רשימת האסירים שפורסמה הלילה (ראשון) באתר האינטרנט של השב"ס מגלה פרטים חדשים על האסירים שצפויים להשתחרר במסגרת העסקה לשחרור גלעד שליט. בין המשוחררים נמצא יוסף חאמד, שהורשע בכך שדקר למוות את סמל ניר כהנא במחסום קלנדיה ב-2005 ונשפט למאסר עולם; אברהים דאר-מוסא שלקח חלק בפיגועים בצריפין ובקפה הלל ב-2003, והפיץ לתקשורת קלטות של המתאבדים; ונאהד אל -פאחורי, שהיה מעורב בגיוס מתאבדים בחברון ונידון ל-22 שנות מאסר.

בשירות בתי הסוהר החלו הבוקר את העברת האסירים הביטחוניים המיועדים לשחרור במסגרת עסקת החזרתו של החייל החטוף. החל משעות הבוקר מועברים 477 אסירים ביטחוניים מ-16 מתקני כליאה שונים ברחבי הארץ למתקן הכליאה בקציעות שבדרום. 27 האסירות המיועדות לשחרור במסגרת העסקה הועברו בשעות הבוקר מכלא דמון שבצפון לכלא השרון. שינוע האסירים ברכבי שירות בתי הסוהר היה תחת אבטחה, אולם לא מדובר בשיירות גדולות. מכל כלא יצאו כמה כלי רכב בודדים במטרה לא למשוך תשומת לב.

אסיר מסמן את תנועת הניצחון בצאתו מכלא נפחא. צילום: אילן אסייג

האסירים שישבו ברכבי השב"ס עשו את דרכם בכבישי ישראל כאשר החלונות מוגפים ולא ניתנה להם האפשרות להביע שמחה כל שהיא כלפי חוץ, ורק במקרה אחד הצליחו האסירים שהגיעו מכלא נפחא לסמן וי לצלמי העיתונות. האסירים שהגיעו למתקני הכליאה יעברו מספר בדיקות זיהוי כדי לוודא את השמות ובהמשך הם יעברו בדיקה אצל נציגי הצלב האדום, בטרם יועברו לידי הפלסטינים.

במקביל להעברת האסירים: שתי עתירות הוגשו לבג"ץ

ביום שישי עתר ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" לבג"ץ, בדרישה לדחות את עסקת ששליט ב-48 שעות. זאת, על מנת לאפשר למשפחות השכולות לעתור כנגד ביצוע העסקה במקרה הצורך.

הבוקר, כמה שעות לאחר פרסום רשימות האסירים הפלסטינים, הוגשו לבג"ץ שתי עתירות פרטיות נגד העסקה. הראשונה שבהן הוגשה על ידי מאיר סחיווסחורדר, אחיו של שבואל שהשחית ביום שישי את האנדרטה לזכר ראש הממשלה יצחק רבין, לטענתו בשל הסתייגותו מהעסקה. "אין לנו הרבה תקווה ואמונה בהצלחת העתירה אבל הגשנו אותה כדי לדעת שמיצינו את כל קשת האפשרויות העומדות בפנינו. עיקר העתירה היא לבקש מבית המשפט שלא ייתן יד למהלך שכזה שיפגע בכולנו", אמר. בית המשפט כבר הודיע כי שלוש העתירות יידונו מחר ב-12:00, והרכב השופטים יכלול את הנשיאה דורית ביניש, אליעזר ריבלין וחנן מלצר.

סחיווסחורדר, שהוריו ושלושה מאחיו נרצחו בפיגוע במסעדת סבארו בירושלים ב-2001 הביע תמיכה במעשהו של אחיו שבואל. "אנחנו תומכים בכל מה שהוא עושה. התקשורת היתה מוטה וחד צדדית, שבואל רק ביקש להעביר מסר". הוא הוסיף כי "זה לא מעשה שטותי שנצטער עליו, אנחנו בימים של עשייה, את הטירוף האמיתי כולנו נרגיש בהמשך, כשיתחילו להתפוצץ פה מסעדות, אוטובוסים או אנשים במיטות שלהם". סחיווסחורדר אף הודיע שכל אחיו, כאיש אחד, יעזבו בקרוב מאוד להולנד בעקבות העסקה.

במשפחת סחיווסחורדר עתרו נגד המחבלת אחלאם תמימי שהורשעה לאחר שהסיעה את המחבל למסעדת "סבארו" ונשפטה ל-15 מאסרי עולם. בנימוקים לעתירה נכתב כי "שחרור רוצחים ומחבלים היא פגיעה צינית בבטן הרכה של העותרים והמשפחות השכולות. אין קריטריון ברור לשחרור, אלא סתם רשימה מהמותן. עד שלא ייקבע קריטריון ברור כל שחרור מהווה פתח ברור וודאי לחטיפה ולמקרי הרצח הבאים". מה עוד שלטענתם, אחלם תמימי חזרה והצהירה שהיא תחזור לטרור ולא הביעה חרטה על המעשה.

