שחרור המחבלים: נרות נשמה מול בית רה"מ
לקראת האישור הסופי של הפעימה השלישית שבה ישוחררו 26 אסירים פלסטינים, הפגינו אמש בני משפחות שכולות מול בית ראש הממשלה. בתו של פרופ' מנחם שטרן שנרצח ב-1989: "קיימת תחושה של חוסר צדק, אדם שרצח בדם קר צריך לקבל מאסר עולם"
Ynet
2013-12-29
בסמוך לבית ראש הממשלה בירושלים הפגינו אמש (שבת) נציגים של משפחות שכולות וארגון אלמגור נגד שחרור המחבלים הצפוי בשבוע הבא. הם הדליקו נרות נשמה ונושאים שלטים שעליהם נכתב: "רק בישראל משחררים רוצחים", וכן מחזיקים כרזות שעליהן טפסי שחרור מהכלא מגואלים בדם. ברקע מוקרנים סרטים של המשפחות השכולות.
המאהל הוקם כבר בשבוע שעבר, והמארגנים מצהירים כי בכוונתם לשהות בו כדי לנסות ולמנוע את השחרור הצפוי. אורטל תמם, שדודה, משה תמם, נחטף ונרצח בעת שירותו הצבאי, אמרה: "אנחנו כאן זה כבר היום החמישי, זה התחיל ממחאה אישית שלי. נמאס לי להרגיש זרה בארצי. אישי ציבור שאמורים לייצג אותי לא עושים זאת. באנו עד הכניסה לביתו של ראש הממשלה וקרוב מזה. נראה שלא נוכל לעשות יותר מכיוון שבקשות חוזרות ונשנות מראש הממשלה והשרים להיפגש אתנו לא יצאו לפועל. אנחנו רוצים להעביר מסר ברור, המדינה משנה את פניה. אנחנו זועקים ונמשיך להיות כאן, והעובדה שכל פעם אנשים באים לתמוך בנו מחממת את הלב".
רבקה לבנת, גיסתה של השרה לימור לבנת ואמו של בן יוסף לבנת שנרצח בקבר יוסף, אמרה: "בימים אלה מתנהל המשפט של רוצחי בני. במהלך המשפט ראיתי את אמו של אחד הרוצחים. היא עשתה לו שלום מחבק כזה, תנועה של אימא. בשבילה הוא גיבור. נער בן 19, רוצח, והיא עושה לו כזו תנועה, ואני אומרת לעצמי – ריבונו של עולם, אני לא יכולה לעשות שלום כזה לבן שלי".
מאיר אינדור, יו"ר ארגון אלמגור לנפגעי טרור, אמר: "שחרור המחבלים מסמל פשיטת רגל מוסרית. נתניהו, איפה המוסר? בראש הממשלה עומד אדם שעשה קריירה פוליטית מכתיבת ספרים נגד שחרור רוצחים, ועכשיו הוא משחרר אותם. ג'ון קרי מגיע ומכתיב לנו ערכים שהוא בעצמו לא היה מעז להנהיג בארצו. אוי לאותה בושה שבה חבורת שרים יושבת ומחליטה לתת לארגוני הטרור את הרוצחים. למה אתם שולחים את חיילינו בלילות לסכן את נפשם כדי לעצור את הרוצחים? מה למד הצעיר הפלסטיני שדקר את החייל באוטובוס בעפולה? שבבוא הזמן ישוחרר. צריך לעצור את שחרור הרוצחים".
ח"כ אורית סטרוק (הבית היהודי) אמרה: "אני מזדהה עם הביקורת על הממשלה. זה נורא כואב. מחבל שירה בבן שלי שוחרר בעסקת שליט, ואני מכירה ממש מקרוב את התחושה הזו שאתה מתפוצץ מבפנים. ההתעוררות שהייתה עכשיו תביא לכך שלא יחזרו על זה".
"התעלמות מוחלטת מהמשפחות"
מאירה שטרן גליק, שאחד המחבלים שרצחו את אביה, פרופ' מנחם שטרן, צפוי להשתחרר בתחילת השבוע במסגרת הפעימה השלישית, לא נכחה בהפגנה. היא אמרה אתמול: "השחרור גורם לי למועקה מאוד גדולה. אני חושבת שהשחרור הוא לא מוסרי. רצח הוא רצח, והאנשים האלה רוצחים. קיימת תחושה של חוסר צדק, אדם שרצח בדם קר צריך לקבל מאסר עולם". פרופ' שטרן נדקר למוות בפיגוע בעמק המצלבה בירושלים ב-22 ביוני 1989, כשהלך כבכל יום מביתו לאוניברסיטה העברית. הוא הותיר אחריו אישה, בן ועוד שתי בנות מלבד מאירה. המחבל שרצח אותו, מחמוד עטא מועמר, אמור להשתחרר בתחילת השבוע.
