ארגון נפגעי הטרור אלמגור דורש לפרק את הרש"פ כדי שלא תיכבש ע"י החמאס. 'לא יתכן לאפשר לחמאס שליטה על מאגרי נשק שישמשו אותם נגד אזרחי ישראל'.

הנהלת הארגון קיימה אחר הצהרים ישיבת חירום בקפה מומנט בירושלים, בהשתתפות משפחות שכולות נפגעות חמאס. כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי בתום הישיבה הוחלט על פתיחת קמפיין ציבורי בדרישה לפרק את הרש"פ, כדי שלא תעבור לשליטת החמאס.

"לא יתכן לאפשר לחמ"ס לשלוט על מאגרי נשק ותחמושת ועל עשרות אלפי נושאי רובים שישמשו אותם נגד אזרחי ישראל. לא יתכן שנאפשר לבנות 'חמס-לנד' במרחק קילומטרים מאשקלון, מכפר סבא ומירושלים", קורא הארגון.

עוד קורא הארגון להפסיק את הסיוע הכספי הישראלי האירופי האמריקאי לרשות ולדאוג להפסיק מיידית את אמוניהם של כוחות הביטחון הפלשתיניים ע"י בריטים צרפתים, ירדנים ומצרים. "על ישראל לדאוג לחסום מיידית את ערוצי הרדיו והטלוויזיה שנמסרו להם במסגרת הסכמי פריס ולחסום קשר לוויני לתחנות הערביות בעיקר אחרי שביממה האחרונה הם מעבירים שידורי הלל לחמ"ס ולגורמי הטרור המועברים לכל מדינות ערב".

מאיר אינדור מארגון אלמגור אומר כי ניצחון הגדול של החמ"ס "מוכיח לעם בישראל שאצל הפלשתינים מי שהורג יותר ביהודים , פופולרי יותר. כמה נואלת היא ההחלטה לתת להם שלטון עצמי שהופך להיות שלטון טרור ויותר שטחים שהופכים למרכזי טרור. ההתנתקות הייתה המאיץ הגדול בניצחונם של החמ"ס ומי שימשיך בכך יביא לפה בסוף גם את החיזבללה ואת אלקיידה".

נפגעי הטרור מזועזעים מניצחון החמאס

נפגעי הטרור התכנסו אחר הצהריים בירושלים וסיפרו לעיתונאים על האכזבה והצער שגרמה להם הבחירות ברשות והניצחון של החמאס. בנצי בן שוהם אמר כי המחבלים קיבלו המון שטחים בעזה ויכולים להתרווח "אבל "לא האמנתי שיקבלו החמאס ויזכו- מראה את הפרצוף האמתיתי של הפלשתינאים".

אב שכול אחר אמר כי הניצחון של החמאס מחזיר אותו אחורה למרות שהוא חי את זה כל הזמן, יום יום. "היום זה מחזק וצריכים להיזהר להיות עירניים. לדעת עם מי אנחנו בדיוק מתעסקים".
אביו של אריאל זאנה, אשר נרצח בפיגוע חדירת מחבל חמאס למכינה בעצמונה, אמר בכאב כי האמא הפלשתינית ששלחה לרצוח את בנו היא חברה בפרלמנט של החמאס והפכה להיות המנהיגה של הנשים בעזה. נפגעי הטרור ואנשי ארגון "אלמגור" המשיכו עוד שעות ארוכות לעמוד בירושלים ולנסות ולהשמיע את קולם הכאוב על ניצחון החמאס שאחראי לרצח יקיריהם.

"מה יש לי להגיד לחמאס? לברך אותם, שהרגו את הבן היחיד שלי – וזכו. נשארתי בלי בעל שנפטר לפני כמה שנים ובלי ילד. הם זכו. היקר ביותר הלך לי, אין לי לילה ואין לי יום, הלב שלי שרוף". המילים הקשות האלו של שרה בן ארויה, אמו של שמעון ז"ל, שנרצח בפיגוע במלון פארק בנתניה, מבטאות אולי במעט מה שמרגישות בכל רחבי הארץ משפחות שנפגעו מטרור ואיבדו את יקיריהן. עבורן, ניצחונו של החמאס, שאחראי לרוב המכריע של אירועי הטרור האלה, הוא ניצחון הרצח על השפיות.

