ועתה בסכינים ובדריסות".
האירוע בכפר כנא, במהלכו צעיר ערבי שתקף ניידת ובתוכה שוטרים עם סכין, נורה למוות, ממשיך לעורר תגובות בצד הישראלי.
מאיר אינדור, העומד בראש ארגון נפגעי הטרור, "אלמגור", הביע הערב את תמיכת ארגונו בשוטרים. לדבריו: "ב'אלמגור' מגבים את השוטרים: עם טרור לא משחקים!".
לדברי אינדור: "מי שרץ עם סכין שלופה דמו בראשו וכל עוד הוא עם הסכין בידו – יש לנטרלו. הגיע הזמן שהפלסטינים יבינו שהחברה הישראלית לא תקבל את כללי המשחק שכפו עלינו בטרור אבנים ובקבוקי תבערה ועתה בסכינים ובדריסות ".
"מי שרץ מול ישראלים עם סכין שלופה מנסה לפרוץ את השמשות ולהגיע ליושבים בתוכו עם הסכין צריך מעתה לקחת סיכון מקצועי שייפגע ", הבהיר אינדור והדגיש כי "הדרך לא להיפגע היא לא להחזיק סכין".
גם יו"ר מפלגת "הבית היהודי", השר נפתלי בנט, התייחס מוקדם הערב לאירוע בכפר כנא. "מחבל ערבי אחוז טירוף תקף ניידת של שוטרינו עם סכין, בניסיון לרצוח אותם. תגובת השוטרים היא מה שמצופה מאנשי הבטחון שלנו", אמר בנט.
עוד אמר יו"ר הבית היהודי כי "אפשר וצריך לבדוק. תמיד, אבל לא מדובר ב'רצח בדם קר' ובטח שאין להפקיר את אנשי כוחות הביטחון שנשלחים להגן עלינו".
בנט הוסיף כי אם לא נעניק גיבוי נראה עוד ועוד ישראלים נרצחים באמצעות סכינים, זיקוקים ודריסות מכונית".
בעקבות התקרית בכפר כנא, התפרעו מאות צעירים ערבים ויידו אבנים ובקבוקי תבערה לעבר שוטרים, כמחאה על מותו של חיר חמדאן בן 22 מירי שוטרים. המשטרה עצרה ארבעה בני אדם בחשד שהיו שותפים להפרת סדר.
בנוסף, ועדת המעקב של ערביי ישראל הכריזה על שביתה כללית שתכלול את העסקים ומוסדות החינוך. בנוסף, מתוכננות הפגנות באזור המשולש, ואדי ערה ובגליל.
ארגון "אלמגור": "קו ישיר עובר בין עסקת שליט לפיגוע הדריסה"
מיד לאחר הפרסום לפיו אחיו של המחבל מפיגוע הדריסה בירושלים הוא מחבל ששוחרר בעסקת שליט מסרו גורמים בארגון 'אלמגור' כי "קו ישיר עובר מעסקת שליט ושחרור מחבלים לפגוע היום. המחבל שראה איך אחיו הרוצח הפך לגיבור לאומי וגם שוחרר הלך בעקבות אחיו".
מאיר אינדור. יו"ר ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" (צילום: פלאש 90)
מיד לאחר הפרסום, לפיו אחיו של המחבל מפיגוע הדריסה בירושלים הוא מחבל ששוחרר בעסקת שליט, מסרו גורמים בארגון "אלמגור" כי "קו ישיר עובר מעסקת שליט ושחרור מחבלים לפגוע היום. המחבל שראה איך אחיו הרוצח הפך לגיבור לאומי וגם שוחרר הלך בעקבות אחיו", אבל אצל ממשלת ישראל ושריה לא נפל האסימון! "
"את הרצח הזה היה אפשר למנוע -אומרים בארגון נפגעי הטרור "אלמגור" ושואלים שאלות קשות.
"איך קרה שלא עצרו את המחבל שרצח היום למרות שפרסם דברי הסתה ושבח לרוצחים?" שואל מאיר אינדור יו"ר "אלמגור". "רק שלשום חשפנו בועדת פנים את פרסומי הסתה באינטרנט שבערבית נגד יהודים. נציגי משרד המשפטים הבטיחו לפעול נגד מפרסמי הסתה ודבר לא קרה".
אינדור קורא לעצור מיד את עשרות המסיתים ומארגני האינתיפאדה בירושלים המופיעים ברשימת השב"כ וגרים בשכונות מזרח העיר – ברובם אסירים משוחררים. "הם דוגמא חיה לכך שהטרור משתלם ורבים בהם גם הופכים למארגני הטרור תוך שימוש בעברם כסמכות ודמות לחיקוי בקרב האוכלוסיה והחמולות בה הם מסתובבים. מדובר במערכה מאורגנת של הרשות הפלסטינית והיו"ר שלה. בדיוק כפי שאמר ראש הממשלה, אלא שראש הממשלה איננו פרשן וממשלתו אינה אמורה לתת הצהרות אלא לפעול".
"החוצפה וההעזה של המפגעים הערבים היא תוצאה קיפאון מחשבתי בקרב משרד המשפטים והמשטרה שנוהגים בהם כמפירי סדר ולא כאנשי טרור", אומרים ב"אלמגור", "ועל כך אחראית הממשלה כולה".
"בחלוף זמן כה רב שבו האינתפאדה והאלימות נמשכים הגיע הזמן שרוה"מ יבצע חילופי משמרות וימנה שרי משטרה ומשפטים חדשים במקום אלו שכשלו בתפקידם. אסור לנו לזלזל באלימות הפלסטינית. ריבוי ההפגנות האלימות ללא תגובה תוך מדיניות הכלה בשיטת ה"עצימות נמוכה" הן שמצמיחות פיגועים ומפגעים כמו בפגוע היום ליד תחנת הרכבת הקלה".
קבוצת משפטנים ומתנדבים יוצאי מערכת הבטחון וכן סטודנטים למשפטים התגייסו לארגון נפגעי הטרור "אלמגור" להקמת מוקד מידע על מחבלים ששוחררו מכלאם. מרכז המידע יעמוד לרשות מעסיקים והצבור. בראש הפרוייקט יעמדו כמה הורים שכולים. על המיזם כולו שוחחנו בערוץ 7 עם מאיר אינדור, יו"ר "אלמגור".
היוזמה לקידום המהלך קיבלה דירבון משמעותי בפיגוע הירי לעבר יהודה גליק על ידי עובד במסעדה שבמרכז מורשת בגין, אך הצעדים הראשונים לקיומו החלו כבר בעבר לאחר פעולות טרור קודמות שבוצעו בידי מחבלים משוחררים, בין אם בעסקאות כאלה ואחרות ובין אם לאחר שריצו את עונשם.
בדבריו מציין אינדור כי המחבל שירה בגליק לא נידון ל-6 שנות מאסר בלבד כפי שנדמה: "הוא נידון ל-11 שנה. המעשה הראשון היה ניסיון להצית בתים באמצעות ניסיון הצתה של צינורות חשמל שיכולות היו לשרוף בתים. על זה קיבל 5 שנים. בתוך הכלא דקר והשחית את פניהם של סוהרים ועל זה קיבל 6 שנים.
"אמרת השופטת שיש לו רמת מסוכנות ולכן צריך להיות בבידוד. והנה הוא יוצא מהכלא כציפור דרור. חוזר למרכז ירושלים לא רחוק ממעון ראש הממשלה ומסתובב שם חופשי ועובד בבית בגין, מקום שבו שועי העם והעם עצמו מגיע ומצליח לפגוע ביהודה גליק. את זה ניתן היה למנוע אם היה קיים מנגנון של משטרת ישראל הנותן התראה לאנשי העסקים".
אינדור מספר כי כשפנו בעבר משפחות נפגעי הטרור למשרד המשפטים על מנת לקבל מידע אודות מעשיהם העכשוויים של המפגעים בהם ובבני משפחותיהם נענו בכך שהמידע, אם יופץ, יפגע בעקרון השיקום ואם לא ימצאו המחבלים המשוחררים מקומות עבודה הם ישובו לזרועות הטרור.
"אמרנו שאלו אנשי טרור ולא גנבים. הם לא הולכים להיות סטודנטים או להטיב את דרכם, אבל זו ראייתם של אנשי מערכת המשפט החנונים והרחומים שרואים את הקצבת העונש כדבר טוב וראוי כתורם לאופק חיובי. על זה יש לנו ויכוח עם המערכת. אנחנו במצב חירום".
הרעיון העומד מאחורי המיזם עליו מספר אינדור הוא שמתנדבים ירכזו חומר מרחבי הרשת וממקומות נוספים אודות מחבלים משוחררים ולבקשתם של מעסיקים שיחפצו לקבל מידע על מועמד לעבודה אצלם יאספו נתונים וידווחו אם מדובר במחבל לשעבר או באדם רגיל.
על מנת לדחות את האפשרות לטעון שמדובר ברדיפה גזענית מבהיר אינדור כי אם יהיו מעסיקים ערבים שיבקשו לבדוק מידע על מועמד יהודי לעבודה הרי שהמטה שהוא מקים ימסור את המידע הזה, אם כי יש לזכור, הוא אומר, שבמגזר היהודי לא מדובר במכת מדינה כפי שהדבר בא לידי ביטוי במגזר הערבי.
והיכן, אם כן, סבור אינדור שמחבל משוחרר יוכל להיות מועסק? "שיעסוק בעבודה בשדה ולא יהיה מעורב בציבור שבו הוא ניסה לפגע בעבר. זו לא טרמינולוגיה רגילה של קרמינולוגיה אלא במלחמת טרור. אדם שהלך לבצע טרור שיידע שלא יוכל להתערבב בציבור שבו הוא ניסה לפגע".
מרכז מידע למעסיקים. יו"ר "אלמגור", מאיר אינדור (מתוך דף הפייסבוק)
בעקבות ניסיון ההתנקשות של מחבל משוחרר בפעיל הימין יהודה גליק, ארגון נפגעי פעולות הטרור, "אלמגור", פתח בהקמת מוקד מידע למעסיקים ובו פרטים על מחבלים ששוחררו מן הכלא.
המחבל, מועתז חיג'אזי, הועסק במסעדה במרכז מורשת בגין, אף שנשא עונש של 10 שנות מאסר בשל פעילות טרור.
ב"אלמגור" תובעים מהממשלה להקים מאגר מידע רשמי למעסיקים ולציבור בכלל.
האם אחרי ששוחרר מהכלא היה מועתז חיג'אזי תחת פיקוח ראוי? האם היה צורך למנוע ממנו לעבוד במרכז למורשת בגין, שאליו הגיע גם ראש הממשלה? והאם המשטרה התרשלה כשהתעלמה מהאיומים התכופים כלפי יהודה גליק? הבוקר נעצר חשוד בסיוע למחבל שחוסל, עכשיו החקירה מתחילה
המתנקש מועתז חיג'אזי אמנם חוסל, אבל עצם העובדה שירה בפעיל הימין יהודה גליק מטווח אפס ועבד במשך שנה במסעדה הממוקמת במרכז שאליו מגיעים בכירי המדינה – לאחר שריצה 12 שנות מאסר על עבירות ביטחוניות – מעלה לא מעט שאלות קשות. הנה רק חלק מהן.
אסיר משוחרר, מחזיק באקדח
המשטרה תצטרך בחקירתה לבדוק כיצד חיג'אזי, אסיר ביטחוני שהוחזק בבידוד ותקף סוהרים, השיג אקדח. בדיקות המז"פ כבר הראו כי האקדח שנמצא בביתו באבו טור, הבית שבו חיסלו אותו אנשי ימ"מ בתום חילופי אש, הוא האקדח שבו ירה ביהודה גליק בכניסה למרכז מורשת בגין, ופצע אותו קשה. לאחר הירי עצרה המשטרה חשוד בסיוע למחבל שחוסל.
איך התקבל לעבודה במסעדה במרכז למורשת בגין?
שאלה נוספת שעולה בעקבות ניסיון ההתנקשות בכנס למען הר הבית היא סוגיית עבודתו במסעדת "טרסה", השוכנת במרכז למורשת בגין שאירח יותר מפעם אחת את בכירי המדינה. לפני יותר מחודש ביקרו במקום ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ובכירים אחרים. עדיין לא ברור אם המחבל עבד גם באותו יום במסעדה.
בכנס שאחריו בוצע ניסיון ההתנקשות נכחו בין השאר סגן השר אלי בן דהן וחברי הכנסת משה פייגלין ומירי רגב, אבל חיג'אזי בחר לחכות ליעד שלו.
"אנחנו מזועזעים מניסיון ההתנקשות. ביקרתי הבוקר אצל יהודה גליק וחיזקתי את משפחתו", אמר סמנכ"ל המרכז למורשת בגין, משה פוקסמן. "הפיגוע נעשה על ידי עובד במסעדה שהיא זכיין חיצוני במרכז. אנחנו משתפים פעולה עם כוחות הביטחון והעברנו להם הרבה חומרים".
האם האקדח היה עליו בזמן המשמרת?
מנהל המשמרת במסעדת "טרסה" במרכז מורשת בגין סיפר ששחרר את חיג'אזי מהעבודה ב-21:40, כחצי שעה לפני הירי. מהחקירה עלה שבמקום לשוב לביתו הוא חיכה ליציאתו של גליק – ואז ירה בו ארבעה כדורים. עדיין לא ברור היכן החזיק את האקדח בכל אותן שעות. במרכז למורשת בגין טענו בתגובה: "אנחנו בודקים את העובדים שנכנסים. יש פה שומרים ואבטחה כמו בכל מוסד ציבורי אחר".
(צילום: מוחמד שינוואי, אליאור לוי)
בעלי המסעדה טל רוזנצוייג: "אנחנו המומים כמו כולם. עובדים פה יהודים לצד ערבים והמציאות ידועה. פעלנו על פי הנהלים".
ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" האשים היום את משרד המשפטים ומשטרת ישראל על כך שאינם מספקים מידע יזום למעסיקים על מחבלים משוחררים, בנימוק שהדבר פוגע בצנעת הפרט.
האם הייתה התרעה לפני ניסיון ההתנקשות?
עד כה למשטרה ולשב"כ לא ידוע על התרעה ממוקדת לפני האירוע. ההערכה היא כי ניסיון ההתנקשות שביצע חיג'אזי נעשה במתווה של מפגע בודד ולא כחלק מהתארגנות של אחד מארגוני הטרור. עם זאת, כוחות הביטחון מחפשים גורמים שייתכן שסייעו לו לבצע את זממו.
האם המשטרה התעלמה מאיומים על גליק?
אביו של יהודה גליק, פרופ' שמעון גליק, אמר בבית החולים שבנו אוים. "לא היה צריך להתלונן כי זה כתוב, הפלסטינים אמרו את זה, היה בתקשורת שלהם, היו קריקטורות עליו, איימו בפירוש על חייו", אמר. "אני אף פעם לא שאלתי אותו אם הוא התלונן אבל היום התברר לי שהוא התלונן לפחות חמש פעמים במשטרה ולא עשו שום דבר. לצערנו הרב במקום להגן עליו המשטרה התעללה בו".
אחיו, ד"ר יצחק גליק, הוסיף: "לא היו איומים אישיים, אבל נון סטופ מופעלת נגדו אלימות מאוד קשה בעלייתו בהר הבית. הוא חש שמשטרת ישראל לא הרחיקה ולא הגנה עליו אישית. הוא כל הזמן חש שמשטרת ישראל לא עושה מספיק ואפילו ההיפך. היה לו בהחלט טענות נגד המשטרה, הוא ניסה להיות זהיר ופוליטיקלי קורקט כדי לא לפגוע באנשי משטרה".
במחוז ירושלים אומרים שלא אותרה כל תלונה של יהודה גליק המתייחסת לאיומים כלפיו. ברמה הארצית הדברים עדיין נבדקים.
