"אוסלו – ניסיון בבני אדם" (צילום ארכיון: רויטרס)

דבריו אתמול בערוץ 7 של הד"ר יאיר הירשפלד, אחד מאדריכלי הסכמי אוסלו, ולפיהן לא ההסכמים ההם הובילו לגלי הטרור ולהרוגים הרבים, עוררו תגובות רבות, חלקן נזעמות כלפי הדברים. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם יו"ר ארגון נפגעי הטרור 'אלמגור', סא"ל במיל' מאיר אינדור, על דבריו של הירשפלד ועל האחריות הקשה שהוא מטיל על הוגי אוסלו.

את דברי ד"ר הירשפלד מכנה אינדור כהטעיה של הציבור, הטעייה המבוצעת בידי קבוצת המחתרת שהלכה לאוסלו ומאופיינת במרדנות, כהגדרתו. "אלו אנשים מופקרים וחולמי חלומות. הם לא בעלי לב רע, אבל כשאדם שבוי בקונספט הוא מקבל רוע".

הדברים שהכעיסו במיוחד את אינדור הם הניסיון לתלות את קולר האשם על הרוגי הטרור באירועי גולדשטיין ורצח רבין. "אם הוא תולה את מעשי הרצח שביצעו הפלשתינים בעם היהודי זה גובל ברוע", אומר אינדור.

כשהוא מנתח את מהלכי אוסלו שלב אחר שלב מציג אינדור את המתווה שכבל למעשה את ידיהם של ממשלת ישראל וצה"ל והוביל צעד אחר צעד אל מתקפת הטרור ששטפה את ישראל לאחר החתימה על ההסכמים.

בראש ובראשונה מזכיר אינדור את העברת האחריות הביטחונית לידי הפלשתינים. לדבריו לא היה מדובר במהלך תלוש מהמציאות שכן תקדים דרום לבנון שבו צד"ל עושה את המלאכה עבור צה"ל היה קיים. עם זאת ההבדלים הגדולים הם היות צד"ל נוצרי והיותו נתון תחת שרשרת פיקוד ישראלית ללא אוטונומיה ביטחונית משלו. לעומת זאת הסכמי אוסלו העניקו לצבא מוסלמי אחריות אוטונומית על ביטחונם של אזרחים ושל שטחים. הוא מזכיר בדבריו שהוגי ויוזמי אוסלו התגאו באותו חופש פעולה שהעניקו לפלשתינים. "איך אפשר להכניס לשטח קטן בין הים והירדן גורם ביטחוני זר ועוין ולאפשר לו להכניס נשק ואימונים של כמה חודשים ל-13 אלף שוטרים? במו ידינו הקמנו מפלצת ביטחונית שבנויה בארבעה פרמטרים שהביאו לתוצאות העגומות".

אינדור מזכיר בדבריו כי עד להסכמים אלו, כולל באינתיפאדה הראשונה, נהרגו 415 ישראלים, ולאחריהם נהרגו 1452. "כלומר שבניסיון שאנשי אוסלו ערכו בבני אדם שילמנו פי שלוש בקורבנות אדם, וזה לאחר הסכם שלום שאמור היה להפחית בשלוש".

את הקמת המפלצת הביטחונית, כהגדרתו, ביצעו נציגי ישראל במספר אפיקים: "בהעברת שטח – כשלא מאפשרים לצה"ל להיות במקום, ללכוד מחבלים ולאסוף מודיעין. בנתינת נשק – אמנם שאלו ואמרו שיש להם כבר נשק אבל לא היה מדובר בהיקפים שמתקרבים לאלו. כשמרווים את השטח בנשק הרי מספיק שעשרה אחוזים ממנו יעברו לטרור כדי לקבל תוצאה שכזו. בהסרת אימת החוק – צה"ל איפשר להכניס את דרגי הפיקוד הפלשתיניים במעברי הגבול. קצינים שראו זאת הגדירו את המהלך כשערורייה, איך קורה שאחרי שתפסנו את המחבלים מביאים משלוח חדש של מחבלים? נוצר כך מארג של מחבלים שקיבלו לגיטימציה,כאשר המחבל שמתכנן פיגוע יודע שהשלטון יעלים עין ובמידה וייתפס לכל היותר הוא יישפט ותופעל הדלת המסתובבת. הרפיון הזה הוביל לקפיצה בפיגועים". עוד הוא מוסיף ומציין את נטישת השטח שהלכה וגדלה והפכה את המקומות המתפנים לבסיסי טרור.

אינדור מוסיף ואומר כי "רבים האמינו בשלום הזה, הלכו לטייל מתוך אמונה שהגיעה שעת השלום ונרצחו. אצל הפלשתינים התפרש הדבר כריפיון".

בדבריו מציג אינדור דוגמאות שונות בהן נטישת בית לחם שהובילה לירי יומיומי על שכונת גילה. לדבריו דווקא העובדה שלאחר מבצע 'חומת מגן' הושגה שליטה וירידה ברמת וההיקף הפיגועים היא המלמדת ומזכירה איזו מציאות הייתה כאן קודם למהלך אוסלו.

"מי שפתח באינתיפאדת 2000 היו החברים של הירשפלד. אלו רג'וב שהסתיר בביתו 200 מחבלים מבוקשים וברגותי שנחשב אז ליקיר התנועה הציונית וארגן פיגועים. בדבריו הוא מזכיר שבת בה נכח בחברון וכשראה היערכות מאסיבית של כוחות הביטחון בירר לסיבת הדבר ונאמר לו כי ידוע על כוונה לפתוח בירי מאסיבי. עבורו הייתה בכך הוכחה שמדובר באירוע טרור גדול המאורגן "מלמעלה". עדות לכך הוא גם מוצא בדברים שנאמרו לו על ידי בכיר מודיעין ארבע שנים קודם לכן ולפיהם הוקם דסק מיוחד העוקב אחר הרשות הפלשתינית. לטעמו בכך הוכח כי אמנם צה"ל לא יכול היה לפעול ללא אישור מדיני אך הוא כבר הבין שלפניו אויב ולא ידיד, אויב המצריך מעקב אחר פעולותיו.

אינדור שב ודוחה בדבריו את טענת הירשפלד על אחריות ישראלים להתגברות גל הטרור. "מי שאשם זה הפלשתינאים ומי שאשם זה מי שאיפשר להם ומי שלא מנסה לתקן את המצב.

בהקשר זה של תיקון המצב מזכיר אינדור את דבריו בעבר של יוסי שריד ולפיהם בכוונת השמאל לגרום לשינויים בלתי הפיכים בשטח. להבנתו משמעות הדברים היא הכנסת כוחות לוחמים לשטח כך שגם כאשר תרצה מדינת ישראל לתקן את המצב לא תוכל לעשות זאת מחשש להיתקל בירי. להערכתו בין השאר כלולה באמירתו של שריד גם תקווה סמויה שהפלשתינים יעשו עבור השמאל את העבודה ויובילו את המתנחלים לעזוב מרצונם את השטח."אנחנו נמצאים במלכודת שהירשפלד, פונדק ופרס בנו כאן וממנה אני לא רואה את נתניהו במצבו הערכי מצליח להיחלץ".

עם זאת מתריע אינדור מפני המשך המהלכים וקובע כי אין לראות באוטונומיה ובמדינה פלשתינית היינו הך, אלא להבין שבעוד במציאות של אוטונומיה יכול צה"ל לפעול בשטח ובמרחב האווירי, במידה ויוכרז על הרש"פ כמדינה יהיה בכוחה לפנות באופן בהול למועצת הביטחון של האום שידרוש מצה"ל להסיג כל כוח המבקש לסכל טרור.

גם אם נאמר שלשופטי בית המשפט העליון אין סמכות להתערב בהחלטות "מדיניות", גם אם נסכים עם הטוענים שלמדינה מותר לעשות הכל לאזרח הקטן בשם החוק ולרמוס זכויות של נפגעי עבירה – בתנאי שמבצעיה הם פלסטינים, ונפגעיה יהודים – תסכימו איתי שלא חייבים לעשות זאת ברוע.

השבוע הגעתי לדיון שנערך בבג"ץ בעתירתם של ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" והמשפחות השכולות נגד שחרור המחבלים. ראיתי איך שלושה שופטי העליון, אשר גרוניס, צבי זילברטל ואליקים רובינשטיין, נוהגים באטימות – וזעמתי.

אבי, מאיר אינדור, נפצע שלוש פעמים מטרור. בלילה שקדם לדיון נדדה שנתם של מרבית בני המשפחות השכולות. שחרור המחבלים לחופשי אחרי 20 שנה מאז רצחו את יקיריהן באכזריות רבה, טלטל את עולמן. אם שכולה סיפרה לי כיצד היא ממש חשה על גופה את דקירות הסכין שחתכו בבשרו של בנה. זה קורה מדי פעם בפעם, אבל זה שוב קרה בלילה הקודם, אמרה. אחת האלמנות הוסיפה איך שמעה שוב את זעקותיו של בעלה בזמן הרצח. עם כל המטען הזה הם הגיעו לבית המשפט.

כשסיימו הפרקליט מטעם "אלמגור" ועורכות הדין מטעם פרקליטות המדינה לטעון את הטענות המשפטיות, ביקש נציג הארגון בתום דבריו המקוצרים לאפשר לאמהות השכולות לדבר. תשובת נשיא בית המשפט הייתה: "זה לא מקובל, בבית המשפט טוענים עורכי דין".

מה משמעות האמירה "זה לא מקובל"? לשופט הזכות לאפשר או לפסול הופעה שכזו. כבר ראיתי שופטים שאפשרו לאדם לשטוח את סיפורו במשך שעה ארוכה, עשר דקות או שמנעו ממנו לדבר בכלל. כלומר, בלע את כל מה שתכננת לומר וצא מבית המשפט בדממה. וזו הייתה בחירתו של השופט העליון גרוניס. הוא סיים את הדיון.

המשפחות מפגינות נגד שחרור האסירים. (צילום: פלאש 90)

בני המשפחות השכולות הבינו שבית המשפט לא ישמע אותם. הם קמו ועמדו ללכת, חונקים את הבכי ואת המילים. ואז, מרים, אמו של ליאור טובול ז"ל, התפרצה עם תמונת בנה מונפת ופנתה בדמעות לשופטים, שעוד ישבו בכיסאותיהם: רוצחי בני – שרצחו עוד שלושה יהודים – נידונו לארבעה מאסרי עולם ומשתחררים לפני שסיימו לרצות עונש מאסר עולם אחד, קראה בכאב. ד"ר גילה מולכו, שאחיה, עו"ד איאן פיינברג ז"ל, נרצח כשעזר לפלסטינים בעזה בשליחות האיחוד האירופי, בכתה. "איזה מסר אתם שולחים?", זעקה לעבר השופטים.

האחרונים, שעמד בפניהם דיון נוסף, פשוט יצאו מהאולם. כמה אטימות צריכה להיות לאדם כדי שיעשה מעשה כזה. להשאיר את זעקת המשפחות להדהד בין קירות בית המשפט הריקים, ולצאת?! השופט מאיר שמגר (מוועדת שמגר, שמסקנותיה בעניין שחרור מחבלים נגנזו) שמע בעבר התפרצות של משפחות שכולות בעת שהמתינו לדיון כואב בעניינן במסדרונות בית המשפט והזמין אותן לחדרו. מתברר שאפשר לנהוג אחרת.

אף אחד לא רוצה להיפגש

המשפחות השכולות ביקשו להיפגש עם ועדת החנינות ולהביע את התנגדותן ורחשי לבן. במקרה זה מדובר היה בחברי ועדת השרים, שלקחה על עצמה את סמכות ועדת החנינות כדי לבחור את 24 המאושרים שישתחררו ב"פעימה" (איזו מילה מלאת רגש) הראשונה מקרב 104 הרוצחים.

אף אחד מהשרים לא הסכים להיפגש עמן. גם הנשיא שמעון פרס, שנוהג להיפגש עם זמרות ושחקני כדורגל, לא מצא זמן להיענות לבקשה. ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרה הממונה על התהליך המדיני, ציפי לבני – כנ"ל. בכלל, נראה שהאחרונה כל כך להוטה למו"מ, שהיא מוכנה לרמוס את המשפחות הדואבות בדרכה לזרועותיו של אבו מאזן.

בתום דיון ועדת השרים, ולאחר שנבחרה להקת הרוצחים הראשונה לשחרור, ביקש נציג המשפחות כי רשימת המחבלים לא תפורסם מיידית, אלא רק בשעות הבוקר שלמחרת. זאת, על מנת שהן לא יקבלו את הבשורה בחצות ויעברו ליל שימורים נוסף ללא שינה, לאחר יום קשה. הבקשה, כך נאמר, הועברה ל"דרג המדיני". אל תתפלאו, היא נדחתה.

לבני כנראה כל כך נרעדת מהצד הפלסטיני וכל כך מחויבת לעמוד בלוח הזמנים. היא הרי הבטיחה לשחרר מחבלים עוד לפני הפגישה הראשונה, וכל שעה קריטית. וכך, ב-1:00 אחר חצות, בבהילות רבה, החל תהליך השחרור. המשפחות השכולות שוב לא ישנו בלילה.

רשימת ההונאות

וזוהי רשימת ההונאות של נתניהו כלפי המשפחות השכולות:

1. בסוף אפריל, כשהחלו השמועות על לחצים מארה"ב לשחרר מחבלים, נשלח סגן השר אופיר אקוניס להשיב מטעם הממשלה ואמר בנחרצות: אין כוונה לשחרר מחבלים. בטח הונו גם אותו.

2. הכריזו שמשחררים רוצחים שביצעו את זממם לפני הסכם אוסלו, והנה משחררים גם מחבלים שרצחו לאחר 13 בספטמבר 1993. טאלב מחמד איימן וסעיד עלאדין רצחו ב-31 בדצמבר אותה שנה את דוד דדי וחיים ויצמן. פאיז מדחת רצח ב-21 בינואר 1994 את משה בקר. ב-29 במרץ 1994 נרצח אייזק רוטנברג על ידי אבו מוסא עטייה. רצח נוסף בוצע ימים ספורים לאחר החתימה על ההסכם עם אש"ף: חיים מזרחי נרצח בידי מנצור עומר עבדל חפיז עסמת. אז זה זעזע גם את השופטים.

