כ-600 אסירים ברשימת השחרור; נוספו עשרות אנשי חמאס וג'יהאד

עמוס הראל; משה ריינפלד; יהונתן ליס

כ-600 אסירים ברשימת השחרור; נוספו עשרות אנשי חמאס וג'יהאד

הארץ

2003-07-25

רשימת שמות האסירים הפלשתינאים המועמדים לשחרור, שגיבשה מערכת הביטחון, תופחת והולכת: אתמול כבר נשקל שחרורם של קרוב ל-600 אסירים ועצירים מינהליים. הגדלת מספר המועמדים לשחרור נעשתה, בין השאר, עקב לחצים אמריקאיים.

גורמים שעיינו ברשימה אמרו כי מתוך כ-250 אסירים שנוספו לה, עשרות רבות הם אנשי חמאס, ג'יהאד איסלאמי והחזית העממית. לדבריהם, הפעם מדובר באסירים של ממש ולא באסירים פליליים או בעצירים מינהליים העומדים ממילא לפני שחרור, שהיוו חלק גדול מהרשימה המקורית.

רבים מבין אסירי חמאס המיועדים לשחרור נשפטו לתקופות מאסר של חמש עד 10 שנים, לפני פרוץ האינתיפאדה השנייה. בין השאר, מדובר בפעילים בכירים יחסית בהנהגה האזרחית של חמאס בגדה המערבית ובפעילים שעמדו בקשר עם הנהגת חמאס מחו"ל, טיפלו בהזרמת כסף ובהעברת אימונים צבאיים לחברי הארגון.

מספר האסירים שישוחררו טרם נקבע סופית ועשוי להיות קטן מ-600. גורמים משפטיים – בצה"ל, בשב"כ ובמשרד המשפטים – יקיימו בסוף השבוע בדיקה שמטרתה לוודא כי המיועדים לשחרור עומדים בקריטריונים שנקבעו. בין השאר, לא ישוחררו אלה שדרושים כעדים במשפטיהם של פעילי טרור בכירים.

הממשלה הודיעה אתמול לבג"ץ, כי רשימת המיועדים לשחרור תפורסם באינטרנט 48 שעות לפני מועד השחרור. את ההודעה מסרה פרקליטות המדינה בתגובה לעתירה של "מטה מותקפי הטרור", שביקש לפרסם את הרשימה מראש כדי לאפשר לכל המתנגדים לשחרורו של עציר או אסיר כלשהו, לפנות לבית משפט. בהודעת הממשלה נאמר כי הרשימה שתפורסם תכלול את שמותיהם של המשתחררים, העונשים שנגזרו עליהם, סעיפי העבירות המרכזיים שבהם הורשעו, מספרי התיקים בבתי המשפט שבהם נשפטו והמועדים שבהם היו אמורים להשתחרר.

צה"ל מגבש שורה של צעדים הומניטאריים לקראת ביקורו של ראש הממשלה, אריאל שרון, בוואשינגטון באמצע השבוע הבא. במסגרת צעדים אלו, צפויה הסרת מחסומים ופתיחה מחדש של כבישים לתנועה פלשתינית בגדה המערבית. נראה כי יוסרו כמה מחסומים באזור רמאללה. הבולט שביניהם הוא מחסום סורדא, בכניסה הצפונית לעיר, שהגביל מאוד את התנועה הפלשתינית בשנתיים האחרונות. תיבחן גם הגדלת מספר הפועלים שיורשו לעבוד בישראל.

במערכת הביטחון מתנגדים לצעדים יותר משמעותיים, כל עוד הרשות הפלשתינית אינה פועלת לפירוק ארגוני הטרור מנשקם.

מבדיקת קצינים בפיקוד הממרכז עולה כי נרשם לאחרונה גידול במספר חברים בחוליות טרור בשטחים.

רשימת האסירים שישוחררו תתפרסם באינטרנט

אפרת וייס

רשימת האסירים שישוחררו תתפרסם באינטרנט

ישראל תפרסם את פרטי האסירים הפלסטינים המיועדים לשחרור, כולל פרטי העבירות בהן הורשעו, 48 שעות לפני שחרורם. כך עולה מתשובת הפרקליטות לעתירה שהגיש לבג"ץ מטה מותקפי הטרור. אם שכולה: "אל תסתפקו במספרים היבשים, פרסמו גם את שמות הקורבנות"

Ynet

2003-07-24

ישראל מתחייבת לפרסם את רשימת האסירים המיועדים לשחרור 48 שעות לפני שחרורם. הפרסום יכלול לגבי כל אסיר ואסיר את שמו, גזר הדין שנקבע נגדו, סעיף העבירה המרכזית בגינה נשפט, מספר התיק בבית המשפט בו נערך משפטו והמועד בו היה אמור להשתחרר, אלמלא ההקלה בעונש.