"מחדל". מאיר אינדור יו"ר "אלמגור" (מתוך דף הפייסבוק)
ארגון נפגעי הטרור, "אלמגור", דורש לבדוק כיצד הועסק המתנקש ביהודה גליק במרכז מורשת בגין, לאחר שנשא עונש של 10 שנות מאסר בשל פעילות טרור.
ב"אלמגור" מאשימים כי מדובר במחדל של המשטרה ושל משרד המשפטים, שאינם מעבירים למעסיקים מידע על מורשעים בטרור, אלא מתייחסים אליהם כאל עבריינים גרידא שיש לשקמם. בארגון קוראים להקים מרכז מידע למעסיקים שבו יוכלו לברר את עברם של מועמדים לעבודה.
עבד א-רחמן שלודי, המחבל שביצע את פיגוע הדריסה בירושלים נקבר הלילה בבית העלמין המוסלמי בפאתי הר הבית. זאת לאחר סערה שעוררו מקורביו וקרובי משפחתו.
הסערה החלה לאחר שהוברר כי ההלוויה תוכל להתבצע בהשתתפותם של עשרים בני משפחה בלבד ובשעת לילה מאוחרת. לקראת שעת תחילת ההלוויה נאספו סביב ביתו של המחבל רבים מתושבי האזור והחלו להתעמת עם המשטרה תוך שהמשפחה מסרבת להוציא את הגופה ולפתוח בהלוויה עצמה.
בתום עימותים הוסכם בין המשטרה למשפחה על קיומה של הלוויה עם מספר מצומצם של משתתפים וללא עימותים נוספים וההלוויה יצאה לדרך.
במהלך ההלוויה אמרה אמו של המחבל כי היא גאה בבנה שנתן כבוד למשפחתו כאשר הפך לשהיד, אמרה והוסיפה שוב ושוב "השבח לאל".
כאן המקום להוסיף ולהזכיר את טענתו של ארגון נפגעי הטרור 'אלמגור' ולפיה עצם מסירתה של גופת המחבל לידי משפחתו בעוד לצה"ל שני נעדרים המוחזקים בידי החמאס הוא עוול נורא. לטענת ראשי הארגון, מאיר אינדור וד"ר אריה בכרך, היה על ישראל להתנות את מסירת הגופה בהשבתם של גופות הנעדרים.
בארגון נפגעי הטרור, "אלמגור", דוחים את ההשוואה בין הצדדים היהודי הערבי שייצר הנשיא ריבלין בנאומו בכפר קאסם. "מי שהפיק והביא את נשיא המדינה לביקור ההזוי והעצוב, צריך לקבל אות הכרה מידי מנגנוני התעמולה של הפלסטינים".
"הביקור הזה טוב היה שלא היה". מאיר אינדור יו"ר ארגון אלמגור (צילום: פלאש 90)
נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, היה נתון ללחצים ולביקורות טרם ביקורו בכפר קאסם, אך נראה שגם אחרי ביקורו ביישוב הערבי, הביקורות אינן פוסקות.
כאמור, ריבלין ביקר היום בכפר קאסם, שם השתתף בטקס לציון 58 שנים לטבח בו רצחו 49 מתושבי המקום.
במהלך הטקס נשא ריבלין דברים שקוממו את רון קרמן ודר' אריה בכרך, אבות שכולים אשר משמשים כפעילים בארגון נפגעי הטרור, 'אלמגור'.
בהודעה שפורסמה לאחר ביקורו של ריבלין, גורמים בארגון דוחים את ההשוואה בין הצדדים היהודי הערבי שייצר הנשיא בנאומו בכפר קאסם.
לדבריהם: "אין שום השוואה בין מעשה יחידי בכפר קאסם שהיה לפני שנים רבות לטרור המתמשך מהצד הערבי".
עוד הוסיפו הגורמים כי "אין גם שוויון בין הצד היהודי ששופט ומגנה מבצעי מעשי נקם בודדים לעומת התמיכה של המנהיגות הערבית בארגוני הטרור ומבצעיו כולל הגדרתם כ 'לוחמי חופש' ".
על עצם הביקור אמרו בארגון כי שום טוב לא יצא מזה לישראל וכי הוא ישמש את התעמולה הפלסטינית.
"הביקור הזה טוב היה שלא היה. אף אחד לא יזכור לישראל זאת לטובה. הוא ישמש את התעמולה הפלסטינית בעולם בתזכורת לארוע בודד לפני כ-60 שנה כשבינתיים הפלסטינים חוגגים בנו את מעשי הרצח והטרור השוטפים מאז ועד היום וגם לפני כן מראשית הציונות", אמרו.
"מי שהפיק והביא את נשיא המדינה לביקור ההזוי והעצוב, צריך לקבל אות הכרה מידי מנגנוני התעמולה של הפלסטינים", לשון ההודעה.
בתוך כך, בדבריו במהלך הטקס, בהתייחסו לטבח בו נרצחו 49 מתושבי הכפר, אמר ריבלין: "ההרג הנפשע בכפרכם הוא פרק חריג וקודר בתולדות היחסים בינינו הערבים והיהודים החיים כאן. פשע חמור נעשה כאן, פקודה בלתי חוקית שמעליה מתנוסס דגל שחור, ניתנה כאן. עלינו להישיר מבט אל אשר אירע – חובה עלינו ללמד את הפרק הקשה הזה ואת לקחיו".
השוואה לא לגיטימית. פיגוע הדריסה בירושלים (דוברות המשטרה)
ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" תוקף היום (ראשון) את דברי נשיא המדינה באירוע הזיכרון להרוגי כפר קאסם, מהם עלתה הקבלה בין ההרג בכפר בשנת 1956 ובין רצח התינוקת בשבוע שעבר בירושלים.
רון קרמן וד"ר אריה בכרך, אבות שכולים מראשי הפעילים ב"אלמגור", טוענים בעקבות דברי ריבלין, כי "אין שום השוואה בין מעשה יחידי בכפר קאסם שהיה לפני שנים רבות לטרור המתמשך מהצד הערבי".
לדבריהם, "אין גם שוויון בין הצד היהודי ששופט ומגנה מבצעי מעשי נקם בודדים לעומת התמיכה של המנהיגות הערבית בארגוני הטרור ומבצעיו כולל הגדרתם כ'לוחמי חופש' ".
השניים אף שוללים את עצם הביקור, "הביקור הזה טוב היה שלא היה. אף אחד לא יזכור לישראל זאת לטובה. הוא ישמש את התעמולה הפלסטינית בעולם בתזכורת לארוע בודד לפני כ-60 שנה כשבינתיים הפלסטינים חוגגים בנו את מעשי הרצח והטרור השוטפים מאז ועד היום וגם לפני כן מראשית הציונות".
"מי שהפיק והביא את נשיא המדינה לביקור ההזוי והעצוב, צריך לקבל אות הוקרה מידי מנגנוני התעמולה של הפלסטינים", חותמים השניים את דבריהם.
נשיא המדינה ביקר במסגרת אירועי הזיכרון בכפר קאסם: "באתי לכאן, דווקא בימים קשים אלה כדי להושיט יד אמיצה מתוך אמונה שידכם מושטת אליי ואל הציבור היהודי בחזרה"
נשיא המדינה ראובן ריבלין ביקר (יום א', 26.10.14) באירועי הזיכרון לטבח בכפר קאסם, והניח זר לזכר ההרוגים באנדרטה.
"פשע חמור נעשה כאן וכאשר נעשה פשע – צריך לתקנו. פקודה בלי חוקית, שמעליה מתנוסס דגל שחור, ניתנה כאן ותוצאותיה מחייבות חשבון נפש", אמר הנשיא והוסיף כי מדינת ישראל הכירה בצדק ובדין בפשע שנעשה והתנצלה עליו. "באתי לכאן בימים קשים אלה כדי להושיט יד אמיצה, מתוך אמונה שידכם מושטת אלי ולציבור היהודי בחזרה" אמר הנשיא.
ריבלין הדגיש כי ערביי ישראל הם בשר מבשרה של האוכלוסייה בישראל והודה כי במשך שנים הם סובלים מאפליה בתקציבים בחינוך, בתשתיות, במסחר ובאזורי התעשיה. הוא קרא למנהיגי המגזר הערבי לגנות בקול ברור את הטרור והדגיש כי הוקעת הטרור לא תפגע במאבק האזרחי של המגזר.
"אני מאמין שאפשר לבסס אמון ושותפות, בין יהודים לערבים. לשום צד אין ברירה אחרת. נועדנו לחיות יחד או להאבק אלה באלה עד קץ הימים. איננו יכולים לקוות שאחד הצדדים יעלם. הדרך לא תהיה מושתתת על אהבה אבל אפשר להשתית אותה על כבוד ומחויבות הדדיים", דברי הנשיא ריבלין בכפר קאסם.
הנשיא התקבל על-ידי שבט הצופים של כפר קאסם בכניסה לעירייה שם נערך לכבודו מפגש מצומצם בלשכתו של ראש העירייה עדאל בדיר. ראש העירייה הציג בפני הנשיא את האתגרים העומדים לפתחה של כפר קאסם. בישיבה השתתפו: סגניו של ראש העירייה, ח״כ עיסאווי פריג׳, ח״כ איברהים סרסור, השייח עבדאללה נימר דרוואיש ומנכ״ל העירייה קובי אלון.
הסיור המשיך לבית הספר ולאזור התעשיה של העיר שם סקר ראש העירייה בפני הנשיא את הנושאים העומדים בתקופה זו על הפרק.
בארגון נפגעי הטרור אלמגור דוחים את ההשוואה בין הצדדים היהודי הערבי שיצר הנשיא בנאומו בכפר קאסם. רן קרמן וד"ר אריה בכרך, אבות שכולים מראשי הפעילים באלמגור, אמרו כי "אין שום השוואה בין מעשה יחידי בכפר קאסם שהיה לפני שנים רבות לטרור המתמשך מהצד הערבי".
לדבריהם, אין גם שוויון בין הצד היהודי ששופט ומגנה מבצעי מעשי נקם בודדים לעומת התמיכה של המנהיגות הערבית בארגוני הטרור ומבצעיו כולל הגדרתם כ "לוחמי חופש". הם הוסיפו כי ביקור זה תורם למנגנוני התעמולה של הפלשתינים.
ח"כ עיסאוי פריג' (מרצ), תושב כפר קאסם, אמר: "הגעתו לכאן של הנשיא ריבלין, נשיא המדינה הראשון שמגיע לציין את אירועי הטבח, היא חשובה ומבורכת, אך המדינה עדיין לא השכילה להכיר ולציין את האירוע הנפשע הזה כאירוע ממלכתי שיש ללמד וללמוד ממנו".
"זה התחיל בזריקת אבנים על הרכבת הקלה ולא הייתה אכיפה. המשיך בשריפת תחנת הרכבת הקלה ולא הייתה אכיפה. האם עכשיו כשנרצחה תינוקת בפיגוע הרכבת הקלה מישהו יתעורר?". את התמיהה העלו בארגון אלמגור לנפגעי הטרור. "מתי יבינו כולם שזריקת אבנים וזריקת בקבוק תבעירה הם ניסיון לרצח? מתי ההתייחסות תהיה ללא הקלת ראש ויופנם שזה מעשה טרור לכל דבר?".
מאיר אינדור מנכ"ל אלמגור מותח ביקורת חריפה נגד המדיניות הרופסת של הממשלה ואומר, "המחבל עבד א-רחמן א-שלודי שנעצר כבר מספר פעמים ושוחרר היה נמק בכלא ולא מצליח לרצוח ללא המדיניות הרופסת של הממשלה במחוות הומניטאריות שמבצעת מעת לעת ומשחררת מאות רוצחים הנעים כולם בצורה חופשית בגן עדן של טרור ואין דין ואין דיין".
"כתושב ירושלים, אני קורא לשר אהרונוביץ' ולמשטרת ישראל שבמקום לעסוק בלגמד את המציאות יטפל באירועים האלימים כנדרש ממשטרה בעיר הבירה", אמר השר אלי בן דהן. "השלטת סדר הוא אחד מסימני הריבונות הבולטים של מדינה בעיר הבירה ותפקיד של השר לביטחון פנים".
לאחר שצה"ל חיסל היום (שלישי) את מרואן קוואסמה ועמאר אבו עיישה, שני המחבלים שחטפו ורצחו את שלושת הנערים בגוש עציון לפני כשלושה וחצי חודשים, חוששים בארגון אלמגור מהחזרת גופות הרוצחים למשפחותיהם.
"לצד העמידה האיתנה שלא להיכנע לשום דרישה וסחטנות של מחבלי החמאס, יש לנו חובה מוסרית שלא למסור להם חלילה שום גופה בשעה שגופות חיילינו עדיין מוחזקות אצלם", אמר יו"ר הארגון לנפגעי הטרור מאיר אינדור.
אורון שאול הי"ד (מימין) והדר גולדין הי"ד (משמאל)
אינדור כיוון בדבריו לגופותיהם של החייל הדר גולדין הי"ד ואורון שאול שנהרגו בקרבות עם מחבלי החמאס ברצועת עזה וגופותיהם נמצאות ככל הנראה בידי ערבים. "אנו חייבים זאת כמינימום המתבקש כלפי המשפחות, כלפי המוסר האנושי ולעצמנו", סיים אינדור את דבריו.
בבית המשפט הצבאי בעופר נפתח הבוקר (רביעי) משפטם של שני המחבלים, אב ובנו, זיאד עווד ועז אלדין עווד, המעורבים ברצח קצין המשטרה הבכיר סנ"צ ברוך מזרחי הי"ד בערב פסח האחרון.
אנשי ארגון נפגעי הטרור, אלמגור, הגיעו הבוקר לבית המשפט ודרשו בשם ההמשפחה השכולה לגזור עליהם עונש מוות.
לדברי אלמגור, מדובר ברוצח ששוחרר במסגרת עסקת שליט, וחזר לבצע רצח נוסף, ולכן יש להטיל עליו את העונש החמור ביותר. בארגון ביקשו להשית עונש מאסר עולם לבנו של המחבל שהיה חלק מהחוליה ומפעולת הטרור וידע על הפיגוע שביצע אביו.
האלמנה הדס סיפרה על הקושי להביט ב"מפלצות" שרצחו את בעלה, "לא הייתי מסוגלת להיכנס לדיון ולכן נשארתי בחוץ", היא ציינה. "אני מקווה שמדינת ישראל תשנה את היחס שלה ותגזור עונש מוות על הרוצח".
האלמנה סיפרה על הקושי הגדול של המשפחה להתאושש מהאסון נגדול, "מדובר בקושי אדיר שלא ניתן לתאר. הילדים הולכין לגן ולבית הספר בלי האבא שכל כך רצה ללות אותם בפעם הראשונה. למשפחה מאוד קשה. אנחנו מקווה שנשתקם, נקום ונשתדל להיות משפחה שמחה, למרות הקושי הגדול".
נציין כי בכתב האישום שהוגש נגדם נאמר כי האב ירה בקצין המשטרה מספר פעמים ופגע בו בפלג גופו העליון. "הרכב החל לאבד שליטה, והדס, אשר אף לעברה ירה זיאד ופגע בה מספר פעמים באגן, השתלטה על ההגה, ייצבה את הרכב והביאה אותו לכדי עצירה. בד בבד, הורתה לילדיה להשתטח וניסתה להרגיעם. בעקבות הירי שביצע זיאד מת המנוח במקום מפצעיו, הדס הובהלה לבית החולים שערי צדק ובנם א.מ. בן השמונה, נפצע בבית החזה מרסיסים.כתוצאה מהירי נפגע הרכב פעמים רבות, חלונותיו נופצו ומושבי הרכב חוררו".
