בדיקה מקפת שבוצעה בימים האחרונים על ידי ארגון נפגעי הטרור 'אלמגור' מגלה כי מתוך 230 המחבלים שהשתחררו, 148 הואשמו בניסיון לרצח. בארגון מציינים כי מה המוגדרים כמי שהורשעו בניסיון לרצח אינם אלה שנלכדו לאחר זריקות אבנים, על אף שגם מאירועי זריקת אבנים היו שנרצחו. אנשי הארגון מדגישים כי המוגדרים כמורשעי ניסיון לרצח הורשעו בביצוע ירי ישיר לעבר אנשים, הנחת מטענים בצירי התנועה וזריקת בקבוקי תבערה על אנשים ורכבים.

"כמעט כל המחבלים העומדים להשתחרר נעצרו אחרי 2006, זאת אומרת שרובם לא ישבו יותר משנתיים בכלא. רובם המוחלט של המחבלים נשפטו לשנתיים עד חמש שנים של מאסר, למרות שמדובר באנשים שניסו לרצוח. גם המחבלים שנשפטו ליותר משנתיים לא ריצו את כל תקופת מאסרם. מרואן צבאח למשל, שנשפט לשנתיים וחצי על יידוי בקבוק תבערה לעבר כוחות הביטחון והנחת מטען ישב פחות משנה וחצי בכלא!", מציין יו"ר 'אלמגור', סא"ל במיל. מאיר אינדור, המדגיש כי "חלק מהמחבלים שהואשמו בניסיון לרצח ירו לתוך ישובים".

את רשימת המורשעים והמועמדים לשחרור שיגר אינדור לשופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין. זאת בתום עבודה מאומצת של מתנדבים שנרתמו למשימת חקר פעילותם הטרוריסטית של המועמדים לשחרור.

מתוך הדו"ח מציין אינדור רשימת מדגמית של מחבלים העומדים להשתחרר: "נדאל מנסור ירה לעבר הישוב אלישע. מחמד אל בראקע שימש כתצפיתן בחולית מחבלים שירתה לעבר הר חומה. ראאפת טקאטקה ירה לעבר הישוב מגדל עוז. מחמד רג'ב ניסה לירות על הישוב אבני חפץ, ועל זה ישב פחות משנה וחצי מתוך שלוש וחצי שנים! איברהים איברהים וחבריו תכננו פיגוע במודיעין, בנוסף לזה שהוא ואנשיו ידקרו אנשים עם נשק ויגנבו את נשקם".

"כמו כן יש מספר מקרי חטיפה, חלקם התרחשו לאחר שנחטפו רגב, גולדווסר ושליט. באחד המקרים מדובר במחבל שנפגש עם סוחר סמים יהודי, וניסה לחטוף אותו. משהו שיכל להתפתח בסוף לפרשת טננבוים 2", אומר אינדור.

לדבריו "לא מדובר רק במחבלים שנשפטו על ניסיון רצח אחד. הנחישות של כמה מהם יכולה לגרום לכל אדם שפוי להטיל ספק בזה שיחדלו ממעשיהם אחרי השחרור, במיוחד עקב הזמן הקצר שעבר מאז נעצרו". אינדור מוסיף ומציג דוגמאות של מחבלים ששבו ושוב ושוב על פעילותם הטרוריסטית במטרה לרצוח יהודים: "מוחמד דאר עלי, לאחר שתכנן פיגוע שלא הצליח, ירה לעבר אדם שהיה בנגמ"ש במטרה לרצוח אותו, וגם השתתף בירי על חיילים עם עוד מספר אנשים. מחמד מנצור נאשם בכך שניסה לבצע 7 פיגועים שונים. יעקוב אל חטיב היה נחוש עד כדי כך שנהג לזרוק כל יום בקבוקי תבערה על חיילים. מחמד טהא ניסה שמונה פעמים לפגוע בכלי רכב אזרחיים וצבאיים על ידי ירי וזריקת בקבוקי תבערה. בחודש אחד הוא כבר ירה על חמש רכבים של אזרחים שעברו בכבישים וזרק בקבוק תבערה על ג'יפ צבאי. זה בנוסף ל60 פעמים שהוא זרק אבנים על רכבים. על זה הוא ריצה פחות מרבע מהעונש שהוקצב לו, שנה וחצי מתוך שש שנים!".

"צאבר סאלימן נהג להשליך בקבוקי תבערה מידי חודש וכל יום שישי היה מפזר מסמרים על כביש 443 כדי לפגוע ברכבים שיסעו שם. אלה אנשים שקשה מאד להניח שיפסיקו את ההרגלים שלהם אחרי שישתחררו. מונתצאר ג'דאללה אף הצליח לפגוע ברכב כאשר זרק עליו בקבוק תבערה, ולמרות זאת נשפט רק לשנתיים וחצי במסגרת עסקת טיעון. טאהר נצאר, שהפעיל מטען כאשר עבר עליו ג'יפ צבאי שרק בנס לא נהרגו בו אנשים, לא נשפט ליותר משנתיים בכלא", מציין אינדור.

