השדולה החזקה ביותר בישראל

שחר אילן; ג'קי חורי

השדולה החזקה ביותר בישראל

איך הפכו חילופי השבויים להצעה שאין לסרב לה?

הארץ

2008-07-17

יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת צחי הנגבי (קדימה) מתנגד בחריפות לתעריף הגבוה שישראל משלמת בעסקאות שבויים. אבל גם הוא אומר שאינו בטוח שאם היה בעמדת הכרעה הוא היה עומד בלחץ. לדבריו, המנהיגים "יודעים שיש דרישה הולכת ומתעצמת לשלם מחירים כואבים אז הם לא מסתכנים. אני לא רואה את ראש הממשלה שעומד ומסביר לעם ישראל שהוא מוכן רק לתשלום מוגבל כדי להציל את חייו של גלעד שליט, כי הוא יזכה לביקורת שלא יוכל לעמוד בה".

הוא מדגיש שהוא לא מדבר על אולמרט אלא על כל ראשי הממשלה בעשרים השנים האחרונות. לדבריו, "ראשי הממשלה רואים שאין להם את הציבור ואין להם את התקשורת. ואם בוגי יעלון מעז להביע עמדה חריגה, המשפחות מכנות אותו 'עסקן קטן' ואף אחד לא מעז להזדהות אתו". ראשי הממשלה, אומר הנגבי, "מוצאים את עצמם בעמדה שהם האויב ולא הטרור. הם אלה שבגלל אטימותם הבנים לא חוזרים". זה מאד מגביל, לדבריו, את היכולת שלהם לקבל החלטות שהן לטובת המדינה ולשים גבול לוויתורים.

אין ספק ששדולת החטופים היא השדולה החזקה ביותר בארץ בשנתיים האחרונות. בימים הראשונים לאירוע החטיפה ביולי 2006 עוד נזהרו במשפחות החיילים גולדווסר ורגב בהצהרותיהם לתקשורת. המשפחות התכנסו בבתיהן ומיעטו להתבטא. שלמה גולדווסר, אביו של אודי, היה היחיד שנקט עמדה קצת שונה: "בואו נשתמש בצבא העיתונאים שעומדים בפתח הבית. הם יהיו הפה שלנו לציבור ולאנשי הציבור". העמדה זו הפכה לאט לאט למדיניות של המשפחות. קרנית גולדווסר, אשתו של אודי, הפכה לדמות הדומיננטית ביותר בקמפיין.

הפתיחות של בני המשפחות והבמה החופשית שקיבלו מהתקשורת הפכו לכדור שלג. לצד המשפחות הקימו חברים ומכרים את "המטה למען הבנים" ואת אתר הבנים באינטרנט. החברים של אודי ואלדד מהפלוגה וחברים נוספים הקימו מטה שני – "מטה החברים למען החיילים החטופים". שני המטות החלו לארגן שורה של אירועים בנוכחות המשפחות. מיקי ליבוביץ ממטה החברים אמר השבוע כי "המטרה הייתה שלא יישאר אזרח אחד במדינה שלא יידע מי זה אודי ומי זה אלדד ומי זה גלעד ובזה הצלחנו".

בתוך מספר חודשים הקמפיין הלא מתוכנן הפך לקמפיין של העם. בתי ספר, מועדונים, ארגונים בארץ ובחו"ל וגם חברות מסחרית נרתמו למאמץ. כמעט שלא עבר שבוע בלי אירוע למען החטופים כמו מסע רגלי מאילת עד לנקודת החטיפה. את החשיבות של אותם אירועים ביטאו בני המשפחות: "להשאיר את הנושא על סדר היום".

"אני יודע שאנשים אומרים שהכוח של עם ישראל הוא הערך שאנחנו מייחסים לחיי אדם, אבל זה לא מקור של כוח אלא מקור של חולשה ולא יעזור לייפות את זה". כך אומר פרופ' שלמה ברזניץ, פסיכולוג, המומחה מספר 1 בישראל למצבי לחץ וח"כ לשעבר מטעם קדימה. "אנחנו קוראים לחטופים 'הילדים'", אומר ברזניץ. "הם הילדים של כולם. אפילו בביטוי הזה יש כדי לרפות את ידי אלה שצריכים לעמוד בלחץ". ברזניץ אומר שלא היה קול נגדי למאבק המשפחות, "כי יש קצת טרור של התקשורת שקשה מאד לעמוד בו".

מאיר אינדור העומד בראש ארגון נפגעי הטרור אלמגור אומר שלציבור ברור שלקורבנות אונס יש זכות שהעבריין ייענש. אבל היחס שונה לגמרי לקורבנות טרור, שמשחררים את רוצחיהם תמורת חטופים. הוא סבור שזה משום שעסקאות שבויים נתונות לוויכוח פוליטי. אינדור אומר שהיה הרבה כסף בקמפיין של המשפחות ושהוא היה מאד מתוחכם, למשל סיסמאות כמו "האדישות תהרוג אותם". "אני", הוא אומר, "לא יודע לעבוד כך". לדבריו, "ידו הארוכה של החיזבאללה הפעילה את משפחות רגב וגולדווסר". בתגובה להערה שזה משפט מאד קשה הוא אמר שהמשפחות "לא שיתפו פעולה מרצון אלא הפכו לבנות ערובה". אבל התוצאה של הקמפיין היתה ש"כל החברה הישראלית הפכה לשבויה".


צחי הנגבי, יו"ר ועדת חוץ וביטחון


פרופ' שלמה ברזניץ, מומחה בכיר למצבי לחץ

"הנשיא מבין כאבנו, אך יחתום על חנינת קונטאר"

רונן מדזיני; שרון רופא-אופיר

"הנשיא מבין כאבנו, אך יחתום על חנינת קונטאר"

הנשיא פרס נפגש עם בני משפחות הרן ושחר אחר הצהריים והודיע להם כי בכוונתו לחון את סמיר קונטאר במסגרת העסקה לשחרור אלדד רגב ואהוד גולדווסר. רוני קרן: מקווים שהפרשה תסתיים, אך אנחנו נמשיך לסבול. רונן שחר: הנשיא אמר שהוא קרוע מבפנים, אבל הכל היה מכור מראש. חבל שבאנו לפגישה

Ynet

2008-07-15

רגע לפני שיחתום על חנינת קונטאר, נפגש נשיא המדינה, שמעון פרס, עם בני משפחות הרן ושחר – ששכלו את יקיריהם בפיגוע בנהריה ב-1979. רוני קרן, אחיו של דני הרן שנרצח יחד עם בנותיו עינת ויעל, אישר בתום הפגישה כי "הנשיא יחתום על חנינתו של קונטאר בצער רב".

"הבענו את כאבנו בפני הנשיא. המחיר הוא יקר מאוד עבור המשפחה, סבלנו לא הסתיים. הנשיא הבין את הכאב ויהיה לו הרבה יותר קשה לחתום על השחרור. הוא יעשה זאת אך בצער רב", הוסיף הרן וציין: "במשך כל השנים לא רצינו לערב את רגשותינו. ההחלטה צריכה להיות מדינית ולא רגשית. אנו משתתפים בצער משפחות השבויים, מבינים ללבם ומקווים שהם מבינים אותנו. אנחנו מקווים שמצדם הפרשה תסתיים, אנחנו מצדנו נמשיך לסבול".


המשפחות מדברות לאחר הפגישה עם הנשיא (צילום: אלי מנדלבאום)

נינה קרן, שבנה ונכדותיה נרצחו על-יד קונטאר, אמרה ל-ynet לפני כניסתה לפגישה עם פרס: "אני לא יכולה להפסיק לבכות. אני בהלם מוחלט. אף פעם לא חשבתי שיתנו לו לצאת. כל פעם אמרו לי שאנשים עם דם על הידיים לא ישוחררו. זה בגלל שלא עשיתי רעש בחודש האחרון. אחרים עשו רעש, וקיבלו את רצונם. עכשיו שקונטאר יחזור ללבנון, אנשים בארץ לא יידעו על מעשה ההרג".

לאחר מכן, נפגש פרס עם משפחת השוטר אליהו שחר, שנרצח אף הוא בפיגוע בנהריה. רונן שחר, אחיו של אליהו, היה נזעם בצאתו מהפגישה: "היה קשה לנשיא להסתכל לי בעיניים. הוא אמר שקשה לו והוא קרוע, אך הכל היה מכור מראש, הכל היה ידוע מראש. הוציאו את הגופות וברור ששום דבר לא היה יכול לעצור את זה. לא היינו צריכים לבוא לפה בכלל".


משפחת קרן בכניסתה לפגישה (צילום: גיל יוחנן)

בהתייחס לתחושותיו האישיות, סיפר שחר: "כבר 30 שנה שאני חי חיים לא טובים, בגלל שאח שלי נרצח. כואב לי לדעת שהוא (סמיר קונטאר) עומד לחזור הביתה ולחיות חיים של מלך".

בתוך כך, אישר בית המשפט המחוזי בנצרת את שחרורם של שלושה אנשי חיזבאללה – מחמד סרור, חוסין סלימאן ומאהר כוראני – במסגרת העסקה לשחרור אלדד רגב ואהוד גולדווסר. שחרורו של איש חיזבאללה נוסף וכן של קונטאר, הזקוקים לחנינה, הועברו לטיפולו של הנשיא.


שלושת אנשי חיזבאללה (צילום ארכיון: חגי אהרון)

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, השופט יצחק כהן, נעתר לבקשת פרקליטות מחוז הצפון והורה לשחרר את שלושת אנשי חיזבאללה העצורים עד תום ההליכים כנגדם. נגד השלושה מתנהל משפט בגין מעורבות בפעולות טרור, לאחר שנעצרו כשבוע לאחר תחילת מלחמת לבנון השנייה.

