נועם ואביבה שליט פנו אחר-הצהריים (יום א') לבית המשפט העליון, בבקשה שלא ישנה את פרטי העסקה שבה אמורים להשתחרר 1,027 אסירים פלסטינים תמורת גלעד שליט. בעתירה כתבו השניים: "אין זאת אומרת, בשום פנים ואופן, שאין משפחת שליט מזדהה עם כאבן של המשפחות שבניהן ובנותיהן נפגעו מפעולות טרור, או כי אין היא מכבדת את טיעוניהן".

מחר בשעה 12:00 ידון בג"ץ בדרישת ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" לבטל את עסקת שליט. נועם שליט יגיע כנראה גם הוא לדיון, אחרי שבג"ץ קיבל את בקשתה של משפחת שליט להצטרף כמשיבה לדיון בעתירות. שופט בית המשפט העליון, אשר גרוניס, קבע כי את העתירה יבחן הרכב של שלושה שופטים – הנשיאה דורית ביניש, וכן אליעזר ריבלין וחנן מלצר. הפרקליטות תתבקש להגיש את תשובתה עד שעתיים לפני הדיון. את הבקשה לבג"ץ בשם משפחת שליט הגיעו עורכי הדין גלעד שר, אמיר קדרי ונעמי ווסטפריד.

צפו בנועם שליט משוחח עם התקשורת (צילום: אחיה ראב"ד)

משפחת שליט טענה בבקשתה כי עיכוב כלשהו – ולו הקטן ביותר – בעסקת החילופין, מהווה איום על חייו של גלעד שליט. "במציאות שאנחנו חיים בה במזרח התיכון, כל עיכוב, דחייה או שינוי של העסקה עלול לגרום לביטולה, ומהווה סכנת חיים לגלעד בננו. מדובר בפיקוח נפש מובהק", אמר האב, נועם שליט. משפחת שליט הדגישה כי היא מבינה את כאב המשפחות השכולות שרוצחי יקיריהן ישוחררו במסגרת העסקה, במיוחד לאור העובדה שהיא משפחה שכולה בעצמה. אחיו התאום של נועם שליט, יואל, נפל במלחמת יום הכיפורים.

מגישים את העתירות לבג"ץ (צילום: אבי פרץ)

המשפחה: ההסכם פגיע ושביר

בבקשת המשפחה נכתב כי ההסכמות שאליהן הגיעו הצדדים בעסקת שליט ברורות, אולם הן גם פגיעות ושבירות. המשפחה כתבה כי היא שוטחת דרישה מוסרית מהמעלה הגבוהה ביותר – בקשה ודרישה אישית של האם אביבה, של האב נועם, של האח יואל, של האחות הדס ושל הסב צבי, שבית המשפט העליון ידחה את העתירות.

בדרך לחופש: האסירים מועברים לכלא קציעות ולכלא השרון (צילום: אמיר לוי, עוז מרון, רועי גזית, רועי עידן)

בני המשפחה מבהירים כי הם מזדהים עם כאבן של המשפחות שנפגעו מטרור, וכי הם עצמם משפחה שכולה, "אך לעת הזאת, שעה שכה קרוב שחרור בנה, אין המשפחה יכולה להסכים עוד לכל עיכוב. מדובר בפיקוח נפש המצריך זהירות ומהירות שאין למעלה מהן. אין למשפחה יכולה לשאת את המחשבה, החשש והחרדה מפני משמעותם של דחייה או שינוי, והיא מבקשת כי בית המשפט לא ייענה לכל בקשה שהשלכותיה אינן ניתנות לצפייה או להערכה".

זאב דסברג. אחותו וגיסו נרצחו, הגיש עתירה נגד העסקה (צילום: נועם מושקוביץ)

היום באו לבית המשפט העליון תת-אלוף אמציה חן וסגן-אלוף דן שיאון, שחתומים על עתירת "אלמגור". הם הגישו תצהיר ביטחוני שצורף לעתירה, ובו כתבו ש"הימנעות מהפקת לקחי נפילתם של אזרחים וחיילים בשבי היא עבירה מוסרית המבטיחה הריגת אזרחים ונפילה בקרב של לוחמים בעתיד". לדברי השניים, תמיכת ראשי מערכת הביטחון בעסקת שליט אינה רלוונטית, "מלבד חוות דעתם המקצועית על המשך הטרור והגברתו".

גם הרוצח מהלינץ' ברמאללה ישוחרר

במהלך שעות הבוקר והצהריים הגישו משפחות נוספות עתירות נגד שחרור מחבלים. בני משפחת סחיווסחורדר, שאיבדו

את הוריהם בפיגוע במסעדת סבארו בירושלים, קראו למנוע את שחרורה של אחלאם תמימי, שהסיעה את המחבל המתאבד כדי להתפוצץ במסעדה.

בנוסף, משפחות קרמן וצור, שיקיריהן נרצחו בפיגוע שהתרחש בקו 37 בחיפה בשנת 2003, הגישו הבוקר תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד השותפים לרצח שאמורים להשתחרר בעסקת שליט. הם ביקשו להוציא למחבלים צו עיכוב יציאה מהארץ, בנוסף לפיצויים של 2.25 מיליון שקל. בג"ץ ידון באותו דיון כמה בשתי העתירות הנוספות.

עתירה נוספת נגד עסקת שליט צפוי להגיש לבג"ץ עורך הדין זאב דסברג, שאיבד את אחותו וגיסו, אפי וירון אונגר, בפיגוע ירי ליד כפר מנחם ב-1996. בעתירה הוא טוען בין השאר כי לפי החוק, לנשיא המדינה אין סמכות לחון אסירים באופן קולקטיבי,

בשונה מהסמכות שכן יש לו לחון כל אסיר לכשעצמו. דסברג גם שלח לנשיא המדינה מכתב, שבו הוא מבקש ממנו שלא לחון את אותם מחבלים.

עם פרסום רשימת האסירים שישוחררו על-ידי ישראל בשלב הראשון של העסקה, התברר כי נכלל בה גם עבד אל-עזיז צאלחה, שהשתתף בלינץ' ברמאללה שבו נרצחו באוקטובר 2000 שני חיילי המילואים ואדים נורז'יץ ויוסף אברהמי. השניים תעו בדרכם, וכשנכנסו לעיר הובאו לתחנה של המשטרה הפלסטינית. המון פלסטיני הסתער על התחנה, רצח אותם, והתעלל בגופותיהם. צלאחה עצמו, שהשתתף בלינץ', ניגש לחלון תחנת המשטרה ונופף להמון בידיים מוכתמות בדמם. תמונה זו הפכה לאחת הזכורות מימי אינתיפאדת אל-אקצה.