אנו מביאים כאן את מכתבו של אינדור לשופט רובינשטיין כלשונו. כפי שניתן לראות המכתב גובש מפרי מחקרם של מספר מתנדבים שחברו לדו"ח אחד מרוכז. כיוון שכך נראים הנתונים כלקוחים ממספר מקורות ובאופני תצוגה שונים.

ארגון נפגעי הטרור, אלמגור, פרסם הלילה קריאה למשתמשי אינטרנט לסייע במצוד אחרי מחבלים שישראל אמורה לשחרר בקרוב כמחווה ליו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן.

"גם אתם היושבים בבית יכולים להיות ציידי מחבלים ולסייע ללכוד מחבלים הזוממים לצאת מחומות הכלא בשבוע הבא, לאחר שימים ארוכים הושקעו בלכידתם תוך סיכון חיי הלוחמים", נאמר בפניה שהופצה הלילה באינטרנט.

"מדובר ב-250 מחבלים שרוה"מ הבטיח לאבו מאזן לשחררם בשבוע הבא. לאחר שפנינו לבג"צ נגד החלטת הממשלה לאשר שחרורם, הוסכם בבג"ץ על דעת הפרקליטות שנמשוך את העתירה ונקבל זמן לבדוק את תיקי המחבלים על מנת שנוכל להגיש את הסתייגויות על הרכב הרשימה מבלי לפגוע בזכותנו לעתור נגד עצם ההחלטה לשחררם".

באלמגור מוסיפים "לאחר שפעילי אלמגור היו פעמיים השבוע במשרד המשפטים, עברו על התיקים וצילמו חלק גדול מהם, התרכז במטה אלמגור חומר רב על המחבלים שמעיד על חומרת מעשיהם וללא עזרת מתנדבים שיתגייסו מיידית –לא נוכל לחשוף זאת. קלות העונשים והזמן הקצר שבו יושבים בכלא זועקת כבר ממבט ראשון לכל מי שעובר על התיקים. הזעקה צריכה להיות נחלת הצבור כולו", נאמר בפניה .

באלמגור אומרים כי רבים ברשימת המחבלים שאמורים להשתחרר ניסו לרצוח ישראלים וקיבלו עונשים קצרים בעסקות טיעון ושחרור בתום שנתים מאסר.

"אנו זקוקים הלילה ומחר לעשרות מתנדבים שיקדישו שעה – שעתיים כל אחד, לעבור על תקצירי תיקים שיועברו אל המתנדבים בדואר אלקטרוני".

את החומר מתבקשים המתנדבים לסכם על פי פרמטרים שמעידים במה ישתשמו פרקליטי אלמגור בערעורים: תאור ההכנות לפגוע כפי שמופיע בכתב האישום או בגזר הדין, מידת ההתלהבות וההתנדבות ואופן הגיוס למעגל הטרור, מידת חומרת הפגוע, ירי, חטיפה, מטען חבלה, בקת"ב, למה היה יכול הפגוע לגרום אם היה צולח. מספר הפעמים שישב המחבל כבר בכלא לפני שנתפס בפעם הזאת, האם היה לבדו או עם אחרים, האם יזם לבדו או בשליחות של ארגון טרור ואיזה.

ניתן לפנות לארגון דרך הכתובת victims1@gmail.com

מעיון ראשוני של תחקירני ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" ברשימת 230 המחבלים שאושר הבוקר (א') שחרורם כמחווה לחג הקורבן, עולה שמדובר במחבלים רבים שנשפטו על נסיון לרצח ונסיונות לגרימת מוות. חלקם הגדול מרצה רק שנתיים בכלא.

באלמגור מסבירים שבמצב הנוכחי שבו הממשלה כופה על הרשויות לשחרר קבוצות מחבלים לעיתים כה תכופות, לא נותר לשלטונות הבטחון אלא רק מחבלים כבדים לשחרר כדי למלא את רשימת 250 האסירים שאולמרט הבטיח לאבו מאזן. "עכשיו הם דולים מתחתי הדלי את הכבדים ביותר", אומרים באלמגור, "והם מוציאים משם רוצחים בפוטנציה, שרק בנס לא הצליחו לפגוע בחיי ישראלים, סייעני פיגועים כבדים, ו"בוסים" של טרור שידם לא הייתה על ההדק, אבל הייתה על התקציבים, האימונים והארגון", אומרים באלמגור.

"הממשלה הזאת פשוט מופקרת. היא עושה פלסתר מרשויות החוק והשיפוט והורסת במחי יד עבודה של לילות וימים במשך שנים, תוך סיכון החיילים והמפקדים, כדי ללכוד את המחבלים", אומר מאיר אינדור, מנכ"ל אלמגור. "ככל שהיא מתקרבת לסיום תפקידה היא הופכת מסוכנת לעצמה ולציבור כולו".

נציין כי בג"ץ קבע דיון בנושא למחר בבוקר, אולם באלמגור מבקשים לדחות את הדיון כדי להספיק לעבור על כל התיקים גם מחר. את העתירה הגיש משה מוסקל, מראשי תנועת המחאה של מלחמת לבנון השנייה ששיכל בן במלחמה ואב לחייל המשרת כעת ביחידה מובחרת, בשם הורי חיילים נוספים וביחד עם אלמגור.