הפרקליטות ביקשה מבית המשפט לשחרר את העצורים עד תום ההליכים, כדי להעבירם לידי הצלב האדום.

בבקשה נאמר כי "ביצוע העסקה צפוי להערך במהלך מורכב ורב שלבי, ומטבע הדברים יכול להדחות, להתעכב או להיעצר מסיבות שונות בכל שלב. רק אם יתקיימו כל התנאים לביצוע העסקה, והדבר יאושר על ידי נציג ראש הממשלה לטיפול בהשבת חיילי צה"ל החטופים, עופר דקל, יועברו המשיבים לידי נציגי הצלב האדום בלבנון".

יו"ר ארגון "אלמגור" לנפגעי טרור, מאיר אינדור, התייחס להחלטת החנינה ואמר כי "ממשלת ישראל נתנה אור ירוק להמשך גל החטיפות. אין לנו ספק שדרך זו תוביל להרג נוסף וחטופים רבים.

"יש לנו 180 עדים דוממים שנמצאים בקבר, כתוצאה של מחבלים משוחררים. הלקח היה צריך להילמד, אך ממשלת ישראל לא למדה מעסקת ג'יבריל אשר הביאה לניצחון חיזבאללה", הוסיף.

נדחתה עתירת משפחת שחר על שחרור קונטאר

רוני מלול

נדחתה עתירת משפחת שחר על שחרור קונטאר

בית המשפט העליון דחה את העתירה שהגישו הבוקר אחי השוטר אליהו שחר ז"ל, שנרצח ע"י קונטאר, למניעת ההחלטה על שחרורו

NRG

2008-07-15

בית המשפט העליון דחה בשעות הצהריים (ג') את עתירתם של יורם ורונן שחר, אחיו של השוטר אליהו שחר ז"ל שנרצח על ידי סמיר קונטאר לפני 29 שנה בפיגוע בנהריה, למניעת ההחלטה על שחרורו של קונטאר.


סמיר קונטאר המחבל שהורשע ברצח משפחת הרן בנהריה (צילום: ראובן קסטרו)

משפחתו של שחר ז"ל עתרה בשעות הבוקר לבג"ץ פעם נוספת, זאת לאחר שהגישו כבר עתירה­­שנדחתה לפני כשבוע, זאת במאמץ אחרון לעצור את עסקת חילופי השבויים בין ישראל לחיזבאללה.

שני האחים הגיעו הבוקר לרחבת הכניסה לישיבת הממשלה בירושלים, שם ניסו, יחד עם אנשי ארגון אלמגור, לשכנע את השרים להצביע נגד העסקה ולדון בה מחדש.

"אנחנו דורשים שהשרים וראש הממשלה יתנו הזדמנות למשפחה שלנו להביע את עמדתנו, בדיוק כמו שנתנו למשפחות גולדווסר ורגב", אמר רונן שחר לפני דחיית העתירה. "בפני השרים לא הוצג שום דוח של הרבנות הראשית, לא ייתכן שאחרי שראש הממשלה אמר כי החטופים אינם בין החיים, מדינת ישראל תשחרר רוצחים עם דם על הידיים, שיחזרו כבר מחר להיות מחבלים מהשורה ויתפקדו בשלל תפקידים נגד ישראל".

אמש נפגשו אחיו של שחר עם שרת החוץ ציפי לבני, שהייתה היחידה מבין השרים שהסכימה לפגוש אותם לפני הצבעת הממשלה הבוקר.

קרובי אליהו שחר ז"ל: רוצים פגישה עם רה"מ

אלי לוי

קרובי אליהו שחר ז"ל: רוצים פגישה עם רה"מ

משפחתו של השוטר שנרצח ע"י סמיר קונטאר דרשה להיפגש עם רה"מ והשרים באופן מיידי, כדי לנסות למנוע את עסקת השבויים

NRG

2008-07-10

משפחתו של השוטר אליהו שחר ז"ל, שנרצח בפיגוע שביצע סמיר קונטאר לפני 29 שנים בנהריה, המשיכה היום (ה') במאבקה נגד שחרורו של קונטאר במסגרת עסקת גולדווסר ורגב שאמרה לצאת אל הפועל בשבוע הבא.


סמיר קונטאר (צילום: ראובן קסטרו)

משפחת שחר וארגון אלמגור, שמתנגד גם הוא לשחרור קונטאר, דרשו היום להיפגש מיד עם ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ולאחר מכן עם יתר השרים בממשלה, וזאת לפני שהממשלה דנה מחדש בפרטי העסקה שכבר נחתמה בין ישראל לחיזבאללה. הממשלה צפויה לדון שנית בנושא אחרי קבלת דוח על רון ארד שהכין החיזבאללה.

"לפני שהשרים מנסים לסייעה בכאבם של שתי משפחות עליהם לחוש איזה פצעים הם פותחים אצל המשפחות השכולות האחרות ביחד עם מחיר כולל של פגיעה בעקרון הצדק והמוסר וביכולת ההרתעה של ישראל", אמר יורם שחר, אחיו של אליהו ז"ל.

בארגון אלמגור, שמסייע למשפחת שחר ומתנגד להחלטה לשחרר את קונאטר כחלק מהעיסקה, הבטיחו כי יילחמו יחד עם משפחת שחר עד הרגע האחרון בניסיון לעצור את העסקה, וכי קמפיין שילוט מתוכנן כבר בימים הקרובים.

המשפחה ואנשי אלמגור דרשו להיפגש בנפרד עם כל שר ושר בממשלה, כפי שניתן למשפחות רגב וגולדווסר לפני ההכרעה הסופית לפני שבועיים בממשלה.

"הממשלה מבצעת פשע"

חגית רוטנברג

"הממשלה מבצעת פשע"

עסקת חילופי השבויים עם חיזבאללה שיצאה השבוע לדרך, מעוררת ביקורת נוקבת מצד משפחות נפגעי הטרור, שקולן הושתק עד כה במסגרת הדיון התקשורתי על העסקה.

בשבע

גיליון 300

2008-07-10

השבוע גילתה רחל אביטן שברשימת המחבלים שהחמאס דורש את שחרורם בתמורה לחייל החטוף גלעד שליט, נמצא גם איברהים חאמד, יוזם הפיגוע בו נרצח בנה, אסף הי"ד, בכיכר ציון בירושלים, לפני כ-7 שנים. "מצדי שייתלו אותם, הם צריכים לקבל עונש מוות", היא משיבה בכעס אינסטינקטיבי לשאלה מה התחושה לדעת שרוצח בנה וחבריו ייצאו לחופשי.

"יש לנו ממשלה פושעת שמשחררת טרוריסטים שהורגים ילדים. פשוט פושעת, וכמו הממשלות לדורותיהן – גם זו הנוכחית מבצעת פשע. זאת זילות הנרצחים, זילות המשפחות השכולות, זילות החיילים שעצרו את אותם מחבלים וסיכנו את חייהם וזילות אלו שיירצחו בעתיד בגלל העסקה הזו – נשמות טהורות, זקנים, ילדים. כולנו חשופים כעת לרצח נוסף", מתריעה אביטן בכאב. אסף הי"ד היה רק בן 15 בהירצחו, "והפשע היחיד שעשה היה שהוא יהודי", אומרת האם.

עסקת חילופי השבויים עם חיזבאללה שאישרה הממשלה בשבוע שעבר היא רק צעד ראשון במדרון החלקלק והמסוכן: על סדר יומה של מדינת ישראל עומדת עסקה דומה, וכנראה מסוכנת יותר, לשחרורו של החייל החטוף גלעד שליט תמורת הוצאתם לחופשי של עשרות אסירים ביטחוניים שנמצאים תחת ההגדרה 'מחבלים עם דם על הידיים'. אם עד כה התגייסותה הטוטלית של התקשורת לטובת העסקה הראשונה, הכוללת את שחרורו של סמיר קונטאר, העלימה את קולותיהם של נפגעי הטרור והמשפחות השכולות, הרי שכעת מתחילה לטפטף בהדרגה לדיון הציבורי גם זעקתן של המשפחות מצידו השני של המתרס. אלו שחווים את השכול מדי יום, חרדים כעת מפני הצטרפותן של משפחות נוספות למעגל הכואב של נפגעי הטרור כתוצאה מהעסקאות.

בלי טלוויזיה ובלי חופשות

רחל אביטן מרגישה שלא רק התקשורת השתיקה את קולם של נפגעי הטרור, אלא גם בתי המשפט: "בפעמים הקודמות ששחררו מחבלים, הגשנו עתירות לבג"ץ אבל גם שם לא שמעו אותנו. הכל עניין של פוליטיקה, שחדרה עד לבתי המשפט. בית המשפט העליון הוא אולי גבוה אך לא עושה צדק. הם שמעו רק צד אחד וזו בעיה". אביטן מתארת שגם כאשר הם ניסו למחות, השופטים פשוט הפנו את גבם ויצאו מהאולם. "פשוט זלזול", העלבון עדיין צורב בגרונה.

כאם שכולה, מה יש לך לומר לאמו של גלעד שליט, שמבקשת שהבן שלה יחזור הביתה בכל מחיר?

"יש דרכים אחרות להחזיר חייל חי הביתה. הדרך הכי קלה זה לשחרר מחבלים אבל היינו בסרט הזה. הם השתחררו ורצחו לנו עוד אנשים. זו לא הפעם הראשונה ולא האחרונה שזה קורה. הממשלות הפושעות צריכות להבין שיש שיטות יותר מתוחכמות".

