נתניהו וקרי (משה מילנר, לע"מ)

כמעט שבוע חלף מאז הכרזת מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי על חידוש המגעים המדיניים.

בינתיים נראה שחוץ מראש הממשלה בנימין נתניהו אין מי שיודע מה בדיוק הובטח לפלשתינים תמורת פתיחת המגעים, והאם קיבל אבו-מאזן מכתב הבנות מקרי במהלך הפגישות המרתוניות שקיים עמו בירדן בשבוע שעבר.

מה שכן ברור הוא שהצהרתו של נתניהו לפיה לא יהיו תנאים מוקדמים לפתיחת השיחות לא עולה בקנה אחד עם המציאות. המחווה של שחרור המחבלים, למשל, היא כבר עניין גלוי וידוע. גם זה נתגלה רק בדרך אגב, במהלך דיון שכינסה יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, ח"כ מירי רגב. בדיון התגלה כי השחרור המדובר כולל 82 מחבלים שנשפטו לעונש מאסר עולם עוד לפני הסכמי אוסלו על מעשי רצח קשים, וכולם מוגדרים כ"מחבלים עם דם על הידיים", כפי שהבהירה בדיון נציגת משרד המשפטים.

"ארה"ב מבקשת מאיתנו לערוך מחוות, אבל פולארד אינו משוחרר במחווה הדדית. לעומת זאת, אנחנו צריכים לשחרר טרוריסטים. רוצחים לא יכולים להיות כלי במשא ומתן", טענה רגב. בוועדה גם עלה נתון מפתיע נוסף: להערכת משרד המשפטים, לא פחות מאלפיים מחבלים שוחררו בשנים האחרונות במסגרת מחוות לפלשתינים. זאת מבלי לקחת בחשבון את המחבלים ששוחררו בעסקאות מול ארגוני הטרור. ההורים השכולים זועמים. מאיר אינדור, יו"ר ארגון נפגעי הטרור 'אלמגור', טוען כי כאשר משחררים מחבלים בעסקה מדינית למעשה משדרים להם שהם לוחמים. "צריך לומר בריש גלי שהם עשו פשעים נגד האנושות". אליהו כרמאני, שבנו רונן הי"ד נרצח על ידי מחבלים, ציין כי כשהיה מדובר בגלעד שליט היה מוכן שישחררו את אחד הרוצחים למען המטרה, אבל כעת הנסיבות שונות. "בעת הזאת, בשביל מה לשחרר מחבלים?", הוא תוהה בכאב ומוסיף: "אני קורא לממשלה לעצור את העסקה המפוקפקת הזו".

מחוות בשלבים

במהלך השבוע האחרון טענו הפלשתינים כי יש בידם התחייבות כתובה לשורה של צעדים שישראל התחייבה לעשות: שחרור מחבלים נוספים בהמשך, התחייבות לניהול המשא ומתן על פי גבולות 67' עם תיקונים ואף הקפאת בנייה שקטה, ללא הכרזה רשמית. עד כה לא נשמעה מהממשל האמריקני שום הכחשה גורפת בנושא. המערכת המדינית מיהרה להכחיש מכול וכול כמעט את כל הדיווחים, למעט אלו הקשורים לשחרור מחבלים, עניין שאושר כבר לפני חודשים אחדים על ידי מערכת הביטחון. השחרור, אגב, יוגדר כ"מחווה לרגל הרמדאן" ולא כחלק מהמשא ומתן. גורמי הביטחון טוענים כי המחבלים הללו מבוגרים וממילא היו אמורים להשתחרר בקרוב וכי הם אינם מהווים סכנה ביטחונית.

בירושלים יש ספקות לא מועטים לגבי המגעים עם הפלשתינים, ואחד החששות המרכזיים הוא שהרשות מנסה להשיג הישגים על גבה של ישראל, כמו שחרור מחבלים והקפאת בנייה, ואז לפוצץ את השיחות ולטעון שישראל אינה רצינית. "אם אכן תיראה כוונה רצינית מצד הרשות", מבהיר לנו גורם מדיני, "ישוחרר גל ראשון של אסירים, ולפי ההתקדמות מול הפלשתינים ישוחררו נוספים". לדברי הגורם, שחרור המחבלים יתבצע בפרק זמן של שבועות ספורים, בניסיון לבנות אמון הדדי. התכנון הוא שהשלב הראשון של המחווה הזו יתבצע רק אחרי שיתבהרו תוצאות השיחות הראשונות בין צוותי המשא ומתן.

