יום אחרי שהממשלה אישרה את תוכנית ההתנתקות, שחררה הבוקר ישראל 500 אסירים פלשתינים. שיירת האסירים יצאה הבוקר בעשרות אוטובוסים מאובטחים מכלא קציעות בנגב. האסירים הועברו מקציעות לכיוון המחסומים סאלם, ביתוניא, בארותיים ותרקומייה בגדה, ולמחסום ארז ברצועה, משם עברו לשטחי הרשות הפלשתינית. במקביל לשחרור, כ-30 נפגעי טרור מפגינים מול מחסום ביתוניא במחאה על שחרור האסירים.

כשנה לאחר עסקת השבויים הקודמת, ובמסגרת המחוות ליושב ראש הרשות הפלשתינית, אבו-מאזן, הודיעה ישראל שתשחרר 900 אסירים פלשתינים בסך הכל.

קודם לשחרורם, הוחתמו האסירים על מסמך שבו הם מתחייבים לא לעסוק יותר בטרור. ואולם גורמים ביטחוניים מעריכים כי רבים מהם ישובו לפעילות טרור, אם המשא ומתן המדיני ייקלע למבוי סתום.

בצה"ל נערכים לאפשרות שיפרצו הפרות סדר במהלך השחרור. כוחות גדולים יאבטחו את המחסומים והכניסות לערים, מחשש להפגנות תמיכה סוערות שיגלשו לפסים אלימים. במקביל, שירות בתי הסוהר ייערך לתגבור האבטחה בבתי הכלא, מחשש להפרות סדר מצד אסירים שלא שוחררו.

במקביל, חברי ארגון "אלמגור" ופעילי ימין יפגינו במחסום ביתוניא, במחאה על שחרור האסירים. "שחרור המחבלים יוביל לשפיכת דם יהודי נוסף", מאשימים ב"אלמגור".

אסירים פלשתינים ששוחררו הבוקר מקציעות לגדה ולעזה. (צילום: רויטרס)

"ההחלטה סבירה"

שחרור האסירים התאפשר לאחר שבג"ץ דחה אתמול את עתירתו של ארגון נפגעי הטרור "אלמגור". הנשיא אהרן ברק והשופטים איילה פרוקצ'יה ואליקים רובינשטיין, קבעו כי ההחלטה לשחרר אסירים היא בגדר הסבירות ואינה מהווה חריגה מהסמכות שבידי הממשלה. במקביל הועברו אתמול 16 המגורשים הפלשתינים מעזה לגדה אחרי ששהו שם כמעט שנתיים.

"מבינים אנו לכאבם של אלו אשר שחרור אסירים פוגע בהם קשות. עם זאת ממשלת ישראל קיבלה החלטה מדינית", קבעו השופטים.

לאחר שנציג הפרקליטות, עו"ד דני חורין, אמר כי הממשלה מאמינה ששחרורם יצמצם את הטרור, מתח השופט רובינשטיין ביקורת ואמר: "אם משחררים אסירים זה לא עוזר למלחמה בטרור, זה מראה שיש לרשות הפלשתינית הישגים", האשים רובינשטיין. "לומר ששחרור טרוריסטים מחזק את המאבק בטרור, זה קצת קשה". רובינשטיין אמר עוד כי החריגה מהקריטריונים, לפיהם לא ישוחררו אסירים שטרם ריצו שני שלישים מתקופת מאסרם, היא "מעוררת תהייה".

המחוות לאבו מאזן: בשעה 11:00 ניתן האות ו-500 האסירים, בהם 4 אסירות, עברו לרשות הפלסטינים מארבע נקודות בגדה ובמחסום ארז ברצועה.

בביטוניה, שבפאתי רמאללה, עברו 53 אסירים, בתרקומיא בדרום הר חברון עברו 105, בבארותיים (מחסום 700) עברו 169, בסאלם – 137, ובמעבר ארז – 39 אסירים. מהמעברים ייצאו האסירים לבתיהם לאחר שלפני השיחרור חתמו על התחייבות שלא לעסוק בטרור.

צה"ל נערך בכוננות מוגברת לאפשר את המעבר התקין של האסירים והציב מפקדים בכירים בכל המעברים. צה"ל נערך גם לנוכחות תקשורת ישראלית ובינלאומית שתגיע לסקר את המאורע. כמו כן, נערך הצבא לאפשרות של הפרות סדר בגדה.

בשקט מופתי, עם דגמי "אל אקצה"

האסירים הגיעו באוטובוסים אל נקודות המפגש ממתקן הכליאה בקציעות, כשעליהם כאפיות, נושאים דגלי אש"ף ומסמנים "וי" בידיהם. הם קראו לשחרר אסירים נוספים שנמצאים בכלא וחלקם החזיקו בדגם של אל אקצה.

"אני בכלל לא שמח. הייתי מוכן להישאר בכלא ושאחד מהחברים שלי ישתחרר. מה השתנה, הכל אותו דבר כמו שהיה" כך אמר הבוקר אחד האסירים הפלסטינים כשירד מאוטובוס ישראלי ועבר לאוטובוס פלסטיני במחסום ארז. "אנחנו לא מרגישים שום דבר מיוחד" אמר האסיר, שוטר פלסטיני שנכלא לפני שנתיים.

כמה דקות לפני השעה 11:00 בבוקר הגיע האוטובוס ובו 39 אסירים פלסטינים לצידו הישראלי של מחסום ארז. האסירים פרקו את הציוד, מזוודות ותיקים. אחד מהם אף הניף תמונות של ערפאת. חלקם החזיקו מזכרות שונות ואחד מהם אף הוריד מתא המטען דגם של העיר ירושלים.

מצידו השני של המחסום הגיע האוטובוס הפלסטיני והאסירים, באמצעות נציג מהוועדה הפלסטינית האזרחית, החלו לנוע מרחק 100 מטר באיפוק מלא לעבר האוטובוס הפלסטיני. לא ניכרו עליהם סימני שמחה והם הלכו בשקט מופתי לאחר שסיימו את הרישומים אצל השוטרים הצבאיים בפיקודו של מפקד המשטרה הצבאית בפיקוד הדרום, סגן אלוף גיא גולדיג.

הפגישה עם הילדים (צילום: רויטרס)

נפגעי הטרור מפגינים

כמה עשרות מטרים מנקודת השחרור בביטוניה הפגינו משפחות שכולות מארגון "אלמגור" נגד השחרור.

דן דוידוביץ', שאיבד את בתו, אהובה אמרגי, בת ה-30, לפני כשלוש שנים בפיגוע ירי בציר כיסופים, אמר ל-ynet: "באתי לכאן כיוון שאני מזועזע מכל מה שקורה. יש לי הרגשה שהממשלה יותר עסוקה במלחמה במשפחות קורבנות הטרור מאשר להילחם ברוצחים. אותם רוצחים מקבלים כספים ומקבלים מתנות וכל יקירנו קבורים באדמה. הבת שלי קבורה בגוש קטיף ואני לא יודע איך אני אגיב ביום ההתנתקות. כל בוקר אני קם עם להיט חדש של הממשלה ואני צריך לחשוב לאן להעביר את הקבר של הבת שלי. אותו רוצח שמשוחרר היום יגור בבית של הבת שלי".