למשל?

"יש לנו מוסד ושב"כ שיכלו מזמן לעשות איזשהו מבצע צבאי מתוחכם ולהחזיר אותו", אומרת אביטן. לדעתה, יש גם שיטה נוספת, כזו שתגרום לאסירים להתחנן לראשי החמאס לשחרר את החטופים: "צריך להחמיר ולהגביל את התנאים של אותם אסירים ביטחוניים בכלא, בלי כל הטלוויזיה והביקורים שיש להם. צריך להחמיר את היחס אליהם עד שהם יצעקו למנהיגים שלהם: תשחררו אותו כדי שיקלו עלינו את התנאים". לדברי אביטן, אם הממשלה לא תלמד לעבוד בשיטות אחרות, היא לא תפתור את בעיית החטיפות אלא אדרבה, תעצים אותן: "יהיה הרבה 'שליטים' חטופים. יש להם עשרת אלפים מחבלים בפנים והם רוצים את כולם בחוץ. הם יבינו שישראל נכנעה לשיטה, ויחטפו עוד".

רק כדי לשבר את האוזן, ברשימת המחבלים שדורש החמאס תמורת שליט, נמצאים כאלו האחראים או מעורבים בביצוע פיגועי התופת שזעזעו בשעתם את המדינה: במסעדת 'סבארו' בירושלים, בקפה 'מומנט', קפה 'הילל', מלון 'פארק' בנתניה, בדולפינריום ועוד. כמות ההרוגים להם אחראים אותם מחבלים עומדת על עשרות רבות. רוב המחבלים, כמובן, לא מביעים חרטה ואף גאים במעשי הרצח שביצעו. המפורסם ביותר ברשימה זו הוא מרוואן ברגותי, רב המחבלים ומפקד התנזים, שאמר לפני כמה חודשים בראיון ל'ידיעות אחרונות' כי הוא אופטימי וכבר סופר את הימים לקראת שחרורו.

בניגוד לעסקת שליט, שעדיין ניצבת באופק, עסקת שחרורו של סמיר קונטאר ואסירים לבנוניים נוספים תמורת גופותיהם, ככל הנראה, של החיילים אהוד גולדווסר ואייל רגב, החלה לצאת השבוע אל הפועל. חיילי מילואים של הרבנות הצבאית ניגשו בראשית השבוע בהסתייגות למלאכת הוצאת גופות המחבלים מקברם בבית הקברות לחללי אויב בעמיעד, לקראת העברתן לידי חיזבאללה. במקביל, הגישו בני משפחתו של השוטר אליהו שחר הי"ד מנהריה, עתירה לבג"ץ בתביעה להוציא צו ביניים נגד שחרורו של המחבל סמיר קונטאר. "יכול להיות שמאוחר מדי, אבל עדיף מאוחר מאשר לעולם לא", אמר השבוע יורם שחר, אחיו של אליהו הי"ד, "אני אעשה את הכל על מנת לעכב את העסקה וגם שהיא לא תצא לפועל.

חשוב שכלל הציבור יידע את מי הולכים לשחרר – את רב-המרצחים", אמר. יצויין כי בקשת החנינה הרשמית לקונטאר תוגש בקרוב לנשיא שמעון פרס, שאמר כי יאשר את החנינה רק עם התקדמות העסקה, כאשר יוברר כי היא אכן מתבצעת. "אני רוצה שהנשיא יסתכל למשפחת הרן בעיניים, ולאמו של אב המשפחה, יסתכל לה בעיניים ויגיד לה – 'אני הולך לחון את הרוצח'", אמר שחר.

לעתירה הצטרף גם ד"ר אריה בכרך וארגון נפגעי הטרור 'אלמגור'. בכתב העתירה נטען בין השאר כי העסקה אושרה מבלי שיושמו בה המלצותיה של ועדת וינוגרד, שפרסמה הנחיות בסוגיית שחרור מחבלים תמורת גופות, "בלי שנעשתה עבודת מטה ובלי שהדרג המדיני קבע נהלים וקווים מנחים ברורים, כולל קווים אדומים למחיר שיש לשלם בעבור החטופים".

הנפגעת העיקרית באופן אישי מעסקה זו היא משפחת הרן, שאיבדה את האב, דני, ואת הבנות עינת ויעל הי"ד, במסע הרצח האכזרי אותו ניהל קונטאר לפני 29 שנים בנהריה. בשבוע שעבר שלחה נינה קרן בת ה-82, אימו של דני הי"ד, מכתב לרה"מ ונשיא המדינה, בו היא מתארת את רגשותיה ואכזבתה משחרורו של קונטאר: "יותר מעשרים ותשע שנים אני גוזרת על עצמי שתיקה. האירוע הקשה, בו איבדתי את בני, דני, ושתי נכדותיי, עינת ויעל, בנסיבות כה אכזריות לא הותיר בי מילים. אולם היום, רגע לפני שאתה קוצב את עונשו של הרוצח הנתעב, איני מסוגלת להחניק את זעקתי עוד.

"חמישה מאסרי עולם נגזרו לאותו חיית אדם. בעוד מספר ימים הוא ייצא לחופשי, לפני שריצה ולו מאסר עולם אחד. הזעקה הבוקעת מקרבי, רוצה אני שצליליה יהדהדו בעולם כולו, ולא ייתנו מנוח לך ולכל בית ישראל".

קרן ממשיכה ושואלת את הנשיא פרס: "איך אוכל לשאת את הרגע בו יחצה את הגבול, ויהפוך ממפלצת נתעבת לגיבור החדש של לבנון? הוא יגיע אל זרועות משפחתו ויתחיל לתכנן את חייו החדשים, את הילדים שיביא לעולם ואולי גם את הרצח הבא. כי הרי מעולם לא נשמע ממנו רמז לחרטה על מעשהו הנתעב. נהפוך הוא… איאלץ לראות איך יריעו לו, לגיבור החוזר מן השבי הישר לחיק משפחתו. איאלץ לחשוב על העתיד המאושר המחכה לו, על המשפחה שיקים, על הילדים שיביא לעולם, ואולי על דור חדש של מחבלים אותו ינהיג אל פיגועי טרור אכזריים בעתיד? כבוד הנשיא, כבר עכשיו אני פוחדת לחשוב מי יהיו ה'דני עינת ויעל' הבאים בתור?", חותמת קרן את מכתבה.

מחבל משובח יותר

רוני קרן, אחיו של דני הי"ד, אומר כי הוא לא תולה תקוות רבות בעתירה שהוגשה לבג"ץ בעניינו של קונטאר, אבל סבור שכך או כך "ההיסטוריה תשפוט האם שחרורו היה צעד נכון או לא. אני רק חרד מפני הנרצחים הבאים. אנשים צריכים להבין שלא מדובר פה במשהו שנוגע רק למשפחה שלנו, אלא זה נוגע אישית בכל אחד ואחד".

אתה חושב שקונטאר ימשיך לתכנן ולבצע פיגועים לאחר שחרורו?

"בוודאי, הוא הצהיר שימשיך. יותר מזה: עכשיו הוא יוצא מחבל משובח יותר. אחרי שהוא ישב פה כמה שנים ולמד על חשבוננו, הוא מכיר יותר טוב את אופי המדינה שלנו ואת החולשות שלנו. הוא יהיה מחבל יותר מוצלח". קרן גם שמע את אלו הטוענים שישראל משלמת מחיר נמוך יחסית בעסקה הזו, ולהם הוא מבקש להסביר: "אתם אולי לא מבינים את משמעות הכאב, אבל מדובר במחבל שהפך לסמל: זה אדם שהצהיר שהוא לא מתחרט על מעשיו, שהוא גאה בהם וימשיך בהם. הוא רצח בצורה האכזרית ביותר ילדה בת ארבע ורוצץ את ראשה על הסלע בידיים שלו. על זה הוא לא מתחרט עד היום, וזה חמור מאוד".

קרן, ששתק עד עכשיו כיוון שלא רצה לערב גורמים רגשיים בהחלטת הממשלה לגבי העסקה, חושב בדיעבד שטעה בהחלטתו: "באווירה שהיתה בארץ, עם כל העליהום התקשורתי לאשר את העסקה, אני לא בטוח שההחלטה שהתקבלה היתה עניינית. אני לא מבין למה לא שמעו את קולן של המשפחות השכולות, איפה כל הח"כים והשרים לשעבר, כמו סילבן שלום, שאני יודע בבירור שהם נגד העסקה? אני מקבל טלפונים מכל העולם: הם לא מבינים איך ישראל משחררת מחבל כזה. הרי כל המלחמה בלבנון היתה כדי להפסיק את הטרור, ומה שקורה פה עכשיו זו פשוט כניעה לטרור", קובע קרן.

כמי ששירת בעבר כלוחם בשייטת, רואה קרן בעסקה זו סכנה לגורל החיילים שיוצאים לשדה הקרב: "הייתי חייל קרבי מאוד שלחם הרחק מגבולות המדינה, אני יודע היטב מה זה פחד מפני נפילה בשבי. אבל היום, אחרי חתימת ההסכם הזה, אני יודע שהסיכויים של לוחם שנפל בשבי לחזור הביתה בחיים – פחתו. הרי עכשיו החיזבאללה רואים שהם מקבלים אותו דבר גם תמורת גופות, אז למה להם להשאיר את השבויים בחיים?".