   "הרצח המתועב התרחש אך כחודש וחצי אחר חתימת הסכם העקרונות והכה בהלם את הציבור הישראלי", כתבו השופטים והוסיפו: "במיוחד משום סמיכות הזמן לחתימה על ההסכם שבא לבשר על תקופה חדשה ביחסי יהודים וערבים במזרח התיכון".

   ומה אומרת על זה הממשלה? יש הסכם אוסלו א' ויש ב', והמחבלים האלה רצחו לפני הסכם אוסלו ב' הסופי. וכל עוד לא הייתה החותמת הרשמית על הדף הרשמי, מותר לרצוח?

3. אמרו שמשחררים מחבלים זקנים, כאלה שכבר לא יזיקו. ראינו אותם השבוע. בני 38, 40, החיים לפניהם, ואולי גם האינתיפאדה הבאה.

המדינה התנהגה, אולי, באופן חוקי, אבל מסריח ורע. זה לא מגיע למשפחות השכולות, שאיבדו לעד את היקר להן. התבטאויות ריקות מתוכן, כמו "לבנו עם המשפחות", לא יעזרו. ועל זה נאמר: כל המרחם על אכזרים, סופו שיתאכזר לרחמנים.

אנדרס ברינג ברייוויק

שגריר ישראל בשוודיה, יצחק בכמן, השווה את שחרור 26 המחבלים הרוצחים לשחרור הרוצח הנורווגי לאנדרס ברינג בריוויק שרצח לפני כשנתיים 77 בני אדם.

"כדי להסביר זאת במונחים שתושבי סקנדינביה יוכלו להבין, ניתן לומר כי את הזוועות שביצעו האסירים הפלסטינים ניתן להשוות למעשיו של בריוויק בנורווגיה", אמר בכמן בראיון.

"תתארו לעצמכם שברינג ישוחרר כמחווה כלשהי בדומה לשחרור האסירים הפלסטינים", הוסיף השגריר, "מחקרים מצביעים על כך שאנשים אלה יחזרו לבצע פשעים זה לא קל להשיג תמיכה ציבורית לשחרור האנשים האלה".

משפחות ההרוגים של אותו טבח שביצע ברינג מחו על דבריו של השגריר הישראלי וטענו כי אין להשוות בין שחרור האסירים לטבח ההמונים. חלק מהמשפחות הוסיפו כי במזרח התיכון המצב שונה מאחר ושם קיים מאבק אמיתי לשחרור הכיבוש, כלשונם.

ארגון נפגעי הטרור אלמגור הביע תמיכה בדבריו של השגריר וגינה את ההבחנות שעשו המשפחות השכולות הנורווגיות בין רצח יהודים לנורווגים. "התגובות בנורבגיה המנסות להבדיל בין טרור שמופנה לנורווגים לבין טרור ורצח שמופנה כלפי יהודים על ידי הפלסטינים מראות שהנורווגים לא למדו דבר מהתקופה שבה היהודים באירופה נרצחו והם שתקו והיו גם שהצדיקו. בנורבגיה שוררת אנטישמיות קבועה ומה שאמרו שם היום הנורווגים מסמל את המצב העגום שם.

הטעון שהפלסטינים נלחמים עבור חופש הוא טיעון שתומך בטרור ומבחינה זאת בדיעבד אחרי שהם ספגו פעולת טרור, כדאי שיסיקו ממנה מסקנות: רצח הוא רצח וטרור הוא טרור. אין הצדקה למשוגע נורוגי שטובח בילדים ואין הצדקה לנורמלי לרצוח ילדים", תגובת אלמגור.

שחרורם של 26 האסירים הפלסטינים נקבע לשעות הלילה המאוחרות, זאת על מנת למנוע את פרסום תמונת הניצחון של הפלסטינית. אך הדבר לא הצליח למצוא מזור לכאבם של המשפחות השכולות, שצפו הלילה בחגיגות בתחומי הרשות ובעזה – בזעם ובבכי.

בשיחה עם חדשות 2 באינטרנט הביע מאיר אינדור, יו"ר ארגון אלמגור, זעם על החלטת הממשלה לשחרר את האסירים כחלק משורה של מחוות מדיניות. "ממשלת נתניהו הונתה את הציבור", אמר אינדור. "נתניהו אמר שלא יהיו תנאים מוקדמים – שחרור אסירים בטרם ישיבה למו"מ זה תנאי מוקדם".

"השחרור אמש ודאי גזר את מותם של ישראלים נוספים", הדגיש אינדור. "מספיק שרק כמה מהם יחזרו לטרור כדי שהמשוואה תתקיים. הרוצחים הם חלק חשוב בארגוני הטרור וקבלת הפנים הזאת נחרטה בלב כל צעיר פלסטיני שתוהה אם כדאי להצטרף לטרור".

שחרור האסירים, הלילה (צילום׃ רויטרס)

יחזרו לטרור? האסירים הפלסטינים (צילום׃ רויטרס)

קבלת פנים חגיגית ברשות (צילום׃ רויטרס)

"מקום הרוצחים – מתחת לאדמה"

"התחושות קשות", הוסיף אבי ברומברג, אחיינו של החייל אברהם ברומברג ז"ל. "המשפחות השכולות שילמו את מחיר הכניעה של הממשלה".

לדבריו, שחרור הרוצחים יביא לגל טרור נוסף. "פנינו מספר פעמים לבג"ץ וניסינו למנוע את השחרור הנוכחי, לצערי בבית המשפט בחר שלא לעסוק בנושא. נמשיך להיאבק כי מקומם של הרוצחים האלה הוא מתחת לאדמה".

הפגנה נגד שחרור אסירים, השבוע (צילום׃ חדשות 2)

כצפוי, קבלת פנים חגיגית המתינה ל-26 הפלסטינים שהגיעו במהלך הלילה לתחומי הרשות הפלסטינית ורצועת עזה. יו"ר הרשות הפלסטינית אבו-מאזן המתין ברמאללה למחבלים וקיבל אותם בחום. "שוחררתם מאפלת הכלא", אמר אבו-מאזן. "יצאתם לשחר של חירות".

בעקבות השחרור, צפויים היום צוותי המשא ומתן הישראלים והפלסטינים לשוב לדיון בירושלים, דיון שישים קץ לקיפאון מדיני בן שלוש שנים ויעסוק בעיקר בפרטים טכניים בלבד.

המחבלים ששוחררו במסגרת השלב השני בעסקת שליט (צילום: פלאש 90)

יעקב ומרים טובול, הוריו של הנער ליאור טובל הי"ד, זועמים על החלטת ממשלת לישראל לשחרר רוצחים פלסטינים הביתה כחלק מהמחווה לרשות הפלסטינית.

ההורים זועקים בבכי מר ומתקשים להבין את ההחלטה, "איך משחררים רוצח שדקר 17 פעמים נער יהודי תמים בלב ירושלים?". לדברי ההורים, מדובר בהחלטה חמורה, לא מוסרית ומסוכנת.

אתמול בבית המשפט לא התאפשר לאם השכולה לשאת דברים. במהלך הדיון היא קראה לעבר השופטים "האנשים האלה רצחו את הבן שלי ואת החבר שלו. רצחו בדקירות, באכזריות שאין כמוה. אנחנו סמכנו על בית המשפט שהרוצחים האלה יירקבו בכלא והנה אתם נותנים יד לשחרור שלהם ואפילו לא מוכנים לשמוע אותנו".

בי"ג באב תש"נ, (04.08.1990), יצא ליאור מהבית שבקרית יובל עם חברו, רונן לוי קרמני, לכיוון גבעת זאב. חבר הסיע את השניים עד הגשר שבשכונת רמות בירושלים ושם נפרדו. משבוששו השניים להגיע לפגישה, צלצל החבר לבית משפחת טובול ודיווח על העדרם, ואז החלו החיפושים אחריהם.

ליאור ורונן נאספו מהגשר שבשכונת רמות על ידי מכונית ובה שלושה מחבלים. ברכב איימו עליהם, כפתו אותם ודקרו אותם למוות בכל חלקי גופם.

גופותיהם הכפותות של ליאור טובול ורונן לוי קרמני נמצאו כעבור שתי יממות בואדי שבין בית חנינא לשכונת רמות. לשניים נערכה הלוויה משותפת והם נקברו זה לצד זה בירושלים.

ועדת השרים לעניין שחרור המחבלים אישרה אמש לשחרר 26 מחבלים לקראת חידוש שיחות השלום ביום רביעי. 14 מהם יועברו לעזה, ו-12 ליהודה ושומרון. נמסר כי 8 מן המחבלים היו אמורים להשתחרר בשלוש השנים הקרובות ו-2 מהם בחודשים הקרובים.

ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" ביקש ממשרד המשפטים שלא לפרסם הלילה את שמותיהם של 26 המחבלים. יו"ר "אלמגור" מאיר אינדור ביקש לדחות את פרסום הרשימה למחר (ג') כדי לחסוך למשפחות ליל נדודים של כאב לאחר היום המתוח שעבר עליהם והדיון בבג"צ.

זעקת המשפחות (חזקי עזרא)

בארגון אלמגור הגיבו בצער להחלטת בית המשפט העליון לתת אור ירוק לשחרור מאות מחבלים מהכלא הישראלי.

"אנו מצטערים מאוד שבית המשפט, כמו ראש הממשלה, אפילו לא הקשיב לטענות הרציניות של חציית הקווים האדומים על ידי הממשלה, כולל לגבי שחרור מחבלים שעשו את מעשיהם אחרי הסכם אוסלו. כל הדברים שנאמרו על ידי השופט רובינשטיין בדעת יחיד, מולנו גם דבריהם של רוב ההרכב, מבחינתנו הם חמורים".

יו"ר ארגון אלמגור, מאיר אינדור, אמר כי "בית המשפט העליון סגר היום את שעריו בפני המשפחות השכולות ונפגעי הטרור היהודים — מה שהוא לא עושה לכל פלסטיני, החל מהפסקת גדר הביטחון בעלות של מאות מיליונים ועד דרישות של מחבלים להפסיק טלטולים ונוהל שכן. הבג"ץ מחק למעשה את מעמד הקורבנות והעניק חסות לאנשי הטרור, שמפה ואילך יוכלו להוסיף ולדרוש שחרור רוצחים. זהו יום עצוב מאוד למשפחות השכולות ולחברה הישראלית, ויום ניצחון לארגוני הטרור ותומכיהם. מפה ניתן אור ירוק לאבו-מאזן לדרוש שחרור עוד ועוד רוצחים, ואין שום מחסום חוקי בפניו".

"המשפחות השכולות רואות בזה שהפוליטיקה הבלתי מוסרית של רה"מ חדרה גם למסדרונות בית המשפט. בקריאה ראשונית, בית המשפט העליון החמיר את יחסו כלפי המשפחות השכולות ונפגעי העבירה וזרק אותם מכל מדרגות בית המשפט הגבוה לצדק. על זה נאמר: 'ויקו למשפט והנה משפח'". אמצר אינדור.

לדבריו, "באין תקווה מרה"מ ומבית המשפט, אנו תולים את תקוותנו ב-80% מהעם שאומר לא להרס מערכת הצדק והמשפט".

צילום: רוני דלמאי

בג"ץ דחה את עתירת ארגון נפגעי הטרור אלמגור ועשרות בני משפחות של ישראלים שנרצחו בפיגועי טרור. העתירה הייתה כנגד החלטת הממשלה על שחרור 104 מחבלים שפוטים שידיהם מגואלות בדם בארבע פעימות במסגרת המו"מ שמנהלת המדינה עם הרשות הפלשתינית, בכך נסללה הדרך לשחרורם של 26 אסירים פלשתינים בפעימה הראשונה.

בפסק הדין נכתב: "הסוגיה העומדת במוקד עתירה זו באה לפתחו של בית משפט זה פעמים רבות בעבר. למיטב ידיעתנו, בכל הפעמים הללו נדחו העתירות שהופנו נגד החלטות הממשלה לשחרר אסירים במסגרת משא ומתן מדיני. גם במקרה הנדון איננו רואים מקום לסטות מן הפסיקה של בית המשפט בעניינים אלה. יש לזכור כי עלינו לבחון את השאלה האם נפל בהחלטת הממשלה פגם המצדיק התערבות שיפוטית. לא מצאנו כי נפל בהחלטת הממשלה פגם כזה".

העותרים טענו כי החלטה על שחרור מחבלים עם "דם על הידיים", כלומר כאלה שרצחו והרגו אזרחים ישראליים, בפרט בנסיבות בהן אין מדובר בעסקת החלפת שבויים אלא במחווה שנעשית במסגרת משא ומתן, אינה סבירה ואינה תואמת את המדיניות של ממשלות ישראל הקודמות בנושא זה.

"התערבות בית המשפט בהחלטות אלה – מצומצמת ביותר"

נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס שעמד בראש ההרכב, קבע בפסק הדין: "אין בידינו לקבל את טענות העותרים. החלטות בעניין שחרור אסירים, בפרט כאשר הן מתקבלות במסגרת תהליך של משא ומתן מדיני, מצויות באופן מובהק בסמכותה ובשיקול דעתה של ממשלת ישראל, בהיותה אחראית על יחסי החוץ והביטחון במדינה. ממשלת ישראל וצוות השרים שהסמיכה לטפל בנושא, אמונים על שקילת השיקולים השונים בקבלת ההחלטה. לממשלה נתונים הכלים הרלוונטיים לקבלת החלטות מסוג זה ועליה מוטלת האחריות לקבלן. אי לכך, ההלכה הנוהגת בבית משפט משך שנים היא כי מתחם ההתערבות של בית המשפט במקרים מסוג זה הוא מצומצם ביותר, וכך ראוי שיהיה"

הנשיא גרוניס התייחס לכאבם של בני המשפחות השכולות. "אין חולק כי הסוגיה המונחת לפתחנו היא סוגיה קשה ורגישה. ליבנו עם בני משפחותיהם של נפגעי פעולות הטרור, שכאבם גדול הוא ואין בידינו לרפאו. ההחלטה על שחרור אסירים, ובפרט אסירים שמרצים עונשים כבדים בגין עבירות חמורות, היא החלטה קשה ביותר. בטוחים אנו כי הגורמים המוסמכים החליטו את אשר החליטו בלב כבד, ותוך התייחסות לכאבן ולעמדתן של המשפחות השכולות".

