המתנקש מועתז חיג'אזי אמנם חוסל, אבל עצם העובדה שירה בפעיל הימין יהודה גליק מטווח אפס ועבד במשך שנה במסעדה הממוקמת במרכז שאליו מגיעים בכירי המדינה – לאחר שריצה 12 שנות מאסר על עבירות ביטחוניות – מעלה לא מעט שאלות קשות. הנה רק חלק מהן.

אסיר משוחרר, מחזיק באקדח

המשטרה תצטרך בחקירתה לבדוק כיצד חיג'אזי, אסיר ביטחוני שהוחזק בבידוד ותקף סוהרים, השיג אקדח. בדיקות המז"פ כבר הראו כי האקדח שנמצא בביתו באבו טור, הבית שבו חיסלו אותו אנשי ימ"מ בתום חילופי אש, הוא האקדח שבו ירה ביהודה גליק בכניסה למרכז מורשת בגין, ופצע אותו קשה. לאחר הירי עצרה המשטרה חשוד בסיוע למחבל שחוסל.

איך התקבל לעבודה במסעדה במרכז למורשת בגין?

שאלה נוספת שעולה בעקבות ניסיון ההתנקשות בכנס למען הר הבית היא סוגיית עבודתו במסעדת "טרסה", השוכנת במרכז למורשת בגין שאירח יותר מפעם אחת את בכירי המדינה. לפני יותר מחודש ביקרו במקום ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ובכירים אחרים. עדיין לא ברור אם המחבל עבד גם באותו יום במסעדה.

בכנס שאחריו בוצע ניסיון ההתנקשות נכחו בין השאר סגן השר אלי בן דהן וחברי הכנסת משה פייגלין ומירי רגב, אבל חיג'אזי בחר לחכות ליעד שלו.

"אנחנו מזועזעים מניסיון ההתנקשות. ביקרתי הבוקר אצל יהודה גליק וחיזקתי את משפחתו", אמר סמנכ"ל המרכז למורשת בגין, משה פוקסמן. "הפיגוע נעשה על ידי עובד במסעדה שהיא זכיין חיצוני במרכז. אנחנו משתפים פעולה עם כוחות הביטחון והעברנו להם הרבה חומרים".

האם האקדח היה עליו בזמן המשמרת?

מנהל המשמרת במסעדת "טרסה" במרכז מורשת בגין סיפר ששחרר את חיג'אזי מהעבודה ב-21:40, כחצי שעה לפני הירי. מהחקירה עלה שבמקום לשוב לביתו הוא חיכה ליציאתו של גליק – ואז ירה בו ארבעה כדורים. עדיין לא ברור היכן החזיק את האקדח בכל אותן שעות. במרכז למורשת בגין טענו בתגובה: "אנחנו בודקים את העובדים שנכנסים. יש פה שומרים ואבטחה כמו בכל מוסד ציבורי אחר".

(צילום: מוחמד שינוואי, אליאור לוי)

בעלי המסעדה טל רוזנצוייג: "אנחנו המומים כמו כולם. עובדים פה יהודים לצד ערבים והמציאות ידועה. פעלנו על פי הנהלים".

ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" האשים היום את משרד המשפטים ומשטרת ישראל על כך שאינם מספקים מידע יזום למעסיקים על מחבלים משוחררים, בנימוק שהדבר פוגע בצנעת הפרט.

האם הייתה התרעה לפני ניסיון ההתנקשות?

עד כה למשטרה ולשב"כ לא ידוע על התרעה ממוקדת לפני האירוע. ההערכה היא כי ניסיון ההתנקשות שביצע חיג'אזי נעשה במתווה של מפגע בודד ולא כחלק מהתארגנות של אחד מארגוני הטרור. עם זאת, כוחות הביטחון מחפשים גורמים שייתכן שסייעו לו לבצע את זממו.

האם המשטרה התעלמה מאיומים על גליק?

אביו של יהודה גליק, פרופ' שמעון גליק, אמר בבית החולים שבנו אוים. "לא היה צריך להתלונן כי זה כתוב, הפלסטינים אמרו את זה, היה בתקשורת שלהם, היו קריקטורות עליו, איימו בפירוש על חייו", אמר. "אני אף פעם לא שאלתי אותו אם הוא התלונן אבל היום התברר לי שהוא התלונן לפחות חמש פעמים במשטרה ולא עשו שום דבר. לצערנו הרב במקום להגן עליו המשטרה התעללה בו".