מי שכבר חווה על בשרו עסקה מסוג זה הוא חיים אברהם, אביו של החייל החטוף בני אברהם הי"ד. גופתו של בני אברהם הוחזרה לישראל יחד עם גופותיהם של שני חיילים נוספים שנחטפו עימו, עדי אביטן ועומר סוועד, וכן אלחנן טננבוים שהוחזר בחיים, במסגרת עסקה בה שוחררו ללבנון 400 מחבלים ובהם השייח' מוסטפה דיראני והשייח' עבד אל-כרים עובייד, ששימשו כקלפי מיקוח לטובת שחרורו של רון ארד.

בעסקה בו הושבה גופת בנך, שוחררו מאות מחבלים, שחלקם חזרו לעסוק בטרור שגבה מחיר בחיי אדם, וישראל קיבלה בתמורה רק גופות. תהליך דומה קורה גם עכשיו. במבט לאחור, מה דעתך על עסקה שכזו?

"ישראל בוחנת את הנושא בשני מימדים", מסביר אברהם, "במימד הערכי – יש ערכים עליהם לא נוותר ונעשה הכל למען מימושם. עד היום עמדה ממשלת ישראל בהבטחה הזו, לעשות הכל כדי להחזיר הביתה חיילים שיצאו למשימה בשמה. זהו גם מסר למתגייסים, שהמדינה תעמוד מאחוריהם בכל אשר יקרה. במימד המעשי של העסקה: ישראל נאלצת לבצע ויתור משמעותי על נכסים. התשובה לשאלה האם זה כדאי היא – כן. אבל זה גם מחיר של הכשל המודיעיני והמבצעי שעל ישראל לשלם, מאחר שהיא מעולם לא קבעה מדיניות לגבי חטיפות. לכן ארגוני המחבלים פועלים בשיטות אכזריות על מנת לממש את מטרותיהם, ואחת השיטות היא חטיפה וכיפוף ממשלת ישראל".

המחיר של מחבלים שחוזרים למעגל הטרור תמורת גופות הוא כדאי בעיניך?

"זו דילמה לא פשוטה", מודה אברהם "אנחנו מחזיקים בבתי הכלא שלנו אלפי מחבלים ברמות כאלו ואחרות. יש לשקול את שחרורם מול מצב המשפחות מחד והנזק שייגרם מאידך. אבל צריך לזכור שאם אלה לא יבצעו פיגועים – האחרים יבצעו. אם לא יוכלו לשלוח את אחמד, ישלחו את מוחמד. צריך שקודם הבנים יהיו בינינו, ואחר כך נמשיך להילחם באלו שנלחמים בנו השכם והערב. לי אין ספק שקודם צריך להחזיר את הבנים ואחר כך לנסות להקטין את הנזק".

אברהם סומך על הממשלה, שקיבלה לדעתו את ההחלטה הנכונה לביטחון ישראל, אך עם זאת סבור שהפתרון לסוגיית החטיפות אינו בניהול מו"מ עם החוטפים, אלא בקביעת מדיניות נוקשה וברורה: "ממשלת ארה"ב קבעה מדיניות לפיה לא תנהל שום מו"מ בשום מצב, ותחתור להרג החוטפים ושחרור החטופים. כתוצאה מכך הבינו ארגוני הטרור שעם ארה"ב לא מתעסקים. שומה על ממשלת ישראל לקבוע גם מדיניות כזו – האויב יידע את המחיר שישלם אם יחטוף אזרחים או חיילים.

להערכתי, אם מדיניות זו תגובה בחקיקה קשיחה כמו חוק יסוד, זה יכול להוות קיר מגן. הממשלה לא תוכל לנהל מו"מ, מלבד מצבים מסוימים מאוד, והמחיר יהיה גבוה". אברהם כאמור תומך בהקשחת המדיניות, אולם סבור שאין לבצע מהלך זה כעת, על גבם של החיילים החטופים ובני משפחותיהם.

מנצחים בנקודות

הגוף היחיד ככל הנראה על המפה הציבורית שמנסה לתת תשובת נגד ללוחמה הפסיכולוגית שמפעילה התקשורת בעד העסקה, הוא ארגון נפגעי הטרור 'אלמגור'. בתקציב דל וכוח אדם מועט, מצליח הארגון להשחיל לתקשורת ראיונות, טורי דעה והתבטאויות שונות של בני המשפחות השכולות וגורמים נוספים המתנגדים לשחרור המחבלים. במקביל, פועל הארגון בחזיתות הסברה נוספות, כמו הרצאות וחוגי בית, חלוקת עלוני הסברה לחיילים, פרסום מחקרים ונתונים אודות מחבלים ששוחררו, קמפיינים ברדיו ועוד. הארגון גם עומד מאחורי עתירות לבג"ץ כנגד עסקאות החילופין. מאיר אינדור, העומד בראש 'אלמגור', אומר כי למרות שהעסקה אושרה, הוא רואה הישגים בעצם חדירת עמדתם בשאלת המחיר לשיח הציבורי ובערעורה של רשת הביטחון שהעניקה התקשורת לממשלה. אינדור מציין גם כי בעקבות פניית 'אלמגור' לשר הביטחון, הודיע ברק כי כי תוקם ועדה שתקבע את הקריטריונים לשחרור מחבלים, בהתאם להמלצות ועדת וינוגרד. אגב, גם על הרכב ועדה זו מתכוונים ב'אלמגור' להיאבק: אינדור מספר כי אחד מחברי הוועדה צפוי להיות פרופ' אסא כשר, אשר הצהיר כי "יש לשלם כל מחיר" תמורת חטופים. "אנחנו נגיש נגדו בג"ץ", מודיע אינדור. "כל הפעילות שלנו היא ניצחון בנקודות, אבל זה משתלם. לא צריך להתייאש. מדובר במאבק ערכי – לא ניתן להם להמשיך עם השקר הזה".

"כל ההחלטה על אישור העסקה התקבלה תחת אלימות תקשורתית", טוען אינדור "אנחנו צריכים להילחם מול זה, להציב נרטיב מול נרטיב, לזכר נרצחי קונטאר. הממשלה צריכה לשמוע גם את הקול שלנו. יש פה מערכת שלימה שהתגייסה על שלוחותיה למען שחרור המחבלים, אנחנו חייבים לעצור אותה כעת. זו לא מערכת תמימה סביב משפחות החטופים, מדובר פה במתקפה שיש להציב מולה מתקפת נגד, שתפקידה יהיה לסכל חטיפות בעתיד וגם ליצור לממשלה מרחב תמרון בו תוכל לקבל את החלטותיה בצורה שקולה".

מה יש לכם לומר למשפחות החטופים, שמבקשות את יקיריהן בחזרה?

"חיילים יוצאים לקרב כדי לתפוס מחבלים, גם על מנת ליהרג. אם כאן אתה לא יכול להקריב חייל עבור אינטרסים ביטחוניים, אפשר לסגור את הבסטה. אי אפשר לקיים מלחמה. כמו שלגיטימי שקצין העיר בא להודיע על חייל שנפל בקרב, צריך גם להיערך לקרבן מסוג כזה".

אינדור סבור שגם במגזר הדתי לאומי אין מודעות מספקת לכאב שחווה משפחה שרואה את רוצח יקירה משתחרר מכלאו ומסמן בידו לאות ניצחון. "וזה בנוסף למחיר שמשלם כלל הציבור בשחרור מחבלים, של אובדן ההרתעה הישראלית וחזרתם של המחבלים המשוחררים למעגל הטרור". על פי נתוני 'אלמגור', 80 אחוז מהמחבלים ששוחררו, גם אלו שלא הוגדרו כאסירים 'עם דם על הידיים', חזרו למעגל הטרור בפונקציה כזו או אחרת. באתר 'אלמגור' ניתן למצוא רשימת פיגועים שביצעו מחבלים ששוחררו, וכן את רשימת 179 היהודים שנרצחו כתוצאה מעסקאות שחרור המחבלים בשנים תש"ס-ה.

אינדור מתמודד מול כאלה הטוענים שעוד כמה מחבלים בחוץ אינם מחיר משמעותי: "עשו פה קמפיין מוצלח, הדגישו צד אחד והתעלמו מכך שיש צד שני לעניין", הוא מסביר את חוסר המודעות. לגופה של טענה הוא מסביר כי "אלה שמשתחררים הם או מארגני פיגועים, ואז כשהם חוזרים לשטח, הם חוזרים לנהל את הפעילות הטרוריסטית ושולחים מפגעים רבים לפעולה. אם מדובר ב'חייל פשוט', הוא דווקא ינסה להוכיח את עצמו עוד יותר אחרי השחרור, ולהראות שאת הפיגוע הבא הוא מבצע יותר טוב. מה תגיד אחר כך להורים השכולים? שזה לא משנה אם שחררנו מחבל אחד יותר או פחות?".

פרשנות: חגיגות הנצחון של נסראללה

להשלמת ההשלכות של שחרור המחבלים במסגרת העסקאות השונות, מנתח פרופ' רפי ישראלי, מזרחן מהאוניברסיטה העברית, כיצד ישפיע על ישראל שובם של המחבלים, ובראשם סמיר קונטאר, בחסות החיזבאללה ללבנון: "החיזבאללה בוודאי יכריז על ניצחון. ראשית, ברור שכל פעולה כזו מזמינה את החטיפה הבאה, אלא שכעת הם למדו שאפילו לא צריך לשמר את החטופים בחיים בתור נכס. החטופים מתים, ואף על פי כן הם קיבלו מישראל את מבוקשם. אין עוד תמריץ לשמור על החטופים בחיים".