"בג"ץ מחק את מעמד הקורבנות"

ארגון אלמגור כתבו בתגובתם: "אנו מצטערים מאוד שבית המשפט, כמו רה"מ, אפילו לא הקשיב לטענות הרציניות של חציית הקווים האדומים על ידי הממשלה, כולל לגבי שחרור מחבלים שעשו את מעשיהם אחרי הסכם אוסלו".

מאיר אינדור, מראשי הארגון, הגיב בחומרה להחלטת בית המשפט: "בית המשפט העליון סגר היום את שעריו בפני המשפחות השכולות ונפגעי הטרור היהודים. הבג"ץ מחק למעשה את מעמד הקורבנות והעניק חסות לאנשי הטרור, שמפה ואילך יוכלו להוסיף ולדרוש שחרור רוצחים. זהו יום עצוב מאוד למשפחות השכולות ולחברה הישראלית, ויום ניצחון לארגוני הטרור ותומכיהם. מפה ניתן אור ירוק לאבו-מאזן לדרש שחרור עוד ועוד רוצחים, ואין שום מחסום חוקי בפניו".

נשיא ביהמ"ש העליון אשר גרוניס

בג"צ דחה את דרישת ארגון "אלמגור" והמשפחות השכולות למנוע את שחרור המחבלים הפלסטינים הלילה. בהחלטתו קבע בית המשפט כי הממשלה הייתה רשאית להסמיך את ועדת השרים לקבל את ההחלטה וכי לא הייתה חובה לעגן את השחרור בחקיקה. נשיא בית המשפט העליון גרוניס והשופטים רובינשטיין וזילברטל קבעו כי אין לנפגעי הטרור זכות להביע את עמדתם בכתב משום שלא מדובר בחנינה מתוקף הליך פלילי רגיל.

השופט גרוניס כתב בפסק הדין: "לבנו עם בני המשפחות של נפגעי הטרור שכאבם גדול אך אנו בטוחים שהגורמים המוסמכים החליטו את אשר החליטו בלב כבד, מתוך התייחסות לעמדתן של המשפחות". השופט רובינשטיין כתב כי ייתכנו שאלות לגיטימיות על תבונת המהלך, למשל: מדוע לשחרר אסירים כמקדמה לקראת משא-ומתן ולא בעקבות הישגים והתקדמות בו; אך לא כל פרטי הנושא ידועים לבית המשפט, ואי אפשר לומר שהחלטת הממשלה בלתי-סבירה באופן קיצוני. עוד העיר רובינשטיין כי אם ישוחררו ערבים-ישראלים, הדבר עשוי לעורר שאלות קשות בתחום הריבוני.

השר עוזי לנדאו, שהתנגד לשחרור המחבלים הפלסטינים, אומר לקול ישראל כי בג"צ נהג נכון כשנמנע מלהתערב בהחלטה מדינית. "אני מאוכזב מההחלטה שקיבלה הממשלה", אמר לנדאו ליעקב אחימאיר במשדר "בחצי היום". הוא ציין כי על אף הלחצים האמריקניים בנושא, ההחלטה על שחרור המחבלים היא החלטה ריבונית של הממשלה והיא התקבלה לאחר ויכוח.

חבר הנהגת "פתח" הישאם עבדל ראזק, שהיה השר לענייני אסירים ברשות הפלסטינית, אמר במשדר כי הוא משוכנע שרוב הציבור הישראלי והפלסטיני תומך בצעדים שיקדמו את תהליך השלום. לדבריו, אסור לתת לרגשותיהן של המשפחות השכולות בשני הצדדים להכתיב את המדיניות.

הקבוצה הראשונה של המחבלים הפלסטינים תשתחרר ככל הנראה הלילה אחרי חצות, בתום 48 שעות ממועד פרסום רשימת המיועדים לשחרור. 26 האסירים, המשתחררים במסגרת המשא ומתן המדיני עם הפלסטינים, הועברו אתמול לכלא איילון והחלו בהליך של זיהוי. ייעשו להם בדיקות רפואיות, ראיונות עם גורמים בשירות בתי הסוהר ושיחות עם נציגי "הצלב האדום".

בג"ץ דחה היום (ג') את עתירת ארגון "אלמגור", המייצג משפחות שכולות, נגד שחרורם של 104 האסירים הפלסטינים הביטחוניים במסגרת חידוש המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים. בכך למעשה הוסר החסם האחרון שעמד בפני שחרורם – שצפוי להתבצע הלילה.

"ליבנו עם משפחותיהם של נפגעי פעולות הטרור שכאבד גדול הוא ואין בידינו לרפאו", כתבו השופטים בהחלטתם. "ההחלטה על שחרור אסירים, ובפרט אסירים שמרצים עונשים כבדים בגין עבירות חמורות, היא החלטה קשה ביותר". השופטים הסבירו כי "בטוחים אנו כי הגורמים המוסמכים החליטו את אשר החליטו בלב כבד, ותוך התייחסות לכאבן ולעמדתן של המשפחות השכולות. לא מצאנו כי נפל פגם בהחלטת הממשלה".

למרות תמיכת בג"ץ בהחלטת הממשלה, מתחו אחדים מהשופטים ביקורת על התנאי לחידוש התהליך המדיני. "אכן, יתכנו שאלות לגיטימיות באשר לתבונת המהלך – מדוע שחרור כמקדמה לקראת משא ומתן, שאיני יודע אם הייתה כמותה בעבר, ולא, אם בכלל, בעקבות הישגים והתקדמות במשא ומתן, שיש לייחל להם", תהה השופט רובינשטיין, אחד משלושת השופטים שקיבלו את ההחלטה. "מדוע נושא שארה"ב המתווכת לא הייתה מיישמת לגביה עצמה כתנאי לפתיחת משא ומתן אם בכלל, הוא כשר כתביעה פלסטינית כזאת מישראל, כל אלה שאלות ציבוריות לגיטימיות".

שחרור המחבלים יחל הלילה

השופטים התייחסו גם לאפשרות שישראל תתבקש לשחרר בעתיד אסירים ערבים-ישראלים. "הרשימה עתה אינה כוללת אזרחים ישראלים, דבר שיהיה מן הסתם מי שיאמר עליו כי הוא מעורר שאלות קשות מאוד בתחום הריבוני, אבל דיה לצרה בשעתה", נכתב בהחלטתם.

הלילה צפויים 26 האסירים להשתחרר במסגרת הפעימה הראשונה של השחרור, שבסופה צפויים להשתחרר 104 אסירים הכלואים בישראל. המהלך נועד לאפשר את חידוש המשא ומתן ולהביא לסיום הקיפאון המדיני בן שלוש השנים. אמש הובאו כל האסירים לכלא איילון, להכנות אחרונות לקראת יציאתם לחופשי וחזרתם למקום שממנו יצאו – 14 לעזה ו-12 לשטחי הגדה המערבית.

ארגון אלמגור: "חציית קו אדום"

בעקבות דחיית העתירה, הביע ארגון "אלמגור" צער על החלטת בית המשפט. "אנו מצטערים מאוד שבית המשפט, כמו רה"מ, אפילו לא הקשיב לטענות הרציניות של חציית הקווים האדומים על ידי הממשלה, כולל לגבי שחרור מחבלים שעשו את מעשיהם אחרי הסכם אוסלו", הדגישו בארגון.

"בית המשפט העליון סגר היום את שעריו בפני המשפחות השכולות ונפגעי הטרור היהודי", אמרו היום בארגון. " בג"ץ מחק למעשה את מעמד הקורבנות והעניק חסות לאנשי הטרור, שמפה ואילך יוכלו להוסיף ולדרוש שחרור רוצחים".

לבנו עם בני המשפחות שכאבן גדול". השופט גרוניס (צילום: יואב דודקביץ’)

בג"ץ דחה הבוקר (שלישי) את עתירת המשפחות השכולות למניעת שחרור האסירים הפלסטינים הלילה. בפסק הדין, שהתקבל פה אחד על ידי שלושת השופטים בראשות הנשיא אשר גרוניס, נקבע כי אין מקום להתערב בהחלטת הממשלה לשחרור המחבלים. "אין חולק כי הסוגיה היא קשה ורגישה", כתב גרוניס בפסק הדין. "לבנו עם בני המשפחות שכאבן גדול. בטוחים אנו כי הגורמים המוסמכים החליטו את שהחליטו בלב כבד תוך התייחסות לכאבן ולעמדתן של המשפחות השכולות".

במהלך דיון בבג"ץ השבוע, התפרצו בני המשפחות השכולות לעבר גרוניס, לאחר שסירב לאפשר להם לדבר בדיון. השופט אליקים רובינשטיין התייחס להתפרצותה של מרים טובול, אמו של ליאור שנרצח בפיגוע דקירה בירושלים, אל עבר השופטים: "בלב כבד שמענו באולם את שוועת האם שהזכירה כי רוצח בנה נדון לארבעה מאסרי עולם וישוחרר אחרי 20 שנה ודמעתה כמו דמעתנו. חשבנו על הרוצחים שישוחררו לקבלת פנים של גיבורים במושב הרשות הפלסטינית משל עשו מעשה לאומי גדול בטבחם חפים מפשע. אוי לאוזניים שככה ישמעו".

בדבריו רמז רובינשטיין רמיזות פוליטיות עבות והעלה בעצמו סימני שאלה לגבי המשא ומתן המדיני ושחרור האסירים, ואף ביקורת מרומזת על הממשל האמריקני, אך נמנע מלהתערב בהחלטה. "אכן ייתכנו שאלות לגיטימיות לתבונת המהלך – מדוע שחרור כמקדמה לקראת משא ומתן, שאיני יודע אם הייתה כמותה בעבר ולא אם בכלל בעקבות הישגים והתקדמות במשא ומתן, ומדוע נושא שארצות הברית המתווכת לא הייתה מיישמת לגבי עצמה כתנאי לפתיחת משא ומתן, הוא כשר כתביעה פלסטינית כזאת מישראל. כל אלה שאלות לגיטימיות אבל במשפט עסקינן".

מחאת המשפחות השכולות (צילום: עומר מירון)

26 האסירים הפלסטינים שישראל הסכימה לשחרר במסגרת המשא ומתן המדיני ישוחררו הלילה, ויגיעו לרמאללה ולעזה מוקדם לפנות בוקר. גורמים בירושלים הודו אמש כי בישראל מעוניינים להימנע משחרור האסירים בשעות היום, כדי לצמצם את תמונות הניצחון שילוו את חזרת האסירים לבתיהם – אך מודעים לכך שחגיגות כאלה יתקיימו בכל מקרה. שעת השחרור המדויקת טרם נקבעה.

שלשום אישרה ועדת השרים המיוחדת בראשותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את רשימת 26 האסירים הפלסטינים שישוחררו. הרשימה, שפורסמה באתר שירות בתי הסוהר, כוללת 14 אסירים מרצועת עזה ועוד 12 מהגדה המערבית, הנחשבים לאסירים הפחות מסוכנים מבין האסירים הוותיקים. הרשימה כוללת 17 שהורשעו ברצח, והשאר בסיוע או בניסיון לרצח. האסירים, בהם גם אנשי חמאס, צפויים להגיע לרמאללה לכל המאוחר ביום רביעי בבוקר. מדובר בקבוצה ראשונה מתוך 104 אסירים פלסטינים ותיקים שישראל התחייבה לשחרר בארבע פעימות לאורך המשא ומתן.

אמש הפגינו עשרות בני אדם מול הקריה בתל אביב במחאה על שחרור האסירים. בין המפגינים, בני משפחות שכולות, פעילי ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" ופעילי תנועות אם תרצו וישראל שלי. המפגינים נשאו בידיהם דגלי ישראל ותמונות של נפגעי פעולות האיבה וקראו לממשלה "לא לשחרר אסירים רוצחים עם דם על הידיים". הם קראו סיסמאות, כגון: "העם דורש מוות לרוצחים", "כל שחרור של מחבל, ילד מת בישראל" ו-"איך אתם לא מתביישים לשחרר מחבלים?"

בג"ץ דחה הבוקר (שלישי) את עתירת נציגי משפחות נפגעי פעולות הטרור כנגד שחרור 26 אסירים פלסטינים, במסגרת חידוש התהליך המדיני. בכך הוסר המכשול האחרון מעל השחרור, שצפוי להתבצע בשעות הלילה. "שמענו באולם בית המשפט את שוועת האם, גברת טובול, שהזכירה כי רוצח בנה וחבריו נדון לארבעה מאסרי עולם וישוחרר כנראה אחרי 20 שנה, ודמעתה כמו דמעתנו, אבל לא נחצה גבול ההתערבות", אמר השופט אליקים רובינשטיין.

רובינשטיין, שתמך בדחיית העתירה, הזדהה עם המשפחות השכולות ומתח ביקורת מרומזת על ההחלטה. "חשבנו על הרוצחים, שישוחררו לקבלת פנים של גיבורים במושב הרשות הפלסטינית, משל עשו מעשה לאומי גדול בטבחם חפים מפשע על לא עוול. אוי לאוזניים שככה ישמעו", כתב בהכרעתו.

דיון בבג"ץ בעתירת משפחות שכולות נגד שחרור אסירים (צילום: רויטרס)

"יתכנו שאלות לגיטימיות באשר לתבונת המהלך – מדוע שחרור כמקדמה לקראת מו"מ, שאיני יודע אם הייתה כמותה בעבר, ולא, אם בכלל, בעקבות הישגים והתקדמות במו"מ, שיש לייחל להם", הוסיף השופט הבכיר. "מדוע נושא שארה"ב המתווכת לא הייתה מיישמת לגביה עצמה כתנאי לפתיחת מו"מ אם בכלל, הוא כשר כתביעה פלסטינאית כזאת מישראל?. כל אלה שאלות ציבוריות לגיטימיות, אבל אנו במשפט עסקינן".

ראש ההרכב, נשיא בית המשפט אשר גרוניס, היה יותר החלטי. "החלטות בעניין שחרור אסירים, בפרט כאשר הן מתקבלות במסגרת תהליך של משא ומתן מדיני, מצויות באופן מובהק בסמכותה ובשיקול דעתה של ממשלת ישראל, בהיותה אחראית על יחסי החוץ והביטחון במדינה", קבע.

"אין חולק כי הסוגיה המונחת לפתחנו היא סוגיה קשה ורגישה", הוסיף גרוניס. "לבנו עם בני משפחותיהם של נפגעי פעולות הטרור, שכאבם גדול הוא ואין בידינו לרפאו. ההחלטה על שחרור אסירים, ובפרט אסירים שמרצים עונשים כבדים בגין עבירות חמורות, היא החלטה קשה ביותר. בטוחים אנו כי הגורמים המוסמכים החליטו את אשר החליטו בלב כבד, ותוך התייחסות לכאבן ולעמדתן של המשפחות השכולות".

