הדיון המשפטי בחוקיות גדר ההפרדה שנערך השבוע בהאג היה בראש ובראשונה חגיגית הסברה ישראלית. האיפוק של הממשלה והכישלון ההסברתי במהלך השנים האחרונות הניעו ישראלים ואוהדי ישראל 'לקחת את העסק בידיים'. ההוראות נגד התלהמות הביאו את ההפקה התקשורתית הכי מרשימה ומשפיעה שהיתה לישראל, שהפתיעה גם את הציניקנים. הפיגוע בקו 14 בירושלים, פעולת הטרור ה-110 מאז תחילת האינתיפאדה הנוכחית, הוסיף גם הוא לטיעון בדבר נחיצותה של הגדר. "גול פלשתיני עצמי", דיווחו העיתונאים האירופיים בבוקרו של יום פתיחת הדיונים.

אוטובוס מפויח, משפחות שכולות, תערוכת צילומי פיגועים, צעדת הנרצחים ואלפי נרות נשמה לזכרם ? כל אלה סיפקו את ההצגה הכי טובה בעיר. בעיר כמו האג, לפחות. להולנדים יש הרגל חביב לקרוא לכל דבר גבוה יותר מפס האטה 'הר'. הממשל נלחץ מאלפי המפגינים (בעד ונגד) שהגיעו מרחבי העולם, וניסה להפחית את ה'נזקים'. ראש העיר ניסה למנוע את הצעדה עם 927 התמונות של נרצחי הטרור הפלשתיני בטענה ש"זו הסתה", ועמיתו לעירייה כינה את האוטובוס שהובא על-ידי אנשי זק"א "גימיק מגעיל".

ניסיונות אלה רק הגבירו את כמות המגיעים. רוקה רינהוט וידידו הגרמני מרטין באושר טוענים שראו את הפרסומים באינטרנט והחליטו להגיע להולנד. "הישראלים הם עם מיוחד", אומר באושר עטוף בדגל ישראל. "אני מתפלל לשלומכם מדי יום. יש חוסר צדק בשיפוט של העולם את ישראל". בינואר האחרון הוא ביקר בארץ עם קבוצת נוצרים מגרמניה. לדעתו, יפו היא העיר הכי מקסימה באזור. עוד סיבה לא להעביר אותה לפלשתינים.

סטודנטים מישראל, צרפת, בריטניה, גרמניה, בלגיה, פולין והולנד, משלחות תמיכה מקהילות יהודיות וארגונים יהודיים מאירופה, נציגי מד"א וזק"א, נפגעי טרור שהגיעו מטעם משרד החוץ הישראלי והארגון 'אלמגור', וכלי התקשורת העולמיים ? הם פסטיבל שלא נראה בהאג בימים שגרתיים. אפילו החנות הכשרה היחידה בהאג סגרה את שעריה כהזדהות עם ישראל. מכוניות עמוסות בנוסעים מעבר למותר חצו את הרחובות, וטרמפים מזדמנים הפכו לאמצעי תחבורה כשר ל'טו דה קורט האוס'.

ההולנדים מצדם הציבו אבטחה כבדה והקפידו על הפרדה מוחלטת בין המפגינים הפלשתיניים למפגינים בעד ישראל. ג'יפים, סוסים וגדרות פוזרו ברחבת ארמון השלום ? בית הדין הבינלאומי בהאג, וברחובות הסמוכים. עבור התושבים מדובר בהפיכת הסדרים באחת החברות המסודרות ביותר עלי אדמות.

"הנרי קיסינג'ר אמר שטרור זה מתקפה שמשבשת את חיי החברה", ניסה אזרח מקומי להרשים אותי בציטוט מיהודי. להסביר לו את משמעות הזוועה ואיבוד חיי האדם היה עוזר כמו להסביר לראשיד,
צעיר פלשתיני מהגיע מלבנון, מהו מוות, כי לדעתו "החומה הזאת תביא למותם של אלפי פלשתינים". לא פחות ולא יותר.

פיגוע 'בתזמון גרוע'

החלטת ישראל לכפור בסמכויותיו של בית הדין ולא להשתתף בדיונים הוציאה את המאבק התקשורתי מחוץ לכותלי ארמון השלום, בניין לבנים אדום מרוצף בפסיפס צרפתי, שבראשו מגדל שעון. בעוד שברחובות מונפים שלטים והקהל זורם בחופשיות בתוך תחומי גדר ההפרדה של המשטרה ההולנדית, ישבו באולם בית הדין המעוטר בוויטראז'ים ענקיים 15 שופטים חמורי סבר. הבקשה לדון בגדר התקבלה בהתלהבות בבית המשפט, שסובל מדימוי מנומנם. האירוע המתוקשר האחרון שלו היה משפטו של הרודן מיוגוסלביה, סלובודן מילושביץ'.

חתן האירוע הוא נאסר אל-קיוודה, שגריר אש"ף באו"ם וראש המשלחת הפלשתינית להאג. הוא הגיש באו"ם את ההצעה הקוראת לישראל להפסיק את בניית הגדר ולקבל חוות דעת משפטית של בית הדין הבינלאומי. מקריח, ממושקף וחנוט בחליפה כהה, הוא פותח את דבריו בגינוי פיגוע ההתאבדות בירושלים, פיגוע שכרסם במקצת בטיעון הפלשתיני. הטלוויזיה הספרדית אף החליפה השבוע את המונח 'חומת הבושה' ב'חומת הביטחון'. באירופה, שבה כינוי 'חומת האפטרהייד' מופע בתדירות יומית בתקשורת, מדובר בהתקדמות משמעותית. אפשר להוסיף אפילו שכל ההסברה הישראלית בהאג היא תקדים משמעותי.

כתבי התקשורת הישראלית שנשלחו לסקר את הדיונים פותחים גם הם את הפה: "אני עוקב שלוש שנים, ויש לי ביקורת רבה על ההסברה הישראלית הכושלת. בפעם הראשונה אני מצדיע להם", הודה ספי הנדלר מ'מעריב'. מאידך גיסא, ניצן הורביץ' מערוץ 10 טען כי מדובר בהישג נאה לפלשתינים. "נכון שיצאנו יפה בתקשורת, אבל ישראל פספסה הזדמנות. כאילו אנחנו לא מדינה מתוקנת, כאילו אין לנו טיעונים משכנעים".

בית הדין לא אובייקטיבי

יגאל סרנגה, איש משרד החוץ, ניסה לטעון כי "ישראל הגישה תצהיר מפורט שכופר בסמכות בית הדין, וזה מספיק. אם היינו משתתפים, היתה להם סמכות לשפוט". הורביץ עונה מיד: "טוענים שאין להם סמכות ובאותו נשימה מסבירים את עצמנו. התוצאה המצטיירת היא שלישראל אין קייס, ולכן הוכרחה ללכת על דעת קהל". סרנגה העדיף שלא לענות.

אחד הגורמים מציין כי כבר בשנות ה-60 הסירה ישראל הסירה את אמונה בסמכות בית הדין, כשהיא הגישה תביעה נגד בולגריה, שבשמי מדינתה הופל מטוס 'אל-על' והשופטים דחו את התביעה.

ישראל הגישה רק חוות דעת משפטית כתובה, והצהירה כי את המחלוקת יש לפתור במשא ומתן, ולבין-הדין אין סמכות לדון בנושא. עמדתה זוכה לתמיכתן של 30 מדינות חשובות, ובהן ארה"ב, רוסיה, קנדה, אוסטרליה ומדינות האיחוד האירופי. עם זאת, חלק מהמדינות ציינו שהן מתנגדות לבנייה באופן חד-צדדי.

סמנכ"ל ההסברה במשרד החוץ, גדעון מאיר, רואה את ההתנגדות המסיבית לדיון כהישג גדול לראש הממשלה ולשר החוץ. אולם גורם במשרד החוץ הבהיר כי התמיכה איננה מאהבת מרדכי, אלא מפחד מעיסוק בנושאים כמו פרשת צ'צ'ניה (עבור הרוסים), המלחמה באפגניסטן ובעיראק (עבור ארה"ב), והמלחמות בטרור ובמהגרים (במדינות אירופה).