ההשלכה לגבי הפוליטיקה הלבנונית היא התחזקות מעמדם של נציגי החיזבאללה בפרלמנט הלבנוני ובעמדות מפתח נוספות: "הצלחת העסקה מציגה את הצבא הלבנוני ככלי ריק שלא הצליח להגן על המדינה, לעומת הישגי חיזבאללה. עד כה הצליח חיזבאללה להשיג זכות וטו בממשלה, אך כעת הם יוכלו לתבוע יותר. בתור שיעים, שהיא העדה הגדולה ביותר בלבנון, יהיה להם כעת כוח לאכוף את ההחלטה שגם הנשיא יהיה שיעי, וידרשו שגם מפקד הצבא יהיה שיעי. במצב כזה, הצבא הלבנוני יהפוך לזרוע מבצעת של החיזבאללה", מזהיר ישראלי.

שחרורו של קונטאר, שהוחזק כקלף מיקוח אחרון של רון ארד, מתפרש בעיני חיזבאללה ככניעתה של ישראל וכוויתורה המוחלט בעניינו של רון ארד, מוסיף ישראלי.

לגבי ההשלכות של עסקת שליט כפי שהיא מסתמנת כעת, מסביר ישראלי כי לדעתו יקרה תהליך דומה בעזה בעקבות שחרור המחבלים, כיוון שדפוס הפעולה של חמאס וחיזבאללה הפך לזהה, מאחר שבשנים האחרונות שני הארגונים פועלים בחסות איראנית, ומחקים האחד את הצלחותיו של האחר. הוא צופה התחזקות של ההשפעה האיראנית בעזה בעקבות שחרור המחבלים, וכמובן התעצמות של פעולות התקפתיות כמו חטיפות וירי רקטות. "יש להם עוד 11 אלף מחבלים בכלא, הם רוצים לשחרר את כולם. פוטנציאל החטיפות הוא אינסופי".

כיצד אתה מנתח את התוצאות של עסקות דומות בעבר, עסקת ג'יבריל למשל?

"בעסקת ג'יבריל השתנתה הטקטיקה הישראלית – במקום פעולה לשחרור החטופים מבצעים עסקה: שחרור של אלף מחבלים תמורת שלושה אנשים. הסטטיסטיקות מראות שלמעלה ממחצית המשוחררים חזרו לעסוק בטרור. גם אם אתה רוצה להציל 3 נפשות – בעקבות השחרור ייהרגו 30. זה חשבון דמים קר ומצמרר אבל חייבים לעשות אותו".

ישראלי נותן דוגמה נוספת: ניסיון החיסול של איש החמאס חאלד משעל בירדן על ידי שני אנשי המוסד. השניים נשארו שבויים בירדן, לאחר שהחיסול כשל, וישראל "שנכנסה לפניקה", כדברי ישראלי, שחררה בתמורה לשניים את השייח' אחמד יאסין, מנהיג החמאס, שחזר כגיבור לעזה. "אנחנו אפילו לא יודעים לחשב כמה מאות יהודים נהרגו בגלל הפקודות של יאסין. שני אנשי מוסד חשובים יותר ממאות הרוגים?".

אלמגור: שיא חדש ביחס בג"ץ לנפגעי הטרור

שלמה פיוטרקובסקי

אלמגור: שיא חדש ביחס בג"ץ לנפגעי הטרור

מאיר אינדור וד"ר אריה בכרך שעתרו לבג"ץ בשם ארגון אלמגור נגד שחרור מחבלים, תוקפים את החלטת בג"ץ מהערב לדחות את עתירתם.

ערוץ 7

2008-07-08

סא"ל מיל. מאיר אינדור, פצוע טרור, וד"ר אריה בכרך, אב שכול, שעתרו לבג"ץ בשם ארגון נפגעי הטרור אלמגור נגד שחרור מחבלים במסגרת עסקת חילופי השבויים, תוקפים את החלטת בג"ץ מהערב לדחות את עתירתם.

"החלטת הבג"ץ שלא לקיים אפילו דיון בעניין היא שיא חדש ביחס הבג"ץ לנפגעי הטרור בעת שהם באים לתבוע את זעקת אחיהם מתוך האדמה לצדק ולנקמה" , אומרים השניים.

"הזילות הזו בכאב משפחות השכול נפגעות הטרור עומדת בניגוד משווע לרוחב הלב והדלת הפתוחה כלפי עתירות של כל פלח או משפחת מחבל פלסטיני. שם הבג"ץ לא סוגר להם את הדלת גם כשהם עותרים נגד החלטות מדיניות או צבאיות", מוסיפים אינדור ובכרך.

באלמגור טוענים, כי הדבר מעיד שיש לבג"צ אג'נדה פוליטית ושחרור מחבלים הוא טוב בעיניהם. וכל מי שינסה להפריע לאג'נדה ולצעוק חמס – יש להסיטו מהדרך, אם צריך גם בבוטות ובזלזול.

"קו ישיר עובר היום מהממשלה שסירבה לשמוע את משפחות השכול לפני ההחלטה השערורייתית לבג"ץ היום שהיה אמור להגן עלינו בפני שרירות הלב. רק ביום הזיכרון הם יתאספו בפנים נוגות עם הבטחות חלולות על היד הארוכה של ישראל שתשיג את הרוצחים ומתבררת כיד קצרה מאד הממהרת לשחררם", אומרים באלמגור.

"ובימים האלה אין מלך בישראל והמשפט הופך למשפח", מסיימים השניים את הודעתם.

בג"ץ דחה העתירה נגד שחרור הרוצח סמיר קונטאר

אלי לוי

בג"ץ דחה העתירה נגד שחרור הרוצח סמיר קונטאר

העתירה שהגישו משפחתו של השוטר אליהו שחר שנרצח על ידי המחבל הלבנוני וארגון אלמגור נדחתה בבג"ץ. הבוקר, בתשובתה טענה המדינה כי ביטול עסקת השבויים עלול לגרום לנזק ביטחוני ומדיני. אחיו של אליהו: "בג"ץ ירק בפניהן של המשפחות השכולות"

NRG

2008-07-08

בג"ץ דחה הערב (ג') את העתירה שהגישו אתמול משפחת השוטר אליהו שחר ז"ל וארגון אלמגור נגד שחרורו של סמיר קונטאר במסגרת עסקת חילופי השבויים עם חיזבאללה. הבוקר הגישה המדינה את תשובתה לעתירה, בה טענה כי יש לדחות אותה מפני שביטול העסקה עלול לגרום נזק מדיני וביטחוני, וכי התערבות בג"ץ עלולה להביא לסיכול העסקה. במשפחת שחר ובאלמגור שוקלים לפתוח בקמפיין שילוט נגד העסקה.


סמיר קונטאר, המחבל שהורשע ברצח בני משפחת הרן בנהריה. (צילום ארכיון: ראובן קסטרו)

יורם שחר, אחיו של השוטר המנוח אליהו שחר ז"ל שנרצח על ידי קונטאר, זועם על החלטת בג"ץ שלא לדון כלל בעתירה. "בג"ץ ירק בפני המשפחות השכולות של הפיגוע שביצע סמיר קונטאר וירק על קברי יקירנו", אמר שחר ל-nrg מעריב. "אנו מאד מאוכזבים, נעלבים וכואבים על היחס המפלה בין הכאב שלנו לכאב של האחרים. לא ייתכן שאפילו לשמוע אותנו לא הסכימו".

בתגובה להחלטת בג"ץ פנה שחר למשפחות גולדווסר ורגב, וקרא להם ללכת בדרכה של בתיה ערד ז"ל ולוותר על החזרת גופות בתמורה לשחרור מחבלים חיים. "רק אתם יכולים לחלץ אותם ואותנו מהתסבוכת בכך שתוותרו על הבאת גופותיהם, כי הרי נשמותיהם ממילא צרורות בצרור החיים ליד כסא הכבוד", אמר.

גם בארגון אלמגור זעמו על החלטה השופטים. "ההחלטה היא שיא חדש ביחס הבג"ץ לנפגעי טרור בכל עת", אמר מאיר אינדור, מנכ"ל הארגון. "הזילות הזו בכאבנו עומדת בניגוד לרחוב הסובלנות והדלת הפתוחה שיש בעתירות של משפחות מחבלים פלסטינים. שחרור מחבלים הוא טוב לשיטתו וכל מי שיצעק חמס יש להסיתו מהדרך גם בבוטות".

"ממתי כאב של שתי משפחות הוא עניין מדיני?"

בעתירה שהגישו לבג"ץ כתבו בני משפחתו של השוטר שנרצח על ידי קונטאר לפני 29 שנים כי "ההחלטה לשחרר את הרוצח פוגעת קשה בקורבנות. היא מכרסמת בגמול הראוי לרוצח על הפשע הנורא מכל ומשדרת לקורבנות את המסר כי יש מחילה לרצח". היום, בעקבות תשובת המדינה, אמר מנכ"ל אלמגור מאיר אינדור כי "צריך להחליף את שם המבצע מ'שבו בנים לגבולם' ל'שבו גופות לגבולן'".

"ממתי כאב של שתי משפחות הוא עניין מדיני?", תהה יורם שחר, אחיו של אליהו ז"ל כשהוא מכוון לעבר משפחות גולדווסר ורגב. "אני מבין את הכאב אבל יש גם שיקול מדיני ויש שיקול של כאב משפחתי, אנו מקווים שבג"ץ ישמע את עמדתנו".

בתו של אליהו שחר ז"ל, קרן, טענה כי שחרורו של קונטאר עלול לגרום נזק רב. "המדינה עוד תכאב את השחרור הזה ועוד משפחות ייהרסו", אמרה. "השחרור יעודד טרור בקרוב מאד, אסור לשחרר אותו כי הרבה קונטארים חדשים יצוצו אחריו".

