ביום ראשון בבוקר יפרסם משרד המשפטים את רשימת 477 האסירים שישוחררו בשלב הראשון של העסקה תמורת גלעד שליט. לאחר הפרסום ייפתח חלון הזדמנויות בן 48 שעות, שיאפשר לציבור לבחון את שמותיהם ולעתור לבג"ץ נגד שחרורם. גורמים המעורים במהלך העריכו כי שמות האסירים עשויים להתפרסם עוד לפני יום ראשון, אולם גם במקרה כזה הוחלט כי פרק הזמן להגשת התנגדויות לביצוע העסקה יחל בבוקר יום ראשון בלבד.

ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" כבר הודיע כי בכווונתו לעתור נגד העסקה, וההערכה היא כי עשרות משפחות נוספות של נפגעי טרור יעתרו אף הן נגד שחרור המחבלים.

שני מכשולים משפטיים עשויים למנוע את ביצוע העסקה. הראשון הוא קבלת עתירתן של המשפחות נגד שחרור המחבלים והשני סירובו של הנשיא שמעון פרס לחון אותם. במקרים דומים בעבר דחו בתי המשפט עתירות של משפחות שדרשו למנוע שחרור מחבלים המוני. נשיאי המדינה שימשו "חותמת גומי" לעסקאות שנחתמו, ולא ניסו לעצור את יישומן.

מאיר אינדור, העומד בראש אלמגור, אמר אתמול ל"הארץ" כי בארגונו מתלבטים עדיין אם להגיש עתירה עקרונית בלבד נגד עסקת שליט או לעתור באופן ממוקד נגד שחרור אסירים ששמותיהם יופיעו ברשימה. לדבריו, הוא מודע לכך שבית המשפט העליון לא התערב בעסקאות הקודמות. "כאן לא מדובר בהחלטה מדינית, אלא פילוסופית", ציין, "העסקה הזאת מרוקנת את מנגנון הצדק מתוכנו, בשם ערכים שראש הממשלה חושב שהם חשובים יותר".

עיון בהחלטות שופטי בג"ץ, שדנו בעבר בעתירות נגד עסקאות חילופי שבויים, מגלה שסיכוייהן להתקבל קלושים. יומיים לפני העסקה לשחרורו של אלחנן טננבאום בינואר 2004, עתרו משפחות של קורבנות טרור נגד שחרור 400 המחבלים, בטענה שהמהלך יעודד את ארגוני הטרור לבצע חטיפות נוספות.

נימוק נוסף שהציגו היה ההערכה שנשיא המדינה לא מסוגל להפעיל שיקול דעת ראוי כשהוא נדרש לבחון 400 תיקים של מחבלים, ולהכריע אם ניתן לשחררם. "עם כל ההבנה למשפחות, אין מנוס אלא לדחות את העתירות", סיכם אז השופט תיאודור אור את הדיון, והכשיר את ביצועה של העסקה. אם אלה יהיו נימוקי העותרים גם בשבוע הבא, ספק אם העתירות יביאו לעיכוב או לביטול העסקה.

על פי ההערכות, גם הנשיא שמעון פרס לא צפוי לחבל בעסקה. מהתבטאויותיו בימים האחרונים ניכר כי הוא תומך נלהב בה.