אז איך זה יתבצע? בשבוע הבא ייוועדו בוושינגטון השרה הממונה על המגעים עם הפלשתינים, ציפי לבני, ושליחו המיוחד של נתניהו, עו"ד יצחק מולכו, עם ראש צוות המשא ומתן הפלשתיני, סאיב עריקאת. שם גם תתקבל החלטה על המועד שבו יתקיימו פגישות רשמיות בין צוותי המשא ומתן, ואולי אף פגישה בין המנהיגים – נתניהו ואבו מאזן – שתתקיים בשלב מאוחר יותר. תשעת החודשים שהוקצו למיצוי השיחות בעת הזאת אמורים להספיק כדי לוודא את רצינות הצדדים.

מי שהאמריקנים מייעדים להעמיד כמתווך המרכזי בשיחות הוא מרטין אינדיק, לשעבר שגריר ארה"ב בישראל אשר מכיר היטב את הזירה המקומית. עם זאת, אינדיק אינו נתפס כאובייקטיבי, בין היתר בשל העובדה שהוא משמש כיו"ר המועצה הבינלאומית של הקרן החדשה לישראל, לצדה של לא אחרת מאשר עו"ד טליה ששון. במערכת המדינית לא ששים על המינוי הזה. סגן שר הביטחון דני דנון אף פנה לראש הממשלה בנימין נתניהו כדי שזה ידרוש מקרי לשלוח לאזור מתווך הוגן. דנון הזכיר לנתניהו כי הקרן החדשה "מממנת ארגונים אנטי-ציוניים המאשימים את ישראל בפשעי מלחמה". אינדיק גם לא הסתיר את דעתו על כוונותיו האמיתיות של נתניהו לגבי הפלשתינים. "נתניהו אמנם מוכן לשלם מס שפתיים בנושא פתרון שתי המדינות, אך מפלגתו לא תתמוך במדינה פלשתינית עצמאית בגדה המערבית", כך כתב במאמר שפרסם באחרונה.

עם זאת, אינדיק נתפס כאדם דיסקרטי ובקי מאוד בשטח, וזה מה שמחפש הממשל האמריקני לפי שעה. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר כי השיחות המדיניות, לפחות בשלב הראשון שלהן, יתנהלו הרחק מעין הציבור והתקשורת כדי למנוע הדלפות.

על גבולות 67', כפי שטוענים הפלשתינים, איש לא מדבר לפי שעה, אבל גם ההצהרות של ראש הממשלה מהוות איתות. נתניהו הגדיר את היעדים שהציב לתהליך כ"מניעת היווצרותה של מדינה דו-לאומית בין הירדן לבין הים, לצד מניעת הקמתה של מדינת טרור נוספת בחסות איראן. אנחנו נצטרך למצוא את האיזון בין שני הדברים הללו, והשותפים שלנו למשא ומתן יצטרכו גם הם לעשות ויתורים שיאפשרו לנו לשמור על הביטחון שלנו ועל האינטרסים החיוניים הלאומיים שלנו", דברי נתניהו. הממשל האמריקני מפעיל בעת האחרונה לחצים כבדים על נתניהו כדי שיכין את דעת הקהל הישראלית לוויתורים מדיניים.

הליכוד לא מיישר קו

בישיבת הממשלה ביום ראשון, ככל הנראה, מתכוון נתניהו לפנות אל השרים ולבקש מהם להסמיך אותו לנהל באופן אישי את המגעים, מבלי שיידרש לאישור הממשלה או הקבינט לפחות לגבי שחרור המחבלים. בלשכת ראש הממשלה אף בדקו השבוע מבחינה משפטית את האפשרות לבצע את מהלך שחרור המחבלים ללא התייעצות עם הקבינט. נתניהו זוכה לפי שעה לגיבוי לפחות מחלק מהשרים. הוא מקבל תמיכה מלאה לצעדיו משר הביטחון משה יעלון, וכמובן משרי יש עתיד והתנועה, שדיברו על "יום היסטורי וחגיגי". מנגד, כמה משריו שלו מביעים התנגדות אקטיבית.