לפני שבוע דחה בג"ץ עתירה נוספת שהוגשה נגד שחרורו של קונטאר. בית המשפט דחה את עתירת משפחותיהם של 12 יהודים מאיראן, שנעלמו במהלך ניסיונותיהם לעלות לישראל בין השנים 1994-1997. בבקשה נאמר כי על הממשלה להימנע ממסירת מידע כלשהו לחיזבאללה אודות גורלם של ארבעה דיפלומטים שנעלמו במהלך מלחמת לבנון הראשונה.

בג"ץ דחה העתירה נגד שחרור סמיר קונטאר

אפרת וייס

בג"ץ דחה העתירה נגד שחרור סמיר קונטאר

עתירת בני משפחת השוטר אליהו שחר שנרצח בפיגוע בנהריה נדחתה מבלי לקיים דיון בנושא. בית המשפט קבע כי מדובר בהחלטה שהתקבלה תוך הפעלת שיקול דעת הממשלה, "ובכגון אלה נוקט בית המשפט מדיניות התערבות מרוסנת עד מאוד". אחיו של שחר: "אנחנו נחשבים למשפחה סוג ב'. אתם עוד תצטערו צער רב על השחרור"

Ynet

2008-07-08

אור ירוק מבג"ץ לעסקת השבויים עם חיזבאללה. בג"ץ דחה את העתירה שהגישו נגד עסקת השבויים עם חיזבאללה בני משפחתו של השוטר אליהו שחר, שנרצח בידי סמיר קונטאר בנהריה. יורם שחר, אחיו של אליהן, הביע מורת רוח על ההחלטה, וטען כי ישראל תשלם מחיר יקר על השחרור. "אם משחררים אותו זה כמו לתת את נוסחת האטום לנסראללה", אמר.

בהחלטה כתב המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליעזר ריבלין, כי שחרורו של קונטאר התקבל תוך הפעלת שיקול דעת הממשלה – סוגיות בהן מעדיף בית המשפט שלא להתערב. "החלטת הממשלה עוסקת בגרעין שיקול דעתה – יחסי חוץ וביטחון של מדינת ישראל. בכגון אלה נוקט בית המשפט מדיניות התערבות מרוסנת עד מאוד".

לדבריו, הממשלה היא היחידה המחזיקה בסמכות לקבל החלטה כמו חתימה על הסכם עם חיזבאללה ושחרור מחבלים פלסטינים. "השיקולים צריכים להישקל במסגרת ההחלטה מהסוג שקיבלה הממשלה, וחורגים מעבר ומחוץ לתחום המשפט. תפקיד הממשלה לקבל החלטות מן הסוג הנדון. לה הסמכות, לה המידע ולה שיקול הדעת", כתב. "עם כל ההבנה לטענות העותרים לא עלה בידם להצביע על עילה להתערבות בית המשפט", הוסיף ריבלין.

בעתירה, שהוגשה ביחד עם ארגון נפגעי הטרור אלמגור, התבקשו שופטי בג"ץ לערוך דיון מחודש בסוגיית עסקת החילופים של מחבלים תמורת גופות החטופים.

יורם שחר, אחיו של אליהו, הביע אכזבה מדחיית העתירה, שביקשה למנוע שחרור של מחבל שישוב לפעילות הטרור. "דחיית העתירה מבזה כל אזרח בישראל, כי הזעקה היא של כל אזרח בישראל מאחר שאנחנו לא מבינים איזה רב מרצחים אנחנו משחררים. הוא לא מצטער על מה שעשה, לא אמר שלא יחזור לשורות הטרור. קונטאר כתב לנסראללה כי הוא מבטיח להמשיך בדרך הטרור עם שחרורו. זה דבר שצריך לשחרר? מה לא ברור לנו, אם משחררים אותו זה כמו לתת את נוסחת האטום לנסראללה", אמר.

לדבריו, שחרור הרוצח יפגע ביכולת ההתרעה של ישראל. "זה לא בעיה שלי, זו בעיה כלל ארצית כלל עולמית – לא לשחרר את הדבר הזה בפרט לא עבור שתי גופות. הזעקה היחידה שאני זועק למשפחת גולדווסר ורגב שיוותרו על זה שיקבלו גופות, אנחנו נותנים להם גופות בעד גופות, מרוקנים את מאגר ההתרעה שלנו זה עשוי ליצור מצב במידה שנסראללה יראה שמדינת ישראל שינתה את כללי המשחק. בצד השני של המתרס יש מי שדואג ללוחמים שלו בניגוד לראש הממשלה שלי, שלו יש גב שניתן לכופף אותו בקלות.

"אנחנו נחשבים כמשפחה לסוג ב', דחייתנו על הסף זה בזיון – בזיון בשבילי להגיד שאני אזרח מדינת ישראל, זה בזיון – זה מבזה, מביש לאזרח ששירת את המדינה, שירתתי במלחמות בסדיר ומילואים, נפצעתי פעמיים ולא דרשתי שום דבר. אני מוכן להלחם עבור המדינה הזו אבל תנו לי הרגשה שמישהו עומד אחרי, צריך לדעת להגיד לא לכל ארגוני המרצחים. איפה הקווים האדומים שלנו שנאמר לנסראללה לא בכל מחיר, מי מונע את החטיפה של החייל הבא? מה מונע ממנו לחטוף עכשיו חיילים ושלא ידרוש מטוסי F16", הוסיף.

"ההסדר הטוב ביותר האפשרי"

שחר הזהיר כי ישראל עוד תשלם מחיר יקר על שחרורו של קונטאר. "אני בוש ונכלם מהמדינה הזאת. אני היום מצהיר קבל עם ועדה – אני מתבייש להיות אזרח במדינה ישראל. אנחנו לא מדברים עלינו כרגע בדרישתנו לא לשחרר אותו, אנחנו כבר עברנו את הכאב שלנו הזעקה היא עבור כלל מדינת ישראל. תזכרו מה משפחת שחר אמרו – אתם עוד תצטערו צער רב על השחרור הזה. תזכרו את זה שיחטפו את הבנים שלכם ויבואו בדרישות נוספות", אמר.

המדינה טענה בתשובתה לעתירה כי מדובר ב"הסדר הטוב ביותר האפשרי בנסיבות הכאובות הקיימות". עוד נאמר בתשובה כי אין חולק על כאבן של משפחות הקורבנות. "עם זאת, על כפות המאזניים מונח גם כאבן של בני משפחות גולדווסר ורגב, ורצונן העז כי בניהן ישובו הביתה וכי יושם קץ לחוסר הוודאות בו הן שרויות מזה תקופה ארוכה", נכתב.

בתגובה להחלטת בג"ץ מחו בארגון "אלמגור" לנפגעי טרור על דחיית העתירה ללא קיום דיון בנושא. "החלטת השופט ריבלין שלא לקיים דיון בענייננו היא שיא חדש ביחס הבג"ץ לנפגעי הטרור, בכל עת שהם באים לתבוע את זעקת אחיהם מתוך האדמה לצדק ומשפט", טענו מאיר אינדור וד"ר אריה, שהיו בין העותרים.

בימים הקרובים צפויה להתקבל בלשכתו של נשיא המדינה, שמעון פרס, הבקשה הרשמית לחון את קונטאר. הדבר ייעשה לאחר קבלת מידע מהגורמים הרלוונטיים המעורבים בהוצאת העסקה לפועל, בהם המתווך עופר דקל, ראש השב"כ ועוד.

במשפחת הרן, ששכלה בפיגוע בנהריה אב ושתי בנותיו, הדעות חלוקות: בעוד שהאלמנה סמדר הבהירה שלא תיאבק בעסקה וש"קונטאר הוא לא האסיר הפרטי שלה", אמו ואֵחיו של דני ז"ל תקפו את עסקת השבויים בחריפות רבה.

משפחות שכולות עתרו לבג"ץ נגד שחרור קונטאר

תומר זרחין; ג'קי חורי

משפחות שכולות עתרו לבג"ץ נגד שחרור קונטאר

הארץ

2008-07-08

כמה משפחות הרוגי פיגועים עתרו אתמול לבג"ץ נגד שחרור מחבלים תמורת החיילים החטופים רגב וגולדווסר, שעל פי כמה הערכות אינם בין החיים. העותרים הם יורם ושמחה שחר, אחיו ואחותו של השוטר אליהו שחר, שנרצח על ידי סמיר קונטאר המועמד להשתחרר במסגרת העסקה; אריה בכרך, שבנו אוהד נרצח על ידי מחבלים בוואדי קלט ב-1995; ו"אלמגור" – ארגון נפגעי טרור.

במשפחת שחר מקווים שבית המשפט ימנע את שחרורו של קונטאר. "מדובר ברב מרצחים שאי אפשר לתת לו פרס ולשחרר אותו גם אחרי 30 שנה", אמרה אתמול שמחה שחר, "שיחזירו גופות תמורת גופות, ולא ייתנו לרוצח כמו קונטאר להיות חופשי". עוד אמרה שחר: "אנחנו מאמינים כי הממשלה קיבלה את ההחלטה בשל לחץ ציבורי, ולא מתוך שיקולים עניינים בלבד".

קרן שחר, בתו של אליהו שחר, היתה בת 3 כשאביה נרצח בפיגוע בנהריה. לדבריה, "אם היה אחד החיילים חי בוודאות היינו מסכימים, אבל כל עוד הגורמים הרשמיים מציינים כי שני החיילים אינם בחיים אז שיחזירו גופות תמורת גופות. אני לא יכולה לראות את מי שהפך אותי ליתומה בגיל שלוש חוזר חופשי למשפחתו ולאמו".