שטרן גליק חשה שהממשלה מתעלמת מהמשפחות: "זה הכי מפריע לנו. אין שום התייחסות רשמית מצד שום גורם – לא אליי ולא אל אחיי. לא התקשרו או שלחו מכתב. פשוט התעלמות מוחלטת מצד הרשויות. אני חושבת שהיה מספיק זמן להיערך לזה, ליצור קשר עם המשפחות ולהודיע להן אישית. זה מאמץ מינימלי".
שני רוצחיו של אביה החלו לרצות את עונשם ביולי 1992. "אני מאוד תמכתי בעסקת שליט, שם לא הייתה ברירה אחרת כי זה היה לשחרר אסירים או לוותר על החייל החטוף. אני לא אשכח את האושר שלי ביום שבו הוא חזר הביתה", הוסיפה שטרן גליק. "והפעם, זה לא מוסרי, כי הייתה אפשרות אחרת. הממשלה הנוכחית משיקולים פוליטיים בחרה באפשרות הזאת, וזה לא מוצדק. אני מצפה שהשחרור הזה לא יהיה לשווא".
אביה נרצח לפני 24 שנים, ומאז גם אמהּ, חווה ברנר-שטרן, הלכה לעולמה: "דיברתי עם אחותי הצעירה, גם היא כואבת על האופן שבו הדברים נעשו. הרצח מאוד הכאיב ועדיין כואב לנו. אבא לא זכה להכיר את כל הנכדים שלו. פרט לאובדן האישי היה גם הפסד ציבורי, אבא היה אחד המומחים הגדולים בעולם להיסטוריה של עם ישראל בתקופת בית שני. אנחנו מאמינים שנצטרך להגיע להסכם שלום עם הפלסטינים ולכן לא אעתור לבג"ץ, אבל אנחנו חושבים שהמחיר לא היה מחויב המציאות".
עוד אמרה שטרן גליק: "אני חושבת שכמו שלילד מאומץ יש זכות לפתוח את תיק האימוץ שלו, גם כאן צריך לדרוש מהרוצחים האלה להביע חרטה על המעשה לפני שעושים לו את הג'סטה הזאת ומשחררים אותו. אני לא בטוחה שהייתי רוצה לראות סרטון או לקרוא מכתב כזה, אבל חשוב שתהיה האפשרות".
הפעימה השלישית של שחרור האסירים הייתה מתוכננת לראשון, אך דוברת מחלקת המדינה האמריקנית, ג'ן סאקי, הודיעה בסוף השבוע שעבר כי ישראל יידעה את ארה"ב שהשחרור יידחה ביום בגלל "עניינים טכניים". גורם מדיני ישראלי בכיר אמר כי עם שחרור האסירים תפרסם המדינה מכרזי בנייה חדשים בהתנחלויות.
בקרב 26 המחבלים שצפויים להשתחרר יש פלסטינים שנמצאים בכלא כ-20 שנה, אחרי שהורשעו ברציחת אזרחים ישראלים בשנות ה-90. קבוצה זו לא תכלול 20-15 ערבים אזרחי ישראל או מזרח ירושלים, שאותם דורשת הרשות הפלסטינית לשחרר בפעימה הרביעית, שצפויה להתבצע בחודש מארס 2014.
26 האסירים שמשתחררים. הרשימה המלאה
הממשלה קיבלה את ההחלטה על שחרור האסירים בישיבה שהתקיימה בחודש יולי השנה, במסגרת חידוש המשא ומתן עם הרשות הפלסטינית. לפי ההחלטה ישוחררו 104 אסירים ביטחוניים בארבע פעימות, שתיים מהן כבר בוצעו והשלישית צפוייה להתבצע כאמור ביום שני הקרוב.
לקראת הפעימה השלישית של שחרור האסירים התקיימה ביום חמישי הפגנה מול בסיס הקריה בתל אביב המפגינים, בהם גם בני משפחות שכולות, צעקו "דם יהודי אינו הפקר", ואחזו שלטים עם הכיתוב: "תתביישו – רק בישראל משחררים רוצחים".
אורן תמם, אחיו של החייל משה תמם שנרצח ב-1984 בצומת בית ליד, אמר כי "מדובר בהחלטה ארורה של ממשלת ישראל. בחודשים האחרונים רואים שבמקום שיהיה שקט, הטרור גובר. אין ביטחון ברחובות. במקום שראש הממשלה יתעשת ויעמוד על המשמר ויקפיא הכל, הוא הולך ומשחרר מחבלים".
אינדור אמר במהלך ההפגנה: "פנינו היום לראש הממשלה בבקשה שייפגש עם המשפחות השכולות. אנחנו מתכוונים לעתור לבג"ץ וננסה לעשות הכול כדי לעצור את החרפה".