אוטובוס האסירים עוזב את שערי בית הסוהר מגידו. צילום: אלון רון

עותרת נוספת, רונית תמרי, תושבת ירושלים, הגישה את עתירתה בשמה ובשם בנה לירן, השניים הם "אזרחים מודאגים ולא משפחת שכול". לדבריה, "אין להתיר שחרור של מחבלים, שכולם ביחד ריצו מאות שנים של מאסרי עולם. זה יוריד את ישראל על ברכיה מול ארגוני הטרור. אנחנו צריכים אינתיפאדה שלישית במדינת ישראל? זו פשוט עסקה מטורפת ואני לא מצטטת את עצמי אלא אנשי מקצוע – את וינוגרד ושמגר".

תמרי הוסיפה כי "עם כל הכבוד, מאבקה של משפחת שליט הוא מאבקו של חייל אחד. למשפחת שליט יש מימון לקמפיין אגרסיבי שלאחרים כמו גיא חבר ומג'די חלבי אין" והדגישה כי הממשלה צריכה לדאוג ליתר נעדרי צה"ל כפי שדאגה לגלעד שליט.

במקביל הגישו משפחות שכולות מהפיגוע בקו 37 בחיפה לבית המשפט המחוזי בעיר תביעת נזיקין נגד המעורבים בפיגוע שצפויים להשתחרר במסגרת עסקת שליט, וכן בקשה לעיכוב יציאתם מהארץ. התובעים הם רון קרמן ששכל את בתו טל, שהייתה אז בת 18 ויוסי צור ששכל את בנו אסף, שהיה אז בן 17, בפיגוע שאירע ב-5 במארס 2003. קרמן וצור תובעים את מועאד ואאל סאאב אבו שרח', פאדי מחמד אברהים ג'ועבה ומג'די מחמד אחמד עמרו – שלושתם נמצאו כאחראים לפיגוע ונשפטו ב-2005 לעונש של מאסרי עולם רבים – ודורשים מבית המשפט לפסוק פיצויים כספיים בגין ההוצאות הכספיות לצורך טיפולים רפואיים ונפשיים. בנוסף הם טוענים כי בעקבות ההודעה על שחרור המחבלים, הוחמר נזקם הנפשי. "אין צורך להכביר במילים על הכאב שבמות ילד. כאשר ילד הולך לעולמו – זה תמיד בטרם עת, אך לא תמיד יש אשם, לא תמיד יש אחראי – במקרה הזה יש", נכתב בכתב התביעה שהגישו קרמן וצור לבית המשפט.

איש כח האבטחה בכלא קציעות, הבוקר. צילום: אליהו הרשקוביץ

אסירים נוספים שצפויים להשתחרר

איאד אל עביאת – הורשע בשותפות בחולייה שרצחה את חיילי צה"ל סגן דוד חן כהן וסמל שלמה אדשינה וכן סיוע לחולייה שרצחה את דבורה פרידמן במרץ 2003. נגזרו עליו שלושה מאסרי עולם.

כמאל עווד – הורשע בהנחת מטען בנתניה בשנת 2001, שבסופו של דבר התגלה על ידי כוחות הביטחון. כמו כן, השתתף בכמה פיגועי ירי כושלים. נגזרו עליו 19 שנות מאסר.

אשרף חנני – ב-2006 נתפס חנני בעיר העתיקה בירושלים כשעל גופו מטען נפץ. בית המשפט הצבאי גזר עליו 28 שנות מאסר. “אין מדובר באדם פאסיבי ששימש ככלי משחק בידי משלחיו, אלא באדם שהביע רצון עז לבצע את הפיגוע, נטל חלק בהכנות לקראת הפיגוע, הציע את מקום הפיגוע המיועד ואת נתיב הנסיעה לשם ונתפס כשהוא נושא את חגורת הנפץ בדרכו ליעדו וכל זאת במטרה לרצוח רבים ככל האפשר" כתבו עליו השופטים.

לואי עודה – פעיל תנזים שגולת הכותרת בפעולתו היה ניסיון הוצאה לפועל של פיגוע התאבדות בירושלים ב-2003. המחבל נורה למוות בידי שוטרי מג"ב. בית המשפט גזר עליו 28 שנות מאסר.

אברהים דאר-מוסא – לקח חלק זניח בפיגועים בצריפין ובקפה הלל ב-2003, בכך שלפני הפיגועים הפיץ לתקשורת קלטות של המתאבדים. בית המשפט גזר עליו 17 שנות מאסר, בנימוק שידע מראש על הכוונה לבצע את הפיגועים.

אמג'ד אבו ערקוב – גייס לחמאס את המחבל שביצע את פיגוע החדירה בכרמי צור ביוני 2002, בו נהרגו 2 אזרחים וחיילת. בית המשפט גזר עליו 25 שנות מאסר.

סמיר צואפטה – היה פעיל בתשתית חמאס בצפון השומרון. החביא חגורת נפץ וכן הסיע שני מחבלים מתאבדים שכשלו במשימתם. נגזרו עליו 30 שנות מאסר.

רמזי אלעוק – הורשע בהשתתפות בירי לגילה, הנחת מטענים, וכן חיבור בין מתאבד לבין חולייה, בפיגוע שגרם למותם של שני בני אדם. נגזרו עליו 30 שנות מאסר.

כאמל שעבלו – היה שותף להוצאה לפועל של פיגוע התאבדות בכניסה לאריאל באוקטובר 2002 ממנו נהרגו שלושה בני אדם. נגזרו עליו 25 שנות מאסר.