אריה בכרך התייחס לאשתו של החייל החטוף אהוד גולדווסר, ושאל: "איך קרנית גולדווסר יכולה להסתכל בעיניי המשפחות שישלמו בדם תמורת גופות?". השופט אליעזר ריבלין הורה אתמול לפרקליטות להגיש את תגובתה לעתירת המשפחות הבוקר.

עתירה לבג"ץ נגד שחרור "רב-המרצחים קונטאר"

עתירה לבג"ץ נגד שחרור "רב-המרצחים קונטאר"

אפרת וייס

אחיו של השוטר אליהו שחר ז"ל עתר נגד עסקת השבויים, במסגרתה יוחזר ללבנון רוצח יקירם – ובני משפחת הרן – בפיגוע בנהריה: "אעשה הכל כדי לעכב את עסקת השבויים". שחר קרא לנשיא להסתכל למשפחת הרן בעיניים ולומר "אני הולך לחון את הרוצח"

Ynet

2008-07-07

עסקת חילופי השבויים עם חיזבאללה יצאה היום (ב') לדרך באקט סמלי בשטח, עת הגיעו אנשי הרבנות הצבאית לבית-הקברות לחללי אויב בעמיעד. במסגרת העסקה תשחרר ישראל ארבעה מחבלים לבנונים, בראשם הרוצח סמיר קונטאר מהפיגוע בנהריה. בינתיים, בצהריים הגיש יורם שחר – שאחיו אליהו נרצח על-ידי קונטאר – עתר לבג"ץ בניסיון למנוע את העסקה.

בעתירה מתבקש בג"ץ לערוך דיון מחודש בסוגיית עסקת החילופים של מחבלים תמורת גופות החטופים. "יכול להיות שמאוחר מדי, אבל עדיף מאוחר מאשר לעולם לא. אני אעשה את הכל על מנת לעכב את העסקה וגם שהיא לא תצא לפועל. חשוב שכלל הציבור יידע את מי הולכים לשחרר – את רב-המרצחים", אמר שחר.


צילום: אלי מנדלבאום. צילום סטילס: גיל יוחנן. עריכה: זיו לודה

בימים הקרובים צפויה להתקבל בלשכתו של נשיא המדינה, שמעון פרס, הבקשה הרשמית לחון את קונטאר. מדוברות בית הנשיא נמסר כי הוא לא ייחפז לחתום על מסמכי החנינה, אלא ימתין ל"שלב מסוים" בעסקה, כדי לוודא שהיא אכן מתבצעת. עוד נמסר כי הוא יוועץ בגורמים הרלוונטיים, בהם המתווך עופר דקל, ראש השב"כ ועוד.

שחר התייחס להליך החנינה ואמר: "אני רוצה שהנשיא יסתכל למשפחת הרן בעיניים, ולאמו של אב המשפחה, יסתכל לה בעיניים ויגיד לה – 'אני הולך לחון את הרוצח'".


רונן ויורם שחר בבית המשפט. לא לעסקה (צילום: גיל יוחנן)

את העתירה הגישו יחד עם שחר גם ד"ר אריה בכרך (שבנו נרצח על ידי מחבלים בפיגוע בואדי קלט ב-1995) וארגון נפגעי הטרור אלמגור. בכתב העתירה נטען שהעסקה שנרקמה משחררת מחבלים חיים תמורת גופות חיילים שנחטפו, ו"היא אושרה מבלי שיושמו המלצותיה של ועדת וינגורד ביחד לטיפול בסוגית החטופים, בלי שנעשתה עבודת מטה ובלי שהדרג המדיני קבע נהלים וקווים מנחים ברורים, כולל קווים אדומים למחיר שיש לשלם בעבור החטופים".

ועדת וינוגרד המליצה בעבר לא לפעול ממקרה למקרה, אלא לקבוע מדיניות וליישמה בכל מקרה קונקרטי של טיפול בהשבת חטופים. הממשלה קיבלה את המלצת ועדת וינוגרד, אך לאחר מכן בחרה להתעלם ממנה ביחס להחלטה הספציפית.

שהרוצח יינמק בכלא

חיים שחר, אף הוא אחיו השכול של אליהו ז"ל, אמר לאחרונה ל-ynet: "סמיר קונטאר הרס לי את החיים, איבדתי את אחי, וכעת הוא עשוי לצאת לחופשי. אני רוצה שהחיילים השבויים יחזרו הביתה, אבל גם רוצה שהרוצח יינמק בכלא". הוא הציג את הדילמה הקשה: "הרוצח הזה לקח לי את החיים וריסק את גולגולתה של ילדה קטנה בדם קר, ומצד שני אני רוצה את החיילים בבית".

במשפחת הרן, ששכלה בפיגוע בנהריה אב ושתי בנותיו, הדעות חלוקות: בעוד שהאלמנה סמדר הבהירה שלא תיאבק בעסקה וש"קונטאר הוא לא האסיר הפרטי שלה", אמו ואֵחיו של דני ז"ל תקפו את עסקת השבויים בחריפות רבה.

מכשול בדרך לעסקה: עתירה נגד שחרור קונטאר

אלי לוי

מכשול בדרך לעסקה: עתירה נגד שחרור קונטאר

משפחתו של השוטר אליהו שחר ז"ל שנרצח לפני 29 שנה על ידי המחבל הלבנוני עתרה לבג"ץ בדרישה למנוע שחרורו במסגרת העסקה עם חיזבאללה. אחיו של אליהו: לא ייתכן שקונטאר הולך הביתה, בלי שדיברו איתנו. בתו קרן: "לבחון את העסקה מחדש"

NRG

2008-07-07

מכשול נוסף לפני ביצוע עסקת השבויים: משפחתו של השוטר אליהו שחר ז"ל, שנרצח לפני 29 שנה בפיגוע שביצע המחבל סמיר קונטאר, עתרה בצהריים (ב') לבג"ץ נגד שחרורו, ביחד עם ארגון נפגעי הטרור אלמגור. בני משפחתו של השוטר דורשים מבית המשפט להקפיא את העסקה שכבר זכתה לאישור הממשלה. "ההחלטה לשחרר את הרוצח פוגעת קשה בקורבנות", נכתב בעתירה. "היא מכרסמת בגמול הראוי לרוצח על הפשע הנורא מכל ומשדרת לקורבנות את המסר כי יש מחילה לרצח".


דיון בבית המשפט העליון. (צילום ארכיון: פלאש 90)

לטענת בני המשפחה, איש מגורמי הממשלה לא פנה אליהם בנוגע לעסקה שנרקמה בין ישראל לחיזבאללה. הם הדגישו כי הם מתנגדים בתוקף לכל עסקה שתביא לשחרורו של קונטאר מהכלא הישראלי. אליהו שחר ז"ל נרצח, לאחר שהגיע למקום הפיגוע שביצע קונטאר בנהריה.

בעתירה שהוגשה לבג"ץ נכתב כי ההחלטה התקבלה מבלי שיושמו המלצותיה של ועדת וינוגרד ביחס לטיפול בסוגיית החטופים. "ועדת וינוגרד המליצה לא לפעול ממקרה למקרה, אלא לקבוע מדיניות וליישמה בכל מקרה קונקרטי של טיפול בהשבת חטופים", מציינים בני משפחת שחר בעתירה. "הממשלה קיבלה את המלצות וינוגרד, אך לאחר מכן בחרה להתעלם מהן ביחס להחלטה".

לעתירה שותפים גם ד"ר אריה בכרך, שבנו נרצח בואדי קלט לפני כ-12 שנה ומשמש כראש פורום ההורים השכולים באלמגור, וכן ארגון נפגעי הטרור עצמו – העוסק במאבק למען זכויות נפגעי פעולות הטרור.

"לא לתת פרס לקונטאר"

שני אחיו של אליהו, רונן ויורם שחר, החליטו לצאת למאבק משפטי במטרה למנוע את שחרורו של המחבל הלבנוני. "אנחנו נגד עסקת השבויים ונגד שחרור קונטאר", אמר ל-nrg מעריב רונן שחר. "אנחנו דורשים לבחון את העסקה מחדש ובינתיים לעצור את העסקה".

הוא הוסיף כי "לא ייתכן שקונטאר הולך הביתה. אף אחד לא שאל אותנו, אף אחד לא דיבר איתנו. אנחנו נשארנו יתומים ואותנו אף אחד לא שואל". הוא הסביר כי בני המשפחה דורשים מבית המשפט לעצור את העסקה וכי שרי הממשלה "ישבו
ויחשבו שוב אם זה נכון לשחרר אותו הביתה, ולתת לו פרס בגיל 45".

בתו של השוטר המנוח, קרן שחר הוסיפה: "זה לא פייר שמדינה משחררת רוצח כזה. לא שאלו אותנו לא דיברו איתנו. אנחנו מתנגדים לשחרור שלו".

בג"ץ דחה בשבוע שעבר עתירה נוספת שהוגשה נגד שחרורו של קונטאר. בית המשפט דחה את עתירת משפחותיהם של 12 יהודים מאיראן, שנעלמו במהלך ניסיונותיהם לעלות לישראל, בין השנים 1994-1997. בבקשה נאמר כי על הממשלה להימנע ממסירת מידע כלשהו לחיזבאללה אודות גורלם של ארבעה דיפלומטים שנעלמו במהלך מלחמת לבנון הראשונה.