שמואל לנדאו, אביו של רונן שנרצח ביולי 2001, רק ארבעה קילומטרים מהמקום שבו משוחררים האסירים בביטוניה, הגיע גם הוא להפגין. בנו, רונן היה אז בן 17 כשנרצח בפיגוע הירי. היום אומר האב: "זאת היתה הפעם הראשונה שרונן יכול היה לנהוג בלי מלווה. הוא נסע עם חברים לירושלים והיתה לו תקלה באוטו. נסעתי להביא אותו ואז מחבלים פתחו עלינו באש, עפו עלינו המון כדורים וכדור אחד פגע לרונן בכבד והוא מת במקום". לנדאו הוסיף ואמר: "באתי למחות על שחרורם של המחבלים. הבן שלי קבור, אבל האסירים לצערנו מתחילים לחיות ולא ריצו את העונש שמגיע להם. באתי למחות כי אני חייב ואני מאמין שהמחאה הזאת עוזרת".

משה בקר, אביו של אריק שנרצח בפיגוע הירי בישוב אדורה באפריל 2002 סיפר בבכי: "הבן שלי אריק שמע ירי ביישוב, רץ עם הפיז'מה, עם חברה מכיתת הכוננות. הם עברו רחוב רחוב וביישוב היו שני מחבלים. לפני הבן שלי נרצחו עוד ארבעה אנשים, ביניהם ילד בן 5. הבן שלי רץ להזהיר את החיילים מהמחבלים אבל אז התברר שהחיילים היו מחבלים. הוא נפצע קשה ונפטר וחבר נוסף פצוע עד היום".

מאיר אינדור, יו"ר ארגון "אלמגור" – נפגעות טרור, אמר כי רק לפני שבוע נהרג מחבל שהניח מטען שהיה אמור להתפוצץ בעליה להתנחלות הר ברכה בשומרון. לדבריו, אותו מחבל שוחרר בעסקת טננבוים. "הלקח ברור", אמר אינדור והוסיף: "מפה יצמחו עוד מעשים של טרור. במקום להעניש אותם ישראל מלמדת אותם שאם אתה רוצח, מעשה הרצח יכופר במהרה".

אוריה בכרך, דובר ארגון נפגעי פעולות האיבה "אלמגור", שאחיו, אוהד בכרך נרצח בוואדי קלט בשנת 1995, אמר הבוקר ל-ynet: "המשפחות מפגינות, סמוך לביטוניה, במקביל לשיחרור עם שלטים ותמונות הקורבנות. הצעד מעלה הרבה סימני שאלה, הבענו פליאה שהדרישה של הפלסטינים היא לשחרר רוצחי ילדים. האינטרס הפלסטיני צריך להיות שאסירים יישבו בכלא".

רשימת האסירים המשוחררים פורסמה באתר האינטרנט השב"ס. ברשימה אין אסירים עם "דם על הידים", אך ישנם אסירים רבים שהיו מעורבים בפיגועי ירי, וכאלו שתכננו פיגועי התאבדות אך לא הצליחו לרצוח ישראלים. נציג המדינה, עו"ד דני חורין, אמר אתמול בדיון בבג"ץ כי 180 מתוך 500 האסירים המשוחררים ריצו פחות משני שלישים מעונשם.

אמש דחה בג"ץ את עתירת ארגון נפגעי טרור, "אלמגור", נגד שחרורם. השופטים קבעו כי בגיבוש רשימת האסירים המיועדים לשחרור לא נמצא פגם המצדיק את התערבותם. השופט אליקים רובינשטיין אמר: "במבט צופה לפני העתיד ועל פי לקחי עבר, סבורני כי בפני הוועדה והממשלה צריכים לעמוד נתונים מובהקים באשר לשיבתם של אסירים משוחררים לטרור".

אמש חזרו לגדה 16 פלסטינים שגורשו לעזה במהלך האינתיפאדה הנוכחית. המגורשים חצו את מעבר ארז בדרכם חזרה לבתיהם. מלבדם נמצאים ברצועה עוד 40 מגורשים, שצפויים לחזור בקרוב לבתיהם.

היום ישוחררו 500 אסירים פלשתינים, אחרי ששופטים בג"ץ דחו אתמול בערב את העתירה שהגיש ארגון "אלמגור", שמייצג נפגעי טרור, נגד שחרורם. השופטים קבעו שאין מקום להתערבות בהחלטה מדינית שקיבלה הממשלה. במקביל הועברו 16 המגורשים הפלשתינים מעזה לגדה אחרי ששהו שם כמעט שנתיים.

"מבינים אנו לכאבם, אשר שחרור אסירים פוגע בהם קשות. עם זאת ממשלת ישראל קיבלה החלטה מדינית", קבעו השופטים. "לא ניתן לומר כי ממשלה סבירה אינה יכולה לקבל החלטה". בהחלטת בג"ץ נסללה למעשה הדרך לשחרורם של האסירים הפלשתינים היום
בשעות הבוקר.

השופטים השתכנעו מהצהרת המדינה כי לא ישוחררו אסירים שלא יחתמו על התחייבות לא לחזור למעגל הטרור. לאחר שנציג הפרקליטות, עו"ד דני חורין, אמר כי הממשלה מאמינה ששחרורם יצמצם את הטרור, מתח השופט אלייקים רובינשטיין ביקורת ואמר: "אם משחררים אסירים זה לא עוזר למלחמה בטרור, זה מראה שיש לרשות הפלשתינית הישגים. לומר ששחרור טרוריסטים מחזק את המאבק בטרור, זה קצת קשה".

"חבל שבג"ץ לא מצא את האומץ"

ד"ר אריה בכרך, אב שכול וחבר בארגון "אלמגור", מיהר להגיב על החלטת בג"ץ: "אני מאוכזב מאוד מהחלטת בית המשפט. הקריטריונים שקבעה הממשלה לא עומדים באמות מידה מוסריות וגם לא באמות מידה ביטחוניות".

בכרך הוסיף: "חבל שבג"ץ לא מצא את האומץ לעמוד בפרץ ולמנוע את ההתדרדרות שהממשלה מובילה אותנו. אנחנו, נפגעי הטרור, כבר היינו בסרט הזה. אנחנו אלה ששילמו את המחיר וחבל שאחרים יצטרכו לשלם גם הם את המחיר".

עוד במהלך הדיון בבית המשפט אמר ד"ר בכרך: "אני עדיין זוכר את ההצהרות של הפוליטיקאים בטרם הטמנו את אוהד הי"ד באדמה, כשהם הבטיחו שידו הארוכה של צה"ל תתפוס את המחבלים ותעשה עימם צדק. אני שואל את בית המשפט הגבוה לצדק, אם לצדק הזה התכוונו?".

מאיר אימדור, אחד ממגישי העתירה אמר ל-NRG מעריב ביום רביעי: "בג"ץ מכשיר טרור. לנרצחים חשוב לראות את הפוגעים בהם וגם את השולחים אותם מאחורי סורג ובריח. אנחנו שילמנו את המחיר ואנחנו לא רוצים שהחברה הישראלית תסבול גם היא ממדיניות של 'אין דין ואין דיין'".

