"מדברים על הסבל של המחבל, תסתכלו עלינו. אנחנו סבלנו. היינו חפים מפשע. נסענו ברכב ערב ליל הסדר במחסום שני קילומטרים, ירו עלינו ממארב, המחבל צוחק עלינו וממשיך לירות. פגע בברוך ראה שהוא נפל. ירה בילדים ירה לנו על הראש", אמרה היום (ב') הדס מזרחי אלמנתו של נצ"מ ברוך מזרחי, בדיון בבג"ץ בהריסת ביתו של רוצח בעלה, זיאד עואד. הדיון הסתיים ובהמשך תתקבל החלטה בנושא.

מוקדם יותר החל הדיון היום (ב') בבג"ץ בעתירה שהגיש המוקד להגנת הפרט נגד הריסת ביתו של זיאד עואד המואשם שביצע באפריל האחרון פיגוע ירי בו נרצח ניצב משנה ברוך מזרחי בליל הסדר האחרון. עואד ששוחרר במסגרת עסקת שליט נעצר בשנית ב-7 במאי על רצח מזרחי. הדיון נערך בהרכב השופטים: מרים נאור, יורם דנצינגר וסלים ג'ובראן.

במהלך הדיון הדגישה עו"ד סיגי בן ארי, המייצגת את אחיו של המחבל מוחמד חסאן חליל עואד, את מסקנות ועדת שני משנת 2005, לפיהן הריסת בתים אינה מרתיעה ובעקבותיה הופסקה מדיניות הריסת הבתים, למעט שני בתים שנהרסו ב-2009 במזרח ירושלים, אז נומקה הריסתם בתופעה חדשה של פיגועי טרור שהגיעו ממזרח העיר. לעומתה טען נציג המדינה כי ועדת שני דווקא קבעה הפוך נאמר שכל גורמי המודיעין סבורים שהריסת בתים מרתיעה, וכי שיקולים אחרים המליצו להשהות את המדיניות למעט מקרים קיצונים.

כשהיא ממרת בבכי ונסערת המשיכה הדס מזרחי לגולל בפני הנוכחים את אשר ארע למשפחתה. "לקחתי את עצמי ואת ההגה וברחתי ממנו, איזה אכזריות. תסתכלו גם עלינו, אנחנו נפגענו. היינו חפים מפשע, לא עשינו שום דבר. זה מחבל ששוחרר פעם שניה. זה דור שני, הבן שלו. הוא ממשיך לחזור לבית שלו כאילו לא קרה כלום. תסתכלו עלינו, אנחנו נפגענו ולא עשינו שום ד"ר. מדינת ישראל החליטה לשחרר את המחבלים תמורת גלעד שליט, אבל אין הרתעה. חייבים הרתעה במדינה הזאת. ואחד הדברים זה להרוס את הבית של המחבל. הדם שלנו זועק! אני פצועה, נפגעתי מקליעים, נהייתי נכה, יש לי חמישה ילדים פגועים נפשית ופיזית. אני נפגעתי תסתכלו עלי. אנחנו עוד משפחה שנפגעת פה, עוד משפחות יפגעו, אולי זאת תהיה הרתעה. להרוס את הבית שלו. אני זועקת", השופטת נאור קטעה את דבריה של האלמנה שמיררה בבכי והמשיכה בדיון.

מאיר אינדור יו"ר ארגון אלמגור אמר בתום הדיון כי "בעסקת שליט היינו כאן והתנגדתי לשחרורו של המחבל ואמרתי שהוא יחזור לרצוח והנה הוא חזר לרצוח. בית המשפט אמר שהוא לא מתערב בהחלטות מדיניות וביטחוניות ואני מצפה שהוא לא יתערב גם הפעם".

עו"ד סיגי בן ארי שייצגה את אחיו של המחבל מטעם המוקד להגנת הפרט הגיבה לטענות ואמרה כי "ניסינו להראות בבית המשפט כי מדובר בעונש קולקטיבי. אין לנו כוונה להגן על הנאשם הוא יישפט ויקבל את עונשו. מדובר בעונש קולקטיבי שספק אם הוא מרתיע, וגם אם הוא מרתיע אנחנו מתנגדים כי הוא עונש קולקטיבי שמנוגד לחוק הבינלאומי. המשפחה צריכה לשלם את המחיר של עסקת שליט. אם המדינה חושבת שהיא עשתה טעות היא עשתה טעות המשפחה צריכה לשלם עליה". במקביל לדבריה צעקה הדס מזרחי צעקה על עורכות הדין של המחבל עואד ואמרה: "איפה זכויות האדם שלי? אני עשיתי משהו רע?" הדיון הסתיים ובהמשך היום תתקבל החלטה בנושא.

אלמנתו של מזרחי: "המשפחה הייתה שותפה לפשע"

עואד בן 42 הוא פעיל חמאס שנעצר בשנת 2000 והורשע בגרימת מוות בכוונה של שלושה פלסטינים שנחשדו על ידו בשיתוף פעולה עם ישראל והיה אמור לשבת בכלא עד שנת 2026. הוא שוחרר במסגרת עסקת שליט, ובשנתיים האחרונות התגורר בשנתיים האחרונות עם משפחתו, בת תשע נפשות, בשכירות בבית אחיו בכפר אידנא שבנפת חברון. יחד עם עואד נעצר בנו בן ה 18, עז אלדין עואד, שסייע לו בתכנון הפיגוע ובהסתרתו לאחר מכן, ונגדו הוגש כתב אישום.

ביום שישי האחרון הודיע צה"ל כי ביתו של המחבל ייהרס והמוקד להגנת הפרט הגיש עתירה דחופה למנוע את הריסת הבית, ולפחות רק את מחצית הבית בו התגורר עואד ולא את הקומה התחתונה בה מתגורר אחיו, בטענה כי הריסת בתים עונשית אינה אלא ענישה קולקטיבית, פסולה ואסורה.

"מההחלטה להרוס את הבית באידנא עולה ריח חריף של נקמנות ישראלית בעקבות חטיפתם של שלושת הנערים הישראלים, אותה מייחסים בישראל לארגון החמאס. הנפגעים מהריסת הבית יהיו אנשים שכל חטאם הוא קרבת המשפחה שלהם לנאשם שטרם הורשע המיוחס לחמאס" נמסר מהמוקד להגנת הפרט.

בעמדת המדינה שהוגשה לבג"ץ, נטען כי בשנתיים האחרונות חלה התדרדרות במצב הביטחוני ביהודה ושומרון, ובייחוד בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2014, בהם סוכלו כ 96 כוונות וניסיונות פיגוע חמורים של חטיפה, הנחת מטענים וירי.

"המחבל הוא רוצח ששוחרר במסגרת 'העסקה' לשחרור החייל החטוף גלעד שליט שנים רבות לפני תום תקופת מאסרו. למרות ששחרורו היה מותנה בכך שלא יחזור לדרך הטרור המחבל שב וחזר לסורו", נכתב בעמדת המדינה. "הצורך להרתיע מחבלים אחרים ששוחררו בעיסקאות ובמהלכים מדיניים מלחזור לדרך הטרור הוא גדול ביותר. זאת ועוד, על רקע ההחמרה במצב הביטחוני, כי בנסיבות העניין הפרטניות התועלת שבהרתעת מפגעים נוספים, ודאי מפגעים מסוכנים ששוחררו במסגרת עסקאות ומהלכים מדיניים, עולה בהרבה על הנזק שייגרם לבני המשפחה". המדינה הדגישה כי מדובר בהריסת הדירה בה התגורר המחבל ובני משפחתו שסייעו לו, ולא את כל הבית.

