"רוצחים צריכים לרצות את עונשם". דיון בבג"צ (צילום: פלאש 90)

הניסיון למנוע את שחרור המחבלים במסגרת המשא ומתן עם הפלסטינים ככל הנראה לא הצליח. כך עולה מהדיון שהתקיים היום (א') בצהריים בעתירתן של משפחות נפגעות טרור אשר רוצחי יקיריהן אמורים להשתחרר בקרוב.

מרים, אמו של ליאור טובול שנחטף ונרצח על ידי מחבלים יחד עם חברו רונן קרמני בשנת 1990 בירושלים, ביקשה מהשופט גרוניס לשאת דברים בפני בית המשפט, אולם הוא סירב לתת לה לעשות זאת.

בסיומו של הדיון החלה טובול לקרוא עבר השופטים "האנשים האלה רצחו את הבן שלי ואת החבר שלו. רצחו בדקירות, באכזריות שאין כמוה. אנחנו סמכנו על בית המשפט שהרוצחים האלה יירקבו בכלא והנה אתם נותנים יד לשחרור שלהם ואפילו לא מוכנים לשמוע אותנו".

"אתם נותנים יד לשחרור הרוצחים". המשפחות השכולות בדיון (צילום: פלאש 90)

השופטים טרם הכריעו בעתירה, אולם מדבריו של השופט אליקים רובינשטיין ניתן היה להבין כי עמדתו של בית המשפט, כפי שקרה בעבר בסוגיות של שחרור מחבלים, צפויה להשאר נייטרלית ולא להתערב בעניין.

השופט רובינשטיין ציין כי מדובר בהחלטה קשה מבחינה ערכית ומוסרית אך טען כי מבחינת בית המשפט אין בה ככל הנראה טעות משפטית הדורשת את התערבותו של בית המשפט.

מאיר אינדור, יושב ראש ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" אמר בדיון כי "לבית המשפט יש אחריות על כך שהחוק יישמר ועל כך שאם בית משפט קבע בעבר שרוצחים מרצים עונש בבית הכלא, הם צריכים לרצות את עונשם ואי אפשר לשחרר אותם סתם כך. חייבים לעצור את התהליך ההרסני הזה".

בשיחה עם nrg מעריב אמר עורך הדין נפתלי ורצברגר המייצג את המשפחות השכולות בעתירה כי "השחרור הזה שונה במהות מהעסקה לשחרורו של גלעד שליט. בעסקת שליט היה אקדח שכוון לעבר ישראל ושם ככל הנראה לא היה מנוס משחרור. הפעם מדינת ישראל מתמסרת מרצון בלי שיש תמורה של ממש וזה עומד גם בניגוד לכל הקריטריונים בעבר ששללו שחרור מחבלים עם דם על הידיים בתור מחווה".