הראשון בהם הוא השר ישראל כץ, שהבהיר: "אצביע נגד שחרור רוצחים אם העניין יובא לאישור הממשלה". כץ, יודעים בסביבת נתניהו, גם מתנגד להקמת מדינה פלשתינית, ואמר השבוע כי יוביל את המתנגדים להסכם כזה. השר יובל שטייניץ, שבעבר נחשב קרוב לנתניהו, הביע גם הוא פסימיות מהאפשרות שמשהו רציני יתרחש במגעים הללו. סגני השרים דני דנון וציפי חוטובלי מתנגדים לכל ויתור, ויו"ר הקואליציה יריב לוין, ראש שדולת ארץ ישראל בכנסת, יצא השבוע בהצהרות נגד שחרור מחבלים. בכלל, אומרים בליכוד, מרבית הסיעה של ראש הממשלה לא תיישר קו במהירות כשלא יהיה מי שידרבן אותה לעשות זאת, וכאמור, לוין כנראה לא יתגייס למשימה.

במפלגת הבית היהודי, כך נראה, מסתיימת האידיליה עם יש עתיד כשהתהליך המדיני נראה באופק. השר יעקב פרי רמז השבוע שמבחינתו המפלגה החברה יכולה לפרוש מהממשלה. "לתהליך השלום יש רוב בכנסת ואני מעריך שאם המהלך המדיני יחולל משבר בקואליציה, תהיה ממשלה אחרת שתוכל להמשיכו", הבהיר פרי, ורמז לנפתלי בנט שאיומים אינם מתאימים כאן. אבל בנט אינו מוותר. הוא מצטט שוב ושוב את הבטחת נתניהו ש"כל החלטה שתתקבל במשא ומתן המדיני תובא למשאל עם", ופועל בכיוון הזה. השבוע הוא אף הציב אולטימטום כשקבע שמפלגתו דורשת להעביר עוד לפני תום מושב הקיץ את חוק משאל העם, וזאת כתנאי לתמיכה בתקציב המדינה.

בשל כך הממשלה תידרש לאשר כחוק יסוד את חוק משאל העם על כל הסכם עתידי בשטחים שבהם מחזיקה מדינת ישראל. לאחר האיום של בנט, וכנראה לאחר שראה שהבית היהודי אינו מקבל בעין יפה את ההתלהבות היתרה מחידוש המגעים, הצהיר שר האוצר יאיר לפיד על תמיכת מפלגתו בחוק, מה שמבטיח לו רוב בממשלה. במערכת הפוליטית היה מי שהרים השבוע גבה ותהה כיצד אותו לפיד, שסיעתו קיבלה אך לפני שבועות ספורים החלטה להתנגד למשאל העם כחוק יסוד וממש מנעה בשיניה את קידומו, הפך את עורו. "הבית היהודי הוכיחה השבוע למה עם ישראל זקוק לה בממשלה", הבהיר בנט השבוע וציין: "אמרנו שלא נהיה בממשלה שתנהל משא ומתן על קווי 67', וזה לא יקרה. הוכחנו שכשאנחנו מתעקשים, אנחנו מביאים תוצאות. הודענו שנעמוד על המשך בנייה וצמיחה בכל חלקי הארץ, וגם זה יקרה. בנייה מביאה חיים ונסיגה מביאה טרור".

בבית היהודי אין כמעט מי שמאמין שמשהו טוב יכול לצאת מהשיחות הללו. שר השיכון אורי אריאל טרם שמע מנתניהו מילה על הקפאת הבנייה, אבל זה יכול לקרות בכל רגע, כפי שטוענים בסביבתו של ראש הממשלה. בישיבתה השבוע קיבלה הסיעה החלטה שלא תישאר בקואליציה אם תתבצע בפועל הקפאת בנייה ביהודה ושומרון. בנט אף טוען שקיבל הבטחה בעניין מראש הממשלה, אבל במערכת המדינית היה מי שאמר בבדיחות הדעת שמדובר באותו נתניהו שהצהיר שהמשא ומתן יתנהל בלי הדלפות.

גורם בכיר בסביבתו של נתניהו רמז השבוע שלא רק שהבנייה לא תוקפא, מה שקורה כעת בפועל בשטח, אלא אפילו יינתנו אישורים חדשים, בשל סיכום מוקדם בין ראשי הבית היהודי לאנשי ראש הממשלה. המטרה, לדבריו, ברורה: נתניהו ישחרר מחבלים מצד אחד ויאפשר בנייה מצד שני, וכך יקשה על הבית היהודי לעזוב את הממשלה.

