האג

הישראלים ותומיכהם המשיכות גם אתמול במערכה התקשורתית, ויזמו שורה של פעילויות שנועדו להראות לעולם כדבריהם את "הצד השני של הגדר" – הצד של נפגעי הטרור הפלשתיני. לאחר שנים של דוברות והסברה המבוססות על נימוקים הגיוניים, נראה כי במשרד החוץ החליטו כי הדרך לזכות באהדת הקהל דעת העולמית היא דרך הרגשות.

הבוקר נפתח בהצבה מחודשת של שלד האוטובוס מהפיגוע בקו 19 בירושלים מול ארמון השלום, בו מתקיימים הדיונים. לצדו הפגינו נציגי המשפחות השכולות, נציגי זק"א, אנשי ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" ומאות הסטודנטים מאירופה וישראל, חברי התאחדות הסטודנטים היהודית העולמית.

האירוע המרכזי של היום היה ה"שימוע" של נפגעי הטרור, שמארגניו ביקשו להציע חלופה לדיונים המתנהלים באולם בית הדין הבינלאומי, ולהשמיע את הקול שנעדר מן הדיונים – קורבנות הטרור הפלשתיני. לדיון הוזמנו נציגי התקשורת הזרה, תושבים מקומיים, וכן שלושה פוליטיקאים אירופאים – מבריטניה, בלגיה והולנד, שניים מהם חברי הפרלמנט האירופי. זה אחר זה עלו אל הבמה 18 נפגעי טרור שסיפרו את הסיפור האישי שלהם והסבירו שבאו להאג בניסיון למנוע הפיכת משפחות אחרות לשכולות.

דורון מנשל, ששכל את בתו דניאלה בפיגוע בחיפה הסביר לקהל: "אני כאן לתת פנים ושמות ולמספרים וכדי לבטא את התסכול ואת הכעס שבי", אמר לדבריו, גם הוא, כמו האפיפיור שהתבטא בנושא לפני כשבועיים, "מעדיף גשרים על חומות", אולם כל עוד על הגשרים האלה הולכים מחבלים מתאבדים, ישראל זקוקה לאמצעים לעצור בעדם.

אבי אוחיון, ששכל את בניו מתן בן החמש ונועם בן הארבע ואשתו רויטל בפיגוע בקיבוץ מצר, סיפר לקהל כי אתמול היה היום הקשה בחייו מאז יום הפיגוע, כיוון שראה לראשונה את התמונות שצילמה המשטרה עם כניסתה לחדר בו התרחש הפיגוע. "אם היתה גדר, ילדי לא היו מתים ואני ודאי לא הייתי פה", אמר.

חבר מפלגת העם הבריטית (נוצרים דמוקרטים) וחבר פרלמנט האיחוד האירופי, ד"ר צ'ארלס טדנוק, אמר בסוף הדיון כי הוא מתבייש שלשימוע לא הגיעו יותר נציגים מאירופה וכי הוא מקווה שהעולם המערבי יראה את הדברים ויבין שזו מלחמה נגד הטרור האיסלאמי. לו אין ספק שישראל חייבת לפעול למען הביטחון, ולכן הגדר מוצדקת מבחינה מוסרית. הוא הבטיח לדבר עם חברי הפרלמנט האירופי על הכספים שהועברו לרשות הפלשתינית ושיש חשש ששימשו לטרור על מנת שתערך בדיקה מקיפה בעניין (ראו ידיעה בתחתית העמוד). גם הנציגה מבלגיה שחברה בפרלמנט, אן אנדרה-לאונרד, אמרה כי היא חושבת שהפרלמנט האירופי מקשיב בדרך כלל יותר לפלשתינאים, והיא היתה רוצה שיהיה קצת יותר צדק לקהילה הישראלית. הנציג ההולנדי, אנטון ואן סחנדל מהמפלגה הליברלית, אמר שלדעתו הפתרון היחידי למצב הוא שהפלשתינאים יכירו בזכותם של היהודים למדינה במזרח התיכון, אולם כל עוד הדבר אינו קורה, לאור הניסיון המוצלח בעזה, הפתרון היחידי היא גדר ההפרדה.

לפנות ערב התכנסו הפעילים הישראלים ותומכיהם לפעולתם האחרונה בהאג: טקס זיכרון לקורבנות הטרור מול ארמון השלום. הטקס התנהל בגשם שוטף, תחת מטריות. כוונת המארגנים – משרד החוץ והסוכנות היהודית – היתה להדליק 5,000 נרות נשמה, אולם לדברי דובר הסוכנות, ירדן ותיקאי, המשטרה המקומית לא התירה זאת בנימוק כי הדבר נאסר על ידי ראש עיריית האג, וים דייטמן. על כן הדליקו הפעילים בחשאי כמאתיים נרות שסודרו בצורת מגן דוד. דובר עיריית האג מסר בתגובה שהדלקת הנרות לא נאסרה על ידי ראש העיר, ושהשוטרים כן איפשרו את היוזמה אולם הסבירו לישראלים שהגשם השוטף ממילא לא יאפשר זאת.

במשרד החוץ ובסוכנות הביעו שביעות רצון מימי הפעילות ומההיענות של הקהילות היהודיות באירופה שהגיעו ותמכו בפעילויות ההסברה השונות.

פלשתינאים רבים עזבו את האג

האג. הפעילים הפלשתינאים לא קיימו אתמול בהאג כל פעילות הסברתית, והשאירו את המערכה התקשורתית לפעילויות הישראליות בלבד. הם עשו זאת מכיוון שלדבריהם, המסר שלהם כבר הועבר ביום הראשון לדיונים – וממילא הדגש הוא בדיוני בית הדין ולא מחוצה לו. מאות מתומכי הפלשתינאים עזבו אתמול את העיר, וח"כ עזמי בשארה הסביר כי הם התכוונו מראש להתמקד רק ביום הדיונים הראשוןולא מעבר לכך, לאחר שגם בסוף השבוע ערכו מספר תדרוכים עיתונאיים.

מוסטפה ברגותי, מזכיר מפלגת היוזמה הלאומית הפלשתינית, החבר במשלחת להאג הסביר: "אין לנו כל כך הרבה אמצעים כמו שיש לישראלים לארגן הפגנות, וממילא קשה להביא אנשים כי הם לא יכולים לעבור בנקודות הבדיקה, אבל עדיין ההפגנה שלנו היתה אתמול גדולה יותר משל הישראלים, והגיעו תומכים רבים מכל אירופה".

מפגינה ישראלית מול ארמון השלום בו מתקיימים הדיונים