התחייבות המדינה נמסרה היום (ה') במסגרת תגובה מקדמית מטעם ראש הממשלה, שר הביטחון והיועץ המשפטי לממשלה לעתירה שהגיש לבג"ץ מטה מותקפי הטרור, באמצעות עורכי הדין דוד קירשנבאום וזאב דסברג.

העותרים דרשו תחילה לפרסם מבעוד מועד את רשימת כל המועמדים לשחרור. בתשובה לעתירה, שהגישה עורכת הדין דינה זילבר, קוראת המדינה לדחות את העתירה, וטוענת כי מספר המשוחררים המדויק ייקבע בוועדת השרים המיוחדת שהוקמה לצורך העניין.

סוגיית שחרור האסירים עומדת במוקד בדיונים בין ישראל לרשות הפלסטינית. היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, קרא לאחרונה לראש הממשלה לפרסם מבעוד מועד את רשימת המועמדים המועמדים לשחרור – כדי לאפשר להגיש עתירות נגד שחרורים ספציפיים.

"לפרסם גם את שמות הקורבנות"

במטה מותקפי הטרור "רואים בחיוב" את החלטת המדינה, אך מציינים כי אין בה די. "48 שעות אינם זמן מספיק לצורך הגשת בקשה ועיון בתיקי בית המשפט", טוענים במטה.

יהודית דסברג, שבתה וחתנה נרצחו בפיגוע סמוך לצומת מסמיה לפני שבע שנים, מביעה ספקנות ביחס להחלטה: "אם המדינה תרצה לשחרר רוצחים, היא כבר תמצא את הדרך לעושת זאת. 48 שעות זה ממש לא מספיק וזה נעשה כדי לצאת מידי חובה". לדברי דסברג, "מגיע לכל אזרח שנפגע לדעת מה קורה אם האיש שפגע בו, ומגיעה לנו הזכות לערער".

בשיחה עם ynet אמרה דסברג, כי היא מקווה שהרשימות שיפורסמו יכילו לא רק את "המספרים היבשים", אלא גם את שמות ההרוגים בפיגועים: "חשוב שכולם ידעו את מי המדינה מתכוונת לשחרר. שידעו מיהם הנרצחים".

בג"ץ נמנע מלכפות פרסום השמות

זאב סגל

בג"ץ נמנע מלכפות פרסום השמות

הארץ

2003-07-07

הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, לפרסם 48 שעות מראש את רשימת האסירים הפלשתינאים המועמדים לשחרור, כדי לאפשר למעוניינים לעתור לבג"ץ, מתיישבת עם גישה עקרונית העולה מפסיקת בג"ץ מספטמבר 1999 בהקשר דומה. בעניין שנדון אז עתר לבג"ץ מטה מותקפי הטרור בדרישה שממשלת ישראל תפרסם את שמות האסירים ההפלשתינאים המועמדים לשחרור, בהתאם להתחייבותה בהסכם הביניים עם אש"ף, על-פי לוח הזמנים שנקבע במזכר שארם א-שייח. המדינה התנגדה לדרישה זו וטענה, כי פרסום לפני מעשה עלול לגרור מהלכים אשר יסכלו את יכולתה של הממשלה ליישם את המוטל עליה במועד שנקבע לכך בהסכמים.

בג"ץ דחה את העתירה, בהבהירו כי היענות לבקשה היתה עלולה להוביל לסיכול עמידת הממשלה בהתחייבויותיה, כתוצאה מהתערבות שיפוטית בלתי ראויה בהסכם מדיני. עם זאת, הציע בית המשפט שהממשלה תבחן מחדש את עמדתה ביחס לצד העקרוני של הסוגייה. השופטים – שלמה לוין, אליהו מצא וטובה שטרסברג-כהן – קבעו כי היערכות נאותה לקראת ביצועו של השלב הבא בהסכם, אמורה לאפשר פרסום מוקדם של שמות אסירים המועמדים להשתחרר, מבלי להסתכן עקב כך בסיכול יכולתה של הממשלה לעמוד בהתחייבותה.

בפסק הדין (בג"ץ 6057/99 ) נמנע בג"ץ מלחייב את הממשלה לפרסם בעתיד את שמות האסירים המיועדים לשחרור, אך הצביע על כך שניתן לעשות כן בלי לסכל את יכולתה של הממשלה לעמוד בהתחייבויותיה. ניתן לראות בגישת בג"ץ תמיכה בהשקפה המצדדת בפרסום, אם כי השופטים נמנעו מלהוציא צו בעניין.