שחרור אסירים פלסטינים. "זו הרגשה שאין לתארה, שמחה גדולה מאוד" (צילום: רויטרס)

ברחוב הפלסטיני מתרגשים לקראת האסירים

14 מהאסירים ישוחררו לרצועת עזה ו-12 לשטחי יהודה ושומרון. אף אחד מהאסירים שישוחררו לא יגורש לחו"ל. בין האסירים נמצאים רוצחים דוגמת גאבר נשבת, שלקח חלק בלינץ' בו נרצח החייל אמנון פומרנץ, בשנת 1990.

אסיר נוסף שישוחרר הוא פאיז ברבך, שדקר למוות, יחד עם חברו, את מעבידו משה בקר. ברשימה נמצא גם אבראהים ראעי, שרצח במכות גרזן את מוריס אייזנשטאט וגנב את נשקו. אלמג'יד צוואלחה רצח, כשהיה קטין, את ברוך הייזלר, צעיר שישב לידו באוטובוס. הוא ניסה לרצוח שלוש נערות נוספות. הוא ישוחרר בפעימה הראשונה.

הרחוב הפלסטיני מתרגש לקראת שחרורם של האסירים. בין המשוחררים גם אנשי חמאס וג'יהאד אסלאמי שחלקם ישוחררו לרצועת עזה. "זו הרגשה שאין לתארה, שמחה גדולה מאוד, זה רגע שהמתנו לו מזה שנים והשבח לאל זה הגיע, תמיד קיווינו והיינו בטוחים שרגע זה יגיע בסופו של דבר", סיפר מועתסם מנצור, שאחיו הוא בין המשוחררים.

"נדרתי נדר לשחוט 13 כבשים אם הוא יחזור הביתה", אמרה גם אמו של האסיר עיסמאת מנצור, שהורשע ברציחתו של חיים מזרחי ליד בית אל. הכנו לכבודו, נעשה מסיבה, נכין לו ארוחות, נשמח בשבילו, נעשה מסיבות בלילה. בינתיים הוא ינוח קצת ואז נחתן אותו. הוא כבר מבוגר".

עשרות בני אדם הפגינו הערב (שני) מול הקריה בתל אביב במחאה על שחרור האסירים במסגרת החזרה לשולחן המשא ומתן עם הפלסטינים. בין המפגינים, בני משפחות שכולות, פעילי ארגון נפגעי הטרור אלמגור ופעילי תנועות אם תרצו וישראל שלי. המפגינים נשאו בידיהם דגלי ישראל ותמונות של נפגעי פעולות האיבה וקראו לממשלה "לא לשחרר אסירים רוצחים עם דם על הידיים", "העם דורש מוות לרוצחים", "כל שחרור של מחבל, ילד מת בישראל" ו-"איך אתם לא מתביישים לשחרר מחבלים?".

המפגינים קראו לראש הממשלה ולשרים לחזור בהם. הפגנה, היום (צילום: דרור עינב)

חברת הכנסת איילת שקד (הבית היהודי) שהשתתפה גם היא בהפגנה אמרה כי זהו יום מאוד עצוב, אך הוסיפה כי מרגע שההחלטה התקבלה בממשלה יהיה קשה למנוע את שחרור האסירים. "הדבר המעשי ביותר שיש לעשות בעניין הזה הוא לדרוש עונש מוות למחבלים", אמרה. אחד המפגינים פנה לשרי הממשלה ולנשיא פרס ושאל: "האם השתגעתם? איך אתם לא מתביישים?". "באנו להזדהות עם המשפחות השכולות", אמר. "אנחנו, אזרחי ישראל מימין ומשמאל, לא מוכנים שישימו עלינו תג מחיר, לא מוכנים שישחררו מחבלים כמחווה מדינית".

ח"כ איילת שקד (משמאל) עם האחות השכולה גילה מולכו בהפגנה, הערב (צילום: דרור עינב)

אמש אישרה ועדת השרים המיוחדת בראשותו של ראש הממשלה נתניהו את רשימת 26 האסירים הפלסטינים שישוחררו כבר בהמשך השבוע. הרשימה, שפורסמה באתר שירות בתי הסוהר, כוללת 14 אסירים מרצועת עזה ועוד 12 מהגדה המערבית, שנחשבים לאסירים הפחות מסוכנים מבין 104 האסירים הוותיקים. הרשימה כוללת 17 שהורשעו ברצח, והשאר בסיוע או ניסיון לרצח. האסירים, בהם גם אנשי חמאס, צפויים להגיע לרמאללה לכל המאוחר ביום רביעי בבוקר. מדובר בקבוצה ראשונה מתוך 104 אסירים פלסטינים ותיקים שישראל התחייבה לשחרר בארבע פעימות לאורך המשא ומתן.

26 האסירים הראשונים צפויים להשתחרר כבר ביום רביעי (צילום: דרור עינב)

מוקדם יותר היום פנה ארגון אלמגור לבג"ץ במטרה לעכב את שחרור האסירים, בטענה כי מחצית משמות הפלסטינים שפרסמה ועדת השרים נשפטו לאחר חתימת הסכמי אוסלו. זאת, בניגוד לעמדת המדינה לפיה רק הפלסטינים שנשפטו בטרם החתימה על ההסכמים ב-93' ישוחררו במסגרת המשא ומתן הנוכחי. "זהו יום חג לארגוני הטרור הפלסטיניים ויום עצוב למשפחות השכול וגם לחברה בישראל", נכתב בהודעה מטעם הארגון. "בתווך נמצאים הפוליטיקאים הישראלים שנכנעו אל מול הטרור, ומכסים על כך במסכת של פעלולי יח"צנות. צריך לומר ביושר – ארגוני הטרור ניצחו את נתניהו וממשלתו. אלמגור מעתה יהפוך שמים וארץ כדי להיאבק נגד הטרור וכדי להביא להענשה לטרוריסטים".

(צילום: דרור עינב)

המשפחות השכולות קיבלו את הבשורה על שחרור האסירים בכאב. גילה מולכו, אחותו של עו"ד איאן פיינברג, שנרצח ב-1993 בפיגוע ירי ברצועת עזה סיפרה כי שהופתעה לגלות שאחד המעורבים ברצח אחיה, עבד-אל יוסף ישתחרר ביום רביעי. "איש לא התקשר לעדכן אותנו שהרוצח של אח שלי משוחרר, ראיתי את שמו באינטרנט כמו כולם", העידה מולכו שהוסיפה כי היא חשה שהבוקר הוא "מהול באכזבה, כעס ועצב גדולים", על שחרור אחד מהמעורבים אחיה איאן, שהיה עורך דין בפרקליטות הצבאית שעבד בקידום פרויקטים לפלסטינים עם האיחוד האירופי.

גם בצד הפלסטיני היו מי שהביעו אכזבה מהאסירים שהוחלט לשחרר. "לא לזה קיווה אבו מאזן", אמר לוואלה! חדשות בכיר בפתח. "אתמול בשעות הלילה ניסינו להבין מי הוא אחד המיועדים לשחרור שאף אחד אפילו לא הכיר. זה לא נראה כמו מחווה לאבו מאזן אלא לאיסמעיל הנייה. ציפינו לשחרור של חלק מה'סמלים', האסירים המוכרים, מאחר שאבו מאזן צריך להראות כעת הישג לציבור הפלסטיני – בעיקר לנוכח ההצהרות של ממשלת ישראל על הרחבת הבנייה בהתנחלויות", אמר.

(צילום: דרור עינב)

פרסום שמותיהם של האסירים הפלסטינים, שישוחררו השבוע כחלק מהמחוות לרשות הפלסטינית, עורר כעס גדול בקרב המשפחות השכולות, שחלקן העידו כי למדו על ההחלטה רק מאמצעי התקשורת. "זו אטימות וחוסר רגש", אמרו ב"אלמגור", ארגון נפגעי הטרור. "היום נפגין בתקווה שהעם יתעורר", אמרה אחות שכולה.

פיינברג, נרצח ברצועת עזה ב-1993 (צילום: באדיבות המשפחה)

"בעסקת שליט תמכנו למרות ששניים מהשותפים לפיגוע שוחררו, כי ידענו מהי התמורה – אבל הפעם אין מילים בפי מרוב כעס ורוגז", אמרה הבוקר (שני) לוואלה! חדשות אתי גרש, אלמנתו של לוחם צה"ל שמואל גרש, שנרצח בפיגוע ירי במערת המכפלה בחברון בתחילת שנות ה-90', בהתייחסה לשחרור הצפוי של ג'מיל עבדל נאבי – איש חמאס שהסיע את חבריו לפיגוע. "זהו שחרור ללא כל תמורה, פשוט שום דבר. מה ייצא לנו מזה שמשחררים עוד אחד מהמחבלים שרצחו את שמואל? אני לא מצליחה להבין וזה מה שמכעיס". גרש עודכנה אמש על ידי קצינת הנפגעים של צה"ל על השחרור הצפוי. "אין כאן כל תמורה בעד הדם שנשפך. אני מתכוונת לדבר עם שאר המשפחות ולראות מה אנחנו עושים", אמרה.

"מנסה לעכל את זה"

גילה מולכו, אחותו של עו"ד איאן פיינברג, שנרצח ב-1993 בפיגוע ירי ברצועת עזה סיפרה כי שהופתעה לגלות שאחד המעורבים ברצח אחיה, עבד-אל יוסף ישתחרר ביום רביעי. "איש לא התקשר לעדכן אותנו שהרוצח של אח שלי משוחרר, ראיתי את שמו באינטרנט כמו כולם", העידה מולכו שהוסיפה כי היא חשה שהבוקר הוא "מהול באכזבה, כעס ועצב גדולים", על שחרור אחד מהמעורבים אחיה איאן, שהיה עורך דין בפרקליטות הצבאית שעבד בקידום פרויקטים לפלסטינים עם האיחוד האירופי.

"אף אחד ממשרד המשפטים אפילו לא חשב להתקשר ולעדכן אותנו כי אולי אנחנו לא מספיק חשובים", אמרה והוסיפה כי להודיע למשפחות זה המינימום הראוי. "אין להם בושה? קטונתי כנראה מלהבין ואני עדיין מנסה לעכל. אני זועמת שבכלל חושבים לשחרר רוצח נבזה כמחווה. הם עכשיו הולכים לחגוג בעוד אנחנו עדיין אוספים את השברים", אמרה. מולכו נזכרת באחיה, שהיה הבכור מבין חמשת בני המשפחה, שהשאיר אחריו שלושה ילדים. אחד מהם משרת כיום בפרקליטות הצבאית – כמו אביו שנרצח. "היום אנחנו נפגין מול משרד הביטחון בתקווה שהעם יתעורר. כמו ששינו את מחיר הקוטג', הציבור יבוא ויגיד לא לשחרור של רוצחים עם דם על הידיים".

גם בארגון נפגעי הטרור אלמגור זועמים על משרד המשפטים שלא עדכן את המשפחות. "ההתנהלות של משרד המשפטים הלילה מעידה שהאטימות וחוסר הרגש השתלטו על הפקידות והפוליטיקאים. כשהם אומרים לבנו אתכם, זהו מס שפתיים זול".

"קטונתי מלהבין". מולכו

צילום: בני פלבן, זהר קליגמן

נציגי המשפחות השכולות וארגון אלמגור למען נפגעי הטרור, פנו הבוקר במכתב לשרים החברים בוועדה הבין משרדית האמונה על קביעת רשימת האסירים שישוחררו במסגרת המשא ומתן עם הפלשתינים, וביקשו מהם – תנו לנו זכות אחרונה להביע את התנגדותנו למהלך.

"מאחר וההחלטה על שחרורם בידיכם, להבדיל מהנוהל הרגיל של חנינות, עקב הנסיבות המדיניות, ובהתאם למתבקש על פי הרגישות האנושית הבסיסית ביותר, אנו פונים אליכם בבקשה כי תקיימו שימוע בן שעה לפחות לכל אחת ממשפחות הנרצחים המעוניינת בכך", כתבו.

עוד הוסיפו במכתב, כי "ראויים הקורבנות שאת כל חייהם ועתידם איבדו לעולמים כקורבנות, לקבל שעה עמכם. אנו בני משפחות הנרצחים שאינם יכולים לזעוק, דורשים כי לא תילקח מעמנו הזכות לשימוע. אנו מבקשים שתאשרו בדחיפות את היעתרותכם לבקשתנו שדעת אנוש איננה מסוגלת לסבול את דחייתה".

המשפחות נערכות להמשך המאבק בשחרור האסירים. הערב יערכו נציגי המשפחות השכולות וארגון אלמגור, בשיתוף עם תנועת הימין "ישראל שלי" ו"אם תרצו", עצרת מחאה מול משרד הביטחון בתל אביב, במהלכה צפויים המשתתפים לטבול את ידיהם בצבע אדום ולחתום את שמם על שלט במקום. המארגנים מעריכים שלעצרת המחאה יגיעו מאות אנשים.

שעות אחרי שפורסמו שמותיהם של המחבלים הפלסטינים שישוחררו כחלק מהמשא ומתן המדיני, במשפחות השכולות דורשים שיתקיים להן שימוע לפני שתתקבל בירושלים ההחלטה הסופית בנושא. בפנייה שהוגשה הבוקר (שני) לצוות השרים המצומצם שאישר את רשימת 26 האסירים שישוחררו בפעימה הראשונה, תבעו המשפחות בשיתוף עם ארגון אלמגור לקבל את זכותן להתנגד לשחרור.

"מאחר וההחלטה על שחרורם בידכם, להבדיל מהנוהל הרגיל של חנינות, עקב הנסיבות המדיניות, אנו פונים אליכם בבקשה שתקיימו שימוע בן שעה לפחות לכל ממשפחות הנרצחים המעוניינת בכך", נכתב בפנייה. "זאת, בהתאם למתבקש על פי הרגישות האנושית הבסיסית ביותר".