נערכים להפרות סדר במהלך השחרור

האסירים, שרוכזו בימים האחרונים במחנה קציעות בדרום הארץ, סיימו במהלך הלילה את הסידורים האחרונים, ויובאו בבוקר לכמה מחסומים ברחבי הגדה משם ישוחררו לבתיהם. השחרור ייעשה לאחר שיחתמו על מסמך התחייבות להפסקת הטרור.

בצה"ל נערכים לאפשרות שיפרצו הפרות סדר במהלך השחרור. כוחות גדולים יאבטחו את המחסומים והכניסות לערים, מחשש להפגנות תמיכה סוערות שיגלשו לפסים אלימים. במקביל שירות בתי הסוהר ייערך לתגבור האבטחה בבתי הכלא מחשש להפרות סדר מצד אסירים שלא שוחררו.

במקביל, חברי ארגון "אלמגור" ופעילי ימין יפגינו מחר במחסום ביתוניא, במחאה על שחרור האסירים. "שחרור המחבלים יוביל לשפיכת דם יהודי נוסף", אמרו.

רק 200 מ-500 האסירים הפלשתינאים שישוחררו היום במסגרת ההסכמות עם הרשות ריצו שני שלישים ממאסרם; כך התברר אתמול בדיון בבג"ץ בעתירתו של ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" נגד השחרור. נציג הפרקליטות, עו"ד דני חורין, הודיע כי 120 מתוך האסירים שישוחררו הם עצורים ביטחוניים שהקריטריון בדבר משך התקופה שריצו איננו רלוונטי לגביהם, ו-180 אסירים נוספים לא סיימו לרצות שני שלישים מתקופת מאסרם. אמש דחה בג"ץ את העתירה ואישר גם את שחרור האסירים שטרם ריצו שני שלישים.

נציג העותרים, עו"ד נפתלי ורצברגר, אמר שהשחרור "פוגע בשלטון החוק", מאחר שוועדת השרים הגמישה את הקריטריון הקובע שלא ישוחררו אסירים שלא ריצו שני שלישים ממאסרם, לאחר שהתברר שאין מספיק אסירים העומדים בקריטריון. המדינה הודיעה שאסירים ששוחררו בעסקאות קודמות אינם כלולים ברשימה הנוכחית, וכי כל האסירים שישוחררו יידרשו לחתום על התחייבות לא לעסוק בטרור.

"אנו מודעים שרבים סבורים ששחרור האסירים מוצדק, ורבים אחרים סבורים שאין בו כל צידוק", כתב השופט אהרן ברק, בהסכמת השופטים אילה פרוקצ'יה ואליקים רובינשטיין, "לפנינו שאלה שההכרעה בה נתונה לממשלה". רובינשטיין ביקר את ההנמקה שמסרה המדינה לשחרור, כי הוא עשוי לסייע לצמצום הטרור. "אינני סבור שזו ההנמקה הראויה בנסיבות", כתב, "ההנמקה הנכונה

היא כי ממשלת ישראל נוטלת סיכון על-ידי שחרור אסירים גם אם אינה בטוחה שלא יחזרו לטרור, בתקווה כי יהא בכך לעודד את הרשות להיאבק בטרור".

רובינשטיין הוסיף כי מאחר שקרוב למחצית האסירים שישוחררו (180 מ-380) אינם עומדים בקריטריון שני שלישים, "עולה תהייה אם לא חל שינוי בקריטריונים", ואמר "יש קושי בהחלטות הניתנות על-בסיס קביעת 'מספר עגול', המחייבת לא-אחת, כמו במקרה זה, את הגמשת הקריטריונים".

במקביל דחה אתמול בג"ץ את עתירת האסירים יצחק פס ומתתיהו שבו, שהורשעו בחברות בארגון טרור במסגרת פעולתם ב"מחתרת בת-עין". השניים עתרו בטענה ש"אם משחררים אסירים ביטחוניים ערבים יש לשחרר אסירים ביטחוניים יהודים". "במסגרת המגעים המדיניים עם הרשות החליטה הממשלה להמליץ על שחרור 500 פלשתינאים", כתבו השופטים, "החלטה זו איננה על בסיס חסד המוענק אינדיווידואלית אלא מהלך בעל אופי מדיני במסגרת מו"מ בינלאומי. אין בין המהלך לבין חנינה מסוג אחר כל קשר".

בג"ץ דחה הערב את עתירת ארגון "אלמגור", ארגון נפגעי טרור, נגד שחרורם של אסירים פלסטינים מחר בבוקר במסגרת המחוות לרשות הפלסטינית. השופטים קבעו כי בגיבוש רשימת האסירים המיועדים לשחרור לא נמצא פגם המצדיק את התערבותם.

השופט אליקים רובינשטיין אמר: "במבט צופה לפני עתיד ועל פי לקחי עבר, סבורני כי בפני הוועדה והממשלה צריכים לעמוד נתונים מובהקים באשר לשיבתם של אסירים משוחררים לטרור".

הגבול בין המשפט לפוליטיקה מטשטש: בהתבטאות נדירה מתח שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, ביקורת על החלטתועדת השרים לשחרר אסירים פלשתינים, בעקבות הסיכומים בפסגת שארם א-שייח'. הדברים באים ימים ספורים לאחר התבטאותפוליטית חריגה אחרת – של סגן נשיא בית המשפט העליון, השופט מישאל חשין, בעד שחרור האסירים.

בשבוע שעבר התקיים דיון בעתירת המכון המשפטי לחקר הטרור ו-21 אזרחים נפגעי טרור, נגד החלטת הממשלה. במהלך הדיון התבטא השופט מישאל חשין, בעד ההחלטה: "הממשלה סבורה ששחרור אסירים יקדם את תהליך השלום ויוריד את הטרור, וגם אני סבור כך. זהו ויכוח פוליטי".

הבוקר התקיים דיון בעתירה שהגיש ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" לבג"ץ, בטענה כי רשימת האסירים שהורכבה לא עומדת בקריטריונים שקבעה הממשלה. בין השאר נטען בעתירה כי חלק גדול מהאסירים ריצו פחות משני שליש מעונשם, וכי האסירים אינם מתבקשים לחתום על התחייבות שלא יחזרו לפעילות טרור.

נציג הפרקליטות, עו"ד דני חורין, טען בדיון כי הממשלה סבורה ששחרור האסירים דווקא יסייע להוריד את רמת הטרור. בתגובה לכך אמר השופט רובינשטיין: "אם משחררים אסירים, זה לא עוזר למלחמה בטרור; זה רק מראה שיש לרשות הישגים".

במהלך הדיון גם הסתבר לאנשי "אלמגור" כי מספר האסירים שאינם עומדים בקריטריונים הוא גבוה יותר ממה שחשבו, ועומד על 180 אסירים שריצו פחות משני שליש מעונשם, ועוד 120 אסירים שמוחזקים במעצר מנהלי.

בתום הדיון החליט בג"ץ לדחות את החלטתו בעניין ומסר לעותרים כי ימסור להם את תשובתו לעתירה בדואר. העותרים התרעמו על ההחלטה, שכן שחרור האסירים, שמתוכנן למחר, אמור להקדים את קבלת התשובה.