מסיכום ימי הדיון, אפשר לומר שהפלשתינים אכן ניצחו בבית הדין. הם הרימו תביעה מנומקת ומשכנעת (בעיקר את המשוכנעים מכבר, קרי השופטים) מבחינה מדינית ואנושית. היועצת המשפטית של הרשות הפלשתינית, סטפני חורי, הציגה סיור וירטואלי לאורך הגדר עם טיעונים ומצגות של "השוחות, הגדרות החשמליות, המצלמות, דרך הטשטוש וכביש הסיור". לטענותיה הצטרפו מדינות כמו דרום-אפריקה, ירדן, קובה וערב הסעודית, שטענו כי הגדר אינה תורמת לביטחון ישראל ופוגעת בהסדר שלום עתידי. הרי זה בדיו מה שהם מקווים לו.

באולם עצמו נכחו חמישה עורכי דין של משרד החוץ, שעקבו אחר התפתחויות הדיונים בלי להשתתף בהם. דניאל טאוב, איש מחלקת המשפט הבינלאומי במשרד החוץ, טען (איך לא) שהדיונים הם חד-צדדיים ומכוונים נגד ישראל. "הפלשתינים לא התייחסו כלל לצורך שהביא לבניית הגדר ? פיגועי הטרור. הרגשנו שאין טיפת אמפטיה ל-935 קורבנות הטרור", הוא התלונן בפני סוכנות הידיעות 'רויטרס'. שלא במודע, מוחמד דאחלה, משפטן מהמשלחת הפלשתינית אישר את טענותיו של טאוב: "לא הוצרכנו להוכיח הרבה שהצדק עמנו", הוא התגאה בתום הדיונים.

מחריביך ממך יצאו

שני יהודים ? שלוש דעות, אומר הפתגם העממי. בקהילה היהודית בהולנד, המונה כ-30 אלף משפחות (רובן תושבות אמסטרדם הבירה), הדעות היו חלוקות בנושא הגדר וה'כיבוש' הישראלי, אם כי רובן היו בעד ישראל. העיתון היהודי המקומי 'איזלאליש וונבלאט' הוסיף בגיליונו האחרון מוסף באנגלית לטובת האורחים, ונתן במה למגוון הדעות בנושא.

בעוד שרובין ויס, מזכיר הארגונים היהודיים בהולנד ועו"ד במקצועו, מסכים שאין לבית הדין סמכות לדון בנושאים אלה, הג'ו מאיר, חבר ארגון השמאל 'קול יהודי אחר' טוען כי הוא מתבייש שישראל לא השתתפה בדיונים. לדבריו, "החומה היא טרור מדיני. היא אולי תפחית התקפות לתקופה קלה, אבל בטווח הארוך היא תעלה את הדחף להתאבד ולנקום".

פריץ בארנד, עיתונאי יהודי ומנחה תכנית טלוויזיה הולנדית, מגחך לשמע הטענות של עמיתיו היהודים: "החומה מתדלקת את השנאה? אנשים בין כה מדברים נגד ישראל. החומה היא גרועה ונצרכת כאחד. אבל אין לי ספק שבית הדין יעביר ביקורת על ישראל". זו היתה ההרגשה הרווחת בהפגנה הישראלית. "הם שונאים אותנו, לא יעזור כלום. אין לנו מה להפסיד", אמר טומי, העוסק בלובינג למען ישראל. "לפחות נשיג משהו בדעת הקהל". הוא קיווה בלי לדעת שבתחום הזה ישראל תצא כשידה על העליונה.

מאמץ קולקטיבי בין הארגונים הישראליים הביא למסע הסברתי יעיל ומכובד שהפגין את עוצמת הכאב, הצער והיגון שהם מנת חלקם של תושבי ישראל. זו היתה זעקה אילמת שהצטיירה כמאופקת בעיני התקשורת, לעומת זעקות הפלשתינים. קיר של תמונות נרצחי הטרור הפלשתיני נתלה בסמוך לאוטובוס המפויח, שרעיון הבאתו הוכח כמבריק.

הצלמים תיעדו את אנשי זק"א עומדים בחזית האוטובוס ומחלקים עלונים לעוברים ושבים. "מה שאתם רואים לפניכם אירע שוב בירושלים לפני זמן קצר", סיפר יהודה משי-זהב לתקשורת. רק השוטרים נותרים אדישים. "איך הם מסוגלים?" תהתה בכאב אשה מבוגרת עם מדבקה על כובעה החום, המעידה על תמיכתה בגדר. היא הגיעה מרוטרדם הסמוכה עם בעלה הישיש.

בין שלל האנשים והשלטים: "ארמון השלום?", "יועמד הטרור למשפט בינלאומי", "האג מעודדת טרור" ועוד, הוכנה פינה להדלקת נר נשמה והנחת זר פרחים לזיכרון ההרוגים. ג'ואי לו האמריקאי והסטודנטים שהוא מימן את הכשרתם הסתובבו והתראיינו לכלי התקשורת. ארגון 'אלמגור' של מאיר אינגדור תלה שורה של פוסטרים עם פנים חשוכים ושמות הנרצחים. בפינה נוספת הציב הרב יוסף כצמן, איש חב"ד בהאג, דוכן להנחת תפילין, "סגולה לניצחון וביטחון".

ח"כים ישראליים בצד הפלשתיני

בתוך כל אלה, מגיעה הצעדה של 'נוצרים למען ישראל', עם תמונותיהם של נרצחי הטרור מונפות למרומים. הם צודעים בדממה, כשנפגעי הטרור נזכרים בתוך הדומיה. דניאלה, בחורה צעירה, מזילה דמעה. צלמי התקשורת מתעדים את הרגע המרגש. "אחי, צביקה גולומרק, נרצח במסעדת סבארו בירושלים", היא מספרת להם. "הוא רצה להציע נישואין לחברתו, ולא הספיק. אם היתה גדר אז ? הוא היה צועד עמנו היום. אף אחד לא יקבע לישראל איך לתת ביטחון לתושביה".

הצעדה עוצרת, ומגפון מאולתר מבקש מהמשתתפים לעמוד דום לזכר הנפגעים. "תרימו את התמונות. זה המראה שישודר במהדורות החדשות בעולם", הוסיף בעברית. הצודעים, הנוצריים מביניהם, התחילו לשיר את 'התקווה', כשישראלים ויהודים אירופיים מצטרפים אליהם. "ישראל חי לעולם", קוראות שני נשים נוצריות מהעיר אפגרטן בהולנד, שתיהן מחזיקות בתמונות של נרצחים.
נשיא 'בני ברית' באירופה, דוד לוי בן-טולילה, לא מצליח להתאפק ופוצח בבכי חרישי. "חוסר הצדק מתפרץ כאן", הוא אומר. "אנשים תמימים שנרצחו על לא עוול בכפם, ואנו אלה שנשפטים". ג'ו קפלן, עמיתו מ'בני ברית' העולמי, נשא נאום בפני מאות הנוכחים וקרא: "זו לא הגדר של ישראל, אלא של החמאס והג'יהאד האיסלמי. הם הזמינו את הגדר והם בנו אותה".

הפרדוקס האמיתי מתגלה מעבר לגדרות. בראש ההפגנה הפלשתינית בגנות ה'כיבוש' וה'חומה', עומדים חברי כנסת ישראליים. מוחמד ברקה, אחמד טיבי ועזמי בשארה מנצחים על קולות הפורעים בצווחות וזעקות. הקהל שלהם מורכב ממוסלמים מקומיים, פלשתינים שנפגעים מהגדר ותומכים מאירופה, שנעשים מוסלמית מיום ליום. ההפגנה שלהם עומדת קרוב יותר לבית המשפט. אחמד מרמאללה לא רואה בכך יתרון. לדבריו, אין סיכוי רב להסברה הפלשתינית, כי "ישראל שולטת בפוליטיקה העולמית, ויש לה בכיס את ארה"ב והרבה ממדינות אירופה".