אחיו, ד"ר יצחק גליק, הוסיף: "לא היו איומים אישיים, אבל נון סטופ מופעלת נגדו אלימות מאוד קשה בעלייתו בהר הבית. הוא חש שמשטרת ישראל לא הרחיקה ולא הגנה עליו אישית. הוא כל הזמן חש שמשטרת ישראל לא עושה מספיק ואפילו ההיפך. היה לו בהחלט טענות נגד המשטרה, הוא ניסה להיות זהיר ופוליטיקלי קורקט כדי לא לפגוע באנשי משטרה".

במחוז ירושלים אומרים שלא אותרה כל תלונה של יהודה גליק המתייחסת לאיומים כלפיו. ברמה הארצית הדברים עדיין נבדקים.

"מחדל". מאיר אינדור יו"ר "אלמגור" (מתוך דף הפייסבוק)

ארגון נפגעי הטרור, "אלמגור", דורש לבדוק כיצד הועסק המתנקש ביהודה גליק במרכז מורשת בגין, לאחר שנשא עונש של 10 שנות מאסר בשל פעילות טרור.

ב"אלמגור" מאשימים כי מדובר במחדל של המשטרה ושל משרד המשפטים, שאינם מעבירים למעסיקים מידע על מורשעים בטרור, אלא מתייחסים אליהם כאל עבריינים גרידא שיש לשקמם. בארגון קוראים להקים מרכז מידע למעסיקים שבו יוכלו לברר את עברם של מועמדים לעבודה.

זירת הפיגוע (פלאש 90)

עבד א-רחמן שלודי, המחבל שביצע את פיגוע הדריסה בירושלים נקבר הלילה בבית העלמין המוסלמי בפאתי הר הבית. זאת לאחר סערה שעוררו מקורביו וקרובי משפחתו.

הסערה החלה לאחר שהוברר כי ההלוויה תוכל להתבצע בהשתתפותם של עשרים בני משפחה בלבד ובשעת לילה מאוחרת. לקראת שעת תחילת ההלוויה נאספו סביב ביתו של המחבל רבים מתושבי האזור והחלו להתעמת עם המשטרה תוך שהמשפחה מסרבת להוציא את הגופה ולפתוח בהלוויה עצמה.

בתום עימותים הוסכם בין המשטרה למשפחה על קיומה של הלוויה עם מספר מצומצם של משתתפים וללא עימותים נוספים וההלוויה יצאה לדרך.

במהלך ההלוויה אמרה אמו של המחבל כי היא גאה בבנה שנתן כבוד למשפחתו כאשר הפך לשהיד, אמרה והוסיפה שוב ושוב "השבח לאל".

כאן המקום להוסיף ולהזכיר את טענתו של ארגון נפגעי הטרור 'אלמגור' ולפיה עצם מסירתה של גופת המחבל לידי משפחתו בעוד לצה"ל שני נעדרים המוחזקים בידי החמאס הוא עוול נורא. לטענת ראשי הארגון, מאיר אינדור וד"ר אריה בכרך, היה על ישראל להתנות את מסירת הגופה בהשבתם של גופות הנעדרים.

"הביקור הזה טוב היה שלא היה". מאיר אינדור יו"ר ארגון אלמגור (צילום: פלאש 90)

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, היה נתון ללחצים ולביקורות טרם ביקורו בכפר קאסם, אך נראה שגם אחרי ביקורו ביישוב הערבי, הביקורות אינן פוסקות.

כאמור, ריבלין ביקר היום בכפר קאסם, שם השתתף בטקס לציון 58 שנים לטבח בו רצחו 49 מתושבי המקום.

במהלך הטקס נשא ריבלין דברים שקוממו את רון קרמן ודר' אריה בכרך, אבות שכולים אשר משמשים כפעילים בארגון נפגעי הטרור, 'אלמגור'.

בהודעה שפורסמה לאחר ביקורו של ריבלין, גורמים בארגון דוחים את ההשוואה בין הצדדים היהודי הערבי שייצר הנשיא בנאומו בכפר קאסם.