עם פתיחת של זיאד עוואד, רוצחו של נצ"מ ברוך מזרחי בערב חג הפסח, בארגון נפגעי הטרור ביקשו לשנות את הרכב השופטים כך שיוכל לדון בהטלת עונש מוות על המחבל שביצע את הרצח לאחר ששוחרר בעסקת שליט
בבית המשפט הצבאי בכלא "עופר" נפתח הבוקר (רביעי) משפטו של זיאד עוואד, רוצחו של נצ"מ ברוך מזרחי ז"ל בערב חג הפסח האחרון. לקראת הדיון פנו בארגון 'אלמגור' לפרקליטות הצבאית בניסיון לשנות את הרכב השופטים, כך שיוכל לדון בהטלת עונש מוות על הרוצח. במכתב שנשלח מטעם הארגון נכתב כי מדובר ברוצח ששוחרר במסגרת עסקת שליט, וחזר לבצע רצח נוסף, ולכן יש להטיל עליו את העונש החמור ביותר. באלמגור ביקשו גם לתבוע עונש מאסר עולם לבנו של המחבל שהיה חלק מהחוליה ומפעולת הטרור כנגד מזרחי ז"ל, וידע על הפיגוע שביצע אביו.
"לאור הנסיבות המיוחדות בכוונתנו לדרוש עונש מוות לרוצח. בהתאם לכך אנו דורשים עוד טרם פתיחת המשפט את שינוי הרכב בית המשפט, כך שיוכל עפ"י סמכותו בחוק לשקול מתן עונש מוות", נמסר במכתב שנשלח בשם אלמנתו של מזרחי והילדים שזוכים לייצוג משפטי בסיוע הארגון. בארגון הסבירו כי הרכב השופטים הנוכחי איננו יכול לדון כלל בהטלת עונש מוות, משום שהוא לא כוללת קצין בדרגת סגן אלוף או אלוף משנה.
עוואד ובנו במהלך הגשת כתב האישום. דורשים עונש מוות (צילום: מירי צחי)
בחודש יוני הוגש כתב אישום נגד הרוצח זיאד עוואד, משוחרר עסקת שליט, פעיל חמאס ותושב הכפר אידנא שבדרום הר חברון. הוא נכלא בעבר בגין רצח פלסטינים שנחשדו בשיתוף פעולה עם ישראל. שבועיים לאחר הרצח נעצר עוואד בידי לוחמי ימ"מ בביתו, והסגיר לחוקריו את רובה הקלצ'ניקוב שבו ביצע את הפיגוע, וכן את מחסניות הכדורים. בנוסף נעצר בנו, עז-אלדין עוואד, נגדט נטען בכתב האישום כי סייע לאביו להוציא לפועל את הרצח ובאיסוף הראיות לאחריו.
מחקירת השניים עלה כי עוואד רכש אופנוע והשיג רובה לטובת ביצוע הפיגוע. כשבוע לפני הרצח הוא הגיע למקום לשם איסוף מידע ותצפיות על השטח. כמו כן, מחקירת אנשים בסביבתו עלה כי הוא התנהג באופן חשוד לאחר הרצח ולפניו.
לבנו אמר המפגע כי המניע לרצח הוא דתי, וש"על פי דת האסלאם, כל מי שהורג יהודי מגיע לגן עדן". נצ"מ מזרחי נהרג בסמוך לשעה שש בערב פסח, כשמחבל חמוש התקרב לכביש 35 באזור מחסום תרקומיא וירה לעבר מכוניות ישראליות שנסעו על הכביש. באותה שעה ישבו ברכב שבעת בני משפחת מזרחי – האב שנהרג במקום, האם שנפצעה משני קליעים שנורו לעברה, וחמשת ילדיהם. אחד הילדים נפצע גם הוא באירוע ונותח בבית החולים.
על שרי הממשלה להסתכל ביושר על המתרחש בקהיר ולהקשיב היטב לדברי ראש המשלחת הפלסטינית, עזאם אל-אחמד: "תקופת שלטון חמאס ברצועה הסתיימה, יש לפעול בתיאום מלא עם הרשות הפלסטינית וממשלתו של רמי חמדאללה שתהיה הריבונית בשטח, כולל בעזה". לכאורה, נפלא. הסתיים שלטון החמאס!
אלא שהחמאס לא מפורק מנשקו. תוך כדי המו"מ עם ממשלת ישראל, מתמסמסת לה הדרישה האולטימטיבית הדורשת פרוק החמאס מנשקו – לפחות מהנשק הארטילרי. כמו גם הדרישה להחזרת גופות החיילים.
אנשי המשלחת הפלסטנית בקהיר (צילום: איי.אף.פי)
ישראל חוזרת למגרש המוכר והעצוב של 1996 שבו הרש"פ כיהנה אמנם ביש"ע כגוף הרשמי, אבל החמאס המשיך לפעול מתחת לאפה בפיגועים.
המשחק הכפול הזה מסוכן לישראל. הקו-פרודוקציה של החמאס והרשות הפלסטינית הרשמית, אם תהיה כזו, תאפשר לזוג הפלסטיני ליהנות ברצועת עזה מכל העולמות.
כשהטרור יתחדש, יאשימו אנשי אבו מאזן את החמאס. "אין לנו שליטה מוחלטת", יאמרו, "אבל ננסה לייצב את הפסקת האש".
תמורת הניסיונות להפסקת האש ישראל תשלם לרש"פ דמי ניהול ותיווך בשורת מחוות וצעדים פוליטיים. ברמאללה ירוויחו מהתיווך, המשחק הכפול שיתרחש ברצועה יעניק נקודות לפטרונים מהרש"פ. כבר עתה נושא שחרור המחבלים לאבו מאזן בפעימה הרביעית חוזר ועולה על שולחנם של המתדיינים בקהיר.
כך גם שחרור כל אנשי החמאס, משוחררי שליט ואחרים, שנעצרו ביו"ש אחרי חטיפת שלושת הנערים. ייאסר על ישראל חיסול ממוקד של אנשי ומנהיגי טרור. מוחמד דף – לחופש נולד, וכל נרצחיו בקבריהם. גם בשעת הצורך של פיגוע מתגלגל ו"פצצה מתקתקת", ספק אם יהיה לישראל חופש הפעולה שיש לה היום.
ציר אבו מאזן-משעל הופך איפוא בקהיר את ההישגים הצבאיים של לוחמי צה"ל לתבוסה מדינית:
ההתנגדות הישראלית שהייתה עד כה לממשלת אבו מאזן והחמאס מאבדת את הרלוונטיות שלה; החמאס מרוויח כשהוא מקבל מעתה מעטפת לגיטימית של הרש"פ תוך השארת המנגנונים הצבאיים עם כלי נשקם ברצועה; 1000 חיילים מרמאללה יוצבו במעברים. זה לא ימנע את הברחות החמאס ופעילות הטרור אבל יכול להוות כוח תגבור בהתפרצות הבאה כלפי ישראל כפי שקרה באינתיפאדה בשנת 2000, כשהכוחות הפלסטינים ביחד עם החמאס ירו על ישראל – והפעם מדובר יהיה בכוחות מאומנים היטב על ידי גנרל דייטון האמריקאי. אותו גנרל כבר אמר שאין שום בטחון שהכוחות שאימן לא יצטרפו ללחימה נגד ישראל אם יהיה משבר מדיני.
עוד הישגים לחמאס? הנה רשימת הדרישות שגם אם חלקם יתקבל יהיו בגדר תשלום מכובד להפגזות על ישראל:
הרחבת תחום הדיג ברצועה ל-18 קילומטרים, מה שיגדיל את טווח השטח שחיל הים יצטרך לפקח עליו. רמת הסיכונים תגדל בהתאם להגדלת השטח.
תשלום משכורות ל"פקידים" – כולל קצינים וחיילים – של החמאס דרך הרש"פ. אמרו מעתה: המחבלים שלחמו נגדינו לאחרונה יקבלו משכורות בעתיד והפרשי שכר על העבר.
השארת הדרישות לנמל ימי ולשדה תעופה של החמאס כתביעה משותפת לרש"פ. המכולות לעזה שיגיעו בים יהיו כפולות-דפנות ללא אפשרות גילוי מהיר בלב ים. אם הנמל הימי לא יספיק, תתאפשר רכבת אווירית לאמל"ח לטובת ממשלת החמאס. ציר הטיסות לא חייב להיות ישיר מטהראן; הוא יכול לעבור בחניית ביניים בקאטר או בסודן.
וכמובן, הרחבת פעילות המעברים היבשתיים לעזה. דרישת הפלסטינים בקהיר כעת היא ש"המעברים בין ישראל ועזה ייפתחו, תתאפשר תנועת אנשים וסחורות, ותותר העברת חומרי בנייה בין הגדה המערבית לעזה". מה שיאפשר לחמס לספק בטון למנהרות ואנשים לטרור. מערכת התקשורת בין הרצועה לגדה תשודרג לתדרוכים ואימונים משותפים.
מעבר לכל הסכנות הללו, יש בהסכמה למתווה אבו-מאזן גם אמירה לעולם: המצור החלקי שהוטל על עזה עם עליית החמאס – מסתיים. מעתה שערי מדינת החמאס פתוחים לכל, ובמדיה רבה זה עלול להיות אקט הסיום בתהליך ההכרה הבין לאומי במדינת החמאס.
וכמובן, מי שתולה את יהבו על תגובות חריפות כחלופה להמשך המבצע היבשתי, צריך לזכור שהמטרייה המשותפת של אבו מאזן והחמאס תעכב כל פעולה צבאית ישראלית.
אלה מקצת מן השאלות שממשלת ישראל צריכה להציב מול עיניה בבואה לחתום על הסכם עם החמאס הרש"פ ומצרים.
מיד אחרי הנסיגה מהרצועה והתייצבות כוחות צהל לאורך גדר הפרדה, התרעתי בפני גורמי הביטחון על השימוש במנהרות כדרך עוקפת גדר הפרדה. מול עיניי היו המנהרות בציר פילדלפי לכיוון השטח המצרי. נעניתי שאין הדבר דומה: המנהרות שם משמשות להברחה ואילו מאזור השטח הישראלי אין מה להבריח. אחר כך התברר שיש מה להבריח. חיילים. בחטיפת שליט התגלתה מנהרה ממנה יצאו החוטפים.
אחרי החטיפה כתבתי לאלוף מוכשר שהוצב בראש ועדת חקירה והצבעתי על מקור הבעיה: בתים פלסטינים שהתפשטו ב"סיפוח זוחל" אל עבר גדר ההפרדה. משם, מהבתים, החל חיל החפרים הפלסטיני לחפור את המנהרות ההתקפיות אל מעבר הגדר. אף מנהרה לא החלה משטח גלוי – אלא תמיד מבית שחיפה על פתח הכניסה.
לא הייתי גאון יותר מהיתר – אלא עם נסיון אישי: נפצעתי ברצועה בעת שגילינו בסיירת רימון מחילה שיוצאת מהבית אל בונקר עם 4 מחבלים. תבעתי איפוא, בשם "אלמגור", לייצר רצועת בטחון של 2 ק"מ לאורך הגדר, סטרילית ממבנים.
מאוחר מדי, אמרו לנו בדרג הטאקטי, הם כבר בנויים. לכו תהרסו אותם, השבנו, הרי זה בניגוד לסיכומים ואסור להם לבנות סמוך לגדר. זו כבר בעיה מדינית, אמרו לנו.
מחדל צפוי
אז איך קרה שאלופי צהל במטכ"ל לא עיכלו את איום המנהרות כבעיה אסטרטגית – למרות המידע שהיה בידיהם? מדוע רק הסרטון הקצר של תצפיתנית של צה"ל הוא ששינה את אופי הלחימה מלחימה אווירית לכניסה יבשתית?
התשובה היא שמה שקרה שם הוא מה שעובר על גנרלים שלא מסוגלים לעכל מידע חדש, בעיקר כזה שסותר הערכת מודיעין קודמת. עומס האחריות גורם להם "להשתבלל" באיומים המוכרים והישנים שבהם טרם הצליחו לטפל. כך קרה שהגנרלים של מלחמת יום הכפורים לא עיכלו את המידע המודיעיני על כמות ה"סאגרים", שהתגלו במלחמה כאיום מרכזי על הכוחות הממונעים.
זו תופעה טבעית, שאם רוצים להימנע ממנה, מייצרים בתוך המערכת יסוד אנרכיסטי בחשיבה כדי לא ליפול בשבי ה"קונספציה".
ואם במלחמות בין צבאות סדירים נחוצה חשיבה מחוץ לקופסה, קל וחומר בלוחמת טרור. מה שמזכיר את הסיפור האמריקאי העצוב של פיגוע התאומים: כל ההיערכויות המוקדמות של ראשי השירותים החשאיים באמריקה הגדולה נגד פיגועים, לא צפו פיגוע שמתחיל עם סכין יפנית שנצמדת לגרונו של איש צוות במטוס בשמיים ומסתיימת במגה-פיגוע. קו ישיר עובר משם למנהרות ברפיח שנחפרות בטוריה וב"קונגו" ומדופנות בביטון פשוט.
סרן סימן טוב
המסקנה היא פשוטה. המלחמה בטרור היא לא עניין לגנרלים. הטרור עובד עם ראש קרימינאלי. לגנרלים שרגילים להפעלת אוגדות וגייסות קשה לחשוב מחוץ לקופסא אל מול לוחמת הפרט והקומנדו. דרגותיהם הבכירות הם סוד הכשל שלהם.
מה להם ולמחילה שחופר מחבל בודד מתחת לגדר ההפרדה של כביש, עובר דרכה, צולף במכונית עוברת ורוצח ילדה בת 3?
במלים אחרות, למערכה הבאה דרוש סרן סימן טוב למערכה.
סרן סימן טוב שלמד גמרא בישיבה ירושלמית והיה קצין המודיעין במודיעין פיקוד דרום, התריע לפני מלחמת יום הכיפורים על מלחמה קרבה.
את המידע הוא מצא אחרי שחפר בהררי פיסות המודיעין שזרמו תחת ידיו.
את המסקנה הוא שאב מתוך המוח התלמודי שלו.
אלוף המודיעין זעירא ביטל את דעת סימן טוב, וכל השאר היסטוריה עצובה.
למלחמה הבאה צריך להקים צוות חשיבה מחוץ לקופסה. כדוגמת צוות אנשי המילואים שהתגייס לטובת החיפושים אחרי שלושת הנערים החטופים, והביא תובנות חדשות. בזכותם, בחטיבות "עציון" ו"יהודה" היו פתוחים לאמץ את הגישה של גיוס המוח והניסיון של אזרחים שגוייסו לחיפושים.
אי אפשר לבזבז את המוח האנושי היהודי ואת כל הניסיון האדיר שהצטבר בישראל בקרב החברה האזרחית ולא לגייסה למערכת חשיבה של "חוות דעת שנייה" מול הטרור.
ארגון נפגעי הטרור אלמגור מגיב לחטיפת הקצין מגבעתי, סגן משנה הדר גולדין, ומציע לממשלה להגיב בנחישות.
"הגיע הזמן להפוך את המשוואה וללמד את החמאס כמו כל מי שעוקב אחרי ישראל במלחמה זו כי חטיפה מהווה גזר דין מוות לחוטפים, ליוזמים, לשומרים, למתווכים, ולכל מי ששותף למעשה הנבלה. ידעו בכירי החמאס כי עכשיו הם עומדים להיות מסוכלים האחד אחרי השני עד שישוחרר ויוחזר החטוף. ידעו כי החמאס גזר על עצמו מוות והיעלמות", נמסר מהארגון.
יוסי צור, אביו של אסף צור (בלונדי) הי"ד שנרצח בפיגוע בקו 37 בחיפה האשים את ממשלת נתניהו ביצירת המוטיבציה לחטיפה על ידי המחירים המופרזים ששילמה, כלשונו.