ליברמן פותח חזית

המצב הפוליטי משחק נגד הבית היהודי, כשבעורפה נושפת מפלגת העבודה ושלי יחימוביץ' בראשה, שתשמח להיכנס לממשלה בשלב הזה של חייה הפוליטיים. מאידך ניצב אריה דרעי, שמנסה מאחורי הקלעים למצוא את הקונסטלציה שתכניס אותו ואת מפלגת ש"ס לממשלת נתניהו. הבעיה של דרעי היא שמפלגתו נקרעת בנושא השיחות מול הפלשתינים, והמתנגד הבולט ביותר הוא שר הפנים לשעבר, אלי ישי, שמקורב לנתניהו לא פחות ואולי אף יותר מדרעי. ישי ינסה למנוע כניסה לממשלה, במיוחד אם תחל במהלך של ויתורים מפליגים.

כמו כן נתניהו צריך לסמן לעצמו שותף בעייתי נוסף בעניין הפלשתיני – יו"ר ועדת החוץ והביטחון אביגדור ליברמן. נתניהו לא אהב, בלשון המעטה, את ההצהרה של עמיתו לפיה אין שום ודאות שהמגעים עם הפלשתינים אכן יחודשו באופן רשמי, וטען כי אין טעם לנהלם בשל העובדה שכל נסיגה שישראל תסכים לה תגרום לפלשתינים לדרוש עוד. לדבריו, לא משנה כמה תוותר ישראל, הפלשתינים לא יראו שום מהלך כקץ הסכסוך. גם בסוגיית משאל העם ליברמן ומפלגתו נמצאים בצד המתנגד. ליברמן אף הוסיף כי לדעתו הסכם עם הפלשתינים יזכה לתמיכת העם רק בשל "שטיפת המוח של התקשורת וחיבוק הדוב שתעניק הקהילה הבינלאומית לישראל".

החשש הגדול של המתיישבים ביהודה ושומרון, וגם של תנועתו של ראש הממשלה, הליכוד, הוא מכך שאיש חוץ מראש הממשלה אינו יודע בדיוק כמה רחוק יהיה מוכן נתניהו ללכת, והאם חידוש המגעים, כפי שהגדיר זאת מרטין אינדיק, הוא "מס שפתיים שנתניהו מוכן לשלם". לפי שעה נראה שנתניהו מעוניין לשמור את הקלפים קרוב אליו ולנהל באופן אישי את התהליך, כדי לבוא מאוחר יותר ולהציג לעם כישלון או הישג, מבלי שהדרך הפתלתלה תהיה נהירה לציבור הישראלי.

בתגובה לקרי: המתיישבים מקימים לובי בגבעת הקפיטול

בעוד האמריקנים עסוקים בהכנות לחידוש המגעים המדיניים, נציגות ממועצת שומרון מקימה בתוככי הקונגרס האמריקני לובי למען ההתיישבות.

לאחר הקמת השדולה בפרלמנט האירופי, הצוות שזכה לכינוי "משרד החוץ של השומרון" צובר תאוצה ודואג להקמת לובי גם בגבעת הקפיטול. משלחת מיוחדת של ראשי ההתיישבות בשומרון, בראשות ראש המועצה גרשון מסיקה וממלא מקומו יוסי דגן, ביקרה בבירה האמריקנית במהלך השבוע ונועדה עם למעלה מעשרים חברי קונגרס וסנאט. הביקור אמנם תוכנן ועובד במשך מספר חודשים, אך העיתוי המדיני שבו יצא אל הפועל הפך אותו למשמעותי יותר.

במשלחת מדווחים כי חברי קונגרס רבים ביקשו להצטרף למהלך ולקבוע פגישות נוספות, עד שחברי המשלחת נאלצו להתפצל לשתי קבוצות שהופיעו לפגישות עם הנבחרים האמריקנים. במהלך הפגישות סיפר גרשון מסיקה על הקשר התנ"כי של עם ישראל לשומרון ועל הדו-קיום האמיתי המתרחש באזורי התעשייה ביו"ש. יוסי דגן הסביר לנבחרים האמריקנים כי השומרון הוא לב המדינה, והמחיש למארחים באמצעות מפת תבליט טופוגרפית כיצד אין היתכנות לקיום מדינת ישראל בלי ההתיישבות ביהודה ושומרון. חברי הקונגרס גם הוזמנו לבוא ליישובים ולהתרשם בעצמם מהמצב בשטח. חבר הקונגרס ג'ון פלמינג אף הבטיח להילחם למען עתיד ההתיישבות. "קיבלתי על עצמי לעשות יותר לגבי ההסברה של השומרון. אני אמשיך לתמוך במדינת ישראל ולדאוג לביטחונה", הצהיר בתום המפגש עם המשלחת הישראלית.