לכתב תקשורת שתוהה על העניין, נענה אחד המפגינים בתמימות: "אנו נגד אלימות וטרור. הגדר שלכם זה משהו נוראי", הוא מצביע עלי, ומוסיף בלי בושה: "הגדר תביא ליותר אלימות".

יאסר ערפאת ניצל ראיון ברשת ה-CNN, ערוץ שהאובייקטיביות שלו מוטלת בספק, וקרא לפלשתינים ו"לישראלים שוחרי השלום" להשתתף ולהשמיע את קולם. חברי ארגון 'קול יהודי אחר' בהולנד נענו לקריאתו, וכן ארבעה מאנשי 'נטורי קרתא', שנעמדו ללא בושה, ביד ביד עם בני הדודים ונשאו שלטים בגנות המדינה. "אנו משפרים את הדימוי של העם היהודי", אמר משה-אריה פרידמן, תמהוני ידוע מווינה. "אנחנו מראים לעולם שיש יהודים טובים המתנגדים לאלימות. ובכל מקרה, המדינה הציונית כבר מתפרקת".

בארמון השלום ניצבים אנשי הטרור ומציגים את צדקותם ללא מורא, כשברחובות אירופה מוגנים תומכי הרוצחים בידי כוחות הביטחון מחשש לפגיעה ישראלית. אבי וייס, יהודי ניו-יורקי שהגיע עם צעירי ה'ישיבה יוניברסיטי', זועק "זו אנטישמיות שאיננו יכולים להסביר את עצמינו". המארגנים משתיקים אותו, בעוד שהקהל מתחיל לנגן "עוד אבינו חי, עם ישראל חי". אלה ההוראות: בלי התלהמות. אבל ככה זה גם העם היהודי. נסבול בשקט ונמשיך בכוח אמונתנו. עם ישראל בהחלט חי.

בצהריים יתקיים בבית העירייה הישן בהאג שימוע אלטרנטיבי לנפגעי הטרור הישראלים, במסגרתו יציגו את טענותיהם.

גורמים בפמליית המשלחת הישראלית בהאג אומרים כי מכיוון שהטרור הוא זה שצריך לעמוד למשפט, יש צורך להציג גם את הצד של אלו שנפגעו ממנו.

האג

הישראלים ותומיכהם המשיכות גם אתמול במערכה התקשורתית, ויזמו שורה של פעילויות שנועדו להראות לעולם כדבריהם את "הצד השני של הגדר" – הצד של נפגעי הטרור הפלשתיני. לאחר שנים של דוברות והסברה המבוססות על נימוקים הגיוניים, נראה כי במשרד החוץ החליטו כי הדרך לזכות באהדת הקהל דעת העולמית היא דרך הרגשות.

הבוקר נפתח בהצבה מחודשת של שלד האוטובוס מהפיגוע בקו 19 בירושלים מול ארמון השלום, בו מתקיימים הדיונים. לצדו הפגינו נציגי המשפחות השכולות, נציגי זק"א, אנשי ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" ומאות הסטודנטים מאירופה וישראל, חברי התאחדות הסטודנטים היהודית העולמית.

האירוע המרכזי של היום היה ה"שימוע" של נפגעי הטרור, שמארגניו ביקשו להציע חלופה לדיונים המתנהלים באולם בית הדין הבינלאומי, ולהשמיע את הקול שנעדר מן הדיונים – קורבנות הטרור הפלשתיני. לדיון הוזמנו נציגי התקשורת הזרה, תושבים מקומיים, וכן שלושה פוליטיקאים אירופאים – מבריטניה, בלגיה והולנד, שניים מהם חברי הפרלמנט האירופי. זה אחר זה עלו אל הבמה 18 נפגעי טרור שסיפרו את הסיפור האישי שלהם והסבירו שבאו להאג בניסיון למנוע הפיכת משפחות אחרות לשכולות.

דורון מנשל, ששכל את בתו דניאלה בפיגוע בחיפה הסביר לקהל: "אני כאן לתת פנים ושמות ולמספרים וכדי לבטא את התסכול ואת הכעס שבי", אמר לדבריו, גם הוא, כמו האפיפיור שהתבטא בנושא לפני כשבועיים, "מעדיף גשרים על חומות", אולם כל עוד על הגשרים האלה הולכים מחבלים מתאבדים, ישראל זקוקה לאמצעים לעצור בעדם.

אבי אוחיון, ששכל את בניו מתן בן החמש ונועם בן הארבע ואשתו רויטל בפיגוע בקיבוץ מצר, סיפר לקהל כי אתמול היה היום הקשה בחייו מאז יום הפיגוע, כיוון שראה לראשונה את התמונות שצילמה המשטרה עם כניסתה לחדר בו התרחש הפיגוע. "אם היתה גדר, ילדי לא היו מתים ואני ודאי לא הייתי פה", אמר.

חבר מפלגת העם הבריטית (נוצרים דמוקרטים) וחבר פרלמנט האיחוד האירופי, ד"ר צ'ארלס טדנוק, אמר בסוף הדיון כי הוא מתבייש שלשימוע לא הגיעו יותר נציגים מאירופה וכי הוא מקווה שהעולם המערבי יראה את הדברים ויבין שזו מלחמה נגד הטרור האיסלאמי. לו אין ספק שישראל חייבת לפעול למען הביטחון, ולכן הגדר מוצדקת מבחינה מוסרית. הוא הבטיח לדבר עם חברי הפרלמנט האירופי על הכספים שהועברו לרשות הפלשתינית ושיש חשש ששימשו לטרור על מנת שתערך בדיקה מקיפה בעניין (ראו ידיעה בתחתית העמוד). גם הנציגה מבלגיה שחברה בפרלמנט, אן אנדרה-לאונרד, אמרה כי היא חושבת שהפרלמנט האירופי מקשיב בדרך כלל יותר לפלשתינאים, והיא היתה רוצה שיהיה קצת יותר צדק לקהילה הישראלית. הנציג ההולנדי, אנטון ואן סחנדל מהמפלגה הליברלית, אמר שלדעתו הפתרון היחידי למצב הוא שהפלשתינאים יכירו בזכותם של היהודים למדינה במזרח התיכון, אולם כל עוד הדבר אינו קורה, לאור הניסיון המוצלח בעזה, הפתרון היחידי היא גדר ההפרדה.

לפנות ערב התכנסו הפעילים הישראלים ותומכיהם לפעולתם האחרונה בהאג: טקס זיכרון לקורבנות הטרור מול ארמון השלום. הטקס התנהל בגשם שוטף, תחת מטריות. כוונת המארגנים – משרד החוץ והסוכנות היהודית – היתה להדליק 5,000 נרות נשמה, אולם לדברי דובר הסוכנות, ירדן ותיקאי, המשטרה המקומית לא התירה זאת בנימוק כי הדבר נאסר על ידי ראש עיריית האג, וים דייטמן. על כן הדליקו הפעילים בחשאי כמאתיים נרות שסודרו בצורת מגן דוד. דובר עיריית האג מסר בתגובה שהדלקת הנרות לא נאסרה על ידי ראש העיר, ושהשוטרים כן איפשרו את היוזמה אולם הסבירו לישראלים שהגשם השוטף ממילא לא יאפשר זאת.

במשרד החוץ ובסוכנות הביעו שביעות רצון מימי הפעילות ומההיענות של הקהילות היהודיות באירופה שהגיעו ותמכו בפעילויות ההסברה השונות.

פלשתינאים רבים עזבו את האג

האג. הפעילים הפלשתינאים לא קיימו אתמול בהאג כל פעילות הסברתית, והשאירו את המערכה התקשורתית לפעילויות הישראליות בלבד. הם עשו זאת מכיוון שלדבריהם, המסר שלהם כבר הועבר ביום הראשון לדיונים – וממילא הדגש הוא בדיוני בית הדין ולא מחוצה לו. מאות מתומכי הפלשתינאים עזבו אתמול את העיר, וח"כ עזמי בשארה הסביר כי הם התכוונו מראש להתמקד רק ביום הדיונים הראשוןולא מעבר לכך, לאחר שגם בסוף השבוע ערכו מספר תדרוכים עיתונאיים.

