משהודו חכים ואמג'ד עוואד ברצח בני משפחת פוגל באיתמר ושיחזרו אותו, הם ייצאו בקרוב מתאי המעצר ויעברו אל אגף הבטחוניסטים, היישר אל האגף האוטונומי בניהול האסירים הפלסטינים.

שם יתקבלו בקבלת פנים חמה. ועדי האסירים יתחרו ביניהם מי יקבלם תחת חסותם, החמאס או הפתח. מעתה לא מחבלים ייקרא להם, אלא "אסירים ביטחוניים".

תואר זה מזכה את נושאו בהרבה הטבות. למשל, לא יוצאים לעבודה, ואין כללי משמעת של אסירים רגילים. לשם כך יש ועדי האסירים ודובריהם. יש תפילות, לימודים, המשך לימודים. בתיכון ובאוניברסיטה הפתוחה להשלמת הבגרויות והתואר.

יש גם את מיטב האוכל, שתייה קלה ועוגות, הנקנים בכספי הקנטינה, המועברים דרך קבע על ידי ארגוני הטרור, פורשי החסות על הרציחות. איש בממשלה אינו חושב לקצץ בתנאיהם. גם לא בעבור גלעד שליט – הכל חוששים מפני שביתה של האסירים. ממשלת אהוד אולמרט הקימה ועדה לבדיקת תנאי המאסר. האם הוועדה ישבה אי פעם?

בינתיים תבוא למשפחות הרוצחים תמיכה כספית קבועה של הרשות הפלסטינית. חלק מהכסף מגיע מהעברות ישראליות כלליות וחלק מהתרומות של האיחוד האירופי.

עוד מעט קט יבואו גם הקריאות לשחררם. אם לא בפעם הזאת, בפעם הבאה, או בחטיפה הבאה.

לכן, לפני שמתעוררות הקריאות לשחרר את רוצחי משפחת פוגל, ראוי להתגייס למערכה להטיל הפעם עונש מוות, כקבוע בחוק, ולו גם כדי לעמוד בפני חטיפות נוספות ודרישות לשחררם.

כך יידעו גם צעירי הכפרים, שמי שמתגייס לשירות האויב – דמו בראשו, בכל גיל ובלא כל הנחות מצד דורשי טובתם בצד הישראלי.

מאיר אינדור, סא"ל בדימוס

פצוע טרור ומנכ"ל ארגון נפגעי הטרור