המשפחות השכולות מוחות. דורשות שימוע בן שעה לפחות (צילום: רויטרס)

"ראויים הקורבנות, שכל חייהם ועתידם אבדו לעולמים, לקבל שעה עמכם", הוסיפו המשפחות. "אנו, בני משפחות הנרצחים שכבר אינם יכולים לזעוק, דורשים שלא תילקח מאיתנו הזכות לשימוע. אנו מבקשים שתאשרו בדחיפות את היעתרותכם לבקשתנו, שדעת אנוש איננה מסוגלת לסבול את דחייתה".

בבוקר הפיץ ארגון אלמגור לנפגעי הטרור הודעה בה טען לחוסר רגישות בנוגע למועד פרסום שמותיהם של האסירים, קצת אחרי חצות. בארגון טענו כי במשרד המשפטים יצרו קשר עם אחד מבכיריו, מאיר אינדור, וביקשו להעביר דרכו למשפחות את רשימת הרוצחים שישוחררו. הוא סירב בטענה כי יש להמתין עם הפרסום לבוקר.

באלמגור ביקשו לא לפרסם את הרשימה במהלך הלילה. צילום: רויטרס (ארכיון)

על פי ההודעה, אינדור אמר לנציג משרד המשפטים כי "לא נורא שהרוצחים יישבו עוד 12 שעות, ונחסוך למשפחות ליל נדודים אחרי יום קשה שעבר עליהן. העיקר שבני המשפחות יוכלו להעביר לילה ללא הכאב". באלמגור טענו כי מסר זהה הועבר גם לשרים שדנו בשחרור.

"ידוע לנו שההודעה הזו הועברה לדרג המדיני", אמר הבוקר אינדור. "אבל הם החליטו לעקוף אותה, ופרסמו הלילה את הרשימה". לדבריו, הדבר מעיד כי "האטימות והרגש השתלטו על הפקידות ועל הפוליטיקאים. כשהם אומרים 'ליבנו אתכם', מדובר במס שפתיים זול".

מלבד הפנייה לשרים, חלק גדול מהמשפחות לא מתכוון לוותר במאבק. כבר היום בשעות אחר הצהריים צפויה להתקיים הפגנה נגד שחרור האסירים מול הקריה בתל אביב.

רשימת המשוחררים: הרוב הורשע ברצח

במסגרת הפעימה הראשונה שתכלול שחרורם של 26 אסירים, ככל הנראה כבר מחר, ישוחררו בעיקר מחבלים הנמנים על תנועת הפתח. זאת, מתוך רצון ישראלי שהמחווה תחזק את מעמדו של אבו מאזן ברשות, ולא של ארגונים אחרים. כמו כן, איש מהאסירים לא יגורש לחו"ל.

בין האסירים, נמצאים רוצחים דוגמת גאבר נשבת, שלקח חלק בלינץ' בו נרצח החייל אמנון פומרנץ, בשנת 1990 ופאיז ברבך, שדקר למוות, יחד עם חברו, את מעבידו משה בקר. ברשימה נמצא גם אבראהים ראעי, שרצח במכות גרזן את מוריס אייזנשטאט וגנב את נשקו.

"אנו דורשים כי לא תילקח מעמנו הזכות לשימוע". המשפחות בדיון היום בבג"ץ (צילום: פלאש 90)

משפחות נפגעות הטרור פנו בקריאה דחופה לשרי הממשלה, בדרישה כי כל אחת מהמשפחות שרוצחי יקירה אמורים להיות משוחררים, תוכל לערוך שימוע ובו תנסה לשכנע את צוות השרים שלא לשחרר את הרוצח במסגרת המחוות לפלסטינים.

במכתב שנשלח לכל חברי צוות השרים, החברים בצוות שמונה לקבוע את זהות המחבלים שישוחררו, כתבו המשפחות: "בעקבות דברי המדינה בדיון בעתירתנו היום בבג"צ, ולפיהם תינתן למשפחות הזכות להביע את התנגדותן טרם ההחלטה הסופית, אנו פונים אליכם בבקשה כי תקיימו שימוע בן שעה לפחות לכל אחת ממשפחות הנרצחים המעוניינת בכך".

בני המשפחות השכולות הוסיפו "ראויים הקורבנות שכל חייהם ועתידם אבדו לעולמים, לקבל את הזמן המינימאלי הנדרש כדי להציג את עמדתן בצורה ראויה ומכובדת".

"אנו, בני משפחות הנרצחים שאינם יכולים לזעוק, דורשים כי לא תילקח מעמנו הזכות לשימוע. אנו מבקשים שתאשרו בדחיפות את היעתרותכם לבקשתנו שדעת אנוש איננה מסוגלת לסבול את דחייתה".

המכתב נשלח על ידי ארגון אלמגור ועליו חתומות המשפחות שעל פי ההערכה רוצחי בניהן צפויים להשתחרר בקרוב. יו"ר ארגון המשפחות השכולות אלמגור מאיר אינדור, אמר "להבדיל מעסקת שליט, כאן לא קיים הצורך הביטחוני של שמירה חשאית על זהות המשתחררים וגם אין כאן כל דחיפות בשונה מעסקה לשחרור שבויים. בפעם הזו מדובר במחווה של רצון טוב כביכול ולכן התעלמות מדרישתן המינימאלית של המשפחות תהווה אטימות בלתי מתקבלת על הדעת".

מדברי השופטים בדיון בבג"ץ שהתקיים בשעות הצהריים בעניין שחרור המחבלים, עלה כי הן ככל הנראה לא יתערבו בהחלטת הממשלה לשחרר את האסירים. מרים, אמו של ליאור טובול שנחטף ונרצח על ידי מחבלים יחד עם חברו רונן קרמני בשנת 1990 בירושלים, ביקשה מהשופט גרוניס לשאת דברים בפני בית המשפט, אולם הוא סירב לתת לה לעשות זאת.

השופט רובינשטיין ציין כי מדובר בהחלטה קשה מבחינה ערכית ומוסרית, אך טען כי מבחינת בית המשפט אין בה ככל הנראה טעות משפטית הדורשת את התערבותו של בית המשפט.

"רוצחים צריכים לרצות את עונשם". דיון בבג"צ (צילום: פלאש 90)

הניסיון למנוע את שחרור המחבלים במסגרת המשא ומתן עם הפלסטינים ככל הנראה לא הצליח. כך עולה מהדיון שהתקיים היום (א') בצהריים בעתירתן של משפחות נפגעות טרור אשר רוצחי יקיריהן אמורים להשתחרר בקרוב.

מרים, אמו של ליאור טובול שנחטף ונרצח על ידי מחבלים יחד עם חברו רונן קרמני בשנת 1990 בירושלים, ביקשה מהשופט גרוניס לשאת דברים בפני בית המשפט, אולם הוא סירב לתת לה לעשות זאת.

בסיומו של הדיון החלה טובול לקרוא עבר השופטים "האנשים האלה רצחו את הבן שלי ואת החבר שלו. רצחו בדקירות, באכזריות שאין כמוה. אנחנו סמכנו על בית המשפט שהרוצחים האלה יירקבו בכלא והנה אתם נותנים יד לשחרור שלהם ואפילו לא מוכנים לשמוע אותנו".

"אתם נותנים יד לשחרור הרוצחים". המשפחות השכולות בדיון (צילום: פלאש 90)

השופטים טרם הכריעו בעתירה, אולם מדבריו של השופט אליקים רובינשטיין ניתן היה להבין כי עמדתו של בית המשפט, כפי שקרה בעבר בסוגיות של שחרור מחבלים, צפויה להשאר נייטרלית ולא להתערב בעניין.

השופט רובינשטיין ציין כי מדובר בהחלטה קשה מבחינה ערכית ומוסרית אך טען כי מבחינת בית המשפט אין בה ככל הנראה טעות משפטית הדורשת את התערבותו של בית המשפט.

מאיר אינדור, יושב ראש ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" אמר בדיון כי "לבית המשפט יש אחריות על כך שהחוק יישמר ועל כך שאם בית משפט קבע בעבר שרוצחים מרצים עונש בבית הכלא, הם צריכים לרצות את עונשם ואי אפשר לשחרר אותם סתם כך. חייבים לעצור את התהליך ההרסני הזה".

בשיחה עם nrg מעריב אמר עורך הדין נפתלי ורצברגר המייצג את המשפחות השכולות בעתירה כי "השחרור הזה שונה במהות מהעסקה לשחרורו של גלעד שליט. בעסקת שליט היה אקדח שכוון לעבר ישראל ושם ככל הנראה לא היה מנוס משחרור. הפעם מדינת ישראל מתמסרת מרצון בלי שיש תמורה של ממש וזה עומד גם בניגוד לכל הקריטריונים בעבר ששללו שחרור מחבלים עם דם על הידיים בתור מחווה".

קבוצה של כ-20 משפחות שכולות קיימו הבוקר (ראשון) צעדת מחאה מחלקת נפגעי הטרור בהר הרצל בירושלים לעבר היכל בית המשפט העליון, נגד השחרור המתוכנן של רוצחי יקיריהם במסגרת המחווה שאישרה הממשלה לקראת חידוש המשא ומתן בין ישראל והרשות הפלסטינית.

הערב תתכנס ועדת השרים לאישור רשימת 26 האסירים שישוחררו במסגרת החלק הראשון של המהלך, טרם ייפגשו נציגי ישראל והרשות לפגישה ראשונה מאז חודש המשא ומתן בין הצדדים בשבוע שעבר. במקביל, בבג"ץ מתקיים היום דיון בעתירת ארגון אלמגור וכ-20 משפחות שכולות נגד שחרור האסירים.

יעקב טובול, אביו של ליאור טובול שנרצח בשנת 1980, אמר כי התבשר על כך שרוצח בנו ישתחרר ככל הנראה במסגרת הפעימה הראשונה של שחרור המחבלים. "זה לא מוסרי ולא הוגן כלפינו לשחרר את הרוצחים של בנונו. הם נשפטו ל-4 מאסרי עולם והבטיחו לנו שהם לא ישתחררו מהכלא עד תום ריצוי המאסר. החיים שלנו התפרקו כאשר ליאור נרצח, מאז חיינו אינם חיים, והיום זו מכת מוות עבורנו", אמר טובול.

טובול ואשתו מרים אמרו שהם לא מתכוונים לוותר וילחמו נגד השחרור בכל אמצעי העומד לרשותם, כולל שביתת רעב. "ארצות הברית לעולם לא משחררת רוצחים, אין לאמריקאים זגות ללחוץ עלינו לשחרר את הרוצחים הפלסטינים", צעקה מרים בכאב.

"הכאב גדול עוד יותר כיוון שררוב העם מתנגד לשחרור רוצחים. אני מרגישה שנטשו אותנו", אמרה בדמעות גילה מולכו, אחותו של איאן פיננברג שנרצח בעזה בעודו משמש כפרליט צבאי . "אנשים לא מסוגלים להסתכל לי בעיניים. ליאור השאיר שלוש בנות. הכאב היום הוא בלתי נתפס, אפילו לא מתקשרים אלינו לומר לנו שהרוצח משתחרר, אנחנו צריכים לקרוא על כך בעיתון".

כ-20 בני משפחות שכולות, שרוצחי יקיריהם צפויים להשתחרר במסגרת המחווה הישראלית נוכח פתיחת השיחות בין ישראל לפלסטינים, צעדו הבוקר (ראשון) במחאה מחלקת נפגעי הטרור בהר הרצל בירושלים לעבר היכל בית המשפט העליון. בבג"ץ מתקיים היום דיון בעתירת ארגון אלמגור וכ-20 משפחות שכולות נגד שחרור האסירים. הערב תתכנס ועדת השרים לענייני אסירים לדיון שבו יוחלט על זהות 26 האסירים הראשונים שישתחררו. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שעבר ניתוח בקע, ייעדר מהדיון.

המשפחות השכולות הגיעו לצעדה עם תמונות יקיריהן ודגלים לבנים. מרים ויעקב טובול, שאיבדו את בנם ליאור טובול שנרצח בשנת 1990, סיפרו כי ביום חמישי התקשר אליהם נציג המוסד לביטוח לאומי ובישר להם שרוצחי בנם צפויים להשתחרר השבוע.

צעדת המחאה של המשפחות השכולות (צילום: גיל יוחנן)

"התקשרנו למשרד הביטחון, למשרד ראש הממשלה, נאמר לנו שיחזרו אלינו אבל זה לא קרה", אמר בדמעות יעקב טובול. "אף אחד שם לא חש את הכאב הזה בלב, 23 שנה אני לא ישן ומנסה לשחזר מה קרה לבן שלי באותם רגעים. החוקרים סיפרו לנו שהוא הצליח לברוח 80 מטר לפני שנגמר לו הדם בגוף, שהשרים יחשבו על זה שם לפני שהם חותמים".

בתום הדיון בבג"ץ שממנו ניתן היה להבין כי השופטים לא ישנו פסיקות קודמות ורמזו למשפחות כי מבחינה משפטית כליהם מוגבלים, התפרצו כמה מבני המשפחות לעבר השופטים ונציגי הפרקליטות וקראו להם לעשות צדק. "אני לא מספר 77 ברשימה", אמרה גילה מולכו, אחותו של איאן פיינברג ז"ל. "רוצחי אחי משתחררים. מדובר באנשים, במשפחות שנרצחו, בדם שנשפך, אי אפשר להמשיך להתייחס לזה כאל מספרים והליך משפטי בלבד. מדובר בדם שלנו".

במהלך הדיון שהתקיים בהשתתפות נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס והשופטים אליקים רובינשטיין וצבי זילברטל, טען עו"ד נפתלי ורצברגר מארגון "אלמגור" כי השחרור שעל הפרק שונה לגמרי ממחוות קודמות. לדבריו, "הפעם לא עומד מישהו עם אקדח לרקה כמו בשחרור גלעד שליט, הפעם מדובר במחווה נטו ובכל המחוות הקודמות שוחררו מחבלים עם עבירות חמורות פחות".

"הפעם לא עומד מישהו עם אקדח לרקה". נציגי המשפחות השכולות, היום (צילום: גיל יוחנן)

"החובה כאן היא להעמיד את מאזני הצדק חזרה" (צילום: גיל יוחנן)

יו"ר "אלמגור" מאיר אינדור נשא אף הוא דברים בפני השופטים ואמר כי "יש אחריות לבית המשפט לעמוד על שמירת החוק ולומר שבסוף יש שופטים בירושלים. יבינו הפלסטינים ויבין מר קרי שכאשר נקבע שהרוצחים יישבו בכלא לא ניתן לשחרר אותם. החובה כאן היא להעמיד את מאזני הצדק חזרה ולעצור את המהלך ההרסני הזה".