מוסטפה ברגותי, מזכיר מפלגת היוזמה הלאומית הפלשתינית, החבר במשלחת להאג הסביר: "אין לנו כל כך הרבה אמצעים כמו שיש לישראלים לארגן הפגנות, וממילא קשה להביא אנשים כי הם לא יכולים לעבור בנקודות הבדיקה, אבל עדיין ההפגנה שלנו היתה אתמול גדולה יותר משל הישראלים, והגיעו תומכים רבים מכל אירופה".

מפגינה ישראלית מול ארמון השלום בו מתקיימים הדיונים

בהאג החל מצעד המפגינים הישראלים הנושאים למעלה מ-900 תמונות של נפגעי פעולות הטרור.

בראש המצעד עומדת ערבה זאבי, בתו של השר המנוח רחבעם זאבי, עם תמונת אביה, שנרצח בידי מחבלים בירושלים.

השלטונות בהאג אסרו ברגע האחרון על הסטודנטים המפגינים לשאת דגלים הנישאים על גבי מוטות מטעמי ביטחון. עקב כך בחרו הסטודנטים להתעטף בדגלים.

אלפים שרו את "התקווה" מול בית הדין: ב"היכל השלום" בהאג החל לפני הצהריים (יום ב') הדיון המשפטי בבית הדין הבינלאומי, בנושא גדר ההפרדה שהקימה ומקימה ישראל. הדיון לווה בהפגנות של אלפי ישראלים, יהודים ונוצרים, שהביעו תמיכה בישראל.

בפתח הדיון השמיעה המשלחת הפלסטינית באריכות את טענותיה, למעשה "דבר התביעה", כשהיא מגובה במשלחת מטעם הליגה הערבית בראשות המזכ"ל, עמרו מוסא, ובנציגים מוועידת המדינות האיסלאמיות.

הנציג הפלסטיני, השגריר באו"ם נאסר אל-קידווה, טען כי הנזק המרכזי של הגדר הוא שיווצרו עובדות בלתי הפיכות: "רעיון הקמת שתי המדינות יהפוך למעשה לבלתי ישים. החומה איננה רק מבנה פיסי, אלא משטר שלם, שנוגע לאוכלוסיות שלמות החיות בתוך מובלעות… יש קהילות שונות שנלכדו בין ההתנחלויות לבין הגדר".

לטענת אל-קידווה, ישראל ביצעה "הפרות סיטוניות של החוק הבינלאומי". הוא סקר את הרקע להקמת הגדר ומתח ביקורת על "חוסר המעש של מועצת הביטחון של האו"ם" בנושא הגדר והדגיש כי בסמכותו של בית הדין לעסוק בעניין – וזאת בניגוד לטענת ישראל.

"פסיקה נגד גדר ההפרדה עשויה להביא להטלת סנקציות בינלאומית על ישראל", הבהיר אל-קידווה לשופטים. המשלחת הפלסטינית אף ערכה "מצגת" וידאו מפורטת, ובה הסבירה את הבעייתיות של תוואי הגדר במקומות השונים.

בתו של גנדי ז"ל הגיעה להפגין

מחוץ לאולם הפגינו אלפים, בשתי הפגנות מרכזיות בעד ישראל והגדר: האחת, הפגנה של 500 נציגי הקהילה היהודית מרחבי אירופה, שכללה בין היתר יהודים מגרמניה, בלגיה, פריז, בריטניה וגם הולנד וכן את נציגי תנועות הנוער הציוניות.

הפגנה נוספת – מצעד של כ-2,500 מפגינים, שבמסגרתו נשאו סטודנטים יהודיים, נציגי משפחות נפגעי הטרור וארגוני נוצרים תומכי ישראל את תמונות נפגעי הטרור. הבוקר הוכנו בפמליה 8 כרזות שחורות ללא תמונה, ועליהן הכתובת 'נרצח אתמול בירושלים'.

ערבה זאבי, בתו של השר רחבעם זאבי ז"ל (גנדי), המתגוררת באמסטרדם, הגיעה להשתתף במצעד: "אני עומדת כחלק ממשפחת נפגעי הטרור. אם אבא שלי היה בחיים הוא היה עומד כאן במקומי. אם 927 ההרוגים היו יכולים ללכת פה זה היה יותר יפה, אם הגדר היתה מוקמת, אולי הם היו יכולים להיות פה".

זאבי הוסיפה: "המסר הוא ברור: אנחנו מדינה ריבונית שרוצה להגן על עצמה ואם זאת הדרך שאנחנו מנסים כרגע, צריך לתת לה את כל התמיכה".

אביגיל לוי שכלה את בתה רחלי בפיגוע בסופרמרקט בקריית יובל במרס 2002. "באתי להילחם את המלחמה של כל היהודים", אמרה,"אסור לתת למשפט הזה לקרות. לפני שבאתי היו לי מחשבות בראש, האם להגיע או לא. באתי להשמיע את הקול שלי למען הזיכרון של הבת שלי".

ג'וני אלסטר אחז בתמונתו של יאיר מרדכי ז"ל, שנרצח על ידי מחבל סמוך לקיבוץ שלוחות באוקטובר 2001. "לקחתי במקרה את תמונתו של יאיר חברי מבין אוסף התמונות", מספר אלסטר, "וזה רק מראה כמה הטרור נוגע בכל אחד מאיתנו. העובדה שמתוך 927 תמונות בחרתי את התמונה של חברי".

מיד עם הגיעם של אלפי המפגינים לרחבה שמול בית הדין, החלו הנוצרים למען ישראל לשיר את "התקוה". ציבור היהודים והסטודנטים הישראלים שהגיעו הצטרפו אליהם, וכן בני משפחות נפגעי הטרור.

שלטונות הביטחון בהולנד אסרו על המפגינים לשאת מקלות ומטריות – ולכן נאלצו הסטודנטים להתעטף בדגלים, במקום לשאת אותם בידיהם.

גם הפלסטינים מפגינים בהאג: יו"ר הרשות הפלסטינית,יאסר ערפאת, כבר פתח הבוקר את מסע התעמולה הפלסטיני בנאום נגד הגדר, ששודר ברשתות הטלוויזיה הערביות. בנאום טען ערפאת כי הגדר מיועדת "להכניס את הפלסטינים לגטאות".

"זו מלחמת הסברה"

עמוס חרמון, ראש משלחת הסוכנות היהודית להאג, אמר הבוקר: "עמדת השופטים פחות מעניינת אותנו. זוהי מלחמת הסברה. אנחנו רוצים לנצל את הבמה התקשורתית כדי לספר לתקשורת הבינלאומית את סיפור הטרור ואת המספרים שלפני ואחרי הקמת הגדר".

בפמליית ישראל בהאג מגדירים את הקמפיין המתוכנן כ"קמפיין הגדול, המאורגן והרציני ביותר שאורגן אי פעם על ידי מדינת ישראל".

הדיון בהאג לא יתנהל כמשפט במובן המקובל של המילה. על סמך תצהירי המדינות ועדותן, יחליט הרכב השופטים האם הגדר עומדת בקנה אחד עם החוק הבינלאומי. בית-הדין יגיש לאו"ם חוות דעת בנושא, לבקשת העצרת הכללית.

ישראל הגישה תצהיר לבית-הדין בו היא כופרת בסמכותו לדון בנושא, והחליטה להחרים את הדיון בהתאם. בנוסף הוגשו לבית-הדין 30 תצהירים של מדינות המתנגדות לדיון – בהן ארצות-הברית, בריטניה, גרמניה וצרפת. כמה מדינות ביקשו להתבטא נגד הגדר, ובהן: אינדונזיה, קובה, סעודיה, דרום-אפריקה, אלג'יריה, בנגלדש, בליז, ירדן, מדגסקר, מלזיה, סנגל וסודן.

האג

בשעה שבבית הדין הבינלאומי בהאג נשמע אתמול מעל דוכן הטיעונים הקול הפלשתיני, מחוץ ל"ארמון השלום" בלטה דווקא הדממה הישראלית. מאות בני אדם – בהם נפגעי טרור, חברי ארגון "נוצרים למען ישראל" וסטודנטים שהביאה הסוכנות היהודית – צעדו בשקט ברחובות האג, כשהם נושאים את תמונותיהם של מאות הרוגי טרור ישראלים, ושלטים עליהם נכתבו שמות ההרוגים מהפיגוע בירושלים שלשום.

