נציגי משפחות שכולות שיגרו היום (יום ב') מכתב לראש הממשלה אהוד אולמרט, בו הביעו התנגדות לשינוי ההגדרה של "מחבלים עם דם על הידיים". ההורים שלחו את המכתב בשיתוף ארגון נפגעי הטרור, "אלמגור". ועדת השרים שדנה בנושא תתכנס שוב ביום רביעי הקרוב, לאחר שבישיבה היום נשמעה סקירה מפי המתאם המיוחד לשחרור השבויים, עופר דקל.

שמואל לנדאו, שבנו רונן נרצח ב-2001 בירי מחבלים ליד גבעת זאב, אמר היום ל-ynet: "בציבור ישנה התנגדות גדולה לשחרור מחבלים. לדעתי, לא צריך לשחרר מחבלים בכלל, אבל נסתפק בכך שלא ישחררו מחבלים עם דם על הידיים, וברגותי במיוחד. הוא נשפט ונכלא וצריך לשבת בבית סוהר כל חייו. הוא לא מחבל, אלא מנהיג של מחבלים. ברגותי הוא המפקד של הרוצחים של הבן שלי.

"גם הציבור צריך לדעת שיש התנגדות לשחרור מחבלים, צריך לדעת שמי שמשוחרר חוזר לסורו. אלה מרצחים, אלה רוצחים צמאי דם שיש שיחזרו לרצוח".

משה הר מלך, שבנו שולי נרצח לפני ארבע וחצי שנים בדרך לביתו שבחומש מירי מחבלים, הוסיף: "אני צועק את הצעקה בשביל אנשים שייהרגו חס וחלילה בידי אותם מחבלים שעומדים עכשיו לשחרר. למה אני צועק את הצעקה במקום אחרים? משום שאחרים לא מרגישים את מה שאני מרגיש.

"הבן שלי נהרג לפני 4 וחצי שנים בזמן ההודנא. הוא נהרג על ידי כלי נשק שפרס ורבין נתנו בזמנו לאותם פושעים ואז אמרו שזה כדי שיטפלו בפושעים של עצמם. מה שהתברר זה שהם הפנו את הנשק הזה כלפינו והרגו אותנו".

יש פה פשוט משוואה של דם. המשמעות של השחרור הזה היא הרוגים. מדובר פה על חמאס. לא שאני חושב שיש הבדל בין פתח לבין חמאס, אבל מדובר באנשים שמצהירים בגלוי שימשיכו לפגע בנו. מה שאנחנו לא עושים, אנחנו מקבלים הפוך – יותר ויותר הרוגים ויותר ויותר קסאמים", אמר הר מלך.