180 מתוך 500 האסירים המיועדים להשתחרר מחר בבוקר ריצו פחות משני שלישים מעונשם, כך אמר הבוקר (יום א') נציג המדינה, עו"ד דני חורין, בדיון שנערך בבג"ץ. ארגון נפגעי הטרור הגיש לבג"ץ את העתירה נגד השיחרור וכמה מההורים השכולים אמרו ל-ynet כי בכוונתם לפנות בעניין גם לבית המשפט הבינלאומי בהאג.

בתגובה לדברי נציג המדינה בדיון, אמרו ההורים השכולים כי מדובר באבסורד מאחר שחישוב של 180 האסירים שלא ריצו עדיין שני שליש מהעונש ו-120 אסירים נוספים המשוחררים מחר לאחר שישבו במעצר מנהלי, מעלה כי רק 200 אסירים מתוך הרשימה ריצו שני שלישים מעונשם.

עו"ד נפתלי ורצברגר, שייצג את ארגון אלמגור, אמר כי לפי נתונים אלה כלל לא מדובר בשיחרור כמה אסירים חריגים שאינם עומדים בקריטריון שנקבע, של ריצוי שני שלישים מהעונש.

לדבריו, "אנחנו מבקשים לעצור את הדירדור הזה. שחרור האנשים האלה אומר שאין דין ואין דיין. זה אומר שמה שחשוב הוא אם לאסיר יש אבא חזק מבחוץ שיכול ללחוץ לשחרורו. יש פה תהליכים שמדגימים עד כמה גדול מצעד האיוולת. הממשלה מחליטה לשחרר 500 איש ואז מסתבר שאין 500 איש בלי דם על הידיים ואין 500 איש שריצו את עונשם ואז, כדי לעמוד ביעד המופרך הזה פורצים את כל הקריטריונים. נקווה שהפעם בית המשפט ישים לכך קץ".

במהלך הדיון אפשרו השופטים לאביו של אוהד בכרך שנרצח בואדי קלט, לדבר. האב השכול פנה אל השופטים ואמר: "מדובר כאן גם בכבוד האדם – כבודם של הקורבנות שנרצחו. העניין הזה צריך להיות חשוב לא פחות מכבודם של הפלסטינים שבשל עתירותיהם מתערב בית המשפט בתוואי גדר ההפרדה לא פעם".

נציג המדינה אמר כי אסיר שלא יחתום על הצהרה לפיה לא ישוב לפעילות טרור – לא ישוחרר. הוא הוסיף כי הוועדה בראשות מנכ"ל משרד המשפטים, שעליה הוטל לאתר 500 אסירים לצורך השחרור, מצאה אפילו יותר מהכמות שנדרשה למצוא ואולם חלקם נפסלו מסיבות שונות ושיקול המסוכנות של האסירים היווה גורם משמעותי בהחלטה.

לדבריו, "הממשלה לא מקילה ראש בכזה דבר ובחינת הרשימה היא רצינית. בסופו של דבר, המטרה היא מו"מ עם הרשות הפלסטינית וזו החלטה בסמכות הממשלה. ההחלטה הזו נועדה להפחית את הטרור, לצמצם את הנפגעים ולהביא קץ למעגל הדמים. זה נעשה במסגרת מספר צעדים שנעשים מול הרשות הפלסטינית, במסגרתם הרשות מתחייבת להלחם בטרור וישראל עושה צעדים שנועדו לסייע לה".

השופט אליקים רובינשטיין פנה אז לנציג המדינה ואמר: "זה שמשחררים אנשי טרור לא עוזר למאבק בטרור. זה רק מראה שיש לרשות הישגים. להגיד ששיחרור טרוריסטים מחזק את המאבק בטרור זה קצת קשה".

השופטים אהרון ברק, איילה פרוקצ'יה ואליקים רובינשטיין הודיעו כי בשל לוח הזמנים צפוף, לפיו השיחרור אמור להתבצע מחר בבוקר הם יחליטו בקרוב מאוד בסוגייה.

בתוך כך, דחה בג"ץ היום את עתירתם של פעילי הימין מתתיהו שבו ויצחק פס, שדרשו לשחררם לאור שחרורם הצפוי של האסירים הפלסטינים. השופטים כתבו בהחלטתם כי שחרור האסירים אינו מעשה של חסד אינדיבידואלי כלפי האסירים הפלסטינים, אלא חלק ממהלך כולל של משא ומתן בין ישראל לרשות הפלסטינית, וחלק מצעד בינלאומי של ישראל.

המחאה

במהלך הדיון קיימו הורים שכולים משמרת מחאה מול בית המשפט. הם עמדו במקום עם תמונות יקיריהם שנרצחו בפיגועים שונים. "זה אבסורד שמשחררים מחבלים שיושבים חודשים אחדים על רצח. הם צריכים לרצות את כל העונש ורק לאחר שנראה ניצני שלום ונשב בטוחים, נוכל אולי לשחרר מחבלים", אמר הבוקר שמואל לנדאו, אביו של רונן ז"ל, שהיה בין העותרים לבג"ץ.

דליה כהן, אמה של כנרת הוסיפה: "גם מחבלים שניסו לרצוח ולא הצליחו – גם להם יש דם על הידיים ודווקא אותם אסור לשחרר".

אביה של אהובה ז"ל, דן דוידוביץ' אינו תולה תקוות בבג"ץ. ומשוכנע כי העתירה שהגיש ותידון הבוקר – תידחה בידי השופטים.

"זה ברור שבג"ץ ידחה את העתירה, כי אנחנו מדינה שפועלת לפי רצונו של ראש הממשלה, אין פה משפט צדק. הם חותמת גומי, כולם. עתרנו בכל זאת כי אנחנו צריכים להשמיע את קולנו ובגלל שאנחנו חייבים את זה לקורבנות. אסור להפוך את הקורבנות לבובות פוליטיות".

דוידוביץ' הוסיף כי הוא שוקל לפנות לבית הדין הבינלאומי בהאג, אם אכן תידחה עתירתו. "אף אחד לא העלה בדעתו לשחרר פושעי מלחמה נאצים. למה בישראל יש כזה זלזול ברוצחי הילדים שלנו? אני לא שולל פנייה לבית הדין הבינלאומי בהאג נגד העניין הזה. אנחנו נבדוק את זה עם היועצים המשפטיים שלנו. זו פגיעה קשה בעקרון הצדק – לא רק זה היהודי ישראלי אלא גם בעקרון הצדק העולמי".

לבית המשפט הגיעו גם כמה מתפללים שבחרו לערוך את תפילת השחרית במקום. לצד הטליתות והתפילין, הם הניפו שלטים עליהם נכתב, בין היתר: "אריק שרון, אנו מזרע היהודים ולא תוכל לנו, נפול תיפול", ו-"אין שופטים בישראל, יש שופטים בסדום".

כצפוי, פרסום רשימת 500 האסירים הפלשתינים שעתידים להשתחרר גררה שורה של עתירות לבג"ץ. ביום שני הוגשה העתירה הראשונה, בשם המכון המשפטי לחקר הטרור ו-21 נפגעי טרור, ונדחתה. ארגון "אלמגור" לנפגעי טרור, עתר גם הוא היום. לטענתם, ברשימת האסירים ישנם כאלו שלא עומדים בקריטריונים שקבעה הממשלה.