חלק מבני המשפחות השכולות התמקמו בשורה הראשונה של המפגינים, שלובי זרוע הם צעדו עם סטודנטים שהגיעו מישראל, אירופה וארה"ב, ושרו את המנון "התקווה". כשהגיעו סמוך לבית הדין הבינלאומי הם הרימו בדממה את תמונות יקיריהם באוויר.

בין הצועדים היה גם ארנולד רוט, שאיבד את בתו מלכי בת ה-15 בפיגוע במסעדת "סברו" בירושלים באוגוסט 2001. "מאוד קשה לי כיוון שאני מסתובב כאן עם התמונה של הילדה שלי וזהו אקט מלאכותי. הרי בדרך כלל אתה לא מסתובב עם התמונה של הילד שלך ברחוב. אבל אני מרגיש שאני חייב לעשות זאת כחובה אישית שלי למלכי, כדי לנסות למנוע מקרים נוספים ומשפחות שכולות נוספות", אמר רוט. האב השכול ציין את הקושי בהתמודדות עם התקשורת הזרה, "הם חושבים שאנחנו רק שונאים, אבל זה לא נכון". לאחר מות בתו, רוט הקים קרן לעזרה לילדים עם מוגבלויות, שבין היתר מסייעת גם לילדים פלשתינאים רבים. "אנחנו לא שונאים, אנחנו רק רוצים למנוע עוד טרור", אמר רוט.

במקביל לצעדה, הגיעו למקום נציגי ארגון זק"א, והעמידו בסמוך לבית הדין את שרידיו של אוטובוס קו 19 מירושלים, שבו אירע פיגוע התאבדות לפני כחודש. על שלד האוטובוס נתלו תמונות של הרוגי פיגועים, ובסמוך לו הפגינו סטודנטים ארגונים שונים ומשלחות תמיכה מאירופה. הם בנו ליד האוטובוס דגם של חומה שעליו כתבו את המילה "DEFENCE" (הגנה) באמצעות פרחים, וחילקו כרטיסי אוטובוס לעוברים ושבים. המפגינים שרו שירי שלום והניפו שלטים בגנות הדיון בהאג.

היום ימשיכו הארגונים והפעילים למען ישראל בהפגנות מול ארמון השלום, בניסיון להשפיע על דעת הקהל העולמית בסוגיית גדר ההפרדה. היום גם עתיד להתקיים שימוע ציבורי בהנחיית עורך הדין האמריקאי, ריצ'ארד היידמן, ובהשתתפות נפגעי טרור ישראלים בבניין העיריה הישן בעיר.

בתו של זאבי השתתפה בצעדה

בצעדה השקטה השתתפה גם ערבה זאבי, בתו של השר לשעבר רחבעם זאבי, שנרצח בבית מלון בירושלים באוקטובר 2001. זאבי מתגוררת באמסטרדם, ואתמול הסבירה כי היא בחרה להשתתף בצעדה כיוון שחשה שאם אביה היה בחיים הוא היה משתתף באירוע, "ואולי אם היתה גדר, אבי היה היום בחיים", אמרה.

לדבריה, "המצעד היה מאוד מרגש בגלל המוחשיות של השכול. אנחנו נלחמים כאן על הזכות הבסיסית של מדינת ישראל להגן על עצמה ואני מקווה שמשהו עזר, כי שמעתי כבר חברים הולנדים שמדברים על זה שההסברה הישראלית מצליחה להשפיע", היא סיפרה.

שרידי אוטובוס קו 19 שעליו נתלו תמונות ההרוגים הישראלים, אתמול ליד בית הדין בהאג

מפגינים פלשתינאים מחוץ לבית הדין

המערכה על דעת הקהל בהאג: משלחת ישראלית גדולה עושה את דרכה להאג, לקראת הדיון בנושא הגדר שיתקיים מחר בבית הדין הבינלאומי בעיר.

במשלחת – נציגי משפחות נפגעי הטרור, סטודנטים מארגון "ישראל שבלב" ואנשי זק"א. הם נחתו בצהריים (ראשון) בבריסל שבבלגיה ומשם יצאו באוטובוסים להאג.

ארגון זק"א מציג בהאג את שלד האוטובוס בקו 19 שנפגע בפיגוע ברחוב עזה לפני שבועיים. אלא שהדיווחים על הפיגוע בקו 14 בירושלים לא אירחו להגיע. איש זק"א יהודה משי זהב אמר: "הגענו לכאן עם אוטובוס קו 19 שהתפוצץ בירושלים. קיווינו שהוא יהיה האחרון, אך המציאות טפחה על פנינו".

טיסה מתוחה ומפולגת

על המטוס בדרך להאג התקבצו יחדיו נציגים משני עברי המתרס. מחד – משפחות נפגעי הטרור ועשרות סטודנטים מארגון "ישראל שבלב", שיוצאים בסיוע משרד החוץ הישראלי והסוכנות היהודית. מנגד – נציגי ארגונים שונים המתנגדים לגדר ההפרדה שמתכוונים לחבור לארגונים הפלסטינים הנמצאים בהאג מסוף השבוע.

בחברת אל-על נערכו לטיסה המתוחה. נציגי החברה התקשרו אתמול לסוכני הנסיעות המארגנים את טיסות הקבוצות וביקשו לדעת את השתייכותם הפוליטית ועמדתם בנושא הגדר, זאת כדי לארגן את המטוס ביעילות וכדי למנוע חיכוכים בין המפגינים השונים שישהו על המטוס. ליתר ביטחון מתכוונים באל-על לחלק את המטוס בצורה בה לא ישבו אנשים עם דעות מנוגדות זה לצד זה.

טרי קסל, בעל סוכנות נסיעות שארגן את נסיעת אחת הקבוצות, אמר ל-ynet לפני הטיסה: "אני מניח שלא יהיו בעיות. כולנו אזרחי אותה מדינה. מדובר בדאגת יתר. הכל יהיה בסדר".

בקרב הסטודנטים שיוצאים מחר להאג נרשמה התרגשות לא קלה. "זה מאוד מרגש" אומר רונה גוטליב שנוסעת המשלחת הסטודנטים, "אני מרגישים שאנחנו באים עם מסר נכון שהוא לא פוליטי. לדיון הזה אין זכות קיום. ואת זה ננסה להסביר לאנשים ברחוב. זה לא הולך להיות קל, זה בטוח".

מחר צפויות המשלחות להתחיל בהערכות בהאג. משלחת הסטודנטים תקיים פגישות עם כל הסטודנטים שיגיעו מרחבי אירופה ומהולנד להשתתף בהפגנות הגדולות ותתדרך אותם לגבי המסרים שיש להעביר בראיונות לתקשורת ובשיחות עם מפגינים נוספים.

גדעון מאיר, סמנכ"ל תקשורת והסברה במשרד החוץ, אמר כי "במשלחת נמצאים גם נפגעי הפיגוע במסעדת מקסים וגם ערבים נפגעי טרור". לדבריו, "המטרה שלנו היא לעשות קמפיין שקט ולתת לישראלים שמדברים מהלב את הבמה, יותר מאשר לדוברים ישראלים רשמיים".

הסוכנות תיוצג במאבק ההסברתי בעיקר באמצעות משלחת הסטודנטים של ארגון ווג'ס, התאחדות הסטודנטים ועוזרים פרלמנטריים, שאליהם יצטרפו סטודנטים יהודים ונוצרים תומכי ישראל מרחבי אירופה.

תמונות נפגעי הטרור יוצגו בהאג

לפחות במערכה הסברתית אחת לפני הדיונים בהאג, ישראל יכולה לרשום נקודה לזכותה: בית המשפט בהולנד התיר אמש לקיים מצעד של ישראלים עם תמונות 927 נפגעי הפיגועים בישראל מול בית הדין הבינלאומי. זאת לאחר שראש עיריית האג אסר את קיום המצעד עם תמונות ההרוגים בטענה ש"מדובר בפרובוקציה שתביא לשלהוב הרוחות".