"הוכח שוב שאלמגור צדקו לכל אורך הדרך כשהזהירו מפני קיום עסקאות שחרור מחבלים ועסקאות עם הפלסטינים. כאשר משלמים בשחרור מחבלים תמורת קלטת עם הוכחת חיים כמו במקרה שליט, כשמשחררים מחבלים תמורת קיום מו"מ, כששחרור מחבלים הופך רוטיני ושגרתי אין להתפלא שהחמאס רואה בחטיפות נשק אסטרטגי. הוכח היום שוב ששחרור מעודד חטיפות נוספות, החמאס מנסה שוב ושוב לחטוף חייל כי ממשלות ישראל לימדו אותו לנהוג כך."
באלמגור קוראים לממשלה להודיע כי מאמצי השחרור שהחלו היום לא יופסקו עד לשחרור החייל השבוי וכי אין הפסקות אש הומניטריות או אחרות והמלחמה תימשך באופן רציף עד לשחרור החייל.
ח"כ אורבך שואל: "אין אמונה בארנבים?" ואני מוסיף: "40 שנה עם גזר".
בפורום רוטר יש אשכול בדיחות המבצע. הנה מבחר: חמאס הודיע לפני זמן קצר: פגענו ב-90% מטילי כיפת ברזל ששוגרו לעברנו. להיט הקיץ החדש: צוק איתן 2, חוזרים לעזה. ערכת יצירה לממ"ד: ביבי מתקפל. סלפי עם שלט עליו כתוב: Bring back our balls. יש איזו תמונה של ביבי יושב על ספת האח הגדול ואומר: "תגיד, קורה משהו בחוץ? אני מרגיש מנותק לגמרי… ואני מוסיף: 50 אלף חיילים – שיא גינס לדחליל הגדול בעולם (לפחות למשך ימים ארוכים).
ד"ר אריה בכרך, אב שכול ומראשי ארגון "אלמגור" אומר דברים מעניינים: אירופה רוצה מידתיות? אין בעיה. על-פי תעריף החמאס בעסקת שליט: יהודי = אלף ערבים… ואני אומר: בכל פעם שמראיין שואל אתכם על מידתיות אמרו: "אתה צודק, זה באמת לא הוגן מצידנו שנהרגו כל כך מעט יהודים ביחס לערבים, כמה יהודים להערכתך צריכים להיהרג כדי שתהיה מרוצה?"
תושב עזה מיילל: "אין עבודה, מה הפלא שמתפתחת שנאה"? ומאיים: "ישראל צריכה להסיר את המצור ולו מהחשש שיגדל דור שישנא את הישראלים עוד יותר". תגובתי: "תשנאו את עצמכם. די לגזענות! תפסיקו להתייחס לעצמכם כאל ילדים מפגרים. אתם בוגרים ואחראים למעשיכם. העדפתם לחיות בתוך ביצת ביוב במקום בריוויירה, ולהיות נזקקים עלובים לנצח? זכותכם. אגב, איומי השנאה שלכם איבדו מהאפקטיביות שלהם. כבר מזמן הגעתם לשיא השנאה, אי אפשר לשנוא יותר.
הפסקת אש מוניטארית – שבתאי עזריאל מציע הצעה מעשית לסיום המלחמה: show me the money, שיוציאו העזתים חוק, שכל הרכוש שנצבר אצל מנהיגי המלחמות, שייך לעם. ואני אומר: רעיון מעולה, כעת יש להרחיבו לישראל ולעולם כולו ולהוציא חוק לפיו עד שלא פותרים 80% מן הבעיות החברתיות, מחלטים 80% מרכושן של כל האליטות.
ג'ון סטיוארט מתבדח: לאן יתפנו תושבי עזה? תשובתי: למצרים. העולם החליט שגבול מצריים הוא חומת ברזל אטומה, והגננת האפוטרופסית שאחראית על העזתים המסכנים זה אנחנו? אז סליחה.
ד"ר מייקל אורן מציע רעיון גאוני: שהקהילה הבינלאומית תכריח את החמאס להתפרק מנשקו. אני סבור שזה רעיון מצוין. מדוע? משום שהנשק הסודי של הטרור הוא תמיכת העולם. ברגע שהעולם יהיה באמת נגדם הם לא יוכלו להתקיים. אני רציני הפעם, לא ציני. זה עבד עם אסד, זה יעבוד גם עם חיזבאללה וחמאס. אני חוזר: ברגע שהעולם (ארה"ב, אירופה, או"ם) יהיה באמת נגדם – הם גמורים!
עוד נתגעגע לחמאס? דאעש מתחזק בעזה. יש גאווה לאומית גדולה בטכנולוגיה, אך תחושת אכזבה מרה בכל הנוגע לתבונת הקרב. תמיד המלחמה מקדימה אותנו. אין חשיבה יצירתית, אין התכוננות מראש. תמיד הקבינט המופתע מתכנס לישיבות ארוכות ושובר את הראש איך מגיבים להפתעה הגדולה. יש לי אמון בטכנולוגיה, אין לי אמון בהנהגה, אני חושש מקונספציה נוספת. רוצים שקט, לא מתכוננים באמת למלחמה הבאה. נראה לי שאם לא נכבוש את עזה (או נצליח לפרז אותה מנשק בדרך יצירתית אחרת), המלחמה הבאה תהיה קטסטרופה. אין לי גם מושג כיצד נגיב במקרה של נשק כימי.
איה בת 12 תושבת צפון רצועת עזה רוצה להיות רופאה ומקווה שחייה יחזרו להיות כמו כל הילדים בעולם. תגובתי: איה מתוקה, אנחנו (גם את וגם אני) סובלים משום שאת חיה בתרבות ערבית. התרבות הזו מאוד פרימיטיבית ומפגרת ולכן היו הפגנות עצומות לאחרונה המכונות "האביב הערבי". ערבים רבים כמוך מנסים להשתחרר מעול הפנאטיות ולא מצליחים. ברגע שיהיו מספיק ערבים שירצו – תצליחו. עד אז עם כל הצער מנהיגיכם ימשיכו להשתמש בכם לצרכים שלהם: רצח יהודים וצבירת כסף.
מסוק צה"ל תוקף ברצועת עזה במהלך מבצע צוק איתן (פלאש 90)
<--! UNAVAILABLE MEDIA -->
ד"ר אריה בכרך, אב שכול ומראשי ארגון 'אלמגור', מציע בפינתו השבועית בערוץ 7 שתי עצות מעשיות למיגור הטרור בעזה.
בכרך מציין, כי בכל פעולה ומבצע של צה"ל שמגמתו להגן על אזרחי ישראל, "אנחנו נתונים למתקפה מאומות העולם".
"מטרידה וחשובה היא ההתייחסות של ידידנו, או ידידנו לכאורה, ובראשם האו"ם ונציגיו. מצד אחד יש לברך על הרשות שניתנה לנו להגן על עצמנו. מצד שני יש ללוות ברכות אלו בהצהרה חד משמעית: אין אנו, כישראלים, מבקשים מאף אחד להגן על עצמנו".
בכרך מדגיש, כי ישראל לא מבקשת מאף מדינה שתלמד אותה כיצד להן על יהודים, "יש להבהיר לאירופים ואחרים שדיונים שהם מקיימים אודות 'המצב במזרח התיכון' הינו חסר משמעות. כל עוד יורים עלינו אנחנו נגיב לפי מיטב שיקול דעתנו בלבד".
ד"ר בכרך הזכיר כי לאחר שנציג האו"ם גילה הבנה לזכותנו להגן על עצמנו הוא הציג תביעה: לשמור על מידתיות, "אנו כמדינת ישראל מסכימים לקביעה הזו. הבעיה היא מהי המידתיות ומי יקבע אותה. אז הנה יש לי הצעה: לאחר משא ומתן ארוך ומייגע שהתנהל לאורך 5 שנים בין ישראל לחמאס על נושא המידתיות נקבע תעריף. אנו כיהודים הומנים ונאורים חשבנו שכל האנשים שווים ויהודי וערבי שווים ביניהם. אך חמאס קבע ותבע שיהודי אחד – גלעד שליט – שווה בערכו ליותר מאלף ערבים. בלית ברירה נאלצנו להסכים לקנה מידה הזה ולתעריף. הוא היה מוגזם בעינינו אך ראוי בעיני החמאס".
"לאור תעריף זה", אמר בכרך, "נוכל להמשיך ולנהל את המאזן החשבונאי לשביעות רצונו של האו"ם שהוא אפילו מקובל על החמאס: עד היום נהרגו לפחות 2 ישראלים – דרור חנין מפגיעה ישירה ועוד אישה בירושלים שנפטרה מהתקף לב בעקבות האזעקה. לפי התעריף הנ"ל – 2000 ערבים מתים זה בתוך המידתיות שקבע החמאס. כמו כן נפצעו 7-8 יהודים, כלומר 7,000 או 8,000 ערבים פצועים זה בתוך המידתיות המקודשת. נכון לרגע זה ישראל נוהגת באיפוק ראוי לציון, לטעמי ציון לגנאי, אבל לדעת האו"ם זה בתוך המידתיות המקודשת".
עוד הוסיף ברכך ופנה לנציגי אירופה וארה"ב, "הרי אתם מסכימים שירי הרקטות לאזרחים הוא דבר בלתי נסבל אך שיטות הפעולה שלנו איננו מקובל עליכם. יש לי הצעה: אנחנו ננצור את נשקנו ואתם האירופים והאמריקאים וכוחות האו"ם בחכמתכם הרבה, תכנסו לעזה ותעשו את העבודה בשיטות שלכם. אנו מקציבים לכם 48 שעות. אם לאחר מכן לא יהיה שקט ובא לציון גואל וישראל תפגיז את עזה ואתם תעזרו לנו להשתתף במחיקת הטרור לחלוטין מעזה".
בג"ץ התיר (יום ג', 1.7.14) להרוס את חלק הבית בו התגורר זיאד חסאן חליל עואד, המואשם ברצח נצ"מ ברוך מזרחי בליל הסדר האחרון.
הבית שוכן בכפר אדנא ושייך למוחמד עואודה, אחיו של עואד. הלה טען, כי מדובר בענישה קולקטיבית בלתי חוקית ובצעד שאינו מידתי, הנוגד את המדיניות הנהוגה ביהודה ושומרון מזה קרוב לעשור. המדינה השיבה, כי בתקופות שבהן אירועי טרור הופכים לשגרה, אין מנוס מלהפעיל סנקציה זו, והצביעה על ההחמרה הניכרת בפעילות הטרור ביו"ש בשנתיים האחרונות.
המשנה לנשיא, מרים נאור, אומרת, כי העניינים שהועלו בעתירה זו כבר הוכרעו בעבר בידי בית המשפט העליון. "בעיקרון מותר לרשות לשנות את מדיניותה, גם אם המדיניות נהגה משך תקופה של קרוב לעשור, ובפרט מותר לה לעשות כן עקב שינוי נסיבות", היא מוסיפה. "אין מקום להתערב בהחלטת המשיב שהגיע עתה לכלל מסקנה כי יש צורך בהרתעה מוחשית, וכי הריסת בית המפגע תיצור הרתעה כזו".
נאור קובעת: "טענתם של העותרים, שלפיה החלטת המשיב נגועה בשיקולים זרים בשל השפעת אירוע חטיפת הנערים, ולא מונעת משיקולי הרתעה, דינה להידחות. חטיפת הנערים היא חלק מההסלמה בפעילות הטרור באזור יהודה ושומרון, שעל-יסודה מצא המשיב כי חל שינוי נסיבות המצדיק את הגברת ההרתעה, באמצעות הריסת ביתו של עואד. כתב האישום כנגד עואד הוגש כאמור לפני זמן קצר, ביום 22.6.2014. כזכור, הדיון לפנינו התקיים עוד בטרם נודע כי הנערים החטופים נרצחו".
נאור מציינת, כי עואד שוחרר בעסקת שליט וחזר לדרך הטרור. לבסוף היא אומרת: "בשולי הדברים, ואולי לא בשוליהם, יצוין כי אין לפנינו מקרה של משפחה תמימת דרך שנקלעה בעל כורחה ל'חטאי אבות'. בנם של עואד והעותרת 2 [אשתו של עואד] מעורב עד צוואר בפעולתו של אביו, גם אם לא הוא זה שירה בנשק וגם אם לא נכח בשעת הפיגוע. העותרת 2, כפי שעולה מהודעותיו של הבן, ידעה על הטמנת הנשק ועל האימונים של עואד. עובדות אלה מחלישות את העוצמה המוסרית של טענות העותרת 2, וגם לכך משמעות לפי הפסיקה".
בג"ץ רשם לפניו את הודעת המדינה, כי למשפחה תינתן התרעה של לפחות 12 שעות לפני ההריסה, והורו לו לתת את דעתו לחוות דעת הנדסית מטעמו של עואודה בנוגע למשמעות ההריסה. השופטים יורם דנציגר ואורי שהם הסכימו עם נאור. את עואודה ייצגו עוה"ד עביר ג'ובראן-דכוור וסיגי בן-ארי, את המדינה ייצגו עוה"ד ענר הלמן ועמרי אפשטיין, ואת הדס מזרחי וארגון אלמגור – עו"ד נפתלי ורצברגר.
בג"ץ דן בעתירתו של המוקד להגנת הפרט נגד הריסת ביתו של המחבל זיאד עואד ששוחרר בעסקת שליט ורצח את נצ"מ ברוך מזרחי. אלמנתו: "מדברים על סבל המחבל, אנחנו סבלנו. היינו חפים מפשע"
"מדברים על הסבל של המחבל, תסתכלו עלינו. אנחנו סבלנו. היינו חפים מפשע. נסענו ברכב ערב ליל הסדר במחסום שני קילומטרים, ירו עלינו ממארב, המחבל צוחק עלינו וממשיך לירות. פגע בברוך ראה שהוא נפל. ירה בילדים ירה לנו על הראש", אמרה היום (ב') הדס מזרחי אלמנתו של נצ"מ ברוך מזרחי, בדיון בבג"ץ בהריסת ביתו של רוצח בעלה, זיאד עואד. הדיון הסתיים ובהמשך תתקבל החלטה בנושא.
מוקדם יותר החל הדיון היום (ב') בבג"ץ בעתירה שהגיש המוקד להגנת הפרט נגד הריסת ביתו של זיאד עואד המואשם שביצע באפריל האחרון פיגוע ירי בו נרצח ניצב משנה ברוך מזרחי בליל הסדר האחרון. עואד ששוחרר במסגרת עסקת שליט נעצר בשנית ב-7 במאי על רצח מזרחי. הדיון נערך בהרכב השופטים: מרים נאור, יורם דנצינגר וסלים ג'ובראן.
במהלך הדיון הדגישה עו"ד סיגי בן ארי, המייצגת את אחיו של המחבל מוחמד חסאן חליל עואד, את מסקנות ועדת שני משנת 2005, לפיהן הריסת בתים אינה מרתיעה ובעקבותיה הופסקה מדיניות הריסת הבתים, למעט שני בתים שנהרסו ב-2009 במזרח ירושלים, אז נומקה הריסתם בתופעה חדשה של פיגועי טרור שהגיעו ממזרח העיר. לעומתה טען נציג המדינה כי ועדת שני דווקא קבעה הפוך נאמר שכל גורמי המודיעין סבורים שהריסת בתים מרתיעה, וכי שיקולים אחרים המליצו להשהות את המדיניות למעט מקרים קיצונים.