מאיר אימדור, ממגישי העתירה אמר ל-NRG מעריב: "בג"ץ מכשיר טרור. לנרצחים חשוב לראות את הפוגעים בהם וגם את השולחים אותם מאחורי סורג ובריח. אנחנו שילמנו את המחיר ואנחנו לא רוצים שהחברה הישראלית תסבול גם היא ממדיניות של 'אין דין ואין דיין'".

בדיון בעתירה הראשונה דנו שופטי בג"ץ, הנשיא אהרן ברק, מישאל חשין ודורית בייניש, וכבר במהלך הדיון, הובהר לאן נושבת הרוח. השופט חשין, בהתבטאות נדירה, אמר לנציג העותרים, עו"ד זאב דסברג: "ראש הממשלה סבור שהמהלך יביא להפסקת הטרור ולקידום תהליך השלום, וגם אני סבור כך".

במהלך הדיון טענו העותרים שהממשלה לא בדקה לעומק את מסוכנות האסירים וכי ניסיון עבר הראה שמרביתם חוזרים למעגל הטרור. אולם השופטים לא התרשמו והחליטו לדחות את העתירה בנימוק שטענתם של העותרים לאי סמכות ואי הפעלת שיקול דעת על-ידי הממשלה אינו רלוונטי. כמו כן, דחו השופטים את הטענה כי החלטת ראש הממשלה, אריאל שרון, נעשתה כלאחר יד.

"הסמכות להחליט באשר לשחרור האסירים קודם גמר ריצוי עונשם, אינה מסורה לידי הממשלה. אכן בסמכותה של הממשלה להביא את רשימת האסירים המיועדים לשחרור בפני הגורמים המוסמכים. הם ולא היא ישקלו האם ראוי לשחרר את האסיר הניצב בפניהם. אכן, חזקה על הגורמים המוסמכים, נשיא המדינה ומפקדי האזורים יהודה שומרון ועזה, שיפעילו את סמכותם כדין", ציינו השופטים בהחלטה, "נמצא כי גיבוש רשימת האסירים לא נעשתה כלאחר יד. ביסודו עומדת בחינה של מכלול שיקולים ובכללם הסיכון הנשקף משחרורם".

עם זאת, הבינו השופטים ללבם של נפגעי הטרור וציינו בהחלטתם: "אנו מודעים לכאבם של העותרים אשר שכלו את יקירי נפשם. שחרור האסירים והעצורים אינו מקל עימם".

"דלת מסתובבת"

בארגון "אלמגור" שקדו אמש על רשימה של אסירים שהמיועדים לשחרור שאינם עומדים בקריטריונים שהציבה הממשלה והגישו אותה לבג"ץ. בארגון טוענים שהממשלה הגמישה את הקריטריונים שהציבה ומדיניות "הדלת המסתובבת" שמפעיל יו"ר הרשות, אבו-מאזן, פועלת גם כאן.

ברשימה של "אלמגור" מופיעים שמותיהם של 100 אסירים שטרם ריצו שני שליש מעונשם, ועוד כ-40 אסירים שטרם ריצו מחצית מעונשם, זאת בניגוד להתחייבות ראש הממשלה. כמו כן, לטענתם, מרבית האסירים פעלו בארגוני הטרור והיו מעורבים, גם אם בעקיפין, בפיגועים ואינם נדרשים להביע חרטה והתחייבות שלא לשוב למעגל הטרור.

שירות בתי הסוהר פרסם אתמול (ד') את רשימת 500 האסירים המועמדים להשתחרר כ"מחווה" לרש"פ עפ"י סיכומים עם אבו מאזן בפסגת שארם א-שייח. צפויים להשתחרר עוד 400 אסירים. בין המשתחררים, 118 הנם עצירים מנהליים, ומרביתם מארגונו של אבו מאזן הפתח'.

למרות פרסומים קודמים לפיהם צפוי שחרורו של קסאם, בנו של ראש התנזים מרוואן ברגותי, התברר כי אינו עומד בקריטריונים לשחרור מאחר ויש לו "דם על הידיים".

בבוקרו של יום ד' נדונה עתירת המכון המשפטי לחקר הטרור ו 21 נפגעי טרור, נגד הממשלה בנוגע לשחרור מחבלים. נציג העותרים עו"ד זאב דסברג, שאחותו נרצחה על-ידי חולית בית צוריף לפני 8 וחצי שנים, אמר כי לא נערכה בדיקה מעמיקה ברשימת האסירים וכי מסוכנותם לא נבדקה. דסברג ציין כי תפקיד זה של "מוכיח בשער" אינו נעים, אך פחות מכך היא ההשתתפות בהלוויות. "אתם דנים עכשיו בדיני נפשות והעתירה הזאת באה להראות שמחבלים שמשוחררים, לפחות חלקם, חוזרים ופוגעים באנשים, ואת דיני הנפשות האלה צריך לשקול", אמר.

במהלך הדיון מתח השופט חשין, שישב בהרכב ביחד עם אהרון ברק ודורית בייניש, ביקורת על העתירה וטען כי זו עתירה המערערת על החלטה מדינית "ראש הממשלה סבור שהמהלך יקדם את תהליך השלום, אומר שהוא מאמין להבטחת הפלשתינים ובתוך תוכו אולי הוא אומר שהוא מקווה. גם אני סבור שיש סימנים חיוביים בדבר הזה. הממשלה הנבחרת סוברת ששחרור ימנע פיגועים".

ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" אמר בתגובה כי הם המומים מהתבטאותו של השופט חשין. "המהלך של שחרור מחבלים בצורה פזיזה הנו סיכון בלתי מחושב ומסוכן".

תקדים בבית המשפט: שופט בית המשפט העליון, מישאל חשין, מתח ביקורת על עתירת המכון המשפטי לחקר הטרור נגד החלטת הממשלה לשחרר 500 אסירים, ובמהלכה אף התבטא באופן פוליטי למדי.

עתירתו של המכון המשפטי לחקר הטרור ו-21 אזרחים נפגעי טרור נגד החלטת הממשלה הממשלה, נדונה היום בבג"ץ. במהלך הדיון התנצח המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט חשין, עם נציג העותרים, עו"ד זאב דסברג, שאחותו נרצחה על-ידי חולית בית צוריף לפני 8 וחצי שנים.

עו"ד דסברג טען שהרכבת רשימת האסירים לא נבדקה מספיק לעומקה, ושרובם של האסירים מעסקאות קודמות חוזרים לאחר שחרורם למעגל הטרור. דסברג טען שמסוכנות האסירים לא נבדקה, ושהממשלה ממהרת לשחררם. "זה לא נעים לעמוד כמוכיח בשער, אבל זה יותר נורא לעמוד אחר-כך בהלוויות. אתם דנים עכשיו בדיני נפשות והעתירה הזאת באה להראות שמחבלים שמשוחררים, לפחות חלקם, חוזרים ופוגעים באנשים, ואת דיני הנפשות האלה צריך לשקול".

השופט חשין, שישב בהרכב עם הנשיא אהרון ברק והשופטת דורית בייניש, מתח ביקורת על העתירה ואמר: "זהו ויכוח פוליטי. אתם מערערים על החלטה מדינית. ראש הממשלה סבור שהמהלך יקדם את תהליך השלום, אומר שהוא מאמין להבטחת הפלשתינים ובתוך תוכו אולי הוא אומר שהוא מקווה. גם אני סבור שיש סימנים חיוביים בדבר הזה. הממשלה הנבחרת סוברת ששחרור ימנע פיגועים".