אלמנתו של מזרחי, אמרה לפני תחילת הדיון כי "באתי לכאן לדיון בעתירה נגד הריסת בית המחבל מהסיבה הפשוטה שהעתירה הזו לא בסדר. המינימום הוא להרוס את הבית שכל המשפחה הייתה שותפה לפשע. אני נסעתי לתומי ברכב בעלי נרצח ואני וילדיי נפצענו, המחבל בחר בזה אז שישא בתוצאות. אני נשארתי עם כל הילדים פצועים ועם החוסר של אבא בבית אז כל מי שטוען שיש כאן חוסר צדק שיבואו אלי הביתה ויאמרו לי איפה הצדק. אני מקווה שהשופטים יסתכלו עלי והבית הזה יהרס ולא יבנה שוב והמינהל יאכוף את זה".

בנוגע לסוגיית החטופים ושחרור מחבלים אמרה מזרחי כי "החטופים הם הבנים שלנו אני מחבקת ומתפללת לשלומם בתקווה שיחזרו למשפחתם ושלא תהיה שום עסקה. גלעד שליט שוחרר בעסקה וברוך נרצח. זה מעגל שחוזר על עצמו אני מבקשת ששוב לא יהיה שחרור מחבלים רוצחים. מערכת הביטחון מספיק חזקה כדי לטפל במצב".

נתניהו. "החמאס אחראי" (צילום: פלאש 90)

"ביגון כבד מאוד מצאנו הערב שלוש גופות, וכל הסימנים מצביעים על כך שאלו הגופות של שלושת נערינו החטופים – אייל, גיל-עד ונפתלי. הם נחטפו ונרצחו בדם קר על-ידי חיות אדם". כך אמר (יום ב', 30.6.14) ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפתח ישיבת הקבינט לאחר מציאת גופותיהם של שלושת החטופים.

נתניהו הוסיף: "בשם כל עם ישראל אני מבקש לומר למשפחות היקרות – לאימהות, לאבות, לסבתות ולסבים, לאחיות ולאחים – ליבנו שותת דם, העם כולו בוכה איתם. נביא את הבנים לקבר ישראל. נקמת דם ילד קטן עוד לא ברא השטן, וגם לא נקמת דם של נערים צעירים וטהורים – שהיו בדרך הביתה לפגוש את הוריהם – ולא יראו אותם עוד. החמאס אחראי – והחמאס ישלם. יהי זכרם של שלושת הבנים ברוך​".

נשיא המדינה, שמעון פרס, אמר: "לצד האבל הכבד, אנו נישאר נחושים להעניש ביד קשה את המחבלים הנפשעים. מלחמתנו בטרור רק תגבר ולא תיחלש כדי שטרור רצחני זה לא יעז להרים את ראשו". פרס הוסיף: "ברגע קשה זה אני מחבק בחום ומחזק את ידיהם של האימהות, האבות הנפלאים ובני המשפחה של נפתלי גיל-עד ואייל, שחינכו את ילדיהם במסירות נפש".

הנשיא הנבחר, ראובן ריבלין, אמר: "את אשר יגורנו בא. חששנו היה כבד אך הייתה בלבנו תקווה גדולה שגם שהטרור הרצחני יחמול על הנערים. רק אמש פגשתי את המשפחות ויחד הישרנו מבט של תקווה לבאות, אך נכזבנו. ליבנו בשעה הקשה הזו עם המשפחות האמיצות שתמיד יהיו לנו לסמל של גבורה ואמונה בשעות הקשות ביותר.

יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, אמר: "על ישראל לצאת למלחמה בלתי מתפשרת נגד הטרור בכלל ונגד ארגון חמאס בפרט. הגיע הזמן שגם הפלשתינים יבינו שהחמאס יוביל אותם לאבדון ויוקיעו אותו מההנהגה הפלשתינית ומקרבם".

שר הכלכלה וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני, נפתלי בנט, אמר לפני היכנסו לישיבת הקבינט: "אין מחילה לרוצחי ילדים. ליבנו עם המשפחות כעת. זה הזמן למעשים ולא לדיבורים".

ראש האופוזיציה, יצחק הרצוג, היה הראשון משורות השמאל שהתייחס לרצח: "חטיפה ורצח נערים תמימים באישון לילה הם פשע נתעב ובלתי נסלח. אין לכך כל הסבר או צידוק אנושי ואני משוכנע שידיהם הארוכות של כוחות הביטחון יגיעו למרצחים. ידענו בעבר פיגועים קשים וכואבים והתגברנו וכך יהיה גם הפעם. אלה הם חיינו בארץ הזו".

יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, אמרה: "חטיפת נערים ורציחתן היא פשע מלחמה שיש להעניש עליו במלוא חומרת הדין. עם זאת, דווקא ברגעים אלו, חיוני להבחין בין האחראים למעשה הנפשע לבין הגורמים הפלשתינים שהוקיעו אותו, ובראשם אבו-מאזן. בצד ההוקעה והענישה הנחושה של הרוצחים ושולחיהם, יש לנקוט מהלכים מדיניים שיחזקו את הגורמים המתונים האלו".

ארגון המשפחות השכולות אלמגור מסר: "ישראל חייבת לצאת למלחמה בחמאס ולרסק את הארגון, את המנגנון הצבאי שלו ולהפוך את כל מנהיגיו למבוקשים בני מוות. כל תגובה פחותה תביא לחטיפות נוספות ולרצח נוסף של ישראלים. כל המחבלים המעורבים בחטיפה ורצח חייבים לדעת כי לא יצאו בחיים, וברגע שייתפסו אם ייתפסו חיים – יש להביא אותם לעונש מוות הקבוע בחוק. האחריות לחטיפה זו על ראש הממשלה שביצע את עסקת שליט. אוזלת יד ותגובה רפה תעודד את החמאס להמשיך בדרך זו, תגובה מוחצת וריסוק החמאס יביאו לשקט וביטחון בשטח".

הבית הלבן הסתפק בהודעת גינוי לקונית ופושרת: "אנו מגנים בתקיפות את האלימות שגבתה את חייהם של האזרחים החפים מפשע". מחלקת המדינה כינתה את האירוע "טרגדיה", אך קראה לשני הצדדים לשמור על איפוק ולהמשיך את שיתוף הפעולה הביטחוני, "למרות הכאב העצום". נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, גינה את החטיפה והרצח ואמר, כי "מדובר בהתנקשות פחדנית בשלושה צעירים ישראלים".

משוחררי עסקת שליט שנעצרו על ידי צה"ל בדרך חזרה לכלא: היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין הגיש אתמול (ג') לוועדת השחרורים בקשות לביטול שחרורם של עשרה מחבלים מבין משוחררי עסקת שליט אשר נעצרו בימים האחרונים במסגרת מבצע "שובו אחים". מחר תדון ועדת השחרורים בראשותם של השופטים בדימוס אורית אפעל גבאי ואורון מלמד בבקשות לביטול השחרור.

במסגרת עסקת שליט, קיבלו האסירים כתב הקלה בעונשם מנשיא המדינה שמעון פרס ושוחררו תוך התחייבות כי לא יעשו כל מעשה הפוגע בביטחון המדינה, ולא יתמכו או יסייעו לכל פעילות טרור או אלימות. כל האסירים נשפטו למאסרי עולם, וכעת, פרקליטות המדינה, שהגישה את הבקשות באמצעות עו"ד סימונה בן חיים-לוי מפרקליטות מחוז צפון ועו"ד יוכי גנסין מפרקליטות המדינה, מבקשת לבטל את שחרורם על תנאי של האסירים ולהשיבם לריצוי יתרת מאסרם בשל הפרת תנאי השחרור.

ליאת גבאי ז"ל. המחבל שרצח אותה ישוב לכלא?