כשהיא ממרת בבכי ונסערת המשיכה הדס מזרחי לגולל בפני הנוכחים את אשר ארע למשפחתה. "לקחתי את עצמי ואת ההגה וברחתי ממנו, איזה אכזריות. תסתכלו גם עלינו, אנחנו נפגענו. היינו חפים מפשע, לא עשינו שום דבר. זה מחבל ששוחרר פעם שניה. זה דור שני, הבן שלו. הוא ממשיך לחזור לבית שלו כאילו לא קרה כלום. תסתכלו עלינו, אנחנו נפגענו ולא עשינו שום ד"ר. מדינת ישראל החליטה לשחרר את המחבלים תמורת גלעד שליט, אבל אין הרתעה. חייבים הרתעה במדינה הזאת. ואחד הדברים זה להרוס את הבית של המחבל. הדם שלנו זועק! אני פצועה, נפגעתי מקליעים, נהייתי נכה, יש לי חמישה ילדים פגועים נפשית ופיזית. אני נפגעתי תסתכלו עלי. אנחנו עוד משפחה שנפגעת פה, עוד משפחות יפגעו, אולי זאת תהיה הרתעה. להרוס את הבית שלו. אני זועקת", השופטת נאור קטעה את דבריה של האלמנה שמיררה בבכי והמשיכה בדיון.
מאיר אינדור יו"ר ארגון אלמגור אמר בתום הדיון כי "בעסקת שליט היינו כאן והתנגדתי לשחרורו של המחבל ואמרתי שהוא יחזור לרצוח והנה הוא חזר לרצוח. בית המשפט אמר שהוא לא מתערב בהחלטות מדיניות וביטחוניות ואני מצפה שהוא לא יתערב גם הפעם".
עו"ד סיגי בן ארי שייצגה את אחיו של המחבל מטעם המוקד להגנת הפרט הגיבה לטענות ואמרה כי "ניסינו להראות בבית המשפט כי מדובר בעונש קולקטיבי. אין לנו כוונה להגן על הנאשם הוא יישפט ויקבל את עונשו. מדובר בעונש קולקטיבי שספק אם הוא מרתיע, וגם אם הוא מרתיע אנחנו מתנגדים כי הוא עונש קולקטיבי שמנוגד לחוק הבינלאומי. המשפחה צריכה לשלם את המחיר של עסקת שליט. אם המדינה חושבת שהיא עשתה טעות היא עשתה טעות המשפחה צריכה לשלם עליה". במקביל לדבריה צעקה הדס מזרחי צעקה על עורכות הדין של המחבל עואד ואמרה: "איפה זכויות האדם שלי? אני עשיתי משהו רע?" הדיון הסתיים ובהמשך היום תתקבל החלטה בנושא.
אלמנתו של מזרחי: "המשפחה הייתה שותפה לפשע"
עואד בן 42 הוא פעיל חמאס שנעצר בשנת 2000 והורשע בגרימת מוות בכוונה של שלושה פלסטינים שנחשדו על ידו בשיתוף פעולה עם ישראל והיה אמור לשבת בכלא עד שנת 2026. הוא שוחרר במסגרת עסקת שליט, ובשנתיים האחרונות התגורר בשנתיים האחרונות עם משפחתו, בת תשע נפשות, בשכירות בבית אחיו בכפר אידנא שבנפת חברון. יחד עם עואד נעצר בנו בן ה 18, עז אלדין עואד, שסייע לו בתכנון הפיגוע ובהסתרתו לאחר מכן, ונגדו הוגש כתב אישום.
ביום שישי האחרון הודיע צה"ל כי ביתו של המחבל ייהרס והמוקד להגנת הפרט הגיש עתירה דחופה למנוע את הריסת הבית, ולפחות רק את מחצית הבית בו התגורר עואד ולא את הקומה התחתונה בה מתגורר אחיו, בטענה כי הריסת בתים עונשית אינה אלא ענישה קולקטיבית, פסולה ואסורה.
"מההחלטה להרוס את הבית באידנא עולה ריח חריף של נקמנות ישראלית בעקבות חטיפתם של שלושת הנערים הישראלים, אותה מייחסים בישראל לארגון החמאס. הנפגעים מהריסת הבית יהיו אנשים שכל חטאם הוא קרבת המשפחה שלהם לנאשם שטרם הורשע המיוחס לחמאס" נמסר מהמוקד להגנת הפרט.
בעמדת המדינה שהוגשה לבג"ץ, נטען כי בשנתיים האחרונות חלה התדרדרות במצב הביטחוני ביהודה ושומרון, ובייחוד בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2014, בהם סוכלו כ 96 כוונות וניסיונות פיגוע חמורים של חטיפה, הנחת מטענים וירי.
"המחבל הוא רוצח ששוחרר במסגרת 'העסקה' לשחרור החייל החטוף גלעד שליט שנים רבות לפני תום תקופת מאסרו. למרות ששחרורו היה מותנה בכך שלא יחזור לדרך הטרור המחבל שב וחזר לסורו", נכתב בעמדת המדינה. "הצורך להרתיע מחבלים אחרים ששוחררו בעיסקאות ובמהלכים מדיניים מלחזור לדרך הטרור הוא גדול ביותר. זאת ועוד, על רקע ההחמרה במצב הביטחוני, כי בנסיבות העניין הפרטניות התועלת שבהרתעת מפגעים נוספים, ודאי מפגעים מסוכנים ששוחררו במסגרת עסקאות ומהלכים מדיניים, עולה בהרבה על הנזק שייגרם לבני המשפחה". המדינה הדגישה כי מדובר בהריסת הדירה בה התגורר המחבל ובני משפחתו שסייעו לו, ולא את כל הבית.
אלמנתו של מזרחי, אמרה לפני תחילת הדיון כי "באתי לכאן לדיון בעתירה נגד הריסת בית המחבל מהסיבה הפשוטה שהעתירה הזו לא בסדר. המינימום הוא להרוס את הבית שכל המשפחה הייתה שותפה לפשע. אני נסעתי לתומי ברכב בעלי נרצח ואני וילדיי נפצענו, המחבל בחר בזה אז שישא בתוצאות. אני נשארתי עם כל הילדים פצועים ועם החוסר של אבא בבית אז כל מי שטוען שיש כאן חוסר צדק שיבואו אלי הביתה ויאמרו לי איפה הצדק. אני מקווה שהשופטים יסתכלו עלי והבית הזה יהרס ולא יבנה שוב והמינהל יאכוף את זה".
בנוגע לסוגיית החטופים ושחרור מחבלים אמרה מזרחי כי "החטופים הם הבנים שלנו אני מחבקת ומתפללת לשלומם בתקווה שיחזרו למשפחתם ושלא תהיה שום עסקה. גלעד שליט שוחרר בעסקה וברוך נרצח. זה מעגל שחוזר על עצמו אני מבקשת ששוב לא יהיה שחרור מחבלים רוצחים. מערכת הביטחון מספיק חזקה כדי לטפל במצב".
"ביגון כבד מאוד מצאנו הערב שלוש גופות, וכל הסימנים מצביעים על כך שאלו הגופות של שלושת נערינו החטופים – אייל, גיל-עד ונפתלי. הם נחטפו ונרצחו בדם קר על-ידי חיות אדם". כך אמר (יום ב', 30.6.14) ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפתח ישיבת הקבינט לאחר מציאת גופותיהם של שלושת החטופים.
נתניהו הוסיף: "בשם כל עם ישראל אני מבקש לומר למשפחות היקרות – לאימהות, לאבות, לסבתות ולסבים, לאחיות ולאחים – ליבנו שותת דם, העם כולו בוכה איתם. נביא את הבנים לקבר ישראל. נקמת דם ילד קטן עוד לא ברא השטן, וגם לא נקמת דם של נערים צעירים וטהורים – שהיו בדרך הביתה לפגוש את הוריהם – ולא יראו אותם עוד. החמאס אחראי – והחמאס ישלם. יהי זכרם של שלושת הבנים ברוך".
נשיא המדינה, שמעון פרס, אמר: "לצד האבל הכבד, אנו נישאר נחושים להעניש ביד קשה את המחבלים הנפשעים. מלחמתנו בטרור רק תגבר ולא תיחלש כדי שטרור רצחני זה לא יעז להרים את ראשו". פרס הוסיף: "ברגע קשה זה אני מחבק בחום ומחזק את ידיהם של האימהות, האבות הנפלאים ובני המשפחה של נפתלי גיל-עד ואייל, שחינכו את ילדיהם במסירות נפש".
הנשיא הנבחר, ראובן ריבלין, אמר: "את אשר יגורנו בא. חששנו היה כבד אך הייתה בלבנו תקווה גדולה שגם שהטרור הרצחני יחמול על הנערים. רק אמש פגשתי את המשפחות ויחד הישרנו מבט של תקווה לבאות, אך נכזבנו. ליבנו בשעה הקשה הזו עם המשפחות האמיצות שתמיד יהיו לנו לסמל של גבורה ואמונה בשעות הקשות ביותר.
יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, אמר: "על ישראל לצאת למלחמה בלתי מתפשרת נגד הטרור בכלל ונגד ארגון חמאס בפרט. הגיע הזמן שגם הפלשתינים יבינו שהחמאס יוביל אותם לאבדון ויוקיעו אותו מההנהגה הפלשתינית ומקרבם".
שר הכלכלה וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני, נפתלי בנט, אמר לפני היכנסו לישיבת הקבינט: "אין מחילה לרוצחי ילדים. ליבנו עם המשפחות כעת. זה הזמן למעשים ולא לדיבורים".
ראש האופוזיציה, יצחק הרצוג, היה הראשון משורות השמאל שהתייחס לרצח: "חטיפה ורצח נערים תמימים באישון לילה הם פשע נתעב ובלתי נסלח. אין לכך כל הסבר או צידוק אנושי ואני משוכנע שידיהם הארוכות של כוחות הביטחון יגיעו למרצחים. ידענו בעבר פיגועים קשים וכואבים והתגברנו וכך יהיה גם הפעם. אלה הם חיינו בארץ הזו".
יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, אמרה: "חטיפת נערים ורציחתן היא פשע מלחמה שיש להעניש עליו במלוא חומרת הדין. עם זאת, דווקא ברגעים אלו, חיוני להבחין בין האחראים למעשה הנפשע לבין הגורמים הפלשתינים שהוקיעו אותו, ובראשם אבו-מאזן. בצד ההוקעה והענישה הנחושה של הרוצחים ושולחיהם, יש לנקוט מהלכים מדיניים שיחזקו את הגורמים המתונים האלו".
ארגון המשפחות השכולות אלמגור מסר: "ישראל חייבת לצאת למלחמה בחמאס ולרסק את הארגון, את המנגנון הצבאי שלו ולהפוך את כל מנהיגיו למבוקשים בני מוות. כל תגובה פחותה תביא לחטיפות נוספות ולרצח נוסף של ישראלים. כל המחבלים המעורבים בחטיפה ורצח חייבים לדעת כי לא יצאו בחיים, וברגע שייתפסו אם ייתפסו חיים – יש להביא אותם לעונש מוות הקבוע בחוק. האחריות לחטיפה זו על ראש הממשלה שביצע את עסקת שליט. אוזלת יד ותגובה רפה תעודד את החמאס להמשיך בדרך זו, תגובה מוחצת וריסוק החמאס יביאו לשקט וביטחון בשטח".
הבית הלבן הסתפק בהודעת גינוי לקונית ופושרת: "אנו מגנים בתקיפות את האלימות שגבתה את חייהם של האזרחים החפים מפשע". מחלקת המדינה כינתה את האירוע "טרגדיה", אך קראה לשני הצדדים לשמור על איפוק ולהמשיך את שיתוף הפעולה הביטחוני, "למרות הכאב העצום". נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, גינה את החטיפה והרצח ואמר, כי "מדובר בהתנקשות פחדנית בשלושה צעירים ישראלים".
היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין ביקש מוועדת השחרורים לבטל את שחרורם על תנאי של עשרה מחבלים שנעצרו במבצע 'שובו אחים' ושוחררו בעסקת שליט בטענה להפרת תנאי השחרור וחזרתם לעסוק בטרור. מחר תדון ועדת השחרורים בבקשות
משוחררי עסקת שליט שנעצרו על ידי צה"ל בדרך חזרה לכלא: היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין הגיש אתמול (ג') לוועדת השחרורים בקשות לביטול שחרורם של עשרה מחבלים מבין משוחררי עסקת שליט אשר נעצרו בימים האחרונים במסגרת מבצע "שובו אחים". מחר תדון ועדת השחרורים בראשותם של השופטים בדימוס אורית אפעל גבאי ואורון מלמד בבקשות לביטול השחרור.
במסגרת עסקת שליט, קיבלו האסירים כתב הקלה בעונשם מנשיא המדינה שמעון פרס ושוחררו תוך התחייבות כי לא יעשו כל מעשה הפוגע בביטחון המדינה, ולא יתמכו או יסייעו לכל פעילות טרור או אלימות. כל האסירים נשפטו למאסרי עולם, וכעת, פרקליטות המדינה, שהגישה את הבקשות באמצעות עו"ד סימונה בן חיים-לוי מפרקליטות מחוז צפון ועו"ד יוכי גנסין מפרקליטות המדינה, מבקשת לבטל את שחרורם על תנאי של האסירים ולהשיבם לריצוי יתרת מאסרם בשל הפרת תנאי השחרור.
ליאת גבאי ז"ל. המחבל שרצח אותה ישוב לכלא?
בין עשרת העצורים שעשויים לשוב לכלא הישראלי – שישה תושבי מזרח ירושלים וארבעה תושבי איו"ש – ניתן למצוא את המחבל סאמר בן עצאם סאלם מחרום, תושב ג'נין, שרצח בשנת 1986 את תלמיד הישיבה אליהו עמדי בעיר העתיקה בירושלים. בן עצאם דקר את עמדי 14 דקירות בכל חלקי גופו וגרם למותו. עד לשחרורו הוא ריצה 25 שנות מאסר.
עצור אחר עותמאן בן עלי חמדאן מוצלח, תושב קלקיליה, הכין והניח מספר מטעני חבלה בין השנים 1979–1981 לפיגועים. בין השאר מטען חבלה שהניח בשנת 1979 בתחנת אוטובוס גרם לפיצוץ שבעקבותיו נהרגו שלושה אנשים ונפצעו 17. מטען חבלה אחר שהניח ובו חומר נפץ ושלושה רימוני יד בצומת רעננה בקרבת תחנת הסעה לחיילים גרם לפציעתו של חייל צה"ל. על פי הבקשה, לאחר שחרורו הוא יצר קשר עם בכירי חמאס, ותיאם וטיווח העברת כספי טרור. עד לשחרורו הוא ריצה 29 שנות מאסר.
עוד ברשימה: המחבל נד'אל בן עבד אלרזאק זלום, תושב אל בירא שברמאללה, שנדון לשני מאסרי עולם ושלושים שנות מאסר בשל דקירתם למוות של שני אנשים ופציעת שלושה בתחנת אוטובוס ברחוב יפו בירושלים בשנת 1979. עד לשחרורו הוא ריצה 22 שנות מאסר. בנוסף, והיב בן עלי עבדאללה חליל אבו אל רוב, תושב קבאטיה, בשנת 1993 רצח את החיילת ליאת גבאי במכות גרזן בלב עפולה. עד לשחרורו הוא ריצה 17 שנות מאסר. רג'ב בן מוחמד טחאן, תושב מזרח ירושלים, דקר למוות את דוד קטורזה בשכונת שועפאט בירושלים בשנת 1998. עד לשחרורו הוא ריצה 13 שנות מאסר.
אסמעיל בן עבדאללה חג'אזי, תושב מזרח ירושלים, רצח בשנת 2005 אדם שהוא וחבריו לחוליית הטרור חשדו כי שיתף פעולה עם ישראל. הם ביקשו מהמנוח להסיע אותו ברכבו, ובמהלך הנסיעה הם השתלטו על הרכב ונסעו לוואדי אלדמאס, שם הם חקרו אותו במערה ולבסוף שיספו את גרונו וגרמו למותו. עד לשחרורו הוא ריצה 4 שנות מאסר בלבד.