עו"ד מטעם המדינה, עו"ד דני חורין, טען בקצרה שאין מקום להתערבות של בג"ץ, וההחלטה נעשתה במסגרת משא-ומתן שהממשלה מקיימת. "המטרה היא למנוע את הטרור, לצמצם את הטרור ולקדם את תהליך השלום". בתום הדיון, לאחר שהשופטים אמרו כי ידחו את ההחלטה למועד קרוב, ביקש נציג הפרקליטות לזרז את החלטתם כדי שהממשלה תוכל לקדם את שחרור האסירים.

ביציאה מאולם בית המשפט עמדו נפגעי הטרור, ביניהם אמו של דסברג, יהודית, ואחותה של נאווה אפלבאום, שנרצחה בפיגוע בקפה הילל, עם תמונות של 46 ישראלים שנרצחו על-ידי מחבלים שחזרו לרצוח לאחר ששוחררו בעסקאות השונות, וקראו לבג"ץ לעצור את ההליך.

עו"ד דסברג אמר: "כל פעם שיש תהליך מדיני יש אופוריה ודיבורים על עידן חדש. כל אחד מהציבור עומד היום בפני סכנה. שחרור מחבלים מסכן אזרחים".

מארגון נפגעי הטרור "אלמגור" נמסר בתגובה שהם "המומים מהתבטאויותיו של השופט חשין". "המהלך של שחרור מחבלים בצורה פזיזה הנו סיכון בלתי מחושב ומסוכן".

אלמגור, הארגון למניעת טרור, הביע תדהמה מהתבטאויותיו של השופט חשין היום בבית המשפט העליון.

בהודעת הארגון נכתב כי "אנו משוכנעים שאת הסיכון חשין לא ייקח על חיי ילדיו. המהלך של שחרור מחבלים בצורה פזיזה הינו סיכון בלתי מחושב ומסוכן".

"ההחלטה על שחרור מחבלים והחזרת מבוקשי כנסיית המולד פותחת עמם את חשבון הדמים מחדש". כך אמר ארגון נפגעי הטרור בתגובה לאישור הממשלה לשחרר 500 אסירים פלסטינים.

"נפגעי הטרור יעשו הכל לבטל את החסינות שניתנה להם, וכל ההבטחות תהיינה שוות כקליפת השום, בשעת כושר מדינית ופוליטית אחרת. אנו נודיע זאת בחו"ל שיבינו שההבטחה שניתנה לא תכובד בעתיד", נאמר בהודעת הארגון. "אוי לאומה שכך מתייחסת לרוצחיה, ואוי לאומה שכך מתייחסת לקרבנותיה".

מתחילים במחוות: הממשלה אישרה הבוקר (יום א') את שחרורם של 500 אסירים פלסטינים בימים הקרובים. ועדת השרים לענייני אסירים התכנסה בלשכת ראש הממשלה כדי לדון ברשימת האסירים הפלסטינים שתשחרר ישראל במסגרת המחוות לאבו מאזן.

חברי הוועדה אישרו רשימה בת 500 אסירים, שגובשה במשרד המשפטים. אלו ישוחררו כמחווה ראשונה לפלסטינים. בתום הדיון בוועדת השרים – בה חברים השרים מופז, שלום, פרס,רמון, לבני ועזרא – הועברה רשימת האסירים המיועדים לשחרור לאישור הממשלה, שם אושרה.

בפני וועדת השרים הוצגה רשימה של 716 מועמדים לשחרור, צתוכם נבחרו 500. בנוסף, תדון הערב הוועדה בשחרור 30 אסירים נוספים, שמועד שחרורם הוא בשבועיים הקרובים. בוועדה חששו כי אם ייכללו אלה ברשימת ה-500, תבוא מחאה מהצד הפלסטיני. לבקשת שרון, הערב יוחלט מה יעלה בגורלם.

וועדת השרים לענייני אסירים (צילום: עמוס בן-גרשום, לע"מ)

ברשימת האסירים שאושרה אין אסירים "עם דם על הידיים". בישיבת השרים הוצגו הקריטריונים שלפיהם נקבע מי הם האסירים שישוחררו. חבר ועדת השרים, שר התשתיות בנימין בן אליעזר, אמר בישיבה כי צריך לעשות לפלסטינים מחוות "שייראו טוב".

בין היתר, ברשימה מופיעים גם אסירים שטרם ריצו שני שלישים מתקופת מאסרם. השר שלום ביקש בישיבה כי שחרור האסירים שטרם ריצו שני-שלישים יהיה מחווה חד פעמית.

שחרור האסירים יחל בימים הקרובים ואמור להסתיים בטווח של כשבועיים מהיום. הוועדה אימצה הצעה של שרת המשפטים, ציפי לבני, שהציעה לייסד מסד נתונים בו ירוכז כל החומר אודות האסירים הכלואים בישראל. המידע יועבר מהשב"כ ומהשירות בתי הסוהר לצורך בקרה במשרד המשפטים.

בנוסף נבחרה השרה לבני לשמש כשרה המתאמת בוועדה המשותפת הישראלית-פלסטינית בנושא האסירים. טרם נקבעה פגישה לוועדה זו.

במקביל לאישור הרשימה בממשלה, שמות האסירים צפויים להתפרסם בקרוב באתר האינטרנט של משרד המשפטים, על מנת לאפשר עתירות לבג"ץ נגד שחרורם.

נפגעי הטרור מתנגדים

אתמול נודע כי ישראל תאפשר למגורשי כנסיית המולד לשוב לבתיהם בשטחי הרשות הפלסטינית. יועצו של ראש הממשלה, רענן גיסין, אמר: "הסכמנו לכך שהם לא ייעצרו עם שובם. הקפאנו את כל ההליכים נגדם, כל עוד יימנעו מפעילות טרור". גורמים פלסטינים אמרו כי בנוסף למגורשים, הסכימה ישראל כי לגדה יחזרו יותר מ-20 פעילים שגורשו לרצועת עזה לאחר גל פיגועים בישראל. בסך הכל ישובו לגדה כ-60 מגורשים.

ארגון נפגעי הטרור מסר בתגובה, כי "ההחלטה על שחרור מחבלים והחזרת מבוקשי כנסיית המולד פותחת עמם את חשבון הדמים מחדש. נפגעי הטרור יעשו הכל לבטל את החסינות שניתנה למחבלים ששוחררו, וכל ההבטחות תהיינה שוות כקליפת השום, בשעת כושר מדינית ופוליטית אחרת. אנו נודיע זאת בחו"ל, כדי שיבינו שהבטחות שניתנו לא יכובדו בעתיד. זאת, כפי שהבטחות נציגי הממשלה שניתנו על קברי הנרצחים, על היד הארוכה שתשיג את הרוצחים, מוזכרת כעת בציניות מחרידה, על ידי יד קצרה שממהרת לשחררם ולהחזירם לבתיהם, בעוד הנרצחים מוטלים מתחת לקבריהם".