עסקת השבויים יוצאת לדרך – בעמיעד

חנן גרינברג; חגי עינב

רועי נחמיאס; רוני סופר; רונן מדזיני

עסקת השבויים יוצאת לדרך – בעמיעד

הבוקר התייצבו כמאה אנשי מילואים של הרבנות הצבאית בבית-הקברות לחללי אויב. המשימה: הוצאת 190 גופות מחבלים, לקראת העברתן ללבנון. "זה קשה מנטלית ופיזית, אבל אנחנו מתייחסים למת באשר הוא בכל הכבוד הראוי". היום צפוי עופר דקל לשוב ארצה עם הדו"ח שהכין חיזבאללה על רון ארד

Ynet

2008-07-07

עסקת חילופי השבויים עם חיזבאללה, שקיבלה בשבוע שעבר "אור ירוק" ממשלת ישראל, יוצא לדרך באופן ממשי, בשטח: לבית-הקברות לחללי אויב שבקיבוץ עמיעד הגיעו הבוקר (יום ב') חיילי הנדסה מפיקוד צפון וכמאה אנשי הרבנות הצבאית הראשית, שגויסו בימים האחרונים למילואים, כדי לפתוח במלאכת הוצאת גופותיהם של אנשי חיזבאללה – 190 במספר – לקראת העברתן ללבנון.

גורמי צבא מסרו כי הליך הוצאת הגופות יתבצע על פי נוהל מסודר, לפי רישומים שמצויים בידי צה"ל. "אנחנו מתייחסים למת, באשר הוא, בכל הכבוד הראוי. יש בידינו מפה עם פירוט מדויק של הטמונים באדמה, בכל קבר יש שלט עם מספר, כך שכל הפרטים על המת ידועים לנו – אין בנושא הזה הפתעות", אמרו.

במעמד הקבורה, סיפרו הגורמים, מוכנסות הגופות לתוך ארונות ונעטפות באופן מסודר. "אנחנו מוציאים אותן, תוך טיפול אנושי, כל גופה נמצאת במצב אחר – על פי מספר השנים בהן הייתה טמונה באדמה. מבצעים תהליך מסודר של ניקוי, שוב עוטפים ומכניסים לארון חדש, בדרך ליעד הבא". לסיכום, אמרו: "מדובר בתהליך קשה, מנטלית ופיזית, אולם אנו מבינים את החשיבות שיש לו".

לאחר הוצאת הגופות מבית העלמין, מוכנסים הארונות החדשים לתוך מיכלי קירור, כדי לשמר את מצבם מרגע הוצאתם מהאדמה. מיכלים קירור אלה מקפיאים למעשה את שירדי הגופות, עד שהם נמסרים לצד השני. ה"מקררים" הללו פועלים במשך חודשים ארוכים, כך שגם עיכוב פתאומי בעסקה לא אמור לפגוע בשימור הגופות.

בשיחה עם ynet העריך הרב הצבאי הקודם, תת-אלוף (מיל') ישראל וייס, כי המשימה הקשה תושלם בתוך שלושה ימים. "מדובר בכמאה חיילי מילואים מנוסים, כמו כן בחיילים בשירות סדיר מיחידת הקבורה של הרבנות הצבאית, שלאורך שנים עוסקת בתחום הזה, בעיקר מול חללי צה"ל. הם יודעים את העבודה היטב", אמר הרב וייס.

מתי נקים קול זעקה?

לפי העיתון הלבנוני "א-ספיר", אתמול נחתמה עסקת השבויים בגרמניה על-ידי עופר דקל, המתאם את הנושא מטעמו של ראש הממשלה, ונציג של חיזבאללה. בירושלים מדגישים כי העסקה תיחתם רק לאחר שהדו"ח בעניין רון ארד ייבחן בארץ.

מקורות בניו-יורק מסרו עוד לעיתון בלבנון, כי העסקה תושלם על כל שלביה עד אמצע החודש. לקראת מימושה ישוב היום דקל מגרמניה, כשבידיו הדו"ח המלא שערך חיזבאללה על אודות גורלו של הנווט השבוי. בתמורה הוא הפקיד בידי המתווך הגרמני, גרהרד קונרד, דו"ח בעניין ארבעת הדיפלומטים הנעדרים מאיראן, אשר לטענת האחרונה – נחטפו בידי ישראל.

הנקודה הכאובה ביותר בעסקה, מבחינתה של ישראל, היא שחרורו הצפוי של סמיר קונטאר, הרוצח של בני משפחת הרן בפיגוע בנהריה. בימים הקרובים צפויה להתקבל בלשכתו של נשיא המדינה, שמעון פרס, הבקשה הרשמית לחון אותו.

מדוברות בית הנשיא נמסר כי פרס לא ייחפז לחתום על מסמכי החנינה של קונטאר – הוא יחכה לשלב מסוים בעסקה כדי לראות שהיא באמת מתבצעת, ויתייעץ על כך עם גורמים רלוונטיים, בינהם המתווך דקל, ראש השב"כ ועוד.

במסע ההרג בנהריה נרצח גם השוטר אליהו שחר. אחיו יעתרו בצהריים לבג"ץ, יחד עם ארגון נפגעי הטרור אלמגור, נגד עסקת השבויים. "אנחנו חשים אזרחים בזויים", אמרו הבוקר האחים, "מתי נפסיק את מדיניות ההבלגה ונקים קול זעקה גדולה, שאנחנו לא מנהלים משא-ומתן עם מחבלים?"

משפחת השוטר שנרצח ע"י קונטאר נגד שחרורו

משפחת השוטר שנרצח ע"י קונטאר נגד שחרורו

קרוביו של אליהו שחר, שנהרג אף הוא בידי סמיר קונטאר באירוע שבו נרצחו בני משפחת הרן, יעתרו היום לבג"ץ נגד חילופי השבויים

הארץ

2008-07-07

בני משפחתו של השוטר אליהו שחר, שנהרג אף הוא בידי סמיר קונטאר באירוע שבו נרצחו בני משפחת הרן, יעתרו היום (שני) לבג"ץ נגד ההחלטה לשחררו במסגרת חילופי השבויים. המשפחה תדרוש מהשופטים לאפשר להם להשמיע את עמדתם בפני שרי הממשלה, בטרם תמומש העסקה.

יורם שחר, שהיה בן 16 כשאחיו אליהו נרצח בפיגוע בנהריה, אמר כי "אני מרגיש במדינה שלי אזרח בזוי. מתי נפסיק את מדיניות ההבלגה הזו. מתי נקים זעקה גדולה ונגיד 'אנחנו לא מנהלים משא-ומתן'". לדבריו, הוא משוכנע כי אמו שנפטרה שמונה חודשים לאחר שנרצח אחיו – מתה משברון לב.

גם ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" הצטרף לעתירה וטען כי ההחלטה נתקבלה באופן "חפוז, רצוף שינויים, ומנוגד להבטחות שניתנו למשפחות השכולות". לדברי יו"ר הארגון, מאיר אינדור, "אנו מבקשים בשם המשפחה ומשפחות נפגעי הטרור להורות לממשלה לקיים ישיבה נוספת, לבטל את ההחלטה הנוכחית כי היא בלתי סבירה, לתת זכות שימוע למשפחות, להקים ועדה של קווים אדומים עכשיו – ולא מחר".

קווים אדומים עכשיו

מאיר אינדור

קווים אדומים עכשיו

הארץ

מכתבים למערכת

2008-07-07

בתגובה על "לשנות את הכללים" מאת יואל מרקוס ("הארץ", 1.7)

יואל מרקוס סבור, כי "צריך שיהיה למדינה קוד פנימי חדש של התנהלות בנושא חטופים וכלפי האחראים לחטיפות… להביא אותם למצב שהם ישחקו לפי הכללים שלנו". אלא שגם אם יציבו קו אדום, הוא ייפרץ. אנו עוקבים אחרי המצב מאז הוקם ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" בעקבות מחאת הורים שכולים בפרשת ג'יבריל. בארגון גם פצועים מפעולות טרור ובהם פצועי טרור מצה"ל, כמוני.

כבר הציבו בעבר קווים אדומים. מיד אחרי עסקת ג'יבריל. ישבנו עם יצחק רבין ועם יצחק שמיר, והיו עמנו לוחמי יחידות מובחרות שעסקו בתפיסת מחבלים. שניהם "הסבירו לנו" את המניע למחיר הכבד, מה כבר היה להסביר, והודיעו שיותר זה לא יקרה.

חלפו שנים ספורות, והקווים האדומים שוב נפרצו. פעם במחוות של הסכמי אוסלו – מאות מחבלים מטעמים "מדיניים". חלקם חזרו לכלא אחרי שרצחו. אחר כך דיבר חוסני מובארק עם עזר ויצמן ביחס לחמש אסירות, וויצמן הבטיח לו באבירות לשחרר את מי שרצחה את צבי קליין ועוד רוצחת של נער חרדי בירושלים.

הערבים זיהו את חולשתנו. הם מנסים ומצליחים לייצר סדקים בין המערכות השלטוניות למערכות הביטחוניות.

קווים אדומים שיוצבו "מחר", "בפעם הבאה" – ייחצו כמו בפעם הקודמת. אם לא נציב את המבחן עכשיו – החטיפה הבאה כבר בדרך.

את המחיר ישלמו אלה האלמונים עדיין, שיהיו הקורבן הבא של הרוצחים ששוחררו. והחיילים שיצטרכו לתפוס את המחבלים מחדש תוך כדי סיכון אישי.

מאיר אינדור

מנכ"ל "אלמגור", ארגון נפגעי טרור