העתירה הוגשה על ידי ארגון נוצרים ידידי ישראל ומאחוריה עומדים גם גורמים ישראלים, וביניהם הסוכנות היהודית.

ראש עיריית האג טען כי ישראל משתמשת בארגונים הנוצריים למטרותיה. הוא תקף בחריפות את שגרירות ישראל ואמר שהיא "בעלת תפקיד ממאיר בעריכת פרובוקציות בהפגנות הפרו-ישראליות המתוכננות ליום שני".

ראש משלחת הסוכנות להאג, עמוס חרמון, אמר בתגובה: "הפרובוקציה האמיתית היא למנוע את הצגת תמונות הקורבנות, כי הסיפור האמיתי הוא הטרור ולא הגדר".

דובר משרד החוץ אמר בתגובה: "המשרד מביע תדהמה לנוכח דברי ראש העירייה, הרואה בהצגת תמונות של נפגעי טרור פרובוקציה מבלי לומר ולו מלה אחת בגנות הטרור עצמו".

שלטונות הולנד מנסים בכל דרך למנוע עימותים בין המפגינים: המשטרה חילקה את זמן ההפגנות בין תומכי ישראל לבין התומכים בפלסטינים. בסוף השבוע הוחלט כי בחצי היום הראשון לדיונים, יום ב', יורשו רק תומכי ישראל להפגין מול בית הדין, ובחצי השני של היום יותר רק לתומכי הפלסטינים לעשות זאת. יום ג' ייועד כולו לתומכי ישראל, ויום ד' לתומכי הפלסטינים בלבד.

מטוס אל על ועליו מאות נציגי משפחות נפגעי הטרור, סטודנטים מארגון "ישראל שבלב" ואנשי זק"א המריא הבוקר לבריסל, ומשם יעברו הנוסעים באוטובוסים להאג.

על המטוס הועמס חומר הסברה רב, שלטים ודגלים לקראת הדיון בנושא הגדר שיתקיים מחר בבית הדין הבינלאומי.

חברי ארגון נפגעי הטרור אלמגור, שהגיעו אתמול מישראל להאג, באו לשערי בית הדין וקיימו שם הפגנה ספונטנית. זאת, במחאה על כי בית הדין לא התיר להם להיות צד בדיוניו.

שוטרי האג הורו לחברי הארגון להתרכז מאחורי הגדרות שהוצבו בכניסה לבית הדין. המפגינים מחו על כך: "הם שמים אותנו מאחורי גדרות, כדי להגן על עצמם, והם לא רוצים לתת לנו לבנות גדר להגן על עצמנו?". ראש הארגון, מאיר אינדור, אמר כי ברור לו שבית הדין יפסוק נגד ישראל, כי אין מי שיציג לפניו את עמדת הקורבנות.

להפגנה הצטרפו גם חברי העמותה "הקואליציה האזרחית", ארגון אזרחים א-פוליטי, המתנגדים לדיון בהאג, בלי קשר להקמת גדר ההפרדה. לדברי נציג העמותה, הראל פרימק, הסכסוך הישראלי-פלשתיני הוא מדיני וצריך להיפתר ככזה. "במדינות רבות בעולם יש סכסוכים שלא מובאים לטריבונל בינלאומי. איני מבין מדוע דווקא הסכסוך הזה צריך להיות מובא לבית דין", שאל.

האג

הדיונים על חוקיות גדר ההפרדה ייפתחו היום ב-11 בבוקר (שעון ישראל) בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. נציגי הפלשתינאים יטענו בשלוש השעות הראשונות. את מסכת הטיעונים יפתח ראש המשלחת הפלשתינית והשגריר לאו"ם, נאסר אל קידווה.

אחריו תציג עו"ד סטפני חורי את העובדות הקשורות בהקמת הגדר. הפרופ' ג'יימס קרופורד, ראש החוג למשפט בינלאומי באוניברסיטת קיימבריג', ופרופ' רון לאו, מאוניברסיטת אוקספורד, יציגו את הטיעונים המשפטיים. אחר הצהריים ישמע בית הדין את טיעוני דרום אפריקה, אלג'יריה, ערב הסעודית ובנגלדש.

באותה העת תחל, מחוץ לארמון השלום, המערכה על דעת הקהל. מוקדם בבוקר יביאו נציגי זק"א את שלד האוטובוס מהפיגוע בקו 19 בירושלים להאג. הוא יוצב מול שערי בית הדין, כחלק מהפגנה של אלפי תומכים בעמדה הישראלית: נפגעי הטרור, נציגי זק"א, משלחות תמיכה מאירופה ויותר מאלף סטודנטים מישראל, בריטניה, צרפת, גרמניה, הולנד ופולין, שהביאה להאג הסוכנות היהודית. ארגון "נוצרים למען ישראל" יקיים צעדה שקטה בעיר, ופעיליו וסטודנטים ישאו תמונות של 927 הרוגי הפיגועים בישראל.

אחרי הצהריים יפגינו הפלשתינאים. בהפגנה ישתתפו המשלחת הדיפלומטית ובה נביל שעת וסאיב עריקאת, ח"כי חד"ש-חע"ל מוחמד ברכה, אחמד טיבי ועיסאם מחול, פלשתינאים שנפגעים מהקמת הגדר ומשלחות תמיכה מאירופה. הפלשתינאים מתכוונים להקים חומה סמלית מול בית הדין.

רוב חברי המשלחת הישראלית באו אתמול להאג, ובהם 18 נפגעי טרור. אחר הצהרים קיימו נפגעי הטרור מסיבת עיתונאים. ארנולד רוט, שאיבד את בתו מלכה בפיגוע במסעדת סבארו בירושלים, אמר שהם באו כדי להראות שיש צד שני לגדר, ושיש בו קורבנות. הישראלים עסקו בשעות אחר הצהריים בתיאומים אחרונים להפגנות היום, ובחלוקה של הכוחות לאזורי הפעילות. בערב קיימה המשלחת הישראלית ארוחה משותפת.

הפעילות הפלשתינית בהאג התמקדה אתמול בהסברה לעיתונאים זרים. הגיאוגרף ההולנדי, יאנג גה יונג, שחקר מטעמם את תוואי הגדר הציג את מפות האזור והסביר היכן בדיוק עוברת הגדר ומה השלכותיה. לדבריו, הגדר אינה פתרון לבעיה, כי צריך גבול נורמלי בין מדינות. אבל אם ישראל רוצה גדר, עליה לבנותה על הקו הירוק.

חברי המשלחת הפלשתינית העניקו ראיונות לתקשורת והקפידו לגנות בחריפות את הפיגוע בירושלים. השגריר לאו"ם, אל קידווה, אמר כי הוא מקווה שבית הדין יגיב באופן חיובי להחלטת האו"ם, ויגבש חוות דעת על ההשלכות המשפטיות של בניית הגדר. לדבריו, ישראל יודעת שהיא מפירה חוק ואין לה סיכויים רבים בבית הדין.

עו"ד מוחמד דאחלה, מצוות המשפטנים הפלשתיני, מאמין כי לפלשתינאים יש סיכוי להשיג, בפעם הראשונה בהיסטוריה, קביעה של טריבונל משפטי בינלאומי, שהשטחים הם שטח כבוש, ושחלים עליהם החוקים הרלוונטיים לשטח כזה. דאחלה התייחס גם לשינוי תוואי הגדר על ידי ישראל, ואמר שזהו גימיק מתוזמן היטב. "ישראל בחרה את העיתוי הזה כדי להוציא את הרוח מהמפרשים של בית הדין", אמר. "היא מנסה להוכיח שזאת גדר זמנית שניתן להזיזה בכל רגע. אבל מדובר בשינוי קוסמטי של התוואי ובית הדין יראה את התמונה בכללותה: שישראל מחרימה שטחים פלשתיניים ומשאירה להם רק 45% מהגדה. מה ששרון רוצה, הוא לכלוא את הפלשתינאים במדינה בגודל זה".