משוחררי עסקת שליט. חלקם יוחזרו לכלא הישראלי צילום: יהודה לחיאני
נאצר בן מוסא עבד-רבו, תושב מזרח ירושלים, נידון ל-37 שנות מאסר לאחר שרצח אסיר בכלא שאטה שנחשד על ידו בשיתוף פעולה עם ישראל. עד לשחרורו מהכלא הוא ריצה 24 שנות מאסר. גמאל בן חמאד אבו סאלח, תושב מזרח ירושלים, רצח יחד עם אסירים נוסף אסיר שנחשד בשיתוף פעולה עם ישראל בכלא שאטה. עד לשחרורו הוא ריצה 21 שנות מאסר.
עדנאן בן מחמד מראג'ה תושב מזרח ירושלים, נידון ל 45 שנות מאסר. בשנת 1988 עמד בראש חוליה שפגעה בחשודים בשיתוף פעולה עם ישראל. הם רצחו באכזריות משתף פעולה, דקרו משתף פעולה אחר וזרקו בקבוקי תבערה שפצעו קשה אישה וילד של אדם שנחשד בשיתוף פעולה. עד לשחרורו ריצה 21 שנות מאסר, פחות משני שליש ממאסרו.
"הכתובת הייתה על הקיר"
בארגון נפגעי הטרור אלמגור התייחסו שלשום לפרסומים כי משוחררי עסקת שליט חזרו לדרך הטרור ולכך שאחד המשוחררים רצח את נצ"מ ברוך מזרחי. "הכתובת הייתה על הקיר בלשכת רה"מ, שריו וראשי מערכת הביטחון, אף על פי כן הם נכנעו לקמפיין התקשורתי", אמרו.
מאיר אינדור יו"ר הארגון אמר כי "אי אפשר לדבר רק על העתיד בהצהרות בומבסטיות. הגיע הזמן לעשות חשבון נפש. קודם כל שיעמידו את המחבל למשפט צבאי עם דרישה מהקליטות לעונש מוות הקבוע בחוק. אנו באלמגור לא הפסקנו מלהזהיר שמחירה יהיה חטיפות ורצח, כמה כואב להגיד להם -צדקנו ! בחודש אחד קיבלנו רצח וחטיפה. כל מי שהיה מעורב בעסקת שליט צריך לעשות את דרכו כעת בשיירה לבקש סליחה מילדי משפחת מזרחי וגם מהמשפחות השכולות שרוצחי יקיריהם שוחררו".
לדבריו, "אני נזכר ברכבת הפוליטקאים והיחצנים של עסקת שליט שדהרה כמעט צוהלת בדרך עסקה בעודנו מנופפים לה נואשות לעצור לפני התהום. שרי הממשלה וראשי זרועות הבטחון שבצעו את עסקת שליט צריכים כעת לעלות על קברו של מזרחי ולבקש ממנו סליחה על העסקה שבצעו למרות האהזהרות שלנו בבג"צ ובפגישות עם השרים.
בדרך שיסורו לקברי הנרצחים – שאת רוצחי יקיריהן שיחררו ויבטיחו להם ולמשפחותיהם החיות שהם מחזירים את כל הרוצחים מייד לכלא. מיידית . על ערוץ 10 הם התכנסו ליום מיוחד שיעבירו את החוק מיד. במקום להצהיר הצהרות עתידיות והבטחות בומבסטיות נגד החמ"ס שיעשו מעשה. שיקדמו עוד היום את חוק אלקין להחזרת הרוצחים לכלא".
לבקש ממנו סליחה. סנ"צ ברוך מזרחי (חטיבת דובר המשטרה)
יו"ר ארגון נפגעי הטרור "אלמגור", מאיר אינדור, אינו מופתע מלכידת המחבל ממשוחררי עסקת שליט שרצח את קצין המשטרה ברוך מזרחי.
לדבריו הוא אינו שמח לאיד אבל יש לו מסר חריף לראש הממשלה, "ראינו אז את כל היחצ"נים שדחפו את הרכבת לתהום. יש לנו היום תחושה אדירה של החמצה, אמנם הצלחנו להפסיק את הפעימה הרביעית, אבל אם היינו לוחצים חזק יותר מול המטה המשומן שקם סביב משפחת שליט, אולי היינו יכולים לעצור את העיסקה אז".
אינדור טוען כי נתניהו חילק להם הבטחות שווא שמעולם לא קוימו, "הוא אמר לנו שלא תהיה עסקה ושאם תהיה, נדע עליה לפני, והוא כשל. אני יודע שראש ממשלה לא תמיד עמיד בפני לחצים ולכן ניסינו לייצר סוג של חגורת הגנה. אמרו לנו שמדובר במחבלים זקנים, אבל הנה כאן היה מחבל בן 42 שגייס את בנו וחזר לפגע".
אינדור סבור שצריך לחזור לשיטות הישנות של אריק שרון, "אני לא מחסידיו, אך הוא זה שאישר ליחידות לפעול ולגרום לטרור להיות במנוסה".
"זה גם הזמן לקרוא להפעלת עונש מוות בייחוד למחבל שביצע בפעם השנייה פיגוע ואני קורא בהזדמנות זו לממשלה, לעלות לקברו של ברוך מזרחי ולבקש סליחה גם מהאלמנה והיתומים", הוסיף.
שחרור של 1,027 אסירים – זה המחיר שעלה שחרורו של גלעד שליט. בני משפחות שכולות התנגדו, אך הממשלה התעקשה. "אמרנו לכם", אמר אחד מהם בעקבות האישום נגד המחבל ששוחרר ורצח את נצ"מ ברוך מזרחי. "אני מרגיש כמו מי שניסה לעצור רכבת ועליה פוליטיקאים צוהלים"
יותר משנתיים וחצי לאחר שהפגינו והתריעו נגד ביצוע עסקת שליט, קראו אתמול (ב') בני משפחות שכולות את החדשות על אודות מעצרו של זיאד עווד שמואשם ברצח קצין המשטרה ניצב-משנה ברוך מזרחי בערב פסח. "אמרנו לכם", אמרו כמה מהם במרירות. יו"ר ארגון אלמגור מאיר אינדור: "עסקת שליט לוותה ביח"צנים ופוליטיקאים שצריכים היום לבקש סליחה מבני משפחת מזרחי".
יוסי צור מחיפה שכל את בנו אסף בפיגוע שאירע באוטובוס קו 37 בכרמל בשנת 2003. את הפיגוע ביצעה חוליית חמאס מחברון. שלושה מהמחבלים שנידונו ל-17 מאסרי עולם שוחררו בעסקת שליט. "אמרנו לכם", הוא אמר אתמול. "זו הרגשה מרירה וקשה לומר את זה. זה יום עצוב מאוד, צעקנו את זה לפני המחוות ולפני העסקה. אמרנו, אל תשחררו כי זה יעלה לנו בחיים, אבל אמרו לנו שזה עתידי, ערטילאי. עכשיו להרוגים יש משפחות, פנים ושמות".
ח"כ שקד, מובילה את הצעת "חוק המחבלים"
צור הוסיף ואמר: "אנחנו יודעים שהם מארגנים פיגועים וניסיונות חטיפה, אבל מדינת ישראל טומנת את ראשה בחול כבת יענה. משוחררי עסקת שליט מובילים את כל מערך הטרור נגד ישראל בגדה – הם בעלי הניסיון וקיבלו את דרגות הפיקוד. בשבילנו זה לא חדש".
רון קרמן, אב שכול נוסף שאיבד את בתו בפיגוע בקו 37 והיה מהמתנגדים הקולניים לעסקת שליט, אמר אתמול כי הכתובת הייתה רשומה על הקיר. "נתניהו החליף דם בדם", אמר קרמן. "אנחנו כל הזמן נותנים להם מוטיבציה לחטוף חיילים ואזרחים כי הם יודעים שיקבלו מה שהם רוצים. צריך לקום מנהיג אמיץ, שיבין שתפקידם של חיילים להגן על אזרחים, ולא להיפך.
"מנהיג כזה ישים סוף לשחרור מחבלים. פעם-פעמיים ראשונות זה לא יהיה נעים. הרבה יותר נוח להצטלם עם חייל יורד ממסוק, אבל בסופו של דבר זה יביא להפסקת החטיפות".
שליט לאחר שחרורו עם ראש הממשלה ושר הביטחון (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
הדס מזרחי, אלמנתו של ברוך מזרחי
גלית ליבוביץ', אמה של נעם ליבוביץ' בת ה-7 שנרצחה ב-2003 בפיגוע ירי בכביש חוצה ישראל, אמרה כי היה לה ברור שמשוחררי העסקה יחזרו לעסוק בטרור. "ביום שגלעד שליט שוחרר יצאנו כל המשפחה מהבית כי לא יכולנו לראות בטלוויזיה את תמונות השמחה של המחבלים", סיפרה אתמול. "לא היה לי ספק שהמחבלים יחזרו לטרור. חייבים להיצמד לכך שרוצח עם דם על הידיים לא משוחרר".
גם מאיר אינדור, יו"ר ארגון אלמגור לנפגעי טרור, לא הופתע מהחדשות. "ראיתי את הרצח בעיניים, ראיתי את החטיפה הבאה", שחזר את הימים שלפני ביצוע עסקת שליט. "אני מרגיש היום כמו אחד שניסה לעצור רכבת דוהרת על מסילה ועליה פוליטיקאים צוהלים כשאני מנסה להזהיר אותם מפני הגשר שקרס. כמה כואב להגיד היום 'אמרנו לכם'. אני מקווה שהכנסת תעשה סוף למצעד האיוולת ותחזיר את משוחררי עסקת שליט לכלא".
לדבריו, הציבור בישראל צריך להתנצל על התמיכה בעסקת שליט. "המחבל של ברוך מזרחי צריך להיות מוצא להורג במסגרת חוק השיפוט הצבאי", סיכם. "הגיע הזמן שנדע להשתמש בסמכויות שיש במסגרת החוק".
המחבל חוגג את שחרורו בעסקת שליט
חגיגות השחרור, עזה 2011 (צילום: רויטרס)
ליאת טובול, אחותו של ליאור טובול שנרצח ביחד עם חברו רונן קרמני על ידי איברהים שמאסנה ששוחרר בעסקת שליט, חשה רגשות מעורבים. "מצד אחד לא מגיע להם להשתחרר כי הם לקחו חיים של בני אדם וזה החטא הכי גדול שיש, ומצד שני זה החזיר את גלעד שליט הביתה", אמרה.
עם זאת, טובול הדגישה כי השחרורים שישראל ביצעה במהלך המו"מ המדיני היו לא מוצדקים. "השחרורים האחרונים היו לחינם", אמרה האחות השכולה. "לא קיבלנו שום דבר ולכן היה חשוב להתנגד. אין לי מושג מה קרה עם המחבל שהיה שותף לרצח של אחי ושוחרר בעסקת שליט, אני מקווה שהוא מת. הוא הגשים את החלום שלו, רצח יהודים והמשיך הלאה בחיים".
מאיר וברוריה חן, הוריו של החייל ירון חן ז"ל שנחטף ונרצח באכזריות בשנת 1993, מציגים עמדות מנוגדות. "זה היה ברור מההתחלה שהמחבלים יחזרו לטרור, אי-אפשר להאמין להם", אמר מאיר. "חייבים לגזור עונש של גזר דין מוות לכל רוצח ובטח שלא לקיים איתם משא ומתן."
מנגד, ברוריה סבורה כי לעתים אין בררה אלא לנהל משא ומתן עם גורמי הטרור. לדבריה, "כשיש מישהו חי, כמו בעסקת שליט, הדילמה יותר פשוטה אבל מאוד קשה".
עמדה ברוח זו הביע גם יואב מינץ, תושב קריית מוצקין ששכל את בנו סמל ראשון רז מינץ שנפל בפיגוע ירי בעין יברוד שבבנימין בשנת 2001. המחבל שירה בבנו, ג'סר איסמעיל ברגותי, שוחרר בעסקת שליט. "הדעה שלי כאב שכול היא שאיני רוצה לגרום להורים נוספים לחוות את השכול הנורא ומשום כך צידדתי בעסקה", אמר מינץ. "המחבלים לא התחילו לפעול בעקבות העסקה. היו גם אלפי סיכולים ופיגועים כשהמחבלים האלה ישבו בכלא. כל אדם צריך לבדוק אם הוא חי במוסר כפול ולשאול את עצמו אם הבן או הבת שלו היו נחטפים, מה היה רוצה שהמדינה תעשה כדי להחזירו למשפחתו?"
נשיא המדינה נפגש עם משפחות שאער, יפרח ופרנקל והבטיח לעשות ככל שביכולתו להעלות את המודעות לחטיפה ברחבי העולם ומתח ביקורת על הקהילה הבינלאומית: "הטרור פוגע בכולם, לא רק בישראל. מוכרחים להמשיך ולהפעיל את הלחץ"
שלושת זוגות הורי הנערים החטופים נועדו עם נשיא המדינה, שמעון פרס, במשכן הנשיא בירושלים על פי הזמנת הנשיא שביקש לחזקן במלאת שבוע להיעדרות שלושת הנערים, אייל יפרח, נפתלי פרנקל וגיל-עד שאער.
הפגישה של הנשיא ובני המשפחות היתה אישית, סגורה לסיקור עיתונאי ונמשכה שעה ארוכה. לאחר תום הפגישה נמסר מלשכת הנשיא: "הנשיא פרס חיבק את ההורים בחום ושמע מהם על ההתמודדות הקשה ומורטת העצבים מרגע חטיפת הבנים".
הנשיא אמר להורי החטופים: "ביקשתי לראותכם מפני שמה שקורה עכשיו הוא אירוע לאומי, לא רק משפחתי. כל העם מאוחד ומלוכד, עומד לצדכם ומתפלל יחד אתכם להשבת הבנים הביתה, בזמן שחיילי צה"ל וכוחות הביטחון מטפסים יום ולילה בסמטאות חברון הופכים כל אבן וכל סלע למציאת הבנים". הנשיא הדגיש: "אין ולא תהיה שום מגבלה על כל זרועות הביטחון במשימתם להגיע לבנים ולהביא אותם הביתה".
הנשיא פרס עם המשפחות, היום (צילום: לע"מ)
שלא כהרגלו, מתח הנשיא פרס ביקורת על התגובה הרפה לטענתו בקהילה הבינלאומית לפיגוע החטיפה ואמר: "מנהיגי העולם חייבים להשמיע קול רם וברור ולנקוט יד קשה וחזקה נגד הטרור. הבעיה של הטרור היא לא רק של מדינת ישראל היא בעיה עולמית ועל כן גם צריך לגייס את העולם.
"בכוונתי להעלות דרישה זו בביקורי בארצות הברית בשבוע הבא. העולם עוד לא מגויס ואני מתכוון בשיחות שיהיו לי גם עם הנשיא אובמה וגם עם ראשי הקונגרס לזעוק את זעקתכם, זעקתנו נגד טרור, גם בפומבי גם בשיחות פרטיות".
פרס הוסיף: "מוכרחים להמשיך ולהגביר את הלחץ על הטרור, לייבש את מקורות הכספיים של הטרור שכן אופרציות כאלו עולות המון כסף. מי שמגדל פושעים לטרור אל יתפלא שיפשעו גם נגד אביו ואמו. כפי שנקטו בסנקציות נגד איראן, כך צריך להגביר את הסנקציות נגד כל תופעת טרור, גם אם הן מצד ארגונים כמו חמאס או חיזבאללה. צריך להעניש אותם, אין מקום לשום סליחה או הנחות".
שגריר ארה"ב בישראל, דן שפירו, ביקר בבית משפחתו של אחד משלושת הנערים החטופים, נפתלי פרנקל, ביישוב הדתי נוף איילון שליד מודיעין. פרנקל מחזיק גם באזרחות אמריקנית ונציגי ארה"ב בישראל עמדו בקשר עם משפחתו מאז היוודע דבר פיגוע החטיפה ביום שישי שעבר.
