"כך הביאו הסכמי אוסלו את הטרור לרחובות"

שמעון כהן

"כך הביאו הסכמי אוסלו את הטרור לרחובות"

יו"ר 'אלמגור' דוחה את הטענות לפיהן לא הסכמי אוסלו הם שהביאו לטרור ומסביר כיצד צעד אחר צעד גרמו ההסכמים לטרור.

ערוץ 7

2013-08-22


"אוסלו – ניסיון בבני אדם" (צילום ארכיון: רויטרס)

דבריו אתמול בערוץ 7 של הד"ר יאיר הירשפלד, אחד מאדריכלי הסכמי אוסלו, ולפיהן לא ההסכמים ההם הובילו לגלי הטרור ולהרוגים הרבים, עוררו תגובות רבות, חלקן נזעמות כלפי הדברים. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם יו"ר ארגון נפגעי הטרור 'אלמגור', סא"ל במיל' מאיר אינדור, על דבריו של הירשפלד ועל האחריות הקשה שהוא מטיל על הוגי אוסלו.

את דברי ד"ר הירשפלד מכנה אינדור כהטעיה של הציבור, הטעייה המבוצעת בידי קבוצת המחתרת שהלכה לאוסלו ומאופיינת במרדנות, כהגדרתו. "אלו אנשים מופקרים וחולמי חלומות. הם לא בעלי לב רע, אבל כשאדם שבוי בקונספט הוא מקבל רוע".

הדברים שהכעיסו במיוחד את אינדור הם הניסיון לתלות את קולר האשם על הרוגי הטרור באירועי גולדשטיין ורצח רבין. "אם הוא תולה את מעשי הרצח שביצעו הפלשתינים בעם היהודי זה גובל ברוע", אומר אינדור.

כשהוא מנתח את מהלכי אוסלו שלב אחר שלב מציג אינדור את המתווה שכבל למעשה את ידיהם של ממשלת ישראל וצה"ל והוביל צעד אחר צעד אל מתקפת הטרור ששטפה את ישראל לאחר החתימה על ההסכמים.

בראש ובראשונה מזכיר אינדור את העברת האחריות הביטחונית לידי הפלשתינים. לדבריו לא היה מדובר במהלך תלוש מהמציאות שכן תקדים דרום לבנון שבו צד"ל עושה את המלאכה עבור צה"ל היה קיים. עם זאת ההבדלים הגדולים הם היות צד"ל נוצרי והיותו נתון תחת שרשרת פיקוד ישראלית ללא אוטונומיה ביטחונית משלו. לעומת זאת הסכמי אוסלו העניקו לצבא מוסלמי אחריות אוטונומית על ביטחונם של אזרחים ושל שטחים. הוא מזכיר בדבריו שהוגי ויוזמי אוסלו התגאו באותו חופש פעולה שהעניקו לפלשתינים. "איך אפשר להכניס לשטח קטן בין הים והירדן גורם ביטחוני זר ועוין ולאפשר לו להכניס נשק ואימונים של כמה חודשים ל-13 אלף שוטרים? במו ידינו הקמנו מפלצת ביטחונית שבנויה בארבעה פרמטרים שהביאו לתוצאות העגומות".

אינדור מזכיר בדבריו כי עד להסכמים אלו, כולל באינתיפאדה הראשונה, נהרגו 415 ישראלים, ולאחריהם נהרגו 1452. "כלומר שבניסיון שאנשי אוסלו ערכו בבני אדם שילמנו פי שלוש בקורבנות אדם, וזה לאחר הסכם שלום שאמור היה להפחית בשלוש".