מוסקל חש שסיכון חיי בנו וחיי חבריו, בעת שיצטרכו ללכוד את המחבלים מחדש, אינו מידתי מול הרווח המדיני וכן שאין בסמכות 'ממשלת מעבר' לעשות צעד שאין בו חזרה אלא במחיר סיכון של החיילים וחיי האזרחים שעלולים להפגע מהם עד שייתפסו.

באלמגור מציינים כי רוב האסירים ברשימת השחרור נעצרו אחרי שהפת"ח נפרד מהחמאס. וכן יש ברשימה גם כאלה שביצעו נסיונות חטיפה אחרי חטיפתו של גלעד שליט.

פרקליטות המדינה הודיעה הערב (ראשון) לבג"ץ כי יש לדחות את העתירה שהגיש ארגון נפגעי טרור "אלמגור" נגד שחרור האסירים הפלשתינאים, כמחווה לחג הקורבן המוסלמי. על פי החלטת הממשלה, הומלץ לגורמים המוסמכים לקצר את מאסרם של 250 אסירים ועצורים פלשתינים.

בתגובת המדינה נכתב כי תכליתה של ההחלטה לשמש כמחווה של רצון טוב להנהגת הראשות הפלשתינית ולחזק גורמים מתונים, כחלק מהמשא ומתן עם הרשות. עוד נכתב כי ועדת השרים קבעה את רשימת האסירים המומלצת, העומדת על כ-230. עוד מדגישה הפרקליטות, שהרשימה אינה כוללת אסירים עם "דם על הידיים".

בנוסף, נטען שהחלטת הממשלה נוגעת ליחסי החוץ, ולאור פסיקותיו של בית המשפט העליון בעבר, בית המשפט לא נהג להתערב בהחלטות מסוג זה. "ראוי לציין בהקשר זה את החשיבות המרובה שמייחסת החברה הפלשתינית למחוות של שחרור אסירים", נכתב. כמו כן, טענה המדינה כי ההחלטה מיועדת להצביע גם על כך שניתן לשחרר אסירים בהידברות ובדרכי שלום.

מחר צפוי בג"ץ לדון בעתירה שהגיש אלמגור נגד ההחלטה לשחרר את האסירים. עתירה דומה הוגשה היום על ידי הפורום המשפטי למען ארץ ישראל.

הבוקר אישרה ועדת השרים לענייני אסירים את רשימת 230 האסירים שישוחררו במסגרת המחווה ליו"ר הרשות הפלשתינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), לרגל חג הקורבן. זאת, לאחר שבשבוע שעבר אישרה הממשלה את המחווה בישיבתה השבועית, שבמסגרתה שחרור האסירים, רובם חברי הפתח, שאינם נחשבים "עם דם על הידיים".

שחרור אסירים פלשתינאים באוגוסט האחרון

מאיר אינדור, מנכ"ל 'אלמגור' ארגון נפגעי הטרור, פנה לראש הממשלה, שר הפנים ושר הרווחה בבקשה להעניק אזרחות ישראלית להרוגת הטרור מבית חב"ד בהודו, נורמה שוורצבלט רבינוביץ', ובכך גם להכיר בה כחללת טרור ישראלית.

"ראוי שהשר יעניק זאת עוד במהלך השבעה כצעד סמלי שאין בו כמעט משום חבות כספית למדינה", אומר אינדור ומוסיף, כי "לאחר בדיקה עם היועצת המשפטית של אלמגור שעשינו, להכרזה זו כמעט אין משמעות כספית באשר ילדיה בוגרים והיא אם יחידה ועל כן אין זכאים לתגמולים".

"מדובר בעיקר במחווה סמלי שחשוב לילדיה הבוגרים. יש בכך גם משום שדר סמלי ליהדות העולם שישראל היא היא מדינת היהודים", אומר אינדור.

באלמגור אומרים שלא היו מבקשים זאת – באופן מיידי וללא בדיקה מקיפה- אם היה מדובר בהוצאות כספיות כבדות שהחוק בדרך כלל מעניק לנפגעי איבה, ואומרים שם שאין לחשוש מתקדים, כיוון שמדובר בהכרזה מיוחדת שנמצאת בסמכות שר הפנים לגבי מקרים מיוחדים.

אינדור מזכיר שבעבר שר הפנים העניק אזרחות ישראלית לספורטאים זרים מיובאים או לילדי עובדים זרים. "החלטה כזו מתבקשת בשל צירוף הנסיבות שבו שאר החללים שנפלו עימה הוכרזו כחללי טרור ישראלים והעובדה שהמנוחה הייתה בדרכה לעלות לישראל".

ח"כ אורי אריאל (הבית היהודי) פנה גם הוא לשרי הפנים והרווחה, בתביעה להכיר בנורמה שוורצבלט-רבינוביץ' כנפגעת פעולות איבה למרות שטרם עלתה פורמלית לישראל.

"מותר למדינה לנהוג באנושיות כלפי מי שסבלה מרצחנות פושעת בגלל יהדותה", אומר אריאל.