מנגד, נציגת המדינה עו"ד מיכל צוק-שפר טענה כי מדובר בהחלטה שנתונה לסמכות הממשלה הנוגעת לנושא מדיני והכרוכה בפתיחת משא ומתן. היא גם טענה כי אם המשא ומתן לא יצלח ניתן לעצור את השחרור. צוק-שפיר הצביעה על פסיקות קודמות של בית המשפט העליון בנושא וציינה כי הטענות כבר נידונו בעבר והוכרעו כשבית המשפט לא התערב בשחרור.

ועדת השרים שהוקמה לפני כשבועיים לגיבוש זהות האסירים הפלסטינים תתכנס לראשונה הערב מתוך מטרה לגבש רשימה של 26 אסירים שישוחררו כבר ביום שלישי הקרוב – יממה לפני חידוש המשא ומתן המדיני בירושלים. רשמית עדיין לא ידוע מי יהיו האסירים שישוחררו, אך יש בני משפחות שכולות שטוענים שכבר נאמר להם שרוצחי יקיריהם עומדים להשתחרר.

"היכן עם ישראל", צעקה גילה מולכו בדמעות במהלך הצעדה. "אנחנו מוכרים את עצמנו בזול. אי אפשר לדרוס את הדם של העם שלנו תמורת כלום. איפה העם שלנו? למה אני כאן לבד? כל אדם שאני פוגשת אומר לי כמה אני צודקת וכמה זה צעד שגוי אבל אף אחד לא מסתכל לי בעיניים. אני אצעד כאן היום לבד אבל ממחר תגיעו גם אתם. תסתכלו סביבכם מהר מאוד תבחינו בעוד בית שנחרב בגלל הטרור. לא ייתכן שנילחם לבד בצעד הלא הגיוני הזה. אני מתחננת, תגיעו ותגידו שזה לא ייתכן".

"שבג"צ יגיד שזה לא הגיוני". הפגנת המשפחות השכולות (צילום: גיל יוחנן)

רון קרמן, אביה של טל קרמן שנרצחה בפיגוע בקו 37 בחיפה, נשא עמו דגל לבן. "הממשלה וראש הממשלה הבטיחו שלא להיכנס למו"מ עם תנאים מוקדמים אך הם נכנעו ונכנסו עם התנאי הקשה מכול – שחרור מחבלים בוגדים", הסביר קרמן. "ישראל נכנעה לתכתיבים, לשפל שכזה עוד לא הגענו".

יוסי דור, אביו של אסף דור שנרצח גם הוא בפיגוע בחיפה, אמר: "אנחנו לא נאיבים לחשוב שבג"צ יפסול את המהלך, אך בית המשפט חייב היום להעביר מסר, כמו בפרשת צבי בר. שיגידו 'כשר אבל מסריח', שיגידו שזה לא הגיוני שהמו"מ עוד לא התחיל וכבר אנחנו משחררים מרצחים שפלים".

עודד קרמני, ששכל את אחיו רונן קרמני, סיפר כי אחד מרוצחי אחיו שוחרר בעסקת שליט בהסכמת המשפחה. "הסכמנו אז לשחרר רוצח שפל תמורת חייל חי שלנו שישוב הביתה, תמורת דבר בעל ערך רב, אך הגענו לכאן היום כדי לצעוק נגד שחרור מרצחים שפלים, בהם את רוצחי אחי, תמורת נזיד עדשים. איך ניתן להאמין להם, כשאבו מאזן ממשיך להצהיר שדרך הטרור היא דרכו. איך אפשר להאמין להם, כש-40% מהמשתחררים חוזרים לטרור. יצאנו לזעוק מול אלה שהרגו, רצחו, פוצצו ושחטו וכעת משתחררים כגיבורים ללא תמורה".

השאיפה: לסייע לאבו מאזן

הקריטריונים שלפיהם פועלים השרים נקבעו על ידי השב"כ, שערך תעדוף של האסירים על פי פרמטרים שונים. השאיפה היא שזהות המשוחררים תסייע תדמיתית לאבו מאזן ותחזק אותו – אך גם תתקבל במידה סבירה בקרב הציבור בישראל.

הרשימות של השב"כ יוצגו היום בפני ועדת השרים, והשמות עצמם יפורסמו לציבור לאחר אישורה של הוועדה. החוק מחייב לפרסם את השמות 48 שעות לפני השחרור באתר השב"ס. הנשיא, שמעון פרס, כנראה לא יידרש לחתום על חנינות, כי רוב המשוחררים בגל הראשון צפויים להיות פלסטינים – ובמקרה כזה נציגי הצבא הם אלו שצריכים להעניק את אישורם.

לפני ישיבת "ועדת החמישה" בה ידונו שרים בשחרור אסירים במהלך המו"מ עם הרשות הפלסטינית, קיים היום (א') ארגון "אלמגור" הפגנה בהר הרצל נגד שחרורם של 104 האסירים ולהם "דם על הידיים". על פי המתוכנן, 26 מהאסירים ישוחררו כבר ביום ג'. ההחלטה על שחרור האסירים התקבלה על ידי הממשלה כחלק משרשרת המחוות שנדרשו על מנת להשיב למסלולו את תהליך השלום לראשונה מזה שנים.

המפגינים החלו לצעוד החל מהשעה 10:00, כשהם מנופפים בדגלים שחורים ובשלטים. ראש הארגון מאיר אינדור אמר כי לאחר ההגעה לאנדרטה לזכר קורבנות הטרור ימשיכו המפגינים לעבר בית המשפט העליון על מנת לנכוח בדיון העתירה שהגיש הארגון כדי למנוע את שחרור האסירים.

שחרורם הצפוי של 26 מהאסירים במהלך השבוע הקרוב יהווה את הפעימה הראשונה מבין ארבע, בסיומם ישוחררו 104 אסירים פלסטינים שנכלאו טרם החתימה על הסכמי אוסלו ב-1993.

ההפגנה בהר הרצל, היום. (צילום: מרק ישראל סלם)

"זה לא עניין פוליטי עבורי, אלא עניין מוסרי", אמר ג'ף דאובה, ראש ארגון ציוני אמריקה במהלך הפגנת ארגון אלמגור לפני כשבועיים. "בקצב בו האסירים חוזרים לבצע פשעים, אנו למעשה מבטיחים שהשחרור יגבה חיים של יהודים. אם הטרוריסטים לא יחזרו לטרור ממש, הם ייסעו לטרוריסטים אחרים", אמר והוסיף: "התאבדות היא לא חלק משגרת היום שלי".

הפגנה נגד שחרור אסירים. ארכיון (צילום׃ יוסי זילברמן, חדשות 2)

"איפה אתם עם ישראל? תתעוררו!". על רקע הפרסום הצפוי של 26 שמות האסירים שישוחררו במסגרת המו"מ עם הפלסטינים, בני משפחות שכולות הגיעו הבוקר (א') לצעדת מחאה נגד המהלך. המשפחות הגיעו לאנדרטת נפגעי הטרור בהר הרצל בבירה, ויחלו לצעוד לכיוון בית המשפט העליון, שם יקיימו משמרות מחאה נגד ההחלטה על שחרור האסירים. בג"ץ ידון הבוקר בעתירת ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" נגד השחרור.

"משחררים את האסירים בשביל כלום, זה יכול להיות כל אחד מכם, למה כולם שותקים?", זעמה בשיחה עם חדשות 2 באינטרנט אחותו של איאן פיינברג ז"ל, משפטן בפרקליטות הצבאית שנרצח לפני כ-20 שנה בפיגוע ירי בעזה. "אני אצעד היום לבד אבל מחר זה יקרה לכם ותגידו שזה לא ייתכן. בשביל מה? תגידו פשוט לא".

היא קראה לאנשים נוספים להגיע למחאה היום: "אני פשוט מתחננת, אני רוצה לראות את כולם לבושים בשחור, בשביל משפחה שכולה, להגיע לפה זה כמו לעקור שיניים בלי הרדמה – תבואו ותתמכו בנו".

יוסף צור, שאיבד את בנו אסף צור ז"ל, בפיגוע בחיפה בשנת 2003 כינה את החלטת הממשלה אומללה. "הרוצחים של אסף שוחררו בעסקת שליט למטרה הנעלה להחזיר חייל חטוף, אבל היום משחררים אותם על כלום", הוא ציין ואמר כי "המשא ומתן עוד לא התחיל וכבר משחררים רוצחים".

הוא הביע תקווה שבית המשפט העליון ימצא לנכון לבקר את החלטת הממשלה: "אין שום סיבה לשחרר אותם, המעשה שהממשלה עושה לא מוסרי ולא כשר, ופוגע בעיקר בנו. ראש הממשלה מתפתל ונסחט, מה זה השחרור הזה אם לא תנאי מוקדם?".

"כשקברו את יקירנו הבטיחו שידו הארוכה של צה"ל תשיג את הרוצחים ומערכת המשפט תעשה עמם צדק – צדק לא נעשה", אמר רון קרמן, שאיבד את בתו טל בפיגוע התאבדות בחיפה. "אין מדינה בעולם שתתן למדינה אחרת להתערב בענייניה הפנימיים. קשה לי להאמין שאחרי שבג"ץ אישר שחרור רוצחים בעבר שהפעם הוא יעצור הפעם את המהלך".

סגן שר הביטחון: "זהו מסר מוטעה לפלסטינים"

שחרור המחבלים יתבצע ביום שלישי, יום לפני תחילת סבב משא ומתן נוסף בין ישראל לפלסטינים, כאשר פרסום הרשימה של 26 האסירים הפלסטינים הראשונים, מתוך 104 שישוחררו, נועד לאפשר זמן לצורך הגשת עתירות לבג"ץ נגד המהלך.

יום לאחר שחרור האסירים הפלסטינים, ביום רביעי, יחודשו שיחות המשא ומתן בפגישה שתתקיים בירושלים. בפגישה יקחו חלק השליח האמריקני לשיחות מרטין אינדיק, שכבר נחת אתמול בישראל, כמו גם הנציגים הישראליים ציפי לבני ויצחק מולכו, והנציג הפלסטיני סאיב עריקאת.

"מדובר ברוצחים שפלים שמקומם אינו בין החיים, אך מכיוון שאנחנו לא גוזרים גזר דין מוות הם קיבלו עונשי מאסר כבדים וחבל מאוד שהם ישוחררו", אמר הבוקר בריאיון לחדשות 2 באינטרנט סגן שר הביטחון ח"כ דני דנון.

"לא משנה מי ישוחרר היום או בעוד כמה חודשים. זה מסר מוטעה לפלסטינים – הטרור משתלם – זו טעות מדינית ומוסרית, ואני מקווה שנצליח לעכב את ההחלטה", ציין והוסיף: "האם בעבור תמונה של לבני עם אבו עלא אנחנו צריכים לשלם מחיר כל כך יקר?".

לצד המחוות לאבו מאזן – מחוות למתנחלים

במקביל להודעה על זהות האסירים שישוחררו בסבב הראשון, בממשלה צפויים להודיע על בניית מאות יחידות דיור חדשות ביהודה ושומרון, כמו גם במזרח ירושלים.

בארגון נפגעי הטרור "אלמגור", שכבר עתר לבג"ץ בניסיון למנוע את הצעד, מזהירים מפני ההשלכות. "החלטת הממשלה בדבר שחרור הרוצחים היא יום שחור עבור המשפחות השכולות ומדינת ישראל כולה", אמר דובר הארגון אבי ברומברג. "ראש הממשלה וממשלת ישראל נחלשים ונכנעים לטרור ולדרישות הרשות הפלסטינית ודרישותיו של קרי . מדובר בשחרור רוצחי ילדים, נשים, גברים וחיילי צה"ל – רוצחים שפלים שעצם שחרורם רק יגביר ויעצים את הטרור".

ברומברג התייחס לנתונים על חזרתם של אסירים ביטחוניים ששוחררו בעסקאות קודמות למעגל הטרור ואמר כי "נוכחנו לדעת כי כל השחרורים והמחוות שנעשו בשנים האחרונות עלו לנו בסופו של דבר בפגיעה באזרחי המדינה וכניסת משפחות נוספות למעגל השכול".

ההפגנה בשבוע שעבר (חזקי עזרא)

מחר צפויה להתפרסם רשימת 26 המחבלים הרוצחים שעתידים להשתחרר במסגרת המחווה לאבו מאזן לרגל חידוש המשא ומתן המדיני.

טרם כניסת השבת הודיע ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" כי בכוונת משפחות שכולות לצעוד מחר מהר הרצל עד לבג"ץ שידון בעתירתן נגד המחווה.

"החלטת הממשלה מחר בדבר שחרור הרוצחים היא יום שחור עבור המשפחות השכולות ומדינת ישראל כולה", מבהירים בארגון.

בהודעה נאמר "קול קורא לצבור: הצטרפו לצעדת המשפחות השכולות! הם נלחמים לזכרם של יקיריהם. אבל יקיריהם הם יקירינו. חללי האומה. מלחמתם אינה מלחמתם הפרטית. אלא לכבוד מדינת ישראל והאומה היהודית. לערכי צדק ומוסר. האומה היהודית שבאה לפה אחרי 2000 שנות גלות צרות פוגרומים והרג, זכאית לראות שפה דם יהודים לא הפקר".

עוד נאמר "מלחמתם – מלחמתנו. למעננו הם שילמו את המחיר אך אינם רוצים לראות עוד בעקבותיהם. בואו והוקירו את מסירותם, חלקו עימהם את כאבם. צעדו עם המשפחות השכולות ונפגעי הטרור".

"זו תהיה בכייה לדורות" (צילום׃ רויטרס)

מחר צפויה להתפרסם רשימת 26 האסירים הפלסטינים שעתידים להשתחרר במסגרת המחווה לאבו מאזן לרגל חידוש המשא ומתן המדיני, והערב (שבת) מזהירים בארגון נפגעי הטרור "אלמגור", שכבר עתר לבג"ץ בניסיון למנוע את הצעד, מפני ההשלכות. "החלטת הממשלה מחר בדבר שחרור הרוצחים היא יום שחור עבור המשפחות השכולות ומדינת ישראל כולה", מבהירים בארגון.

שחרור המחבלים יתבצע ביום שלישי, יום לפני תחילת סבב משא ומתן נוסף בין ישראל לפלסטינים, כאשר פרסום הרשימה של 26 האסירים הפלסטינים הראשונים, מתוך 104 שישוחררו, נועד לאפשר זמן לצורך הגשת עתירות לבג"ץ נגד המהלך.