לדבריהם: "אין שום השוואה בין מעשה יחידי בכפר קאסם שהיה לפני שנים רבות לטרור המתמשך מהצד הערבי".

עוד הוסיפו הגורמים כי "אין גם שוויון בין הצד היהודי ששופט ומגנה מבצעי מעשי נקם בודדים לעומת התמיכה של המנהיגות הערבית בארגוני הטרור ומבצעיו כולל הגדרתם כ 'לוחמי חופש' ".

על עצם הביקור אמרו בארגון כי שום טוב לא יצא מזה לישראל וכי הוא ישמש את התעמולה הפלסטינית.

"הביקור הזה טוב היה שלא היה. אף אחד לא יזכור לישראל זאת לטובה. הוא ישמש את התעמולה הפלסטינית בעולם בתזכורת לארוע בודד לפני כ-60 שנה כשבינתיים הפלסטינים חוגגים בנו את מעשי הרצח והטרור השוטפים מאז ועד היום וגם לפני כן מראשית הציונות", אמרו.

"מי שהפיק והביא את נשיא המדינה לביקור ההזוי והעצוב, צריך לקבל אות הכרה מידי מנגנוני התעמולה של הפלסטינים", לשון ההודעה.

בתוך כך, בדבריו במהלך הטקס, בהתייחסו לטבח בו נרצחו 49 מתושבי הכפר, אמר ריבלין: "ההרג הנפשע בכפרכם הוא פרק חריג וקודר בתולדות היחסים בינינו הערבים והיהודים החיים כאן. פשע חמור נעשה כאן, פקודה בלתי חוקית שמעליה מתנוסס דגל שחור, ניתנה כאן. עלינו להישיר מבט אל אשר אירע – חובה עלינו ללמד את הפרק הקשה הזה ואת לקחיו".

השוואה לא לגיטימית. פיגוע הדריסה בירושלים (דוברות המשטרה)

ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" תוקף היום (ראשון) את דברי נשיא המדינה באירוע הזיכרון להרוגי כפר קאסם, מהם עלתה הקבלה בין ההרג בכפר בשנת 1956 ובין רצח התינוקת בשבוע שעבר בירושלים.

רון קרמן וד"ר אריה בכרך, אבות שכולים מראשי הפעילים ב"אלמגור", טוענים בעקבות דברי ריבלין, כי "אין שום השוואה בין מעשה יחידי בכפר קאסם שהיה לפני שנים רבות לטרור המתמשך מהצד הערבי".

לדבריהם, "אין גם שוויון בין הצד היהודי ששופט ומגנה מבצעי מעשי נקם בודדים לעומת התמיכה של המנהיגות הערבית בארגוני הטרור ומבצעיו כולל הגדרתם כ'לוחמי חופש' ".

השניים אף שוללים את עצם הביקור, "הביקור הזה טוב היה שלא היה. אף אחד לא יזכור לישראל זאת לטובה. הוא ישמש את התעמולה הפלסטינית בעולם בתזכורת לארוע בודד לפני כ-60 שנה כשבינתיים הפלסטינים חוגגים בנו את מעשי הרצח והטרור השוטפים מאז ועד היום וגם לפני כן מראשית הציונות".

"מי שהפיק והביא את נשיא המדינה לביקור ההזוי והעצוב, צריך לקבל אות הוקרה מידי מנגנוני התעמולה של הפלסטינים", חותמים השניים את דבריהם.

נשיא המדינה ראובן ריבלין ביקר (יום א', 26.10.14) באירועי הזיכרון לטבח בכפר קאסם, והניח זר לזכר ההרוגים באנדרטה.

"פשע חמור נעשה כאן וכאשר נעשה פשע – צריך לתקנו. פקודה בלי חוקית, שמעליה מתנוסס דגל שחור, ניתנה כאן ותוצאותיה מחייבות חשבון נפש", אמר הנשיא והוסיף כי מדינת ישראל הכירה בצדק ובדין בפשע שנעשה והתנצלה עליו. "באתי לכאן בימים קשים אלה כדי להושיט יד אמיצה, מתוך אמונה שידכם מושטת אלי ולציבור היהודי בחזרה" אמר הנשיא.