בין עשרת העצורים שעשויים לשוב לכלא הישראלי – שישה תושבי מזרח ירושלים וארבעה תושבי איו"ש – ניתן למצוא את המחבל סאמר בן עצאם סאלם מחרום, תושב ג'נין, שרצח בשנת 1986 את תלמיד הישיבה אליהו עמדי בעיר העתיקה בירושלים. בן עצאם דקר את עמדי 14 דקירות בכל חלקי גופו וגרם למותו. עד לשחרורו הוא ריצה 25 שנות מאסר.

עצור אחר עותמאן בן עלי חמדאן מוצלח, תושב קלקיליה, הכין והניח מספר מטעני חבלה בין השנים 1979–1981 לפיגועים. בין השאר מטען חבלה שהניח בשנת 1979 בתחנת אוטובוס גרם לפיצוץ שבעקבותיו נהרגו שלושה אנשים ונפצעו 17. מטען חבלה אחר שהניח ובו חומר נפץ ושלושה רימוני יד בצומת רעננה בקרבת תחנת הסעה לחיילים גרם לפציעתו של חייל צה"ל. על פי הבקשה, לאחר שחרורו הוא יצר קשר עם בכירי חמאס, ותיאם וטיווח העברת כספי טרור. עד לשחרורו הוא ריצה 29 שנות מאסר.

עוד ברשימה: המחבל נד'אל בן עבד אלרזאק זלום, תושב אל בירא שברמאללה, שנדון לשני מאסרי עולם ושלושים שנות מאסר בשל דקירתם למוות של שני אנשים ופציעת שלושה בתחנת אוטובוס ברחוב יפו בירושלים בשנת 1979. עד לשחרורו הוא ריצה 22 שנות מאסר. בנוסף, והיב בן עלי עבדאללה חליל אבו אל רוב, תושב קבאטיה, בשנת 1993 רצח את החיילת ליאת גבאי במכות גרזן בלב עפולה. עד לשחרורו הוא ריצה 17 שנות מאסר. רג'ב בן מוחמד טחאן, תושב מזרח ירושלים, דקר למוות את דוד קטורזה בשכונת שועפאט בירושלים בשנת 1998. עד לשחרורו הוא ריצה 13 שנות מאסר.

אסמעיל בן עבדאללה חג'אזי, תושב מזרח ירושלים, רצח בשנת 2005 אדם שהוא וחבריו לחוליית הטרור חשדו כי שיתף פעולה עם ישראל. הם ביקשו מהמנוח להסיע אותו ברכבו, ובמהלך הנסיעה הם השתלטו על הרכב ונסעו לוואדי אלדמאס, שם הם חקרו אותו במערה ולבסוף שיספו את גרונו וגרמו למותו. עד לשחרורו הוא ריצה 4 שנות מאסר בלבד.

משוחררי עסקת שליט. חלקם יוחזרו לכלא הישראלי צילום: יהודה לחיאני

נאצר בן מוסא עבד-רבו, תושב מזרח ירושלים, נידון ל-37 שנות מאסר לאחר שרצח אסיר בכלא שאטה שנחשד על ידו בשיתוף פעולה עם ישראל. עד לשחרורו מהכלא הוא ריצה 24 שנות מאסר. גמאל בן חמאד אבו סאלח, תושב מזרח ירושלים, רצח יחד עם אסירים נוסף אסיר שנחשד בשיתוף פעולה עם ישראל בכלא שאטה. עד לשחרורו הוא ריצה 21 שנות מאסר.

עדנאן בן מחמד מראג'ה תושב מזרח ירושלים, נידון ל 45 שנות מאסר. בשנת 1988 עמד בראש חוליה שפגעה בחשודים בשיתוף פעולה עם ישראל. הם רצחו באכזריות משתף פעולה, דקרו משתף פעולה אחר וזרקו בקבוקי תבערה שפצעו קשה אישה וילד של אדם שנחשד בשיתוף פעולה. עד לשחרורו ריצה 21 שנות מאסר, פחות משני שליש ממאסרו.

"הכתובת הייתה על הקיר"

בארגון נפגעי הטרור אלמגור התייחסו שלשום לפרסומים כי משוחררי עסקת שליט חזרו לדרך הטרור ולכך שאחד המשוחררים רצח את נצ"מ ברוך מזרחי. "הכתובת הייתה על הקיר בלשכת רה"מ, שריו וראשי מערכת הביטחון, אף על פי כן הם נכנעו לקמפיין התקשורתי", אמרו.

מאיר אינדור יו"ר הארגון אמר כי "אי אפשר לדבר רק על העתיד בהצהרות בומבסטיות. הגיע הזמן לעשות חשבון נפש. קודם כל שיעמידו את המחבל למשפט צבאי עם דרישה מהקליטות לעונש מוות הקבוע בחוק. אנו באלמגור לא הפסקנו מלהזהיר שמחירה יהיה חטיפות ורצח, כמה כואב להגיד להם -צדקנו ! בחודש אחד קיבלנו רצח וחטיפה. כל מי שהיה מעורב בעסקת שליט צריך לעשות את דרכו כעת בשיירה לבקש סליחה מילדי משפחת מזרחי וגם מהמשפחות השכולות שרוצחי יקיריהם שוחררו".

לדבריו, "אני נזכר ברכבת הפוליטקאים והיחצנים של עסקת שליט שדהרה כמעט צוהלת בדרך עסקה בעודנו מנופפים לה נואשות לעצור לפני התהום. שרי הממשלה וראשי זרועות הבטחון שבצעו את עסקת שליט צריכים כעת לעלות על קברו של מזרחי ולבקש ממנו סליחה על העסקה שבצעו למרות האהזהרות שלנו בבג"צ ובפגישות עם השרים.

בדרך שיסורו לקברי הנרצחים – שאת רוצחי יקיריהן שיחררו ויבטיחו להם ולמשפחותיהם החיות שהם מחזירים את כל הרוצחים מייד לכלא. מיידית . על ערוץ 10 הם התכנסו ליום מיוחד שיעבירו את החוק מיד. במקום להצהיר הצהרות עתידיות והבטחות בומבסטיות נגד החמ"ס שיעשו מעשה. שיקדמו עוד היום את חוק אלקין להחזרת הרוצחים לכלא".

לבקש ממנו סליחה. סנ"צ ברוך מזרחי (חטיבת דובר המשטרה)

יו"ר ארגון נפגעי הטרור "אלמגור", מאיר אינדור, אינו מופתע מלכידת המחבל ממשוחררי עסקת שליט שרצח את קצין המשטרה ברוך מזרחי.

לדבריו הוא אינו שמח לאיד אבל יש לו מסר חריף לראש הממשלה, "ראינו אז את כל היחצ"נים שדחפו את הרכבת לתהום. יש לנו היום תחושה אדירה של החמצה, אמנם הצלחנו להפסיק את הפעימה הרביעית, אבל אם היינו לוחצים חזק יותר מול המטה המשומן שקם סביב משפחת שליט, אולי היינו יכולים לעצור את העיסקה אז".

אינדור טוען כי נתניהו חילק להם הבטחות שווא שמעולם לא קוימו, "הוא אמר לנו שלא תהיה עסקה ושאם תהיה, נדע עליה לפני, והוא כשל. אני יודע שראש ממשלה לא תמיד עמיד בפני לחצים ולכן ניסינו לייצר סוג של חגורת הגנה. אמרו לנו שמדובר במחבלים זקנים, אבל הנה כאן היה מחבל בן 42 שגייס את בנו וחזר לפגע".

אינדור סבור שצריך לחזור לשיטות הישנות של אריק שרון, "אני לא מחסידיו, אך הוא זה שאישר ליחידות לפעול ולגרום לטרור להיות במנוסה".