דובר "אלמגור" אבי ברומברג אמר הערב כי "ראש הממשלה וממשלת ישראל נחלשים ונכנעים לטרור ולדרישות הרשות הפלסטינית ודרישותיו של קרי . מדובר בשחרור רוצחי ילדים, נשים, גברים וחיילי צה"ל – רוצחים שפלים שעצם שחרורם רק יגביר ויעצים את הטרור".

ברומברג התייחס לנתונים על חזרתם של אסירים ביטחוניים ששוחררו בעסקאות קודמות למעגל הטרור ואמר כי "נוכחנו לדעת כי כל השחרורים והמחוות שנעשו בשנים האחרונות עלו לנו בסופו של דבר בפגיעה באזרחי המדינה וכניסת משפחות נוספות למעגל השכול".

"השחרור יעצים הטרור" (צילום׃ חדשות 2)

"אין לשחרר מי שידיו מגואלות בדם ישראלים"

לדברי ברומברג, מצער לראות כי "דווקא ממשלת ימין בראשותו של בנימין נתניהו, שהתנגד בעבר נחרצות לשחרור רוצחים – משפיל את כבוד העם והמשפחות השכולות ומתכופף לדרישות אבו מאזן ומשחרר רוצחי יהודים, שאפילו יצחק רבין ז"ל התנגד לשחרורם".

בעתירה שהגישו אנשי הארגון לבג"ץ, ציינו העותרים כי התבחינים לשחרור מחבלים בהסכמי אוסלו ולאחריהם בכל ממשלות ישראל, קבעו כי "אין לשחרר מי שידיו מגואלות בדם ישראלים". "קווים אדומים אלה", כך נטען בעתירה, "עומדים להיחצות לנוכח ה'צ'ק הפתוח' שנתנה הממשלה לצוות השרים".

העותרים כתבו לבית המשפט כי האסירים שעתידים להשתחרר "הביאו אל בתי ישראל שכול, כאב ובכי וכי שחרורם המיועד טרם ריצו את עונשם לצד חגיגות השמחה והכבוד שהרשות הפלסטינית ירעיפו בוודאי עליהם – יפער פצע חדש וכואב בלב ישראלים רבים".

דובר ארגון "אלמגור" סיכם את דבריו באמרו כי "מדיניות רופסת שכזו היא בכייה לדורות ועידוד והנצחת הטרור. אנו מקווים כי בג"ץ ידחה את החלטת הממשלה ואף יכריע כי רוצחים שפלים אלו יישארו בין כותלי הכלא".

"זו תהיה בכייה לדורות" (צילום׃ רויטרס)

מחר צפויה להתפרסם רשימת 26 האסירים הפלסטינים שעתידים להשתחרר במסגרת המחווה לאבו מאזן לרגל חידוש המשא ומתן המדיני, והערב (שבת) מזהירים בארגון נפגעי הטרור "אלמגור", שכבר עתר לבג"ץ בניסיון למנוע את הצעד, מפני ההשלכות. "החלטת הממשלה מחר בדבר שחרור הרוצחים היא יום שחור עבור המשפחות השכולות ומדינת ישראל כולה", מבהירים בארגון.

שחרור המחבלים יתבצע ביום שלישי, יום לפני תחילת סבב משא ומתן נוסף בין ישראל לפלסטינים, כאשר פרסום הרשימה של 26 האסירים הפלסטינים הראשונים, מתוך 104 שישוחררו, נועד לאפשר זמן לצורך הגשת עתירות לבג"ץ נגד המהלך.

דובר "אלמגור" אבי ברומברג אמר הערב כי "ראש הממשלה וממשלת ישראל נחלשים ונכנעים לטרור ולדרישות הרשות הפלסטינית ודרישותיו של קרי . מדובר בשחרור רוצחי ילדים, נשים, גברים וחיילי צה"ל – רוצחים שפלים שעצם שחרורם רק יגביר ויעצים את הטרור".

ברומברג התייחס לנתונים על חזרתם של אסירים ביטחוניים ששוחררו בעסקאות קודמות למעגל הטרור ואמר כי "נוכחנו לדעת כי כל השחרורים והמחוות שנעשו בשנים האחרונות עלו לנו בסופו של דבר בפגיעה באזרחי המדינה וכניסת משפחות נוספות למעגל השכול".

"השחרור יעצים הטרור" (צילום׃ חדשות 2)

"אין לשחרר מי שידיו מגואלות בדם ישראלים"

לדברי ברומברג, מצער לראות כי "דווקא ממשלת ימין בראשותו של בנימין נתניהו, שהתנגד בעבר נחרצות לשחרור רוצחים – משפיל את כבוד העם והמשפחות השכולות ומתכופף לדרישות אבו מאזן ומשחרר רוצחי יהודים, שאפילו יצחק רבין ז"ל התנגד לשחרורם".

בעתירה שהגישו אנשי הארגון לבג"ץ, ציינו העותרים כי התבחינים לשחרור מחבלים בהסכמי אוסלו ולאחריהם בכל ממשלות ישראל, קבעו כי "אין לשחרר מי שידיו מגואלות בדם ישראלים". "קווים אדומים אלה", כך נטען בעתירה, "עומדים להיחצות לנוכח ה'צ'ק הפתוח' שנתנה הממשלה לצוות השרים".

העותרים כתבו לבית המשפט כי האסירים שעתידים להשתחרר "הביאו אל בתי ישראל שכול, כאב ובכי וכי שחרורם המיועד טרם ריצו את עונשם לצד חגיגות השמחה והכבוד שהרשות הפלסטינית ירעיפו בוודאי עליהם – יפער פצע חדש וכואב בלב ישראלים רבים".

דובר ארגון "אלמגור" סיכם את דבריו באמרו כי "מדיניות רופסת שכזו היא בכייה לדורות ועידוד והנצחת הטרור. אנו מקווים כי בג"ץ ידחה את החלטת הממשלה ואף יכריע כי רוצחים שפלים אלו יישארו בין כותלי הכלא".

שחרור מחבלים. (צילום: פלאש 90)

ב-30 באוקטובר 1988 נסעה רחל וויס בת ה-26 יחד עם שלושת ילדיה – נתנאל, רפאל ואפרים – באוטובוס אגד קו 961 מטבריה לירושלים. בבקעת הירדן תקפו שלושה מחבלים את האוטובוס בבקבוקי תבערה. האוטובוס החל לבעור. רחל ניסתה לחלץ את ילדיה הקטנים, סירבה לעזוב אותם ונשרפה עמם למוות. מאוחר יותר התברר שרחל הייתה בחודשי הריון מתקדמים.

חייל בן 20 בשם דוד דלרוזה, שכבר הספיק לצאת, שמע את זעקותיהם וחזר לאוטובוס בשביל לנסות ולסייע, אך נפצע קשה ומת לאחר חודשיים של ייסורים. הוא הספיק לספר כי שמע את רחל זועקת "שמע ישראל".

לאחרונה החליטה ממשלת ישראל לשחרר את אותם רוצחים, יחד עם כמאה מחבלים נוספים. גורמים רבים, בניהם גם משפחות שכולות, השמיעו בימים האחרונים את קולם נגד העסקה. ארגון נפגעי טרור "אלמגור", ועשרות בני משפחות של ישראלים שנרצחו הפיגועי טרור, הגישו עתירה נגד הממשלה, היועץ המשפטי לממשלה ומחלקת החנינות במשרד המשפטים, בדרישה שינמקו מדוע לא יימנעו משחרור 104 מחבלים שפוטים שידיהם מגואלות בדם.

ל"בחדרי חרדים" נודע, כי בני משפחתה של וויס, בעלה הרב אליעזר וייס ושניים מאחיה, הרב יהושע והרב יחיאל זילברמן, חתמו על מכתב בו הם מצהירים על הצטרפות לעתירה המתנגדת לשחרור המחבלים.

עוד נודע, כי על המכתב הם חתמו לאחר ששמעו כי הגר"ש אוירבעך, הגר"מ שטרנבוך והגר"א נבנצל, עמם התייעצו, כי "אם יש בכך סיכוי קטן למנוע את שחרור המחבלים, יש לעשות הכל כדי למנוע זאת".

מי שיזם את החתמת בני משפחת וייס הוא הרב אפרים הולצברג, תושב העיר העתיקה בירושלים, שסייע למשפחתו של החייל דוד דלרוזה כשנאבק על חייו לאחר הפגיעה הקשה באוטובוס. "יש חשיבות גדולה בהצטרפות לעתירה הזו", מסביר הולצברג בשיחה עם "בחדרי חרדים", "אם במשרד המשפטים יבינו את הכאב של משפחה זו שרצחו לה חמש נפשות, אזי לא ישחררו את המחבל שהרג אותם או את שאר המחבלים. זה מחריד לחשוב שישחררו רוצחים עם דם על הידיים".

המדינה ביקשה אתמול מבג"ץ לדחות על הסף את העתירה והדגישה: "כאבן וצערן של המשפחות אשר איבדו את יקיריהן בפיגועי טרור מובנים ונוגעים ללב. למרבה הדאבה, שילמו העותרים את מחיר הטרור ואין ביכולתה של המדינה לרפא את כאבם. עמדתן של המשפחות ביחס לאפשרות שחרור האסירים הובאה ותובא בפני גורמי הסמכות ותישקל במסגרת ההחלטות שתתקבלנה".

קבלת פנים לאסירים הפלסטינים במעבר רפיח (צילום ארכיון: אי-פי-אי)

כבר ביום שלישי הקרוב צפויה ישראל לשחרר אסירים ביטחוניים, כחלק מהמשא ומתן על הסדר שלום עם הפלסטינים.

מתשובתה של המדינה לבג"ץ בעתירה שהגיש ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" נגד שחרור 104 אסירים עולה כי השחרור ייעשה בארבע פעימות: הפעימה השנייה תהיה בחודש הרביעי לחידוש המשא ומתן, השלישית בחודש השישי והרביעית בסוף החודש השמיני.

בתשובת המדינה נכתב עוד: "במידה והתהליך לא יתקדם פתוחה דרכו של הצוות להחליט לא לשחרר אסירים נוספים, בפעימות הבאות המתוכננות".

במקביל צויין כי צוות השרים שיעסוק בסוגיה יהיה אחראי לפרסום פומבי של שמות המשוחררים עוד לפני מועד ביצוע שחרורם.

המדינה טענה עוד כי לשרים נמסר שמדובר באסירים שהיו מעורבים בפיגועים וברצח ישראליים. "לשרים נמסר במפורש במסגרת הדיון כי קיימת כוונה לשחרר אסירים שהיו מעורבים בפיגועי רצח והריגה, קרי אסירים עם'דם על הידיים'", נכתב בתשובת המדינה. נושא זה נדון בפירוש בישיבת הממשלה ואף היווה טעם מרכזי להתנגדות חלק מן השרים להסדר שהוצע".

בתשובתה לבג"ץ הוסיפה המדינה וטענה כי רשימות המשוחררים הועברו לידי ארגון "אלמגור" והמשפחות השכולות, ולכן אין סיבה לאפשר מתן זמן נוסף להגשת התנגדויות מטעמן. עוד נמסר כי בית המשפט לא התערב בעבר בהחלטות מדיניות כמו זו אשר מוצגת בפניו עתה ולכן דינה של העתירה להידחות.

לדבריהם של באי כוח המדינה, התערבות בהליך כזה אף עלולה לפגוע בהליך המדיני כולו. "הסוגיה הנתקפת בעתירה מצויה בלב ליבה של העשייה המדינית וקשורה בטבורה למשא ומתן המדיני המתנהל בימים אלה בין ישראל לבין הצד הפלסטיני", נכתב בתשובה.

כבר ביום שלישי הקרוב צפויה ישראל לשחרר אסירים ביטחוניים, כחלק מהמשא ומתן על הסדר שלום עם הפלסטינים.

מתשובתה של המדינה לבג"ץ בעתירה שהגיש ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" נגד שחרור 104 אסירים עולה כי השחרור ייעשה בארבע פעימות: הפעימה השנייה תהיה בחודש הרביעי לחידוש המשא ומתן, השלישית בחודש השישי והרביעית בסוף החודש השמיני.

בתשובת המדינה נכתב עוד: "במידה והתהליך לא יתקדם פתוחה דרכו של הצוות להחליט לא לשחרר אסירים נוספים, בפעימות הבאות המתוכננות".

קבלת פנים לאסירים הפלסטינים במעבר רפיח צילום ארכיון: אי-פי-אי

במקביל צויין כי צוות השרים שיעסוק בסוגיה יהיה אחראי לפרסום פומבי של שמות המשוחררים עוד לפני מועד ביצוע שחרורם.

המדינה טענה עוד כי לשרים נמסר שמדובר באסירים שהיו מעורבים בפיגועים וברצח ישראליים. "לשרים נמסר במפורש במסגרת הדיון כי קיימת כוונה לשחרר אסירים שהיו מעורבים בפיגועי רצח והריגה, קרי אסירים עם'דם על הידיים'", נכתב בתשובת המדינה. נושא זה נדון בפירוש בישיבת הממשלה ואף היווה טעם מרכזי להתנגדות חלק מן השרים להסדר שהוצע".

בתשובתה לבג"ץ הוסיפה המדינה וטענה כי רשימות המשוחררים הועברו לידי ארגון "אלמגור" והמשפחות השכולות, ולכן אין סיבה לאפשר מתן זמן נוסף להגשת התנגדויות מטעמן. עוד נמסר כי בית המשפט לא התערב בעבר בהחלטות מדיניות כמו זו אשר מוצגת בפניו עתה ולכן דינה של העתירה להידחות.

לדבריהם של באי כוח המדינה, התערבות בהליך כזה אף עלולה לפגוע בהליך המדיני כולו. "הסוגיה הנתקפת בעתירה מצויה בלב ליבה של העשייה המדינית וקשורה בטבורה למשא ומתן המדיני המתנהל בימים אלה בין ישראל לבין הצד הפלסטיני", נכתב בתשובה.

שחרור מחבלים. "קווים אדומים ייחצו". צילום: אי.פי (ארכיון)

המדינה ביקשה אתמול מבג"ץ לדחות על הסף את עתירת ארגון נפגעי הטרור אלמגור ועשרות בני משפחות של ישראלים שנרצחו בפיגועי טרור נגד שחרור המחבלים במסגרת המו"מ המדיני.