בג"ץ יכול להימנע מלהתערב בנושא על-פי גישה שבעניין מדיני כזה יש לממשלה "מרחב תמרון" רחב. פרסום שמות האסירים עולה בקנה אחד עם השקפת היסוד הקבועה בחוק חופש המידע, בהתחשב בעניין הציבורי המיוחד שבפרסום.

"אלמגור": הקרב נגד שחרור מחבלים

"אלמגור": הקרב נגד שחרור מחבלים

ערוץ 7

2003-07-03

מאיר אינדור מארגון נפגעי הטרור "אלמגור" הגיע לכנסת כדי לגייס חברי כנסת לעצומה נגד שחרור המחבלים. אינדור אמר לכתבת INN רותי אברהם כי הוא וחבריו בארגון בני משפחותיהם של נפגעי טרור ניהלו "יום קרב", כלשונו שבו שימשו "המילים והבכי" כתחמושת בנסיון למנוע את בריחת המחבלים מבתי הכלא, בריחה ששרון לדבריו נאלץ לתת לה את ידו.

אינדור אמר ל-INN כי להערכתו שרון פועל מתוך חולשה. לדבריו בפני שרון עמדה אפשרות לפעול כפי שנהג בזמנו יצחק רבין המנוח בפרשת גירושם של 420 מחבלי החמאס. בשעה שבבג"ץ התנהל הדיון הקימו תומכי החמאס אוהל מול משרד רה"מ כדי למנוע את הגירוש. מלשכתו של רבין אומר אינדור יצרו עימנו קשר וביקשו שנקים "אוהל נגדי" שייצור לחץ נגד גירושם.

לדבריו, הם פעלו בכנסת כדי להחתים את הח"כים על עצומה. בעצומה נכתב: "אנו נפגעי הטרור וח"כים מתאחדים בקריאה משותפת אליך לדחות על הסף את הלחצים המופעלים עלינו לשחרר מחבלים. אם כאלו שנשפטו או שנמצאים בהליכי שפיטה או מעצר מנהלי.

מנסיוננו הכואב והנורא מרבית מהמפגעים בנו היו כאלה שישבו בעבר בבתי כלא ושוחררו בעיסקאות שונות, במחיר נורא של שכול ופציעה. כל שחרור שכזה מערער את אושיות הצדק של המדינה ואת זכויות הפרט והאזרח של הנפגעים ומשפחותיהם. שחרורם כאלה מורידים את כוח ההרתעה של מנגנוני החוק במדינת ישראל ונותנים לגיטימציה לרצח הבא", לשון העצומה.

אינדור ציין כי על העצומה חתמה ח"כ קולט אביטל שציינה כי היא מתנגדת לשחרור אסירים. לדבריו ח"כ מיכאל איתן מהליכוד אמר כי עליו לשקול אם לחתום על עצומה. איתן אומר אינדור אמר כי הוא תומך במפת הדרכים וכי הוא מבקש לבחון את שחרור האסירים בטרם יחתום על העצומה.

מתנגד נוסף לחתום היה ח"כ משולם נהרי מש"ס מי שכיהן כסגן שר החינוך. לדברי אינדור נהרי טען כי מדובר בעצומה העלולה להפריע ל"הסכם השלום".

אחת מנציגות "אלמגור" שהגיעה אף היא כדי לפעול כנגד שחרור האסירים, היא דסברג יהודית שבתה וחתנה, אפי וירון אונגר הי"ד נרצחו בפיגוע ירי לפני כשבע שנים. הזוג הותיר אחריו שני תינוקות יתומים ודסברג מגדלת אותם בביתה. דסברג אמרה כי באופן נורמלי אין משחררים רוצחים מבתי הסוהר החשש הוא כי בחו"ל לא יבינו כיצד משחררים רוצחים. הם עלולים לחשוב אומרת דסברג כי אם ישראל משחררת את הרוצחים ייתכן שהיה זה מלכתחילה מעצר שווא.

נציגה נוספת היא מירי אביטן שבנה אסף אביטן הי"ד נרצח בפיגוע במדרחוב בשנת 01 בהיותו בן 15 . אביטן חגג אז את יום הולדתו ומחבל נצמד אליו והתפוצץ. בפיגוע נרצחו 11 ונפצעו 190 בני אדם. אביטן מזכירה כי שרון הבטיח בעבר "אני לא אשחרר מחבלים עם דם על ידיהם".

הנציגים התארחו בלשכתו של ח"כ אורי אריאל מהאיחוד הלאומי.

במהלך הפגישה עם אריאל הוחלט כי תוגש לשר הבטחון ולראש הממשלה שאילתה שבה יתבקשו להציג נתונים אודות מספר המחבלים ששוחררו בשנים האחרונות ושבו לטרור ולרצח.