בקפה מומנט בירושלים, שידע פיגוע קשה, תתקיים הערב ישיבת חרום של הנהלת "אלמגור", ארגון נפגעי הטרור, עם נציגות משפחות שכולות ופצועים מפיגועי החמאס. בחוץ תתקיים משמרת מחאה סמלית, בעקבות תוצאות הבחירות לרשות הפלסטינית.

מאיר אינדור, יו"ר הארגון, אומר כי "ניצחון החמאס הגדול מוכיח לעם בישראל שאצל הפלסטינים מי שהורג יותר ביהודים, פופולרי יותר. כמה נואלת היא ההחלטה לתת להם שלטון עצמי שהופך להיות שלטון טרור ויותר שטחים שהופכים למרכזי טרור. מי שימשיך בכך, יביא לפה בסוף גם את החיזבאללה ואת אל-קאעידה".

בקרב המשפחות ששיכלו את יקיריהן בפיגועי טרור עדיין מתקשים להאמין. אבי זאנה, אביו של אריאל שנרצח בישיבה הקדם צבאית של עצמונה, מספר: "אני מבין שהאמא של המחבל שהרג את בני היא היום מועמדת לפרלמנט הפלסטיני מטעם החמאס, אום נידאל שמה. האשה הזאת, שלצערי עדיין בחיים, שלחה את בניה להרוג וכעת היא הופכת להיות פוליטיקאית, מתראיינת באופן חופשי ומובילה את קמפיין החמאס".

לדבריו, "אנחנו יושבים ומסתכלים מהצד. איפה החיסולים וכוח ההרתעה? כנראה שהפוליטיקאים עסוקים יותר בבחירות. זה עוד כישלון של מדינת ישראל. זאת תעודת עניות גם של הפלסטינים, שקיבלו על מגש כסף את רצועת עזה. איך נתנו לחמאס להתמודד? אנחנו קוטפים את מה שזרענו. יש לנו בגבול הדרום-מערבי מדינת חמאס איסלאמית, שתהיה קיצונית לא פחות מאיראן. אני כאזרח קטן לא יכול לעשות כלום, אבל אני מצפה ממדינת ישראל לא לאפשר את זה. לא יכול להיות שארגון שמוגדר כארגון טרור יקים פרלמנט ואנחנו נשב בחיבוק ידיים".

"מדינת ישראל מאפשרת שיטבחו בנו"

יצחק מעוז, אביה של תהילה ז"ל שנרצחה בפיגוע במסעדת סבארו בירושלים, אומר ל-ynet: "חלפו 4 שנים וחצי מאז שבתי תהילה נהרגה. לפני שנתיים וחצי הייתי בפיגוע בקו 14 בירושלים ואיבדתי את השמיעה באוזן אחת. אני רואה את נצחון החמאס כתוצאה של הוויתורים שעשתה ישראל לכל אורך הדרך. כשהתחילו לדבר עם ערפאת התחילו כל הפיגועים. האמריקאים לא רוצים לדבר איתם, אז למה אנחנו צריכים לדבר?"

לדבריו, "ביום הזה, התחושות שלי קשות מאוד. התוצאות עכשיו מעירות אותנו לראות מי ניצב מולנו, מי הפרטנר שלנו וכן את העובדה שהפלסטינים לא מעוניינים בשלום. אבל הכל תלוי בנו: אם היינו משתפים פעולה, האויב לא היה מרים ראש".