העתירה הוגשה נגד הממשלה, היועץ המשפטי לממשלה ומחלקת החנינות במשרד המשפטי, בדרישה שינמקו מדוע לא יימנעו משחרור 104 מחבלים שפוטים שידיהם מגואלות בדם.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד נפתלי ורצברגר, נטען כי "התבחינים לשחרור מחבלים בהסכמי אוסלו ולאחריהם בכל ממשלות ישראל קבעו כי אין לשחרר מי שידיו מגואלות בדם ישראלים, לצד קבלת התחייבויות של המשוחררים להימנע מלשוב לביצוע ולתכנון של מעשי טרור. קווים אדומים אלה עומדים להיחצות הפעם הזאת, נוכח הצ'ק הפתוח שנתנה הממשלה לצוות השרים".

עוד נטען בעתירה כי "בשחרור אסירים שנשפטו על ידי בתי המשפט, בייחוד כאשר מדובר בעבירות החמורות מכולן של קיפוד חיי אדם, בין השאר בפגיעות מכוונות באזרחים, נשים וילדים, מעשים שהם פשעי מלחמה וטרור – המשקל של שיקולים מדיניים צריך להיות זניח וחסר משקל מול עוצמת הפגיעה המוסרית־ערכית בשחרור מוקדם של רוצחים". המדינה הדגישה מנגד כי "כאבן וצערן של המשפחות אשר איבדו את יקיריהן בפיגועי טרור מובנים ונוגעים ללב. למרבה הדאבה, שילמו העותרים את מחיר הטרור ואין ביכולתה של המדינה לרפא את כאבם. עמדתן של המשפחות ביחס לאפשרות שחרור האסירים הובאה ותובא בפני גורמי הסמכות ותישקל במסגרת ההחלטות שתתקבלנה".

עם זאת הוסיפה המדינה כי "הסוגיה הנתקפת בעתירה מצויה בלב ליבה של העשייה המדינית וקשורה בטבורה למו"מ המדיני המתנהל בימים אלה בין ישראל לצד הפלשתיני. בג"ץ נמנע מלהתערב בנושאים כאלו, ובעבר נדחו עתירות רבות נגד שחרור אסירים מטעמים מדיניים". המדינה מציינת כי צוות השרים שהוסמך על ידי הממשלה לדון בשחרור האסירים אמור להתכנס בימים הקרובים, ומכיוון ששחרור חלק מהאסירים אמור להתבצע כמה ימים לאחר מכן, היא מבקשת מבג"ץ להכריע בעתירה בהקדם האפשרי.

עוד מציינת המדינה כי שחרור האסירים במסגרת התהליך המדיני אמור להתבצע בארבע פעימות – הראשונה שבהם עתידה להתממש במהלך השבוע הבא. צוות השרים שהוסמך על ידי הממשלה הוא שקובע את רשימת האסירים שישוחררו בכל פעימה, ואם התהליך לא יתקדם, פתוחה דרכו של הצוות להחליט שלא לשחרר אסירים נוספים בפעימות הבאות.

תמונות השחרור מתקרבות שנית. ארכיון (פלאש 90)

פרקליטות המדינה הגישה לבג"ץ את תשובתה בעניין עתירת המשפחות השכולות וארגון נפגעי הטרור "אלמגור" נגד שחרור המחבלים הרוצחים.

המדינה כותבת כי מדובר בשיקול מדיני מובהק ועל כן אל לבית המשפט להתערב בו. "נושא שחרור האסירים הוא חלק בלתי נפרד מתהליך מדיני בו החלה הממשלה ואשר ההחלטות על שחרור אסירים כרוכות ושלובות בו ותתקבלנה במהלך הדרך גם בהתאם להתקדמות בין הצדדים בגדרו של המשא ומתן".

לנוכח קביעות אלה מבקשת המדינה לקבוע כי אל לו לבית המשפט להתערב בסוגיה זו שאינה אלא מדינית ולא משפטית. "מדובר בהחלטה מדינית שבליבת העשייה המדינית ביטחונית של ממשלת ישראל, וכבר מן הטעם האמור דין העתירה להידחות על הסף".

בתשובתה מזכירה המדינה את דברי ראש הממשלה על הקושי שבהחלטת השחרור. כמו כן את העובדה ש"כאבן וצערן של המשפחות אשר איבדו את יקיריהן בפיגועי טרור מובן ונוגע ללב… עם זאת עסקינן בנושא המצוי בלב ליבה של הפררוגטיבה הנתונה לרשות המבצעת לפעול במישור המדיני, ואין הוא מקים משכך עילה להתערבותו של בית המשפט".

הפרקליטות מוסיפה ומציינת כי "הלכה פסוקה היא מלפני בית משפט נכבד זה כי אין הוא נדרש ואין הוא מתערב בהחלטות מדיניות מובהקות בכלל ובהחלטות שעניינן שחרור אסירים מכלאם בעקבות מו"מ מדיני בפרט".

נזכיר כי אל מול טענות אלה של המדינה הזכיר ביומן ערוץ 7 יו"ר 'אלמגור, מאיר אינדור, את דברי השופט רובינשטיין בעבר ולפיהם ניתן לבדוק גם את סבירותו של מהלך מדיני מול ערכי שמירת החוק, ועל בסיס קביעה זו ניצבת העתירה.

אינדור קבע בדבריו כי בהחלטת הממשלה לשחרר את 104 המחבלים קיימת חציית גבולות ממספר פרמטרים שונים. האחד הוא הכוונה לשחרר רוצחים שאפילו ראש הממשלה המנוח רבין סירב לכלול במחוות השחרור של תקופתו. כמו כן העובדה שמדובר בשחרור עוד קודם למהלך מדיני. לטעמו על השופטים לבחון את חשיבות או היעדר חשיבותו של המהלך שטרם החל אל מול חשיבות שמירת החוק.

עוד ציין אינדור כי הגורמים השונים אינם לוקחים בחשבון את הפגיעה הנפשית החמורה בבני משפחות החללים והנפגעים מהטרור. פגיעה זו הובילה רבים מהם להסתגרות נפשית וחלקם אף נפטרו בעקבות שחרור מחבלים האשמים ברצח יקיריהם.

כמו בפעמים הקודמות (צילום: AP)

ההחלטה על שחרור האסירים הפלשתינים מצויה בליבה של העשייה המדינית, ולכן אין מקום להתערבות של בג"ץ. כך טוענת המדינה (יום ד', 7.8.13) בתשובתה לעתירה לבג"ץ נגד ההחלטה. המדינה מזהירה, כי קבלת העתירה עלולה לסכל את המשך המו"מ.

את העתירה הגישו ארגון אלמגור המייצג משפחות שכולות שאיבדו את יקיריהן בפעולות טרור, ומשפחותיהם של 23 נרצחים שרוצחיהם אמורים להשתחרר עם התקדמות המו"מ עם הרשות הפלשתינית. מדובר ב-104 אסירים, אשר ישוחררו במספר פעימות בתשעת החודשים הקרובים.

המדינה טוענת, כי "הסוגייה הנתקפת בעתירה מצויה בלב ליבה של העשייה המדינית וקשורה בטבורה למו"מ המדיני המתנהל בימים אלה בין ישראל לבין הצד הפלשתיני. בית המשפט הנכבד נמנע מלהתערב בנושאים כגון דא ובהתאמה נדחו בעבר עתירות רבות נגד שחרור אסירים מטעמים מדיניים".

עוד אומרת המדינה, כי שמותיהם של האסירים המתוכננים להשתחרר הועברו לפני מספר חודשים לאלמגור, ומשפחותיהם של קורבנותיהם יכולות להביע את התנגדותן הפרטנית בפני הדרג המקצועי במשרד המשפטים. עוד נטען, כי מאחר ששחרור האסירים כרוך בהתקדמות המו"מ, אין ודאות שאכן כולם ישוחררו.

ראשי רשויות ביו"ש עם אלוף פיקוד המרכז ניצן אלון (יח"צ)

בארגון נפגעי הטרור אלמגור, קראו בדאגה את הפרסומים בכלי התקשורת השונים אודות הסיכום בין שר השיכון אורי אריאל ויו"ר הבית היהודי נפתלי בנט, לבין ראש הממשלה, לפיו יעבור שחרור המחבלים בתמורה להפסקת ההקפאה השקטה בישובים ופרסום מכרזי בנייה.

הבוקר הוציא הארגון קריאה לראשי הציבור ביהודה ושומרון בה הוא דורש הבהרה כנגד העסקה."על מנת להסיר ספקות ,תחושות רינונים, ובעיקר -לאחר שפורסם מה שפורסם, אנו קוראים לכם: עשו כמעשה יונתן פולארד שאמר, 'אם אתם קושרים אותי בשחרור מחבלים אני מוותר על שחרורי", כתבו אנשי אלמגור.

"פנייתנו דווקא לראשי הצבור ביש"ע. אתם הראשונים שיכולים לצאת נגד העסקה, מה עוד שהקפאת בניה היא ברת תיקון. לא כן שחרור רוצחים ומחבלים".

יש לציין כי עוד בטרם החלטת הממשלה בדבר מינוי ועדת השרים שתורה על שחרור המחבלים, קראו בארגון אלמגור לראשי ההתיישבות לצאת בפומבי כנגד השמועות בדבר הסכם בנייה תמורת שחרור מחבלים.

בית כלא גלבוע למחבלים (צילום: פלאש 90)

בעוד כשבוע ימים צפויה המדינה לשחרר 26 מחבלים רוצחים שדם על ידיהם – הכניעה הראשונה מתוך ארבע שיובילו לשחרור 104 מחבלים כמחווה ישראלית שתלווה את השיחות המדיניות עם הרשות הפלשתינית.

לקראת השחרור עתר ארגון נפגעי הטרור 'אלמגור' לבית המשפט העליון בדרישה לבלום את המהלך. שופט העליון, אליקים רובינשטיין, הורה למדינה להשיב לעתירה עד מחר, יום שלישי ה-6 לאוגוסט.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם יו"ר 'אלמגור', מאיר אינדור, על העתירה ועל סיכוייה.

בראשית דבריו מדגיש אינדור את ייחודה של העתירה בהיותה מסתמכת על דבריו של רובינשטיין עצמו בתשובה מהעבר לטענת המדינה שבית המשפט לא יתערב בהחלטת מדינה. רובינשטיין קבע אז כי ניתן לבדוק סבירותו של מהלך מדיני מול ערכי שמירת החוק, ועל בסיס קביעה זו ניצבת העתירה.

לדברי אינדור בהחלטת הממשלה לשחרר את 104 המחבלים קיימת חציית גבולות ממספר פרמטרים שונים. האחד הוא הכוונה לשחרר רוצחים שאפילו ראש הממשלה המנוח רבין סירב לכלול במחוות השחרור של תקופתו. כמו כן העובדה שמדובר בשחרור עוד קודם למהלך מדיני. לטעמו על השופטים לבחון את חשיבות או היעדר חשיבותו של המהלך שטרם החל אל מול חשיבות שמירת החוק.

עוד הוא מזכיר בדבריו את העובדה שמסקנות ועדת שמגר שנועדו לקבוע את הקריטריונים לשחרור מחבלים בעסקאות שונות טרם הובאו לדיון בממשלה וטרם הגיעו לידיעת הציבור. אינדור מוסיף ותוהה כיצד יתכן שרק מבצעי עבירות טרור ימצאו את עצמם תחת מטריית הגנה שאיננה לשאר מבצעי פשעים – מטריית ההגנה המדינית. לדבריו המונח 'חנינה מדינית' נועד לשחרור ממוקד של מרגלים וכיוצא באלה אבל לא לשחרור סיטונאי המוני.

אינדור מוסיף ומציין כי הגורמים השונים אינם לוקחים בחשבון את הפגיעה הנפשית החמורה בבני משפחות החללים והנפגעים מהטרור. פגיעה זו הובילה רבים מהם להסתגרות נפשית וחלקם אף נפטרו בעקבות שחרור מחבלים האשמים ברצח יקיריהם.

בדבריו הוא מדגיש את החשיבות הנפשית שהוכרה עוד בתקופת המקרא לכך שהדין ימוצה עם מבצעי העבירה. על בסיס עיקרון זה הותרה מציאות של גואל דם וגם כיום מגלים מחקרים את תחושת הרוגע הנפשי היחסי כאשר נפגע יודע שהפוגע בו משלם מחיר על מעשיו. "יש בכך תחושה שמערכת הצדק פועלת ואדם משלם ויושב בכלא. כאן פתאום מגלים שהניצחון שלו ממשיך כשהוא יוצא מהכלא. זו תחושת אי צדק הרסנית ובית המשפט שם פס על התחושות הללו".

באשר למגמות העתירה לאור כישלונותיהן של עתירות קודמות מהעבר, אומר אינדור כי אין הוא קבלן הצלחה אלא קבלן מאמץ ולמהלך יש ערך גם ובעיקר "כלפי שמיא". לדבריו "זו מחאה בעלת ערך חינוכי שמבהיר מה ראוי שיהיה ומה לא ראוי". בדבריו הוא מצטט איש ביטחון שאמר לו בעבר כי "אם לא הייתם היה צריך להמציא אתכם כי מספרי המשתחררים היו גדולים יותר בלעדיכם".

בנוסף אומר אינדור כי למחאה יש גם ערך מיידי. זאת כאשר השחרור מובנה בארבעה שלבים ולפני כל שלב יש לשרי הממשלה ובפרט לשרי 'הבית היהודי' צומת אפשרות "להימלט מהחרפה הזו", ובמילים אחרות – לעזוב את הממשלה.

אינדור משוכנע שהגיעה השעה שמפלגת 'הבית היהודי' לא תימצא בממשלה. "הבית היהודי צריך לשבור ימינה ולצאת מהממשלה. אני לא רואה ברכה בהמשך הישיבה בממשלה. בינתיים אנחנו מאבדים את ספינת הדגל הפרלמנטארית".

את שאלת ה'מה ניתן יהיה לעשות באופוזיציה' פוטר אינדור באיזכור לפיו גם בימים שקדמו להתנתקות נשאלו שאלות בנוסח זה ובשמן נותרה המפד"ל בממשלה וראשיה שילמו על כך בהדחתם. "אין מצווה גדולה להיות שר או סגן שר, אבל יש מצוות לא תעמוד על דם רעך".