"זה גם הזמן לקרוא להפעלת עונש מוות בייחוד למחבל שביצע בפעם השנייה פיגוע ואני קורא בהזדמנות זו לממשלה, לעלות לקברו של ברוך מזרחי ולבקש סליחה גם מהאלמנה והיתומים", הוסיף.

יותר משנתיים וחצי לאחר שהפגינו והתריעו נגד ביצוע עסקת שליט, קראו אתמול (ב') בני משפחות שכולות את החדשות על אודות מעצרו של זיאד עווד שמואשם ברצח קצין המשטרה ניצב-משנה ברוך מזרחי בערב פסח. "אמרנו לכם", אמרו כמה מהם במרירות. יו"ר ארגון אלמגור מאיר אינדור: "עסקת שליט לוותה ביח"צנים ופוליטיקאים שצריכים היום לבקש סליחה מבני משפחת מזרחי".

יוסי צור מחיפה שכל את בנו אסף בפיגוע שאירע באוטובוס קו 37 בכרמל בשנת 2003. את הפיגוע ביצעה חוליית חמאס מחברון. שלושה מהמחבלים שנידונו ל-17 מאסרי עולם שוחררו בעסקת שליט. "אמרנו לכם", הוא אמר אתמול. "זו הרגשה מרירה וקשה לומר את זה. זה יום עצוב מאוד, צעקנו את זה לפני המחוות ולפני העסקה. אמרנו, אל תשחררו כי זה יעלה לנו בחיים, אבל אמרו לנו שזה עתידי, ערטילאי. עכשיו להרוגים יש משפחות, פנים ושמות".

ח"כ שקד, מובילה את הצעת "חוק המחבלים"

צור הוסיף ואמר: "אנחנו יודעים שהם מארגנים פיגועים וניסיונות חטיפה, אבל מדינת ישראל טומנת את ראשה בחול כבת יענה. משוחררי עסקת שליט מובילים את כל מערך הטרור נגד ישראל בגדה – הם בעלי הניסיון וקיבלו את דרגות הפיקוד. בשבילנו זה לא חדש".

רון קרמן, אב שכול נוסף שאיבד את בתו בפיגוע בקו 37 והיה מהמתנגדים הקולניים לעסקת שליט, אמר אתמול כי הכתובת הייתה רשומה על הקיר. "נתניהו החליף דם בדם", אמר קרמן. "אנחנו כל הזמן נותנים להם מוטיבציה לחטוף חיילים ואזרחים כי הם יודעים שיקבלו מה שהם רוצים. צריך לקום מנהיג אמיץ, שיבין שתפקידם של חיילים להגן על אזרחים, ולא להיפך.

"מנהיג כזה ישים סוף לשחרור מחבלים. פעם-פעמיים ראשונות זה לא יהיה נעים. הרבה יותר נוח להצטלם עם חייל יורד ממסוק, אבל בסופו של דבר זה יביא להפסקת החטיפות".

שליט לאחר שחרורו עם ראש הממשלה ושר הביטחון (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

הדס מזרחי, אלמנתו של ברוך מזרחי

גלית ליבוביץ', אמה של נעם ליבוביץ' בת ה-7 שנרצחה ב-2003 בפיגוע ירי בכביש חוצה ישראל, אמרה כי היה לה ברור שמשוחררי העסקה יחזרו לעסוק בטרור. "ביום שגלעד שליט שוחרר יצאנו כל המשפחה מהבית כי לא יכולנו לראות בטלוויזיה את תמונות השמחה של המחבלים", סיפרה אתמול. "לא היה לי ספק שהמחבלים יחזרו לטרור. חייבים להיצמד לכך שרוצח עם דם על הידיים לא משוחרר".

גם מאיר אינדור, יו"ר ארגון אלמגור לנפגעי טרור, לא הופתע מהחדשות. "ראיתי את הרצח בעיניים, ראיתי את החטיפה הבאה", שחזר את הימים שלפני ביצוע עסקת שליט. "אני מרגיש היום כמו אחד שניסה לעצור רכבת דוהרת על מסילה ועליה פוליטיקאים צוהלים כשאני מנסה להזהיר אותם מפני הגשר שקרס. כמה כואב להגיד היום 'אמרנו לכם'. אני מקווה שהכנסת תעשה סוף למצעד האיוולת ותחזיר את משוחררי עסקת שליט לכלא".

לדבריו, הציבור בישראל צריך להתנצל על התמיכה בעסקת שליט. "המחבל של ברוך מזרחי צריך להיות מוצא להורג במסגרת חוק השיפוט הצבאי", סיכם. "הגיע הזמן שנדע להשתמש בסמכויות שיש במסגרת החוק".

המחבל חוגג את שחרורו בעסקת שליט

חגיגות השחרור, עזה 2011 (צילום: רויטרס)

ליאת טובול, אחותו של ליאור טובול שנרצח ביחד עם חברו רונן קרמני על ידי איברהים שמאסנה ששוחרר בעסקת שליט, חשה רגשות מעורבים. "מצד אחד לא מגיע להם להשתחרר כי הם לקחו חיים של בני אדם וזה החטא הכי גדול שיש, ומצד שני זה החזיר את גלעד שליט הביתה", אמרה.

עם זאת, טובול הדגישה כי השחרורים שישראל ביצעה במהלך המו"מ המדיני היו לא מוצדקים. "השחרורים האחרונים היו לחינם", אמרה האחות השכולה. "לא קיבלנו שום דבר ולכן היה חשוב להתנגד. אין לי מושג מה קרה עם המחבל שהיה שותף לרצח של אחי ושוחרר בעסקת שליט, אני מקווה שהוא מת. הוא הגשים את החלום שלו, רצח יהודים והמשיך הלאה בחיים".

מאיר וברוריה חן, הוריו של החייל ירון חן ז"ל שנחטף ונרצח באכזריות בשנת 1993, מציגים עמדות מנוגדות. "זה היה ברור מההתחלה שהמחבלים יחזרו לטרור, אי-אפשר להאמין להם", אמר מאיר. "חייבים לגזור עונש של גזר דין מוות לכל רוצח ובטח שלא לקיים איתם משא ומתן."

מנגד, ברוריה סבורה כי לעתים אין בררה אלא לנהל משא ומתן עם גורמי הטרור. לדבריה, "כשיש מישהו חי, כמו בעסקת שליט, הדילמה יותר פשוטה אבל מאוד קשה".

עמדה ברוח זו הביע גם יואב מינץ, תושב קריית מוצקין ששכל את בנו סמל ראשון רז מינץ שנפל בפיגוע ירי בעין יברוד שבבנימין בשנת 2001. המחבל שירה בבנו, ג'סר איסמעיל ברגותי, שוחרר בעסקת שליט. "הדעה שלי כאב שכול היא שאיני רוצה לגרום להורים נוספים לחוות את השכול הנורא ומשום כך צידדתי בעסקה", אמר מינץ. "המחבלים לא התחילו לפעול בעקבות העסקה. היו גם אלפי סיכולים ופיגועים כשהמחבלים האלה ישבו בכלא. כל אדם צריך לבדוק אם הוא חי במוסר כפול ולשאול את עצמו אם הבן או הבת שלו היו נחטפים, מה היה רוצה שהמדינה תעשה כדי להחזירו למשפחתו?"

שלושת זוגות הורי הנערים החטופים נועדו עם נשיא המדינה, שמעון פרס, במשכן הנשיא בירושלים על פי הזמנת הנשיא שביקש לחזקן במלאת שבוע להיעדרות שלושת הנערים, אייל יפרח, נפתלי פרנקל וגיל-עד שאער.