שפירו אמר בצאתו מהפגישה לעיתונאים שמחוץ לבית משפחת פרנקל כי ארה"ב תומכת במאמצים להשיב את החטופים לביתם וביקש לחזק את ידי המשפחות: "זה עתה נפגשתי עם הוריו ובני משפחתו של נפתלי פרנקל, והבעתי בפניהם את התמיכה החד משמעית של ממשלת ארה"ב והעם האמריקני במאמץ להשיב את נפתלי, אייל וגיל-עד הביתה. פגשתי משפחה חזקה מאד, אנשים אופטימיים. כמובן שזה מצב מאד קשה עבורם.
פרס עם אביו של גיל-עד שאער, היום (צילום: לע"מ)
מדובר בשלושה נערים שביקשו לחזור לבתיהם מהלימודים ואין שום הצדקה למעשה הנפשע הזה. אנחנו מעניקים את הגיבוי המלא לממשלת ישראל בפעולות החיפושים שהיא מובילה ומעודדים את המשך שיתוף הפעולה הביטחוני בינה לבין הרשות הפלסטינית".
השגריר שפירו הוסיף: "בוודאי שאנחנו מרגישים אחריות מיוחדת כשאזרח אמריקני מעורב במקרה הזה. אנחנו מאמינים בזכותה של ישראל להגן על עצמה ועל אזרחיה ממעשי טרור, ובפעולת הטרור הנוראה הזאת ארה"ב תשוב ותדגיש את התמיכה הזאת. הצענו לממשלת ישראל את כל הידע והיכולות שיש לארה"ב שיכולים לסייע".
בתוך כך, ראשי ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" פרסמו קריאה לראש הממשלה להשלים את הפעולה שהחלה בליל שלישי השבוע ולעצור מחדש את כל משוחררי עסקת שליט ולא רק את אלה המזוהים עם חמאס. "זהו הצעד המשמעותי ביותר שהממשלה יכולה לנקוט לטובת החטופים" אמרו ראשי הארגון.
עם הוריו של אייל יפרח. יפעיל את כובד משקלו בעולם (צילום: לע"מ)
כשנודע לי על חטיפת הנערים – חשתי תסכול גדול. הייתי בין אנשי ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" שהובילו את הקרב נגד שחרורי מחבלים, מתוך הבנה שמהלך כזה לא מסיים פרשה אלא מאתחל את החטיפה הבאה. אבל נכשלנו בקרב. לא הצלחנו להניא את הדרג המדיני מלהיכנס לאותה סמטה אפלה של שחרורי רוצחים, למרות שהבאנו ראיות גלויות וחסויות על מוטיבציה מתגברת לחטיפות לאחר כל השלמת עיסקה.
הרכבת הדוהרת חלפה על פנינו לקראת העיסקה עם חמאס לשחרורו של גלעד שליט, בעודנו מנפנפים לה נואשות לעצור. לאחר מכן המשיכה לעיסקה גרועה עם אבו מאזן של שחרור 80 רוצחים תמורת הזכות לשבת איתו. כמה כואב להגיד "אמרנו לכם". כי כשראו הפלשתינים שישראל משלמת, הם הפכו את "שחרור המחבלים" למשימת הדגל נגדה.
מדובר הרי גם בצורך מבצעי מבחינת הטרור: מרבית המשתחררים, וזה כבר הוכח, חוזרים לשטח – הפעם כמארגני פיגועים שבין היתר יקדמו את שחרור חבריהם שהשאירו מאחור. על הדרך הם מראים לדור החדש של הטרוריסטים שלכל אסיר יש אופק לשחרור, מה שמאפשר גיוס עוד צעירים לתעשיית הטרור.
שרי הקבינט מדווחים על יותר מ-100 ניסיונות רק בשנה האחרונה (איפה החביאו את הנתונים?), ומדובר במספרים דרמטיים. מה יהיה המחיר עכשיו? האם שוב נשלם ושוב נעודד חטיפות נוספות? הגיע הזמן לשנות כיוון מיידית, יש לקבוע כללי משחק חדשים ולאמץ את החלטות ועדת שמגר, שעוסקות גם בהמלצות מבצעיות איך "להתכתב" עם ארגוני החוטפים.
אסור לציבור השפוי להירדם בשמירה, לא הפעם. בתוך זמן קצר יצוצו ארגוני "זכויות" אדם ויתחילו לזנב בצבא ובזרועות הביטחון. יתחילו העתירות נגד החיפושים, המחסומים והמעצרים. בד בבד תנוע שדרת הפוליטיקאים. חלקם כבר רמזו על הכיוון. "אסור לשכוח שחלק מחמאס הוא גוף מדיני", אמר עפר שלח, כשהוא מכוון נגד המעצרים של מנהיגי ארגון הטרור ביו"ש. מזל שהיה שם ראש השב"כ לשעבר אבי דיכטר, כדי לענות לו שחמאס בגדה הוא כולו ארגון טרור ולא "מדיני". אבל לא תמיד יהיה מי שיענה. מה שאומר שמובילי המהלך הצבאי צריכים להיות במצב "צפה פגיעה". זה יגיע בסוף עם ההצעה האולטימטיבית לשחרר מחבלים במקום להכניע את הטרור.
ופה מקומו של הציבור: אם סיפור שליט יחזור, הציבור ייקרא להגן על המדינה מעיסקה מזיקה נוספת. מפקדי צה"ל הרי אינם יכולים לעסוק בהתמודדות עם אש הארגונים האזרחיים. זה הזמן להקים "חומת מגן" ציבורית ל"חומת מגן" הנוכחית. ז'בוטינסקי כבר קרא לכך בשנות ה-30 "קיר הברזל" – קיר תומך שיגבה את הפעילות ההתקפית של הצבא ושירותי הביטחון, בדרך לניצחון על הטרור.
"זהו ארוע חמור במיוחד. תפילותנו לחיי הנערים ולהצלחת מערכת הביטחון, להשיג ולגדוע את ידי החוטפים", אמר לפני זמן קצר חבר הכנסת אל"מ במיל' מוטי יוגב (הבית היהודי) כשהוא מתייחס לפרשת החטיפה באזור חברון.
"הארוע הזה מצביע כי חבירת אבו מאזן לחמאס משמעותה – אחדות מטרה של טרור. עם הרשות הפלסטינית והחמאס כאחד מדברים דרך כוונות, לא כוונות טובות אלא כוונות של רובה", אמר יוגב.
יוגב הוסיף "לקראת שבת נתפלל לבשורות טובות, ישועות ונחמות לעם ישראל, לכלל ולפרטים הזקוקים לתפילה במיוחד. תמיד נזכור את דברי כלב בן יפונה בפרשת השבוע: "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה".
ארגון נפגעי הטרור אלמגור קורא להטיל עוצר על יהודה ושומרון. "לא יעלה על הדעת ששלושה נערים מוחבאים באחד הכפרים וצעירי הכפרים מסתובבים חופשי. כל ערי וכפרי יו"ש צריכים להיות בעוצר מיידי", אמר סא"ל מיל. מאיר אינדור יו"ר "אלמגור".
"על ישראל להתייחס לפרשה הזו כאל פגוע אסטרטגי. יש לגייס לשם כך כוחות מילואים למבצע חיפושים נרחב ולייצר צעדי ענישה סביבתיים שילחצו את ארגוני הטרור הרשות הפלסטינית. אם ממשלת ישראל לא תפתור את הנושא בניצחון מיידי וברור – החטיפות רק ימשיכו".
באלמגור מציינים שמאז העסקאות לשחרור רוצחים נעשו 47 נסיונות חטיפה, "התיאבון גבר בהתאמה והחטיפות הפכו להיות העניין המרכזי של ארגוני הטרור".
אחר הצהריים פרסם דובר צה"ל הודעה מיוחדת בה נאמר, "במהלך הלילה אבד הקשר עם שלושה נערים באזור גוש עציון. כוחות הביטחון פועלים על-מנת לאתר את הנעדרים ועורכים כעת סריקות נרחבות באזור".
חגיגות שחרור המחבלים ברש"פ. ארכיון (צילום: פלאש 90)
רבות דובר על חוק המחבלים שאושר השבוע בישיבת הממשלה, החוק שהוגש על ידי 'הבית היהודי' ועיקרו מתן אפשרות לשופט בית המשפט להוסיף בהכרעת דינו של מחבל כי הוא לא יוכל להשתחרר בעסקה או מחווה כזו או אחרת.
החוק עורר פולמוס רב אך מסתבר שיש בו לא מעט "חורים" משפטיים שמותירים אותו כמעט חסר תוכן ורלוונטיות. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם יו"ר ארגון נפגעי הטרור 'אלמגור', מאיר אינדור, על החוק והכוח שספק אם יש לו.
בראשית דבריו ציין אינדור כי יש לברך על החוק בהיותו מהלך חיובי המעיד על הקשבה של הזירה הפוליטית לרחשי לב הציבור. הדבר גם מוכיח, לדבריו, שיש ברכה בעמלם של הפעילים שנאבקו במחוות השחרור על פעימותיהן. כמו כן הוא רואה במהלך תפנית בכיוון אליו מובילה ממשלת ישראל, אך עם זאת בחינה של תוכן החוק מטילה ספק ביכולתו להיות אכן אפקטיבי. זאת במידה ולא יתוקן על ידי מנסחיו.
לדבריו של אינדור יש לתת את הדעת לכך שהחוק חל רק על מחבלים שייכלאו מכאן ואילך ולא על כשש אלפים מחבלים שמצויים כעת בכלא הישראלי וממתינים לעסקה שתשיב אותם לבתיהם. לטעמו יש להחיל את הסעיף החדש בחוק גם על המחבלים שכבר נכלאו והדבר תלוי אך בבחינה של תיקי המשפט שלהם על ידי שופט שיכריע אם מעשיהם חמורים דיים כדי להיכלל בחוק החדש.
כשנשאל אינדור אם אין הגיון בכך שחוק לא יחול רטרואקטיבית על מי שכבר נידון בבית משפט השיב ואמר שאמנם קיים היגיון כזה אך יש לזכור כי היו חריגים כדוגמת חוק יגאל עמיר שנחקק לאחר רצח רבין וקובע כי רוצח ראש ממשלה לא ישוחרר לעולם וחוק זה חל על עמיר באופן רטרואקטיבי. כך גם החוק למלחמה בנאצים ובעוזריהם שנחקק כחמש שנים לאחר מלחמת העולם ועם זאת על פיו נדונו אייכמן ודמיאניוק.
לבד מהחלת התיקון לחוק גם על מחבלים כלואים מציין אינדור כי יש להחיל את החוק גם על מי שנידון בבית דין צבאי, שכן על פי נוסח החוק כעת הוא אינו חל אלא על מי שנידון בבית משפט אזרחי. אינדור סבור כי ללא תיקון שכזה יהיו כבר די גורמים בפרקליטות שינסו למצוא בכך סדק משפטי שיחלץ מחבלים מהסעיף שימנע מהם חנינה. אינדור מציין בהקשר זה שרוב מוחלט של המחבלים הכלואים לא נכלאו בבית דין אזרחי אלא בבית דין צבאי כך שלכאורה החוק המדובר אינו נוגע להם.
סוגיה נוספת אותה מעלה אינדור היא סוגיית שיקול הדעת שיקבע מי ראוי ומי לא להיכלל תחת הסעיף. לטעמו יש לקבוע גדרים ברורים שיפקיעו משופט כזה או אחר להחליט על פי שיקול דעתו מהו מעשה חמור המצדיק את הכללת סעיף מניעת החנינה.
עוד הוא מוסיף ומציין כי במציאות שבה התביעה הכללית אינה ששה לתבוע עונש מוות קיימת סבירות גבוהה שהיא גם לא תשוש לדרוש את הכללת הסעיף המדובר במהלך משפטו של מחבל כזה או אחר. זאת מתוך גישה לפיה יש להותיר לכל אסיר את חלון התקווה. לטעמו יש לאפשר למשפחות נפגעי הטרור מנגנון ובו תוכלנה הן להגיש מסמך משפטי רשמי ומוכר שבו ידרשו את הכללת הסעיף החדש.
בשולי הדברים מביע אינדור צער על העברת החוק כחלק מעסקת חוק הפונדקאות. לדבריו הורים שכולים רבים שקלו לדרוש מחברי הכנסת של 'הבית היהודי' לוותר על החוק ובלבד שלא לאפשר את חוק הפונדקאות, אך בשיקול חוזר החליטו לוותר על הצהרה זו בכדי להמשיך ולגבש את משפחות השכול תחת מטרייה אחת ולא לייצר בקיעים של מחלוקת סביב סוגיות שאינם קשורות ישירות לשכול ולמאבק בטרור.
תוגה וארשת של עצב אפפה את פני השרים מהאגף השמאלני בעקבות החוק החדש שעבר בוועדת השרים לענייני חקיקה לגבי מניעת שחרור מחבלים רוצחים. אחד מהם אמר שהחוק אינו מוסרי. מילא "לא הגיוני, לא כדאי ומשתלם", אבל למה לא מוסרי? מה לא מוסרי בכך ששופט יחליט שמאסר העולם אכן יהיה ללא התחכמות, ללא קיצורי עונש וללא חנינה. כל עוד לנרצח אין חנינה מהמוות, גם לרוצחו לא תהיה חנינה. החוק מוסרי בהחלט.
אבל ככה זה כשמשתעבדים לסדר יום מדיני ולא יודעים גבולות. כמו הקצין הבריטי בסרט "הגשר על נהר קוואי", יש כאלו שבמשך הזמן שוכחים את מי הם מייצגים. לעומת חבריהם בשמאל, קיבלנו פרץ של הצהרות שמחה ופוסטים בפייסבוק מקרב שרי הימין. זו היתה שמחת עניים, אבל מה לא עושים כדי לגזור קופון פוליטי זריז? אז מה אם על פי שלושה סקרי דעת קהל שונים יש רוב של 80% בציבור הישראלי שמתנגד לשחרור רוצחים.
לא מוסרי. שחרור אסירים פלסטינים השנה (צילום: יותם רונן)
בשונה מהפוליטיקאים, היו כאלה שלקחו את ההצהרות של השרים במלוא הרצינות. אלו הם נפגעי הטרור ומשפחות שכולות שהתקשרו לארגון אלמגור לברר מה אומר החוק לגבי רוצחי יקיריהם.
מאות רבות של משפחות שכולות שרוצחי יקיריהם עדיין בכלא שמעו את קולות הקמפיין סביב החוק ורבים מהם האמינו שבכך יפסק שחרור הרוצחים. הם קנו את ה"באז" התקשורתי. אלא שהחוק הנוכחי אינו חל על רוצחי יקיריהם, על מאות הרוצחים שכבר נשפטו. הוא מדבר אך ורק על העתיד.
אם קוראים את האותיות הקטנות של הצעת החוק, גם העתיד לא ממש מבטיח. יש בו הרבה לאקונות משפטיות שמסרסות את יכולת החוק לעשות את השינוי אותו מבטיחים יוזמיו. "יפסק המצב של הרצחת וגם שוחררת", מבטיחים גאוני הקופירייטינג של הבית היהודי. אני לא רואה איך יפסק המצב כאשר יש מאות רוצחים בכלא שהחוק לא חל עליהם. בנוסף, החוק לא חל על רוב המחבלים תושבי השטחים שנשפטים בבתי דין צבאיים.
רוצחיהם יישארו לעד בכלא? משפחת פוגל
מה אפשר לשפר?