ריבלין הדגיש כי ערביי ישראל הם בשר מבשרה של האוכלוסייה בישראל והודה כי במשך שנים הם סובלים מאפליה בתקציבים בחינוך, בתשתיות, במסחר ובאזורי התעשיה. הוא קרא למנהיגי המגזר הערבי לגנות בקול ברור את הטרור והדגיש כי הוקעת הטרור לא תפגע במאבק האזרחי של המגזר.

"אני מאמין שאפשר לבסס אמון ושותפות, בין יהודים לערבים. לשום צד אין ברירה אחרת. נועדנו לחיות יחד או להאבק אלה באלה עד קץ הימים. איננו יכולים לקוות שאחד הצדדים יעלם. הדרך לא תהיה מושתתת על אהבה אבל אפשר להשתית אותה על כבוד ומחויבות הדדיים", דברי הנשיא ריבלין בכפר קאסם.

הנשיא התקבל על-ידי שבט הצופים של כפר קאסם בכניסה לעירייה שם נערך לכבודו מפגש מצומצם בלשכתו של ראש העירייה עדאל בדיר. ראש העירייה הציג בפני הנשיא את האתגרים העומדים לפתחה של כפר קאסם. בישיבה השתתפו: סגניו של ראש העירייה, ח״כ עיסאווי פריג׳, ח״כ איברהים סרסור, השייח עבדאללה נימר דרוואיש ומנכ״ל העירייה קובי אלון.

הסיור המשיך לבית הספר ולאזור התעשיה של העיר שם סקר ראש העירייה בפני הנשיא את הנושאים העומדים בתקופה זו על הפרק.

בארגון נפגעי הטרור אלמגור דוחים את ההשוואה בין הצדדים היהודי הערבי שיצר הנשיא בנאומו בכפר קאסם. רן קרמן וד"ר אריה בכרך, אבות שכולים מראשי הפעילים באלמגור, אמרו כי "אין שום השוואה בין מעשה יחידי בכפר קאסם שהיה לפני שנים רבות לטרור המתמשך מהצד הערבי".

לדבריהם, אין גם שוויון בין הצד היהודי ששופט ומגנה מבצעי מעשי נקם בודדים לעומת התמיכה של המנהיגות הערבית בארגוני הטרור ומבצעיו כולל הגדרתם כ "לוחמי חופש". הם הוסיפו כי ביקור זה תורם למנגנוני התעמולה של הפלשתינים.

ח"כ עיסאוי פריג' (מרצ), תושב כפר קאסם, אמר: "הגעתו לכאן של הנשיא ריבלין, נשיא המדינה הראשון שמגיע לציין את אירועי הטבח, היא חשובה ומבורכת, אך המדינה עדיין לא השכילה להכיר ולציין את האירוע הנפשע הזה כאירוע ממלכתי שיש ללמד וללמוד ממנו".

"זה התחיל בזריקת אבנים על הרכבת הקלה ולא הייתה אכיפה. המשיך בשריפת תחנת הרכבת הקלה ולא הייתה אכיפה. האם עכשיו כשנרצחה תינוקת בפיגוע הרכבת הקלה מישהו יתעורר?". את התמיהה העלו בארגון אלמגור לנפגעי הטרור. "מתי יבינו כולם שזריקת אבנים וזריקת בקבוק תבעירה הם ניסיון לרצח? מתי ההתייחסות תהיה ללא הקלת ראש ויופנם שזה מעשה טרור לכל דבר?".

מאיר אינדור מנכ"ל אלמגור מותח ביקורת חריפה נגד המדיניות הרופסת של הממשלה ואומר, "המחבל עבד א-רחמן א-שלודי שנעצר כבר מספר פעמים ושוחרר היה נמק בכלא ולא מצליח לרצוח ללא המדיניות הרופסת של הממשלה במחוות הומניטאריות שמבצעת מעת לעת ומשחררת מאות רוצחים הנעים כולם בצורה חופשית בגן עדן של טרור ואין דין ואין דיין".

"כתושב ירושלים, אני קורא לשר אהרונוביץ' ולמשטרת ישראל שבמקום לעסוק בלגמד את המציאות יטפל באירועים האלימים כנדרש ממשטרה בעיר הבירה", אמר השר אלי בן דהן. "השלטת סדר הוא אחד מסימני הריבונות הבולטים של מדינה בעיר הבירה ותפקיד של השר לביטחון פנים".