אבי אוחיון, שאיבד אשה ושני ילדים בפיגוע במצר, אתמול בהאג, ליד קיר עם תמונות הרוגי הפיגועים

"מעמדנו שונה ממעמד הממשלה המוצגת שם כנאשמת, בהתייצבותנו כנפגעי הטרור אנו הופכים את אזרחי ישראל מנאשמים למאשימים" אומר מאיר אינדור מראשי אלמגור. את אלמגור ייצג עו"ד יעקב רובין מי שהיה ראש לשכת עורכי הדין בישראל ביחד עם קבוצת משפטנים בינלאומיים.

רובין בא בדברים עם רשם בית הדין הבינלאומי בהאג ותיאם עימו את הגשת הבקשה להיום. משפטני אלמגור אומרים שלא בטוח שבין הדין יאשר את בקשת ההצטרפות כיון שרק מדינות יכולות להופיע לפני בית הדין אולם הם בונים על כך שבית הדין הסכים לקבל שני ארגונים ערביים: הליגה הערבית ואיחוד מדינות ערב, ולכן יקשה עליו לדחות בקשה מקבילה של ארגון ישראלי בעיקר אם הוא מייצג את נפגעי הטרור שהנושא שלהם הוא חלק אינטגרלי של הדיון. "אם נידחה על ידי בית הדין נוכל אז לטעון להפלייה ולמשוא פנים דבר שיחשוף את אי אמינותו כבית דין אובייקטיבי" אמר אוריה בכרך דובר הארגון ואח שכול.

אינדור אומר שאין בהצטרפות משום צידוד בגדר ששנויה במחלוקת בישראל וגם בתוך קהילת נפגעי הטרור- בהיותה מפרידה בין דם לדם ועלולה להנציח את גורמי הטרור מעבר לגדר כמו בלבנון. "איננו באים להגן על הגדר, אנו באים להגן על ישראל מול צביעות העולם", אמר.

ארגון אלמגור כבר התנסה במאבק ציבורי משפטי בטרור בחו"ל כשהגיש בבלגיה לפני כשנתיים תלונה ודרישה לחקור את ערפאת, בתגובה לתלונה נגד שרון. פעילותם של נפגעי הטרור זכתה אז לתהודה תקשורתית רבה בתקשורת האמריקנית והאירופאית.

על הדרכים המשפטיות להאבק בבבית הדין בהאג ועל השלכות הדיונים בו דנה לאחרונה ועדת החוקה של הכנסת. כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי עו"ד אלן בייקר יו"ר הצוות המשפטי במשרד החוץ אמר בדיון כי למרות שהדיון בהאג מצטייר כדיון משפטי הוא מהלך מדיני נגד ישראל שנועד להרחיב את פעילות ערביי הרש"פ לתוך הגוף המשפטי העליון של מערכת האו"ם, בית הדין הבינלאומי לצדק, גוף שעד היום לא היה נגוע לדבריו בפוליטיזציה בנוגע לסכסוך ערבי ישראלי.

הוא ציין כי בית הדין הזמין מדינות להשיב אך גם את האו"ם, הליגה הערבית, ארגון המדינות האיסלמיות וגם את "פלשתין". דבר זה לדבריו הוא מעשה ללא תקדים כי ע"פ נהלי בית הדין והחוקה של בית הדין נהוג לפנות רק למדינות חברות באו"ם או לארגונים בינלאומיים המוכרים במסגרת האו"ם. "פלשתין" אומר בייקר הוא שמו של אש"ף ארגון המשקיפים שמייצג את הפלשתינים באו"ם, ולא הרשות הפלשתינית שהיא "גוף שהקמנו יחד עם אש"ף כדי לנהל את האטונומיה בשטחים, בלי סמכויות של קיום מדיניות חוץ". רכז הפעילות של "פלשתין" הוא אלקידווה – אחיינו של ערפאת.

פרופ' רות לפידות מומחית למשפט בינלאומי אמרה כי אם בית הדין יתן חוות דעת לעצרת האו"ם העצרת יכולה להמליץ להטיל סנקציות, ומדינות "שממילא לא כל כך אוהבות את ישראל יכולות להתחשב בהמלצה של העצרת ולהחליט – אנחנו מפסיקים את היחסים הדיפלומטים, אנחנו מפסיקים את היחסים הכלכליים".

עו"ד ניצה שפירא ליבאי הזהירה כי מדובר בהמלצות של עצרת החירום "כל ההחלטות שמתקבלות עכשיו בנושא הישראלי פלשתיני הן בעצרת חירום שיש לה סמכויות רחבות מהרגילות שיש לעצרת". היא הוסיפה כי יש מדינות שחושבות לשלוח גורמי או"ם לשטח ל"יישום החלטה".

ח"כ ניסן סלומיאנסקי מהמפד"ל ציין כי הקושי של ישראל להגן על עמדתה שמדובר בגדר בטחון נובע מהנסיון של גורמים פוליטיים להציב את התוואי על הקו הירוק בשעה שמערכת הבטחון קבעה כי הצרכים הבטחוניים דורשים תוואי אחר. בכך לדבריו יש פגיעה בבטחון וגם ביכולת לטעון כי מדובר בגדר בטחונית כלפי בית הדין בהאג.

קבוצה של כ-20 בני משפחות של נפגעי טרור תצא ביום חמישי להולנד כדי להשתתף במשפט בבית הדין הבינלאומי בהאג בסוגיית גדר ההפרדה.

"אנו נופיע שם כאשמים ולא כנאשמים", אמר אוריה בכרך, דובר ארגון אלמגור, "הכנו לבית הדין עדים חיים ממקור ראשון לאימת הטרור הפלסטיני, ויבואו גם ניצולי שואה להזכיר לשם מה הוקם בית הדין הבינלאומי".

ארגון זק"א יציב את שלד האוטובוס מהפיגוע שאירע לפני שבוע בירושלים מחוץ לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג בו ייערכו הדיונים בסוגיית חוקיות המשך בניית גדר ההפרדה. הדיונים צפויים להתחיל ב-23 בפברואר.

ההודעה הגיעה לאחר שהארגון קיבל את אישור עיריית האג להציב את שלד האוטובוס מחוץ לארמון בו פועל בית הדין.

הארגון פעל בחודשים האחרונים על מנת לקבל את האישור להטיס שלד של אוטובוס שהיה מעורב בפיגוע, ולהציב אותו בהאג. לאחר שהתקבל האישור הוחלט כי בעוד 10 ימים יוטס השלד ויוצב מול בית הדין. ארגון נפגעי הטרור הביע התנגדות למהלך, בטענה ששלדי האוטובוסים מהווים מעין מצבה לקורבנות.

בזק"א אמרו ל-ynet: "אין בכוונתנו לנקוט עמדה פוליטית זו או אחרת בעניין הגדר שכן אנו ארגון הומניטרי. אבל אין ספק שהבאת האוטובוס להאג תשלח מסר חריף נגד טרור מכל סוג". עוד אומרים בזק"א: "אנו מרגישים שבעולם מתייחסים לפיגוע כאל עוד סטטיסטיקה או חדשות ולא מבינים את הטרגדיה האנושית ההומניטרית".

יחד עם האוטובוס תצא להאג משלחת של אנשי זק"א דוברי שפות שונות. "דווקא מתנדבים שנחשפים לשכול ויגון יוכלו להעביר את הפן האנושי והטרגי", אמרו בארגון.

בישראל מקווים שההתעניינות התקשורתית הבינלאומית בדיונים לא תוכל להימנע מהצגת האוטובוס בדיווחיה ופירוט העובדות הקשות אודות הפיגועים בישראל, ובכך ניתן יהיה לאזן את תשומת הלב הרבה שתוענק בוודאי בדיונים לפעולות מצד ישראל שפוגעות בפלסטינים.

יצויין כי תחילה תיכננו בזק"א לשלוח להאג את שלד האוטובוס מספר 32 מהפיגוע בצומת פת בירושלים. בפיגוע זה, ב-28 ביוני 2002 נרצחו 19 בני אדם. אלא שלאחר הפיגוע האחרון הוחלט להטיל להאג את האוטובוס בקו 19, בו נרצחו 11 בני אדם, "בגלל שמדובר בפיגוע טרי יותר".