יש דרך להפוך את החוק לבשורה חדשה, למה שיוזמיו מבטיחים. כדי לעשות זאת צריך לתקן את הצעת החוק ולהטליא בה את החורים הגדולים בתיקוני חקיקה הבאים:
יש להחיל את החוק בדיעבד גם על אותם מחבלים שכבר כלואים בישראל ,כולל אלו ששמותיהם כלולים למשל בדרישה לשחרור בפעימה הרביעית. אמנם קיימת בעיה בחקיקה בדיעבד. פושע יכול לטעון שאילו ידע על החומרה לא היה מבצע את הפשע. אבל כבר עשו חקיקה בדיעבד לגבי רוצח ראש הממשלה יגאל עמיר. עשו זאת גם בדיעבד בחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם על פיהם נשפטו בעבר אדולף אייכמן ואיוון דמניוק. כך ניתן יהיה להביא את רוצחי ילדי משפחת פוגל בשנית לשופט להחליט שמאסר העולם שלהם אכן יהיה מאסר עולם, ללא אפשרות חנינה.
יש לדאוג לסעיף מפורש שיאפשר החלת החוק החדש בבתי דין צבאיים למחבלים. אחרת, רק אחוז זעום מהמחבלים יגיע למבחן קיומו של החוק.
יש לחזק בחקיקה את מעמד משפחות הנרצחים בדיונים המשפטיים כדי שהם יוכלו לתבוע רף ענישה גבוה אם התביעה לא תעשה כך. לתביעה יש עמדה מסורתית פילוסופית שבו היא לא תובעת יישומו של גזר דין מוות למרות שהוא קבוע בחוק הצבאי. אסור שהמשפחות השכולות תהיינה תלויות בתביעה הכללית, שרואה ביצירת אופק של שחרור לרוצחים – ערך מוסרי או עניין מדיני – עיינו ערך היועץ המשפטי לממשלה שהתנגד לחקיקה.
שמחת עניים גם היא שמחה
עד כאן הביקורת. ובכל זאת, כמה השלכות חיוביות יוצאות מהחוק המוצע. עצם העיסוק בו מציף לציבור שאלה ערכית מוסרית ראויה לגבי שחרור רוצחים; החוק החדש מראה למשפחות השכולות שהיה שכר לפעילות הציבורית שלהם; החוק החדש תואם את רוח מסקנות ועדת שמגר והדיון בממשלה שהיה לאחרונה ומהווה שינוי כיוון; החוק החדש תואם מדיניות דומה שקיימת בארה"ב – זו שלאחרונה לחצה עלינו לשחרר רוצחים – בפעם הבאה יוכל ראש ממשלה לומר ללוחצים עליו, ששחרור רוצחים אינו בסמכותו.
אישור החוק בוועדת השרים הייתה שמחת עניים. אבל בימים שלוחצים על ישראל שוב שוב להיכנע, גם שמחת עניים נחשבת שמחה.
לשכת נתניהו: "כולם יודעים – לא עושים ויתורים ללא תמורה"
מקורבי ראש הממשלה מתחו ביקורת חריפה על התוכנית המדינית שהציג יו"ר יש עתיד ובה קרא לשרטט גבולות למדינה הפלסטינית העתידית לפני סיכום על סוף הסכסוך. "כל מפה שתוצג תהיה נקודת הפתיחה של הדרישות הפלסטיניות", הסבירו
נתניהו נגד המתווה המדיני של לפיד: "כל מי שיש לו ניסיון מדיני יודע שלא עושים ויתורים ללא תמורה" – כך אמרו אמש (יום א') גורמים בלשכת ראש הממשלה, בתגובה לתוכנית המדינית שהציג יו"ר יש עתיד יאיר לפיד בפתיחת כנס הרצליה.
שר האוצר הציג את תוכניתו להסדר עם הפלסטינים, שבה הביע התנגדות מוחלטת לבנייה בהתנחלויות שאינן בגושי ההתיישבות, וכן מדיניות של קביעת הגבולות לפני סיכום על סוף הסכסוך.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד (צילום: קובי גדעון, לע"מ)
בלשכת נתניהו מתחו ביקורת חריפה על הדברים ואמרו כי "כל מפה שתוצג תהיה נקודת הפתיחה של הדרישות הפלסטיניות. ראינו בעזה מה התוצאה של נסיגה חד-צדדית". לדבריהם, "רה"מ ימשיך להוביל את מדינת ישראל באחריות, תוך שמירה על האינטרסים הלאומיים של אזרחי ישראל ובראשם הביטחון".
עוד אמרו כי "כל מי שיש לו ניסיון מדיני יודע שלא עושים ויתורים ללא תמורה. בטח מול ממשלה שחבר בה ארגון טרור שרוצה להשמיד את מדינת ישראל".
גם שר השיכון אורי אריאל התייחס לתוכניתו של יו"ר יש עתיד ואמר כי "המציאות המדינית היום מחייבת לקבל את תכנית הסיפוח כפי שהציגה סיעת הבית היהודי. אני מקווה שכך אכן נגיע גם אם התוצאה היא בלתי נמנעת".
השר תקף את שר האוצר ואמר כי "ממשלות ישראל התקיימו בעבר בלי מפלגת יש עתיד וימשיכו להתקיים גם בלעדיה. כמו כן, צר לי שלפיד ממשיך להשתמש בסיסמאות פופוליסיטיות כאילו הכסף קבור בין איתמר ליצהר, מוטב אילו יפעל בתוקף סמכותו כשר האוצר למצוא את מקורות המימון בלי לפגוע בזכויות בסיסיות של תושבי ישראל אותם היה מממן בכל מקום בו היו מתגוררים".
מנגד, קרא ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ) ללפיד לעזוב את הקואליציה: "אם זו תכניתו המדינית של לפיד – אין לו מה לחפש בממשלת ביבי-ליברמן-בנט. לפיד וציפי לבני צריכים להפיל את הממשלה הזו כבר עכשיו, ולא להמשיך להיות עלה תאנה לממשלה של התנחלויות וסיפוחים שגורמת נזק נורא לישראל".
"היפרדות מוחלטת מן הפלסטינים"
קודם לכן, בפתיחת כנס הרצליה, שטח שר האוצר את תוכניתו המדינית. בעיקר דבריו מציג לפיד התנגדות מוחלטת לבנייה בהתנחלויות שאינן בגושי ההתיישבות, ומדיניות של קביעת הגבולות לפני סיכום על סוף הסכסוך. לטענת לפיד, הסדר עם הפלסטינים צריך לכלול מעורבות של מדינות ערב, ומגוון צעדים חד-צדדיים של ישראל, כולל נסיגות, תוך כדי קיום שיחות רצופות עם הפלסטינים.
לפיד גם תקף את המתנחלים וטען שהם חותרים לבנות התנחלויות "מתוך צו אלוהי". מנגד אמר לפיד שגם גישתו של השמאל היא "משיחית", כל עוד אינו מבדיל בין בנייה ביצהר לבנייה בשכונת גילה.
לפיד. "התהליך המדיני הגיע למבוי סתום" (צילום: מרים צחי)
"נדמה לי שכל אדם באולם הזה מכיר בכך שהתהליך המדיני הגיע למבוי סתום… עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי לחזור לשולחן המשא ומתן, להדק מחדש את שיתוף הפעולה שלנו עם האמריקאים, ולצרף לשיחות גם את מדינות ערב המתונות כדוגמת סעודיה או מדינות המפרץ, המעוניינות ליצור איתנו 'ציר חוסם איראן'".
לדבריו, "הגיע הזמן שישראל תחליט מהם גבולותיה. אנחנו יכולים לשנות את ההיסטוריה, אבל לא את הגיאוגרפיה. השטח אינו עומד להשתנות. אין שום סיבה להמשיך להתחמק מהצורך לשרטט את גבולותיה העתידיים של מדינת ישראל.
"לסיבוב הבא של המשא-ומתן ישראל צריכה להגיע עם מפות מפורטות שאנחנו נכין, שמבטאות הסכמה לאומית רחבה. המפות האלה יאפשרו לנו להגדיר מהלך תלת-שלבי שבסופו היפרדות מוחלטת מן הפלסטינים והסדר רחב עם מדינות ערב המתונות. שלושת השלבים הם 'שלב ההיערכות', 'שלב בניית האמון' והשלב הסופי, 'שלב ההתאמות'.
"בשלב הראשון, 'שלב ההיערכות', תיסוג ישראל משטחים שאינם מחייבים פינוי יישובים, תוך שהיא שומרת על זכותה לפעילות ביטחונית בכל שטחי הרשות. המהלך יתבצע תוך כדי הקפאת בנייה מחוץ לגושי ההתיישבות. "בשלב השני – 'שלב בניית האמון' – תתכנס ישראל לגושי היישובים תוך פינוי ההתנחלויות המבודדות. ישראל תשמור גם בשלב השני על זכותה לפעילות ביטחונית בשטחי הרשות בעודה פורשת את סידורי הביטחון החדשים בתיאום עם האמריקאים. במהלך השלב הזה יתקיימו שיחות ישירות בתיווך אמריקאי, ברמאללה ובירושלים, על גבולות הקבע. "בשלב השלישי, 'שלב ההתאמות', יבוצעו התאמות הגבול האחרונות בין שתי המדינות, כולל חילופי שטחים, ויחלו השיחות בנושאי הליבה".
הצעת החוק שאושרה הבוקר (יום א') בממשלה, ואשר מטרתה למנוע שחרור מחבלים, נחשבת אמנם לצעד פורץ דרך, אבל לא כולם שבעי רצון לחלוטין ממנה. ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" פנה היום ליוזמי החוק בבקשה לשיפור ההצעה, ובעיקר לסתימת כמה חורים משפטיים שהתגלו בה.
בהצעת החוק, אשר מאפשרת לבתי המשפט לקבוע כי מחבלים אשר יורשעו בדין לא יוכלו להשתחרר כחלק מעסקאות מדיניות, ישנן שלוש נקודות בעייתיות: הראשונה היא שהחוק לא יחול רטרואקטיבית על מחבלים שדינם כבר נגזר והם מרצים את עונשם. כך, רוצחים נתעבים אשר יושבים בכלא עשויים להשתחרר בעסקאות מדיניות בשנים הקרובות. בעיה נוספת היא שהחוק מתייחס אך ורק לבתי המשפט האזרחיים ולא לאלה הצבאיים, אשר המחבלים נשפטים גם בהם.
לקונות בחוק. פירות אוהל המשפחות השכולות בירושלים (צילום: מירי צחי)
בעיה שלישית היא שהצעת החוק בעיקר מייעצת, אולם אין היא מחייבת. כך למשל, התביעה אינה מוכרחה לדרוש את העונש המיוחד שימנע את הקצבת מאסר העולם, ואף השופט אינו מחויב להציע צעד מעין זה במידה והתביעה אינה מבקשת אותו.
למרות שככלל חוקים חדשים אינם יכולים לחול באופן רטרואקטיבי, ישנם גם יוצאי דופן במובן זה: החוק המאפשר לגזור דין מוות על פושעים נאצים למשל נחקק רק לאחר מלחמת העולם השנייה, וחל על הפשעים שבוצעו במהלכה. כך גם לגבי החוק שהתקבל לאחר רצח ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין, המונע מנשיא המדינה לחון רוצח ראש ממשלה כגון יגאל עמיר.
כעת, יו"ר ארגון "אלמגור", סא"ל במיל' מאיר אינדור, מעוניין לבצע מהלך דומה גם לגבי החוק שהתקבל היום בממשלה. לדבריו, אמנם יש בהצעת החוק התקדמות ערכית ומוסרית ראויה, אך הוא עדיין טעון שיפור. כך למשל, הוא מעוניין שיוכנס תיקון בחוק ולפיו השופט יוכל להורות להביא לדין מחבלים שכבר נגזר עונשם ולהטיל עליהם את העונש החדש. אינדור מציין את המקרה של רוצחי משפחת פוגל מאיתמר כדוגמה למקרה ראוי למעשה כזה.
לצד זאת, מציעים ב"אלמגור", גם בבתי הדין הצבאיים יוכלו לגזור את העונש המיוחד, וכן במידה והתביעה לא תבקש להטיל את העונש תוכל משפחת קורבנות הטרור לפנות לשופט ולבקש ממנו בעצמה לעשות כן. הצעת הארגון תעלה לדיון בוועדת חוק, חוקה ומשפט בשבועות הקרובים.
הממשלה מבקשת להגביל בחקיקה חנינת מחבלים. (צילום: AFP)
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק הקובעת כי בית משפט יהיה רשאי לקבוע שנשיא המדינה לא יורשה לחון אדם שנידון למאסר עולם או להקל את עונשו. את הצעת החוק יזמה איילת שקד מ"הבית היהודי" ושותפים לה גם חברי כנסת מסיעות אחרות. בדברי ההסבר לחוק נאמר כי הוא נועד למנוע מצב שבו יוחלט על מתן חנינה למחבלים רוצחים במסגרת מחוות מדיניות או בעסקות חילופי שבויים. ההצעה גם נועדה לאפשר לבית המשפט לקבוע כי במעשי רצח חמורים במיוחד, ובכלל זה רצח ילדים, לא יהיה אפשר לקצוב את עונשו של הרוצח.
השרים של הליכוד-ביתנו ו"הבית היהודי" תמכו בהצעת החוק, והשרה לבני מ"התנועה" ושרי "יש עתיד" התנגדו.
ועדת השרים אישרה גם את הצעת החוק של ח"כ יעקב ליצמן מיהדות התורה, המציעה לאסור על נשיא המדינה לחון מחבל שהורשע בעברה על רקע לאומני – אלא אם כן שילם פיצוי לנפגעי העברה. עם זה, הוחלט להעניק את תמיכת הממשלה להצעה בתנאי שהיא תצומצם ותכלול רק אסירים שעשו עברות על רקע לאומני ואמורים להשתחרר בהחלטה מדינית.
חברי הוועדה שרי "יש עתיד" התנגדו ל-2 ההצעות בנימוק שאין לפגוע בשיקול דעתו של נשיא המדינה ואין לצמצם את יכולת הממשלה לקבל החלטות.
השרה לימור לבנת אומרת כי הצעת החוק מוסרית וצודקת ואפילו מינורית. לדבריה, במדינת ישראל אין גזר דין מוות, וראוי שמי שעשו מעשי רצח אכזריים במיוחד לא יוכלו להשתחרר ונשיא המדינה לא יוכל לחון אותם.
השר נפתלי בנט מ"הבית היהודי" אומר כי מדינת ישראל פתחה היום דף חדש בכל הקשור למלחמה בטרור ובמחויבותה המוסרית למשפחות השכולות. בעמוד "פייסבוק" שלו כתב בנט כי רוצחים צריכים למות בכלא ולא לחגוג בבית. "לפנינו עוד תהליך לאישור הסופי בכנסת, נתעקש שיהיה מהיר", דברי בנט.
ח"כ אורית סטרוק , מיוזמי הצעת החוק, אמרה כי חוק שימנע שחרור מחבלים יחזיר לישראל את המוסריות, האחריות והשפיות.
יושבת ראש מרצ זהבה גלאון אומרת כי הצעת החוק דמגוגית, מפלה בין דם לדם ועושה מדרג של פשעים. גלאון מוסיפה שאפשר להבין ללבן של משפחות נפגעי הטרור ואולם צריך להשאיר לממשלה מרחב תמרון מדיני שיאפשר לשחרר אסירים לא במחווה הומניטרית אלא במהלך פוליטי שיהיה צעד בונה אמון למטרות פיוס ולסלילת הדרך להסכם שלום.
יושב ראש ארגון נפגעי הטרור "אלמגור", מאיר אינדור, אמר כי הצעת החוק עושה חסד עם המשפחות השכולות שמצפות למימוש ההבטחות על צדק וענישה. לדבריו, אם תאושר הצעת החוק, תפחת המוטיבציה ללחוץ על ישראל לשחרר רוצחים – במהלכים מדיניים או בחטיפות.