ממועצת יש"ע נמסר: "אנו תוהים, איזו מדינה דמוקרטית היתה משחררת מחבלים מסוכנים שרצחו את אזרחיה? זהו מסר של סלחנות בנוגע לטרור, ולגיטימציה לרצח יהודים. כל אזרח ישראלי צריך להיות מודאג בעקבות שחרור האסירים, שרובם ככולם לא שינו את עורם ולצערנו יחזרו לפעולות טרור", הודעת המועצה.

שר הביטחון, שאול מופז, נועד אמש בתל אביב עם בכיר הרשות הפלסטינית, מוחמד דחלאן, בפעם השלישית בשבועות האחרונים. השניים סיכמו שיריחו תועבר עוד השבוע לאחריות ביטחונית פלסטינית. היום תיערך פגישה בין מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון, תת אלוף גדי אייזנקוט, לבכיר הפלסטיני חאג' איסמאעיל.

בשבוע שעבר הודה ראש הממשלה לראשונה כי ישוחררו אסירים עם דם על הידיים. שרון ציין כי הבטיח בפסגת שארם ליו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, להגדיל את מספר האסירים "עם דם על הידיים" שישוחררו, אם הנסיגה מרצועת עזה תעבור בשקט.

עמדתי היא כעמדת ראש הממשלה ואין מחלוקת בינינו על כך שאין לשחרר אסירים עם דם על הידיים, כך אומר נשיא המדינה משה קצב, "אלה לא לוחמי חופש אלא רוצחים אכזריים. ביקשתי מהממשלה לא להפנות אליי בקשות לחנינה של אסירים עם דם על הידיים. אדון בבקשות בעלות אופי הומניטרי", אמר קצב.

בראיון המתפרסם בעתון "הארץ" אמר רה"מ כי "אם הנסיגה מרצועת עזה תעבור בשקט", ישחרר אסירים עם דם על הידיים. הבטחה זו ניתנה על ידו ליו"ר הרש"פ אבו מאזן בפסגת שארם א-שייח.
הוא הסביר כי מדובר בענין בעל חשיבות מכרעת עבור הפלשתינים. "הם אומרים לך באופן גלוי, אנחנו שלחנו את האנשים האלה לבצע, ואנחנו מסתובבים בעולם בבתי מלון".

בישיבתו של הפורום המחליט לגבי שחרור האסירים, והכולל את רה"מ שרון ואת השרים: אולמרט, פרס, מופז, שלום, נתניהו ורמון, התברר כי ראש השב"כ אבי דיכטר מתנגד לשחרור אסירים עם דם על הידיים. עמדתו מנוגדת לזו של הרמטכ"ל, רא"ל יעלון, הסבור כי יש לשחרר מחבלים עם דם על הידיים מלפני הסכם אוסלו.

ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" מתכונן להלחם נגד שחרורו של כל מחבל. כך אמר אריה בכרך שבנו אוהד הי"ד נרצח בידי מחבלים, וחבר הארגון, בראיון לערוץ 7. לדבריו כאשר יתפרסמו רשימות האסירים המיועדים להשתחרר ירכז הארגון את החומר על כל אחד מהם כדי למנוע את שחרורם באמצעות פניה לבג"ץ.

לדידנו כל המחבלים הם היינו הך, אמר בכרך, והוסיף כי בידי הארגון רשימות של אסירים ששוחררו ללא דם על הידיים אך ידיהם מלאו דם לאחר מכן. "גם אליקים רובינשטיין ואבי דיכטר אמרו ש80 אחוז מהאסירים המשוחררים חוזרים לטרור, ומי שאין לא דם על הידיים פשוט לא הצליח בסיבוב ראשון וינסה בסיבוב שני. מעבר לזה לדעתנו שחרור רוצחי יהודים הוא דבר לא מוסרי בלי קשר להסכמי שלום. מי שרצח יהודי צריך לשבת בכלא, כמו יגאל עמיר, אין לזה קשר לשלום" אמר.

בעבר מנע הארגון את שחרורו של רוצחו של צבי קליין הי"ד מעפרה, על ידי עתירה לבג"ץ. "אבל ההצלחה לא מונחת לנו בכיס, זו קריסה מוסרית עמוקה. לפני שקברנו את אוהד הי"ד אמרו ידו הארוכה של צה"ל תתפוס את הרוצחים ותעשה עימם צדק. זה הצדק? לשחרר רוצחים עם או בלי דם על הידיים? האבחנה הטכנית הזו של דם על הידיים לא מקובלת עלינו".

בכרך הוסיף כי ישראל קיבלה בפסגת שארם א-שייח מאבו מאזן "מילים ומחוות" אך תמורתן היא משחררת מחבלים. "הוא אומר בפירוש שלא תהיה אצלו מלחמת אחים הוא לא ילחם באחיו הפלסטינים. כשגילה מנהרת נפץ לא פוצץ אותה אלא רק סגר. הוא אסר ושחרר מחבלים מיידית".

לדברי בכרך, בציבור יש מודעות לבעיית שחרורם של מחבלים. "החילוק בין מחבלים עם דם על הידיים ובלי, 'קונים' העיתונאים ולא הציבור. העיתונאים הפכו ל'כלבי פודל' של הפוליטיקאים, אבל מתגובות הציבור אני מרגיש את האהדה כלפי עמדתנו".

"אם רוצח בתי ישוחרר, אני אנקום וארצח אותו". כך אמר ל-ynet זאב ראפ, אביה של הלנה ראפ, שנרצחה ב-1992 בפיגוע בבת-ים. ראפ ומשפחות שכולות אחרות זועמים על הצעתו של הרמטכ"ל, רב-אלוף משה (בוגי) יעלון, לשחרר מחבלים "עם דם על הידיים", שהועלתה בישיבת צוות ההיגוי המדיני-ביטחוני. השר הפלסטיני, סאיב עריקאת, הבהיר אמש (יום ו') שהפלסטינים עדיין מתעקשים לשחרר מחבלים, מלפני עידן אוסלו (1993).

יממה לאחר שנחשף העימות בין ראש השב"כ, אבי דיכטר, לבין הרמטכ"ל, רב-אלוף יעלון, שצידד בשחרור מחבלים מלפני הסכם אוסלו, מתייצבים בני משפחות הנרצחים נגד יעלון. זאב ראפ, ששכל את בתו, הלנה, מבטיח לנקום את דמה של בתו אם רוצחה ייצא לחופשי: "בשעה 4 ורבע בבוקר, כשקיבלתי את העיתון, וקראתי את הידיעה חשכו עיניי. אני לא מבין את השיטה, יש רוצחים שיש להם פחות דם על הידיים מאשר לאחרים? לפי הרמטכ"ל, אלו עם הדם על הידיים לפני אוסלו הם כשרים לשחרור, כדי שאחר כך הם יבואו שוב לטבוח בנו".

רוצחה של הלנה ראפ, פואד עבד אל-האני אל-עומרין, כיום בן 31, נדון ביולי 92' למאסר עולם. "הרוצח של בתי צריך לשבת בכלא עד סוף החיים שלו. אם הם רוצים להרוס משפחות, שיעזו לשחרר אותו ואחרים כמוהו", אומר ראפ, "אני והורים שכולים אחרים שאיתם אני בקשר, נפגע בהם פיזית. שיידעו שהאחריות היא עליהם, וברגע שזה יקרה, העניינים יגלשו. אני לא יודע מה יקרה אם הם יעזו לשחרר וימשיכו לדבר על הנושא. 12 וחצי שנים המשפחה שותתת דם, אם הם רוצים להרוס משפחות שימשיכו כך.