התחושה שיש אשמים במצב החדש שנוצר משותפת לרבים מבני המשפחות. קורין בן ארויה, אלמנתו של שמעון ארויה ז"ל, אומרת: "אני מפנה אצבע מאשימה כלפי מדינת ישראל. אם מדינת ישראל מאפשרת שיטבחו בנו, שיהתלו בנו והם לוקחים את השלטון והמושכות לידיים, מה לנו כי נלין? אנחנו לא מחזירים על כל פשע שעושים, אז איך לא יבחרו תומכי הטרור הגדולים ביותר, החמאס?"

בן ארויה מוסיפה כי אין בה שנאה כלפי הפלסטינים, אלא רק כלפי ארגוני המחבלים הממשיכים לקטול ישראלים: "מי שהציל את חיי בפיגוע היה רופא ערבי, אז זה לא נכון לומר שאני שונאת ערבים. אבל ההנהגה צריכה להחזיר להם שוק על ירך. רק באמצעות כוח יבינו".

בתגובה לתוצאות הראשוניות בבחירות לפרלמנט הפלסטיני, בהם מסתמן ניצחון למחאס, אומרים בארגון "אלמגור" לנפגעי הטרור כי "ניצחון לחמאס מוכיח לעם בישראל שאצל הפלסטינים – מי שהורג בנו יותר, פופולרי יותר".

"כמה נואלת היא המחשבה לתת להם שלטון עצמי שיהפוך במהרה לשלטון טרור", אמרו בארגון.

פרס גלובוס הזהב הוענק השבוע לסרט "גן עדן עכשיו", סיפור יממה בחייהם של מחבלים מתאבדים. כשהוקרן הסרט בסינמטק בירושלים הלכו מאיר אינדור ומשפחות נוספות נפגעות טרור מארגון 'אלמגור' לסינמטק, קנו כרטיסים צפו בסרט וגם מחו במהלכו.

מאיר אינדור מספר לכתבנו יגאל שוק כי בסרט מופיעים שני שחקנים 'יפי תואר שהולבשו בחליפות מחוייטות' והם נראים בסרט ביממה האחרונה לפני שיצאו לבצע פיגוע התאבדות בישראל. הסרט לדבריו רצוף אמפתיה ואהדה לשחקנים. "הם מצהירים במפורש שהתכוונו בסרט לייצר הבנה ואהדה למניעי המחבלים".

לדבריו, המחאה שלו ושל חבריו היא על העידוד שניתן בסרט לטרור. "כאשר יוצרים גלוריפיקציה למחבלים מעודדים ללכת בעקבותיהם. הסרט מוצג גם במדינות ערביות הוא דובר ערבית, הוא יוקרן בלווינים והוא גם קיבל 'הכרה' על 'מימד אמנותי' שבו. למעשה סרט כזה נותן קריאת עידוד ומי יודע כמה טרור זה יגרום".

אינדור סיפר על הנסיונות למנוע את הכנת הסרט 'ניסינו לעצור תקציב ממשלתי של קרן הקולנוע שניתן לסרט, ניסינו לעצור את הסרט ע"י פניה לרשויות החוק, פנינו לצבא ולמשטרה באזור שכם היכן שהסרט צולם, אבל לא הגיבו".

לפיכך, הם החליטו למחות במהלך הקרנת הסרט. כאמור, הם קנו כרטיסים נכנסו להקרנה וכאשר בסרט אומרים המחבלים על משתפי הפעולה כי הם 'הביאו בושה לעמם', "צעקנו שאולי הם הביאו בושה לעמם אבל לנו הביאו הצלה מפיגועים אחרים", אומר אינדור.

מחאה נוספת ביטאו נפגעי הטרור כאשר היו בסרט התבטאויות מבזות כלפי חיילי צה"ל "צעקנו שהם יקירינו", הוא אומר.

לדבריו, הם ניסו להגן על הצד הישראלי בסרט שנעשה במימון משלם המיסים הישראלי ושהוצג באכסניה המקבלת תקציב תרבות ותקציב עירית ירושלים. "באולם שררה אוירה אנטי ישראלית מובהקת והיה חסר על הבמה רק דגל אש"ף".