בתקופה האחרונה הגיעו קריאות ממדינות שונות באירופה המבקשים להציג את שלד האוטובוס במוזיאונים, ובכוונת אנשי זק"א להעבירו בתום הדיונים לאחד המוזיאונים באירופה.

'אלמגור' – ארגון נפגעי הטרור, הגיש היום מכתב לבית הדין בהאג, בו הוא מבקש להצטרף לדיון שייערך שם בנושא גדר ההפרדה.

אנשי הארגון מבקשים לשלוח את נציגי המשפחות השכולות על מנת שישמשו עדים בדיון. לדברי אוריה בכרך, דובר 'אלמגור', כוונתם היא להוביל שם קו שיקרא לשופטים שלא להתערב בהחלטותיה הביטחוניות של ישראל, ולאפשר לה להגן על עצמה מפני הטרור.

בבקשה, שהוגשה על ידי עו"ד יעקב רובין, נאמר: "מן הראוי כי קולם של הנפגעים ישמע בעת הדיון, כדי שלבית הדין תהיה תמונה מלאה על המתרחש, ועל החיוניות בהקמת גדר ההפרדה, שיהא בה כדי להציל ממות שכול ופציעת אנשים רבים".

במידה ותתקבל הבקשה, יישלחו משפחות שכולות להאג, ויעידו שם. את הנסיעה תממן העמותה של עוזי דיין, התומכת אף היא בהקמת הגדר. עמותה זו מסייעת ל'אלמגור' בכל המהלך הנוכחי, וכרגע מצפים לתגובת בית הדין בהאג, שאמורה להתקבל בקרוב.

שני תושבי ירושלים נעצרו היום (ג') בחשד שהונו בחודשים האחרונים, יחד עם שורת אנשים נוספים, את אגודת "נוצרים אוהבי ישראל". זאת לאחר שהתחזו לנפגעי טרור וקיבלו כספים מהאגודה. לפי ההערכה, בדרך זו הוצאו במרמה מהאגודה הנוצרית עשרות אלפי שקלים.

החקירה החלה בחודש האחרון בעקבות מידע מודיעיני שהגיע למשטרה על ההונאה. בעקבות המידע, הוצבו מצלמות בכניסה למשרדי האגודה במרכז ירושלים, ונאסף מידע על הפרשה.

לפי החשד, "הפצועים" הגיעו על כסאות גלגלים, כשהם חבושים בתחבושות, או מדדים על קביים, וקיבלו מחברי האגודה בין 1,000 ל 5,000 שקלים לכל "נפגע טרור". לאחר שיצאו מהמקום, הם מיהרו להסיר את התחבושות, ולהתייצב במהירות על שתי רגליים. לפי החשד, יותר מעשרה אנשים הונו את האגודה בדרך זו.

אחד משני החשודים שנעצרו הוא דוד דרעי, חשוד, בשנות ה-20 לחייו, שתיווך לפי החשד בין "הנפגעים" כביכול לבין האגודה. הוא נהג ללוותם למשרדי האגודה, ולשלשל לפי החשד לכיסו בין 80 ל-90 אחוז מהכספים, כ"דמי תיווך". בית משפט השלום בירושלים האריך בצהרים את מעצרו ביומיים.

חשוד נוסף שנעצר, אבשלום נגר, התחזה לנפגע מהפיגוע האחרון באוטובוס קו 19 ביום חמישי. מעצרו הוארך עד הערב, ולאחר מכן הוא ישהה במעצר בית בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת וצפויים מעצרים נוספים.

"לבדוק את הגנבים הגדולים"

בתגובה לחשיפת הפרשה אמר ראש מטה נפגעי ארגון הטרור, מאיר אינדור, כי "צריך לבדוק את הגנבים הגדולים ולא הקטנים". ישנם, לדבריו, "עשרות ארגונים שאוספים כסף במצג שווא וחלק מהכספים נשארים אצלם ולא מגיעים לנפגעים".

"הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל". גם בשכול הכל תלוי במזל ובפרסום. אין דין הרוג אחד כהרוג שני. הכל תלוי במידת הפרסום שניתן להרוג או למשפחתו.

הנה אלמנתו של המרגל מדמשק אלי כהן לא הפעילה מערכה יחצנית, ואף אחד לא חשב על החזרת גופתו תמורת מאות מחבלים.

לעומת מסכת השחרור של טטנבוים וגופות שלשת החיילים. שם הופעלו הרבה ספינים תקשורתיים.

עכשיו כבר מותר לגלות: כולם עבדו על כולם במטרה לבצע את העסקה השנויה במחלוקת.

אפילו הרגעים האחרונים היו רצופים שטיקים ועבודה בעיניים.

הטקס בשדה התעופה: עבודה בעיניים. טקס ממלכתי שלא כתוב באף פרוטוקול שהופק בהוראת ראש הממשלה. גם כתבי חצרו הודו שהטקס הוא על מנת לחלוב אהדה וסימפטיה ציבורית אחרי הבקורת הציבורית על ההסכם. הייתם צריכים לראות את החגיגיות שם על פני חלק מהמוזמנים. כמה מהם יבואו להלוויות נפגעי הטרור שלא תהיה בהן תקשורת?.

הרוקדים על הדם – כמה פעמים הם מאשימים (כולל באותו יום) את המפגינים שכואבים את הפגועים ויוצאים מייד להפגנות במקומות פיגוע. איפה הם והמפיקים הממשלתיים שהניחו את שלושת הארונות להמתנה ארוכה עד לטקס "קבלת פנים" לשדור החי בחדשות תשע. הם כמובן לא רוקדים על הדם – הם רוקדים רק על הארונות.

גם העתונאים – עבדו בעיניים על הציבור כאשר שיתפו פעולה עם המשפחות השכולות כשדיברו על "החזרת הבנים הביתה" כאילו מדובר בבנים חיים בעוד שכולם ידעו את האמת. כך גם הרגילו את הציבור לשלם את המחיר המופקע.

משפחת טננבוים – שדאגה לספר לכולם שטננבוים הוא שבר כלי רפואי.

מערכת המשפט סירבה לפרסם את שמות אלה שנהרגו בידי המחבלים בלבנון כדי להקשות על נפגעי הטרור להתארגן.

הנשיא, שעבד על הצבור במשך שנים כאילו הוא איש לאומי גאה ועכשיו מתגלה כרכיכה שבכל פעם מציע ויתורים חדשים, הפעם מודיע מראש (גם לאוזני נסראללה) שהוא בעד כל מחיר בתשלום לעתיד לחיזבאללה. חכו לבאות.

"הוועד להחזרת הבנים" שידע לפלס את דרכו אל לב הציבור הדתי לאומי בעיקר אל נוער דתי מתנדב. בכסף שהנוער הדתי אסף, גם ליד הכותל, עשו את הקמפיין שסיומו עסקה נוראה עם נסראללה והחיזבאללה.

העתונות – שמדברת כל העת על "אלה שנשכחו" ושוכחת במכוון את משפחות השכול ונפגעי הטרור שעבורם שחרור מחבלים הוא כאב אדיר ובלתי פוסק. לגביהם נפגעי הטרור מהווים מטרד. זו אותה עתונות שמבינה ומסקרת היטב את האשה האנוסה נאבקת להכנסת מי שפגע בה לכלא.

גם ההודעות היזומות ביומיים האחרונים מגורמים הכפופים לרה"מ שטננבוים סבל הם בגדר ספין תקשורתי.

מי לא עבד על עמו בעיניים? נסראללה. לו ולחבריו היו כל הסיבות לארגן חגיגות נצחון. אולי גם בגלל ההתנהגות הישראלית שנחשפה בקלונה עם מלך עירום.

ומן הצד השני, וללא השוואה, בולטת, אשה אמיצה, כמגדלור של אור, בתיה ארד ע"ה, אמו של רון הנווט, שהשאירה צוואה מוסרית חשובה "אל תשחררו מחבלים אם רון אינו בחיים!"