הפגישה של הנשיא ובני המשפחות היתה אישית, סגורה לסיקור עיתונאי ונמשכה שעה ארוכה. לאחר תום הפגישה נמסר מלשכת הנשיא: "הנשיא פרס חיבק את ההורים בחום ושמע מהם על ההתמודדות הקשה ומורטת העצבים מרגע חטיפת הבנים".

הנשיא אמר להורי החטופים: "ביקשתי לראותכם מפני שמה שקורה עכשיו הוא אירוע לאומי, לא רק משפחתי. כל העם מאוחד ומלוכד, עומד לצדכם ומתפלל יחד אתכם להשבת הבנים הביתה, בזמן שחיילי צה"ל וכוחות הביטחון מטפסים יום ולילה בסמטאות חברון הופכים כל אבן וכל סלע למציאת הבנים". הנשיא הדגיש: "אין ולא תהיה שום מגבלה על כל זרועות הביטחון במשימתם להגיע לבנים ולהביא אותם הביתה".

הנשיא פרס עם המשפחות, היום (צילום: לע"מ)

שלא כהרגלו, מתח הנשיא פרס ביקורת על התגובה הרפה לטענתו בקהילה הבינלאומית לפיגוע החטיפה ואמר: "מנהיגי העולם חייבים להשמיע קול רם וברור ולנקוט יד קשה וחזקה נגד הטרור. הבעיה של הטרור היא לא רק של מדינת ישראל היא בעיה עולמית ועל כן גם צריך לגייס את העולם.

"בכוונתי להעלות דרישה זו בביקורי בארצות הברית בשבוע הבא. העולם עוד לא מגויס ואני מתכוון בשיחות שיהיו לי גם עם הנשיא אובמה וגם עם ראשי הקונגרס לזעוק את זעקתכם, זעקתנו נגד טרור, גם בפומבי גם בשיחות פרטיות".

פרס הוסיף: "מוכרחים להמשיך ולהגביר את הלחץ על הטרור, לייבש את מקורות הכספיים של הטרור שכן אופרציות כאלו עולות המון כסף. מי שמגדל פושעים לטרור אל יתפלא שיפשעו גם נגד אביו ואמו. כפי שנקטו בסנקציות נגד איראן, כך צריך להגביר את הסנקציות נגד כל תופעת טרור, גם אם הן מצד ארגונים כמו חמאס או חיזבאללה. צריך להעניש אותם, אין מקום לשום סליחה או הנחות".

שגריר ארה"ב בישראל, דן שפירו, ביקר בבית משפחתו של אחד משלושת הנערים החטופים, נפתלי פרנקל, ביישוב הדתי נוף איילון שליד מודיעין. פרנקל מחזיק גם באזרחות אמריקנית ונציגי ארה"ב בישראל עמדו בקשר עם משפחתו מאז היוודע דבר פיגוע החטיפה ביום שישי שעבר.

שפירו אמר בצאתו מהפגישה לעיתונאים שמחוץ לבית משפחת פרנקל כי ארה"ב תומכת במאמצים להשיב את החטופים לביתם וביקש לחזק את ידי המשפחות: "זה עתה נפגשתי עם הוריו ובני משפחתו של נפתלי פרנקל, והבעתי בפניהם את התמיכה החד משמעית של ממשלת ארה"ב והעם האמריקני במאמץ להשיב את נפתלי, אייל וגיל-עד הביתה. פגשתי משפחה חזקה מאד, אנשים אופטימיים. כמובן שזה מצב מאד קשה עבורם.

פרס עם אביו של גיל-עד שאער, היום (צילום: לע"מ)

מדובר בשלושה נערים שביקשו לחזור לבתיהם מהלימודים ואין שום הצדקה למעשה הנפשע הזה. אנחנו מעניקים את הגיבוי המלא לממשלת ישראל בפעולות החיפושים שהיא מובילה ומעודדים את המשך שיתוף הפעולה הביטחוני בינה לבין הרשות הפלסטינית".

השגריר שפירו הוסיף: "בוודאי שאנחנו מרגישים אחריות מיוחדת כשאזרח אמריקני מעורב במקרה הזה. אנחנו מאמינים בזכותה של ישראל להגן על עצמה ועל אזרחיה ממעשי טרור, ובפעולת הטרור הנוראה הזאת ארה"ב תשוב ותדגיש את התמיכה הזאת. הצענו לממשלת ישראל את כל הידע והיכולות שיש לארה"ב שיכולים לסייע".

בתוך כך, ראשי ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" פרסמו קריאה לראש הממשלה להשלים את הפעולה שהחלה בליל שלישי השבוע ולעצור מחדש את כל משוחררי עסקת שליט ולא רק את אלה המזוהים עם חמאס. "זהו הצעד המשמעותי ביותר שהממשלה יכולה לנקוט לטובת החטופים" אמרו ראשי הארגון.

עם הוריו של אייל יפרח. יפעיל את כובד משקלו בעולם (צילום: לע"מ)

כשנודע לי על חטיפת הנערים – חשתי תסכול גדול. הייתי בין אנשי ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" שהובילו את הקרב נגד שחרורי מחבלים, מתוך הבנה שמהלך כזה לא מסיים פרשה אלא מאתחל את החטיפה הבאה. אבל נכשלנו בקרב. לא הצלחנו להניא את הדרג המדיני מלהיכנס לאותה סמטה אפלה של שחרורי רוצחים, למרות שהבאנו ראיות גלויות וחסויות על מוטיבציה מתגברת לחטיפות לאחר כל השלמת עיסקה.

הרכבת הדוהרת חלפה על פנינו לקראת העיסקה עם חמאס לשחרורו של גלעד שליט, בעודנו מנפנפים לה נואשות לעצור. לאחר מכן המשיכה לעיסקה גרועה עם אבו מאזן של שחרור 80 רוצחים תמורת הזכות לשבת איתו. כמה כואב להגיד "אמרנו לכם". כי כשראו הפלשתינים שישראל משלמת, הם הפכו את "שחרור המחבלים" למשימת הדגל נגדה.

מדובר הרי גם בצורך מבצעי מבחינת הטרור: מרבית המשתחררים, וזה כבר הוכח, חוזרים לשטח – הפעם כמארגני פיגועים שבין היתר יקדמו את שחרור חבריהם שהשאירו מאחור. על הדרך הם מראים לדור החדש של הטרוריסטים שלכל אסיר יש אופק לשחרור, מה שמאפשר גיוס עוד צעירים לתעשיית הטרור.

שרי הקבינט מדווחים על יותר מ-100 ניסיונות רק בשנה האחרונה (איפה החביאו את הנתונים?), ומדובר במספרים דרמטיים. מה יהיה המחיר עכשיו? האם שוב נשלם ושוב נעודד חטיפות נוספות? הגיע הזמן לשנות כיוון מיידית, יש לקבוע כללי משחק חדשים ולאמץ את החלטות ועדת שמגר, שעוסקות גם בהמלצות מבצעיות איך "להתכתב" עם ארגוני החוטפים.

אסור לציבור השפוי להירדם בשמירה, לא הפעם. בתוך זמן קצר יצוצו ארגוני "זכויות" אדם ויתחילו לזנב בצבא ובזרועות הביטחון. יתחילו העתירות נגד החיפושים, המחסומים והמעצרים. בד בבד תנוע שדרת הפוליטיקאים. חלקם כבר רמזו על הכיוון. "אסור לשכוח שחלק מחמאס הוא גוף מדיני", אמר עפר שלח, כשהוא מכוון נגד המעצרים של מנהיגי ארגון הטרור ביו"ש. מזל שהיה שם ראש השב"כ לשעבר אבי דיכטר, כדי לענות לו שחמאס בגדה הוא כולו ארגון טרור ולא "מדיני". אבל לא תמיד יהיה מי שיענה. מה שאומר שמובילי המהלך הצבאי צריכים להיות במצב "צפה פגיעה". זה יגיע בסוף עם ההצעה האולטימטיבית לשחרר מחבלים במקום להכניע את הטרור.