"אין דבר כזה לשחרר רוצחים. אם הם משחררים אותם, אז שישחררו את כל הרוצחים מבתי הכלא. הבת שלי הלכה לבית ספרה ונשחטה כמו תרנגולת, ולי אין שום זכות וטו על שום דבר? נמאס לי כבר, כל פעם שותים לי את הדם עם כל האמרות האלה. במיוחד כשמדובר בציניות לבוא ולומר שישחררו אסירים רק מלפני אוסלו, הרי זה ידוע שאחרי אוסלו כל המחבלים פוצצו את עצמם. אין בכלא כאלו עם דם על הידיים אחרי אוסלו".

לטענת ראפ, את חיי בתו הוא לא יוכל לקבל בחזרה, ולכן שיידע שכשהרוצח ישתחרר, הוא ייקח את החוק לידיו. "הרוצח הזה בן 30 היום, על מה הוא מקבל פרס? כל החיים שלו לפניו. החיים שלנו נגמרו. הרמטכ"ל צריך להתבייש במה שאמר. מיהו הרמטכ"ל הזה, שהוא יגיד דבר כזה? אני איבדתי ילדה, אני יודע במה מדובר. את יודעת מה? גם אני אלך לרצוח חופשי. לי כבר אין מה להפסיד. אני כבר בן 60 וחייתי את חיי.

"כמו שכתב המשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק – 'נקמת ילד קטן לא ברא השטן'. וזה מה שיהיה פה, אני אנקום את כל דמה. אין לי מה להפסיד. את מה שהיה לי להפסיד, הפסדתי ב-24 במאי 1992, ואני חי רק למטרה אחת – לדעת שהוא בכלא. אם הרוצח ישתחרר, אני אנקום".

ראפ מתכוון לנסות ולהיפגש עם הרמטכ"ל כדי ללבן איתו את הסוגיה. "אני אשאל אותו מי נתן לו מנדט להחליט מי כן ומי לא ישוחרר. אני אנסה קודם כל להיות שומר חוק, ואם המדינה לא תשמור על החוק, גם אני לא אשמור אותו".

הזמרת רוחמה רז, ששכלה את אחותה: זו סטירת לחי

הזמרת, רוחמה רז, שאחותה מרים צרפי נרצחה עם עוד 15 ישראלים בפיגוע אוטובוס קו 405, שאותו דרדר מחבל לתהום בשנת 1989, הזדעזעה לשמוע את המלצתו של הרמטכ"ל. הרוצח, עבד אל האדי גנים, ניצל בפיגוע ונדון ל-16 מאסרי עולם. "עכשיו אני שומעת על זה בפעם הראשונה. זה נשמע מזעזע. שום רוצח לא משחררים. 16 אנשים נהרגו, והמחבל ניצל. אז לא רק זה, גם יוציאו אותו לחופשי? זה לא נשמע הגיוני וזה לא מקובל עלי בכלל.

נכון שאני לא אובייקטיבית, אבל נראה לי שכל אדם אחר יסכים איתי. אני בעד שלום, אבל כמה אפשר להתכופף? אני מתנגדת חד-משמעית לדבר הזה. זה עוד סבל נוסף למה שהמשפחות כבר עברו. זו סטירת לחי, הרגשה כאילו החיים של אחותי היו כלום. כשאני שומעת דבר כזה, אני מרגישה שדמי אחותי זועקים מהאדמה, ואם הנשמה שלה עוד קיימת, זה סבל גם לנו וגם למתים".

אוריה בכרך, דובר ארגון "אלמגור" לנפגעי טרור, מתוסכל מדברי הרמטכ"ל. "אח שלי, אוהד, נרצח כשעוד לא היה בן 19. רצחו אותו ואת אורי שחור בוואדי קלט ב-1995 כשיצאו לטיול. זה מאוד מתסכל שרוצחים יסתובבו חופשי. במדינות מתוקנות אחרות, הרוצח היה יושב על כיסא חשמלי.

אנחנו מתוסכלים מזה שמשחררים את הרוצחים וגם את הרוצחים הפוטנציאלים הבאים. הבטיחו לנו שלא ישחררו אותם, אבל מילה של פוליטיקאי היא לא מילה. זה עוול למשפחות השכולות, אבל זה עוד יותר עוול למשפחות השכולות העתידיות – אלו שיירצחו בגלל השחרור הזה. איפה נשמע דבר כזה? הם מחבלים ולא שבויי מלחמה. הפלסטינים רואים אותם כלוחמי חופש, אבל הם רצחו ילדים קטנים".

עריקאת: אנחנו דורשים לשחרר את האסירים הוותיקים

השר לענייני המשא ומתן ברשות הפלסטינית, סאיב עריקאת, התייצב היום נגד ישראל ומתח ביקורת חריפה על ההחלטה לשחרר 900 אסירים, בלבד, לטענתו: "ישראל דבקה לעקרון שהיא עצמה קבעה של מי שהיא מתארת כבעלי 'דם על הידיים'. זה אומר שכל האסירים שנכלאו לפני הסכם אוסלו לא ישתחררו. אנחנו רוצים שישראל תשחרר אותם, וזה לא רק מה שאנחנו רוצים – זו דרישת העם הפלסטיני".

בישיבת "פורום השביעייה" הוחלט שבשלב הזה ישוחררו כ-900 אסירים, לעומת ה-500 שתוכנן תחילה, בהתאם לרשימות שיגבשו שירות הביטחון הכללי ושירות בתי הסוהר. 500 אסירים ישוחררו בסיבוב ראשון כמחווה לאבו מאזן, ועוד 400 נוספים במידה והשקט יימשך והפלסטינים יבצעו את מה שנדרש מהם תוך מספר חודשים.

עוד הוחלט לא לשחרר מחבלים "עם דם על הידיים", למרות שהדבר נשקל. הנשיא הפלסטיני אבו-מאזן הביע תקווה שישראל תשחרר גם אסירים "כבדים", ושבהדרגה – תרוקן את בתי-הסוהר שלה מאלפי האסירים בהם היא מחזיקה.

אמש נכשלה פגישה בעניין הזה בין הצוות הישראלי, ובראשו עו"ד דב וייסגלס לבין השר הפלסטיני, סאיב עריקאת. וייסגלס הבהיר שישראל לא תשחרר אסירים עם דם על הידיים. הצוות הישראלי הוסיף שבקשתם של הפלסטינים לשחרר אסירים ותיקים, תישקל שוב לאחר שהרשות הפלסטינית תעצור את ייצור רקטות הקסאם ותעצור מחבלים.

ביום ראשון תגיע לישראל מזכירת המדינה האמריקנית, קונדוליזה רייס, וביום שני תבקר בשטחי הרשות. בכירת הרשות, חנן עשראווי, אמרה לרשת סקיי ניוז: "אנו רואים את ביקורה של רייס באזור כסימן לתמיכה אמריקנית במשא ומתן, ומצפים שבאותו זמן לא תתמוך בגזל קרקעות ובמעשי תוקפנות מצד ישראל".