את הקמת המפלצת הביטחונית, כהגדרתו, ביצעו נציגי ישראל במספר אפיקים: "בהעברת שטח – כשלא מאפשרים לצה"ל להיות במקום, ללכוד מחבלים ולאסוף מודיעין. בנתינת נשק – אמנם שאלו ואמרו שיש להם כבר נשק אבל לא היה מדובר בהיקפים שמתקרבים לאלו. כשמרווים את השטח בנשק הרי מספיק שעשרה אחוזים ממנו יעברו לטרור כדי לקבל תוצאה שכזו. בהסרת אימת החוק – צה"ל איפשר להכניס את דרגי הפיקוד הפלשתיניים במעברי הגבול. קצינים שראו זאת הגדירו את המהלך כשערורייה, איך קורה שאחרי שתפסנו את המחבלים מביאים משלוח חדש של מחבלים? נוצר כך מארג של מחבלים שקיבלו לגיטימציה,כאשר המחבל שמתכנן פיגוע יודע שהשלטון יעלים עין ובמידה וייתפס לכל היותר הוא יישפט ותופעל הדלת המסתובבת. הרפיון הזה הוביל לקפיצה בפיגועים". עוד הוא מוסיף ומציין את נטישת השטח שהלכה וגדלה והפכה את המקומות המתפנים לבסיסי טרור.

אינדור מוסיף ואומר כי "רבים האמינו בשלום הזה, הלכו לטייל מתוך אמונה שהגיעה שעת השלום ונרצחו. אצל הפלשתינים התפרש הדבר כריפיון".

בדבריו מציג אינדור דוגמאות שונות בהן נטישת בית לחם שהובילה לירי יומיומי על שכונת גילה. לדבריו דווקא העובדה שלאחר מבצע 'חומת מגן' הושגה שליטה וירידה ברמת וההיקף הפיגועים היא המלמדת ומזכירה איזו מציאות הייתה כאן קודם למהלך אוסלו.

"מי שפתח באינתיפאדת 2000 היו החברים של הירשפלד. אלו רג'וב שהסתיר בביתו 200 מחבלים מבוקשים וברגותי שנחשב אז ליקיר התנועה הציונית וארגן פיגועים. בדבריו הוא מזכיר שבת בה נכח בחברון וכשראה היערכות מאסיבית של כוחות הביטחון בירר לסיבת הדבר ונאמר לו כי ידוע על כוונה לפתוח בירי מאסיבי. עבורו הייתה בכך הוכחה שמדובר באירוע טרור גדול המאורגן "מלמעלה". עדות לכך הוא גם מוצא בדברים שנאמרו לו על ידי בכיר מודיעין ארבע שנים קודם לכן ולפיהם הוקם דסק מיוחד העוקב אחר הרשות הפלשתינית. לטעמו בכך הוכח כי אמנם צה"ל לא יכול היה לפעול ללא אישור מדיני אך הוא כבר הבין שלפניו אויב ולא ידיד, אויב המצריך מעקב אחר פעולותיו.

אינדור שב ודוחה בדבריו את טענת הירשפלד על אחריות ישראלים להתגברות גל הטרור. "מי שאשם זה הפלשתינאים ומי שאשם זה מי שאיפשר להם ומי שלא מנסה לתקן את המצב.

בהקשר זה של תיקון המצב מזכיר אינדור את דבריו בעבר של יוסי שריד ולפיהם בכוונת השמאל לגרום לשינויים בלתי הפיכים בשטח. להבנתו משמעות הדברים היא הכנסת כוחות לוחמים לשטח כך שגם כאשר תרצה מדינת ישראל לתקן את המצב לא תוכל לעשות זאת מחשש להיתקל בירי. להערכתו בין השאר כלולה באמירתו של שריד גם תקווה סמויה שהפלשתינים יעשו עבור השמאל את העבודה ויובילו את המתנחלים לעזוב מרצונם את השטח."אנחנו נמצאים במלכודת שהירשפלד, פונדק ופרס בנו כאן וממנה אני לא רואה את נתניהו במצבו הערכי מצליח להיחלץ".

עם זאת מתריע אינדור מפני המשך המהלכים וקובע כי אין לראות באוטונומיה ובמדינה פלשתינית היינו הך, אלא להבין שבעוד במציאות של אוטונומיה יכול צה"ל לפעול בשטח ובמרחב האווירי, במידה ויוכרז על הרש"פ כמדינה יהיה בכוחה לפנות באופן בהול למועצת הביטחון של האום שידרוש מצה"ל להסיג כל כוח המבקש לסכל טרור.