ופה מקומו של הציבור: אם סיפור שליט יחזור, הציבור ייקרא להגן על המדינה מעיסקה מזיקה נוספת. מפקדי צה"ל הרי אינם יכולים לעסוק בהתמודדות עם אש הארגונים האזרחיים. זה הזמן להקים "חומת מגן" ציבורית ל"חומת מגן" הנוכחית. ז'בוטינסקי כבר קרא לכך בשנות ה-30 "קיר הברזל" – קיר תומך שיגבה את הפעילות ההתקפית של הצבא ושירותי הביטחון, בדרך לניצחון על הטרור.

מחסום. אילוסטרציה. (צילום: פלאש 90)

"זהו ארוע חמור במיוחד. תפילותנו לחיי הנערים ולהצלחת מערכת הביטחון, להשיג ולגדוע את ידי החוטפים", אמר לפני זמן קצר חבר הכנסת אל"מ במיל' מוטי יוגב (הבית היהודי) כשהוא מתייחס לפרשת החטיפה באזור חברון.

"הארוע הזה מצביע כי חבירת אבו מאזן לחמאס משמעותה – אחדות מטרה של טרור. עם הרשות הפלסטינית והחמאס כאחד מדברים דרך כוונות, לא כוונות טובות אלא כוונות של רובה", אמר יוגב.

יוגב הוסיף "לקראת שבת נתפלל לבשורות טובות, ישועות ונחמות לעם ישראל, לכלל ולפרטים הזקוקים לתפילה במיוחד. תמיד נזכור את דברי כלב בן יפונה בפרשת השבוע: "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה".

ארגון נפגעי הטרור אלמגור קורא להטיל עוצר על יהודה ושומרון. "לא יעלה על הדעת ששלושה נערים מוחבאים באחד הכפרים וצעירי הכפרים מסתובבים חופשי. כל ערי וכפרי יו"ש צריכים להיות בעוצר מיידי", אמר סא"ל מיל. מאיר אינדור יו"ר "אלמגור".

"על ישראל להתייחס לפרשה הזו כאל פגוע אסטרטגי. יש לגייס לשם כך כוחות מילואים למבצע חיפושים נרחב ולייצר צעדי ענישה סביבתיים שילחצו את ארגוני הטרור הרשות הפלסטינית. אם ממשלת ישראל לא תפתור את הנושא בניצחון מיידי וברור – החטיפות רק ימשיכו".

באלמגור מציינים שמאז העסקאות לשחרור רוצחים נעשו 47 נסיונות חטיפה, "התיאבון גבר בהתאמה והחטיפות הפכו להיות העניין המרכזי של ארגוני הטרור".

אחר הצהריים פרסם דובר צה"ל הודעה מיוחדת בה נאמר, "במהלך הלילה אבד הקשר עם שלושה נערים באזור גוש עציון. כוחות הביטחון פועלים על-מנת לאתר את הנעדרים ועורכים כעת סריקות נרחבות באזור".

חגיגות שחרור המחבלים ברש"פ. ארכיון (צילום: פלאש 90)

רבות דובר על חוק המחבלים שאושר השבוע בישיבת הממשלה, החוק שהוגש על ידי 'הבית היהודי' ועיקרו מתן אפשרות לשופט בית המשפט להוסיף בהכרעת דינו של מחבל כי הוא לא יוכל להשתחרר בעסקה או מחווה כזו או אחרת.

החוק עורר פולמוס רב אך מסתבר שיש בו לא מעט "חורים" משפטיים שמותירים אותו כמעט חסר תוכן ורלוונטיות. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם יו"ר ארגון נפגעי הטרור 'אלמגור', מאיר אינדור, על החוק והכוח שספק אם יש לו.

בראשית דבריו ציין אינדור כי יש לברך על החוק בהיותו מהלך חיובי המעיד על הקשבה של הזירה הפוליטית לרחשי לב הציבור. הדבר גם מוכיח, לדבריו, שיש ברכה בעמלם של הפעילים שנאבקו במחוות השחרור על פעימותיהן. כמו כן הוא רואה במהלך תפנית בכיוון אליו מובילה ממשלת ישראל, אך עם זאת בחינה של תוכן החוק מטילה ספק ביכולתו להיות אכן אפקטיבי. זאת במידה ולא יתוקן על ידי מנסחיו.

לדבריו של אינדור יש לתת את הדעת לכך שהחוק חל רק על מחבלים שייכלאו מכאן ואילך ולא על כשש אלפים מחבלים שמצויים כעת בכלא הישראלי וממתינים לעסקה שתשיב אותם לבתיהם. לטעמו יש להחיל את הסעיף החדש בחוק גם על המחבלים שכבר נכלאו והדבר תלוי אך בבחינה של תיקי המשפט שלהם על ידי שופט שיכריע אם מעשיהם חמורים דיים כדי להיכלל בחוק החדש.

כשנשאל אינדור אם אין הגיון בכך שחוק לא יחול רטרואקטיבית על מי שכבר נידון בבית משפט השיב ואמר שאמנם קיים היגיון כזה אך יש לזכור כי היו חריגים כדוגמת חוק יגאל עמיר שנחקק לאחר רצח רבין וקובע כי רוצח ראש ממשלה לא ישוחרר לעולם וחוק זה חל על עמיר באופן רטרואקטיבי. כך גם החוק למלחמה בנאצים ובעוזריהם שנחקק כחמש שנים לאחר מלחמת העולם ועם זאת על פיו נדונו אייכמן ודמיאניוק.

לבד מהחלת התיקון לחוק גם על מחבלים כלואים מציין אינדור כי יש להחיל את החוק גם על מי שנידון בבית דין צבאי, שכן על פי נוסח החוק כעת הוא אינו חל אלא על מי שנידון בבית משפט אזרחי. אינדור סבור כי ללא תיקון שכזה יהיו כבר די גורמים בפרקליטות שינסו למצוא בכך סדק משפטי שיחלץ מחבלים מהסעיף שימנע מהם חנינה. אינדור מציין בהקשר זה שרוב מוחלט של המחבלים הכלואים לא נכלאו בבית דין אזרחי אלא בבית דין צבאי כך שלכאורה החוק המדובר אינו נוגע להם.

סוגיה נוספת אותה מעלה אינדור היא סוגיית שיקול הדעת שיקבע מי ראוי ומי לא להיכלל תחת הסעיף. לטעמו יש לקבוע גדרים ברורים שיפקיעו משופט כזה או אחר להחליט על פי שיקול דעתו מהו מעשה חמור המצדיק את הכללת סעיף מניעת החנינה.

עוד הוא מוסיף ומציין כי במציאות שבה התביעה הכללית אינה ששה לתבוע עונש מוות קיימת סבירות גבוהה שהיא גם לא תשוש לדרוש את הכללת הסעיף המדובר במהלך משפטו של מחבל כזה או אחר. זאת מתוך גישה לפיה יש להותיר לכל אסיר את חלון התקווה. לטעמו יש לאפשר למשפחות נפגעי הטרור מנגנון ובו תוכלנה הן להגיש מסמך משפטי רשמי ומוכר שבו ידרשו את הכללת הסעיף החדש.

בשולי הדברים מביע אינדור צער על העברת החוק כחלק מעסקת חוק הפונדקאות. לדבריו הורים שכולים רבים שקלו לדרוש מחברי הכנסת של 'הבית היהודי' לוותר על החוק ובלבד שלא לאפשר את חוק הפונדקאות, אך בשיקול חוזר החליטו לוותר על הצהרה זו בכדי להמשיך ולגבש את משפחות השכול תחת מטרייה אחת ולא לייצר בקיעים של מחלוקת סביב סוגיות שאינם קשורות ישירות לשכול ולמאבק בטרור.

תוגה וארשת של עצב אפפה את פני השרים מהאגף השמאלני בעקבות החוק החדש שעבר בוועדת השרים לענייני חקיקה לגבי מניעת שחרור מחבלים רוצחים. אחד מהם אמר שהחוק אינו מוסרי. מילא "לא הגיוני, לא כדאי ומשתלם", אבל למה לא מוסרי? מה לא מוסרי בכך ששופט יחליט שמאסר העולם אכן יהיה ללא התחכמות, ללא קיצורי עונש וללא חנינה. כל עוד לנרצח אין חנינה מהמוות, גם לרוצחו לא תהיה חנינה. החוק מוסרי בהחלט.

אבל ככה זה כשמשתעבדים לסדר יום מדיני ולא יודעים גבולות. כמו הקצין הבריטי בסרט "הגשר על נהר קוואי", יש כאלו שבמשך הזמן שוכחים את מי הם מייצגים. לעומת חבריהם בשמאל, קיבלנו פרץ של הצהרות שמחה ופוסטים בפייסבוק מקרב שרי הימין. זו היתה שמחת עניים, אבל מה לא עושים כדי לגזור קופון פוליטי זריז? אז מה אם על פי שלושה סקרי דעת קהל שונים יש רוב של 80% בציבור הישראלי שמתנגד לשחרור רוצחים.

לא מוסרי. שחרור אסירים פלסטינים השנה (צילום: יותם רונן)

בשונה מהפוליטיקאים, היו כאלה שלקחו את ההצהרות של השרים במלוא הרצינות. אלו הם נפגעי הטרור ומשפחות שכולות שהתקשרו לארגון אלמגור לברר מה אומר החוק לגבי רוצחי יקיריהם.

מאות רבות של משפחות שכולות שרוצחי יקיריהם עדיין בכלא שמעו את קולות הקמפיין סביב החוק ורבים מהם האמינו שבכך יפסק שחרור הרוצחים. הם קנו את ה"באז" התקשורתי. אלא שהחוק הנוכחי אינו חל על רוצחי יקיריהם, על מאות הרוצחים שכבר נשפטו. הוא מדבר אך ורק על העתיד.

אם קוראים את האותיות הקטנות של הצעת החוק, גם העתיד לא ממש מבטיח. יש בו הרבה לאקונות משפטיות שמסרסות את יכולת החוק לעשות את השינוי אותו מבטיחים יוזמיו. "יפסק המצב של הרצחת וגם שוחררת", מבטיחים גאוני הקופירייטינג של הבית היהודי. אני לא רואה איך יפסק המצב כאשר יש מאות רוצחים בכלא שהחוק לא חל עליהם. בנוסף, החוק לא חל על רוב המחבלים תושבי השטחים שנשפטים בבתי דין צבאיים.

רוצחיהם יישארו לעד בכלא? משפחת פוגל

מה אפשר לשפר?

יש דרך להפוך את החוק לבשורה חדשה, למה שיוזמיו מבטיחים. כדי לעשות זאת צריך לתקן את הצעת החוק ולהטליא בה את החורים הגדולים בתיקוני חקיקה הבאים:

1. יש להחיל את החוק בדיעבד גם על אותם מחבלים שכבר כלואים בישראל ,כולל אלו ששמותיהם כלולים למשל בדרישה לשחרור בפעימה הרביעית. אמנם קיימת בעיה בחקיקה בדיעבד. פושע יכול לטעון שאילו ידע על החומרה לא היה מבצע את הפשע. אבל כבר עשו חקיקה בדיעבד לגבי רוצח ראש הממשלה יגאל עמיר. עשו זאת גם בדיעבד בחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם על פיהם נשפטו בעבר אדולף אייכמן ואיוון דמניוק. כך ניתן יהיה להביא את רוצחי ילדי משפחת פוגל בשנית לשופט להחליט שמאסר העולם שלהם אכן יהיה מאסר עולם, ללא אפשרות חנינה.
2. יש לדאוג לסעיף מפורש שיאפשר החלת החוק החדש בבתי דין צבאיים למחבלים. אחרת, רק אחוז זעום מהמחבלים יגיע למבחן קיומו של החוק.
3. יש לחזק בחקיקה את מעמד משפחות הנרצחים בדיונים המשפטיים כדי שהם יוכלו לתבוע רף ענישה גבוה אם התביעה לא תעשה כך. לתביעה יש עמדה מסורתית פילוסופית שבו היא לא תובעת יישומו של גזר דין מוות למרות שהוא קבוע בחוק הצבאי. אסור שהמשפחות השכולות תהיינה תלויות בתביעה הכללית, שרואה ביצירת אופק של שחרור לרוצחים – ערך מוסרי או עניין מדיני – עיינו ערך היועץ המשפטי לממשלה שהתנגד לחקיקה.

שמחת עניים גם היא שמחה

עד כאן הביקורת. ובכל זאת, כמה השלכות חיוביות יוצאות מהחוק המוצע. עצם העיסוק בו מציף לציבור שאלה ערכית מוסרית ראויה לגבי שחרור רוצחים; החוק החדש מראה למשפחות השכולות שהיה שכר לפעילות הציבורית שלהם; החוק החדש תואם את רוח מסקנות ועדת שמגר והדיון בממשלה שהיה לאחרונה ומהווה שינוי כיוון; החוק החדש תואם מדיניות דומה שקיימת בארה"ב – זו שלאחרונה לחצה עלינו לשחרר רוצחים – בפעם הבאה יוכל ראש ממשלה לומר ללוחצים עליו, ששחרור רוצחים אינו בסמכותו.

אישור החוק בוועדת השרים הייתה שמחת עניים. אבל בימים שלוחצים על ישראל שוב שוב להיכנע, גם שמחת עניים נחשבת שמחה.

נתניהו נגד המתווה המדיני של לפיד: "כל מי שיש לו ניסיון מדיני יודע שלא עושים ויתורים ללא תמורה" – כך אמרו אמש (יום א') גורמים בלשכת ראש הממשלה, בתגובה לתוכנית המדינית שהציג יו"ר יש עתיד יאיר לפיד בפתיחת כנס הרצליה.

שר האוצר הציג את תוכניתו להסדר עם הפלסטינים, שבה הביע התנגדות מוחלטת לבנייה בהתנחלויות שאינן בגושי ההתיישבות, וכן מדיניות של קביעת הגבולות לפני סיכום על סוף הסכסוך.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

בלשכת נתניהו מתחו ביקורת חריפה על הדברים ואמרו כי "כל מפה שתוצג תהיה נקודת הפתיחה של הדרישות הפלסטיניות. ראינו בעזה מה התוצאה של נסיגה חד-צדדית". לדבריהם, "רה"מ ימשיך להוביל את מדינת ישראל באחריות, תוך שמירה על האינטרסים הלאומיים של אזרחי ישראל ובראשם הביטחון".

עוד אמרו כי "כל מי שיש לו ניסיון מדיני יודע שלא עושים ויתורים ללא תמורה. בטח מול ממשלה שחבר בה ארגון טרור שרוצה להשמיד את מדינת ישראל".

גם שר השיכון אורי אריאל התייחס לתוכניתו של יו"ר יש עתיד ואמר כי "המציאות המדינית היום מחייבת לקבל את תכנית הסיפוח כפי שהציגה סיעת הבית היהודי. אני מקווה שכך אכן נגיע גם אם התוצאה היא בלתי נמנעת".

השר תקף את שר האוצר ואמר כי "ממשלות ישראל התקיימו בעבר בלי מפלגת יש עתיד וימשיכו להתקיים גם בלעדיה. כמו כן, צר לי שלפיד ממשיך להשתמש בסיסמאות פופוליסיטיות כאילו הכסף קבור בין איתמר ליצהר, מוטב אילו יפעל בתוקף סמכותו כשר האוצר למצוא את מקורות המימון בלי לפגוע בזכויות בסיסיות של תושבי ישראל אותם היה מממן בכל מקום בו היו מתגוררים".

מנגד, קרא ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ) ללפיד לעזוב את הקואליציה: "אם זו תכניתו המדינית של לפיד – אין לו מה לחפש בממשלת ביבי-ליברמן-בנט. לפיד וציפי לבני צריכים להפיל את הממשלה הזו כבר עכשיו, ולא להמשיך להיות עלה תאנה לממשלה של התנחלויות וסיפוחים שגורמת נזק נורא לישראל".

"היפרדות מוחלטת מן הפלסטינים"

קודם לכן, בפתיחת כנס הרצליה, שטח שר האוצר את תוכניתו המדינית. בעיקר דבריו מציג לפיד התנגדות מוחלטת לבנייה בהתנחלויות שאינן בגושי ההתיישבות, ומדיניות של קביעת הגבולות לפני סיכום על סוף הסכסוך. לטענת לפיד, הסדר עם הפלסטינים צריך לכלול מעורבות של מדינות ערב, ומגוון צעדים חד-צדדיים של ישראל, כולל נסיגות, תוך כדי קיום שיחות רצופות עם הפלסטינים.

לפיד גם תקף את המתנחלים וטען שהם חותרים לבנות התנחלויות "מתוך צו אלוהי". מנגד אמר לפיד שגם גישתו של השמאל היא "משיחית", כל עוד אינו מבדיל בין בנייה ביצהר לבנייה בשכונת גילה.

לפיד. "התהליך המדיני הגיע למבוי סתום" (צילום: מרים צחי)

"נדמה לי שכל אדם באולם הזה מכיר בכך שהתהליך המדיני הגיע למבוי סתום… עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי לחזור לשולחן המשא ומתן, להדק מחדש את שיתוף הפעולה שלנו עם האמריקאים, ולצרף לשיחות גם את מדינות ערב המתונות כדוגמת סעודיה או מדינות המפרץ, המעוניינות ליצור איתנו 'ציר חוסם איראן'".

לדבריו, "הגיע הזמן שישראל תחליט מהם גבולותיה. אנחנו יכולים לשנות את ההיסטוריה, אבל לא את הגיאוגרפיה. השטח אינו עומד להשתנות. אין שום סיבה להמשיך להתחמק מהצורך לשרטט את גבולותיה העתידיים של מדינת ישראל.

"לסיבוב הבא של המשא-ומתן ישראל צריכה להגיע עם מפות מפורטות שאנחנו נכין, שמבטאות הסכמה לאומית רחבה. המפות האלה יאפשרו לנו להגדיר מהלך תלת-שלבי שבסופו היפרדות מוחלטת מן הפלסטינים והסדר רחב עם מדינות ערב המתונות. שלושת השלבים הם 'שלב ההיערכות', 'שלב בניית האמון' והשלב הסופי, 'שלב ההתאמות'.

"בשלב הראשון, 'שלב ההיערכות', תיסוג ישראל משטחים שאינם מחייבים פינוי יישובים, תוך שהיא שומרת על זכותה לפעילות ביטחונית בכל שטחי הרשות. המהלך יתבצע תוך כדי הקפאת בנייה מחוץ לגושי ההתיישבות. "בשלב השני – 'שלב בניית האמון' – תתכנס ישראל לגושי היישובים תוך פינוי ההתנחלויות המבודדות. ישראל תשמור גם בשלב השני על זכותה לפעילות ביטחונית בשטחי הרשות בעודה פורשת את סידורי הביטחון החדשים בתיאום עם האמריקאים. במהלך השלב הזה יתקיימו שיחות ישירות בתיווך אמריקאי, ברמאללה ובירושלים, על גבולות הקבע. "בשלב השלישי, 'שלב ההתאמות', יבוצעו התאמות הגבול האחרונות בין שתי המדינות, כולל חילופי שטחים, ויחלו השיחות בנושאי הליבה".

הצעת החוק שאושרה הבוקר (יום א') בממשלה, ואשר מטרתה למנוע שחרור מחבלים, נחשבת אמנם לצעד פורץ דרך, אבל לא כולם שבעי רצון לחלוטין ממנה. ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" פנה היום ליוזמי החוק בבקשה לשיפור ההצעה, ובעיקר לסתימת כמה חורים משפטיים שהתגלו בה.

בהצעת החוק, אשר מאפשרת לבתי המשפט לקבוע כי מחבלים אשר יורשעו בדין לא יוכלו להשתחרר כחלק מעסקאות מדיניות, ישנן שלוש נקודות בעייתיות: הראשונה היא שהחוק לא יחול רטרואקטיבית על מחבלים שדינם כבר נגזר והם מרצים את עונשם. כך, רוצחים נתעבים אשר יושבים בכלא עשויים להשתחרר בעסקאות מדיניות בשנים הקרובות. בעיה נוספת היא שהחוק מתייחס אך ורק לבתי המשפט האזרחיים ולא לאלה הצבאיים, אשר המחבלים נשפטים גם בהם.

לקונות בחוק. פירות אוהל המשפחות השכולות בירושלים (צילום: מירי צחי)

בעיה שלישית היא שהצעת החוק בעיקר מייעצת, אולם אין היא מחייבת. כך למשל, התביעה אינה מוכרחה לדרוש את העונש המיוחד שימנע את הקצבת מאסר העולם, ואף השופט אינו מחויב להציע צעד מעין זה במידה והתביעה אינה מבקשת אותו.

למרות שככלל חוקים חדשים אינם יכולים לחול באופן רטרואקטיבי, ישנם גם יוצאי דופן במובן זה: החוק המאפשר לגזור דין מוות על פושעים נאצים למשל נחקק רק לאחר מלחמת העולם השנייה, וחל על הפשעים שבוצעו במהלכה. כך גם לגבי החוק שהתקבל לאחר רצח ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין, המונע מנשיא המדינה לחון רוצח ראש ממשלה כגון יגאל עמיר.

כעת, יו"ר ארגון "אלמגור", סא"ל במיל' מאיר אינדור, מעוניין לבצע מהלך דומה גם לגבי החוק שהתקבל היום בממשלה. לדבריו, אמנם יש בהצעת החוק התקדמות ערכית ומוסרית ראויה, אך הוא עדיין טעון שיפור. כך למשל, הוא מעוניין שיוכנס תיקון בחוק ולפיו השופט יוכל להורות להביא לדין מחבלים שכבר נגזר עונשם ולהטיל עליהם את העונש החדש. אינדור מציין את המקרה של רוצחי משפחת פוגל מאיתמר כדוגמה למקרה ראוי למעשה כזה.

לצד זאת, מציעים ב"אלמגור", גם בבתי הדין הצבאיים יוכלו לגזור את העונש המיוחד, וכן במידה והתביעה לא תבקש להטיל את העונש תוכל משפחת קורבנות הטרור לפנות לשופט ולבקש ממנו בעצמה לעשות כן. הצעת הארגון תעלה לדיון בוועדת חוק, חוקה ומשפט בשבועות הקרובים.