יתנגד. השר ישראל כץ (צילום: יואב דודקביץ)

הממשלה תכריע הבוקר (ראשון) אם ישראל אכן תשחרר 104 אסירים ביטחוניים ותיקים מבתי הכלא בישראל, ייתכן שחלקם ערבים-ישראלים, במסגרת התנעת המשא ומתן המדיני בין ישראל לרשות הפלסטינית. הישיבה החלה באיחור של כשעה וחצי, ולא ברור אם הגורם לעיכוב היה טכני או אם מדובר במחלוקת סביב ההצבעה.

הממשלה תכריע אם צוות שרים מצומצם יוסמך לקבוע את זהות האסירים שישוחררו, כאשר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ערך אמש סבב שיחות טלפוניות בין שרי הליכוד, בניסיון לשכנע אותם לא להתנגד למהלך. נכון לשעות הבוקר, נראה כי ההחלטה תאושר לבסוף, גם אם ברוב דחוק.

השרים היחידים בליכוד שתמיכתם הייתה מובטחת אמש לראש הממשלה הם שר הביטחון, משה יעלון, והשר לעניינים אסטרטגיים ולמודיעין, יובל שטייניץ. יתר שרי הליכוד – שר הפנים, גדעון סער, שר האנרגיה, סילבן שלום, ושרת התרבות, לימור לבנת, טרם החליטו כיצד יצביעו. שר התחבורה, ישראל כץ, ושר התקשורת, גלעד ארדן, הודיעו כי יצביעו נגד שחרור האסירים. "אני רואה בכך פגיעה במשפחות השכולות ועידוד לטרור", אמר השר כץ.

יצליח בסופו של דבר להעביר את ההצעה? נתניהו (צילום: עומר מירון)

מפלגת ישראל ביתנו החליטה להעניק חופש הצבעה לשריה. השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', צפוי לתמוך, ולו רק בשל העובדה שהוא נכלל בפורום השרים המצומצם שאמור לגבש את הרשימה הספציפית של האסירים שישוחררו. שר התיירות, עוזי לנדאו, שנחשב לסמן הימני בסיעה, צפוי להתנגד. לא ברור כיצד יצביעו שר החקלאות, יאיר שמיר, ושרת הקליטה, סופה לנדבר. חמשת השרים של יש עתיד צפויים לתמוך בהצעה, כמו גם שני השרים של התנועה – שרת המשפטים, ציפי לבני, והשר להגנת הסביבה, עמיר פרץ. שלושת השרים של הבית היהודי יתנגדו.

כאשר מחברים את מספר השרים שעתידים לתמוך ביוזמה שיציג ראש הממשלה, מתבררים מימדיה של הבעיה בפניה הוא ניצב: מובטחת לו תמיכתם של עשרה שרים בלבד, והוא זקוק לשני תומכים נוספים מקרב שרי הליכוד המתלבטים כדי להעביר את ההחלטה, שבלעדיה לא יחודש המשא ומתן המדיני. אחד השרים אמר אמש לוואלה! חדשות כי השרים מתוסכלים מכך שלא משתפים אותם במידע. הוא הסביר כי הם לא יודעים בוודאות כמה אסירים עתידים להשתחרר, וכי לא ברור מתי יחל שחרור האסירים, שאמור להתבצע באופן הדרגתי לאורך מספר חודשים – בהתאם להתקדמות השיחות בין הצדדים.

בניסיון לגייס את דעת הקהל לטובת המהלך, פרסם אמש ראש הממשלה נתניהו מכתב פתוח לאזרחי ישראל, בו הסביר את ההחלטה לשחרר את האסירים. "זוהי החלטה קשה מאין כמוה. היא מכאיבה למשפחות השכולות, היא מכאיבה לעם ישראל כולו והיא מכאיבה לי מאוד", כתב נתניהו. "היא מתנגשת עם ערך חשוב מאין כמוהו, ערך הצדק. זהו אי צדק ברור שבני עוולה, גם אם רובם המוחלט ישבו בכלא למעלה מ-20 שנה כמו במקרה זה, ישתחררו לפני שסיימו לרצות את מלוא תקופת מאסרם". הוא סיכם את טיעונו בדברים: "התשובה הטובה ביותר שאנו נותנים לאותם רוצחים שפלים שביקשו להכריע אותנו בדרך הטרור היא שבעשרות השנים שבהן ישבו בכלא – בנינו מדינה לתפארת והפכנו אותה לאחת המדינות המשגשגות, המתקדמות והאיתנות בעולם".

הפגנה מחוץ לישיבת הממשלה נגד שחרור אסירים, היום (צילום: נועם מושקוביץ)

כאמור, בנוסף להצבעה על השחרור עצמו, צפויה הממשלה להצביע על הקמתו של צוות שרים מצומצם שיגבש את הרשימה הסופית של האסירים שישוחררו. עד אתמול בלילה אמור היה הצוות לכלול שלושה שרים בלבד – שר הביטחון יעלון, שרת המשפטים לבני והשר לביטחון פנים אהרונוביץ' – שלושה שרים שתפקידים מחייבים אותם להיות שותפים לדיונים בנושא. אמש הוחלט לצרף לצוות גם את שר המדע והטכנולוגיה, יעקב פרי, שכיהן כראש השב"כ בשנים 1994-1988 ומכיר היטב את רוב האסירים שעתידים להשתחרר.

השר פרי (צילום: אלעד גוטמן ,יש עתיד)

כמו כן, צפויה הממשלה להצביע הבוקר גם על טיוטת חוק יסוד משאל עם. הצעת החוק שיגיש נתניהו לממשלה קובעת כי החוק הקיים בנושא משאל עם, לפיו כל העברה של שטח מריבונותה של ישראל לריבונותה של מדינה אחרת, יחייב עריכת משאל עם. ההחלטה תשפיע באופן ישיר על מזרח ירושלים ורמת הגולן, שאמנם נכבשו ב-1967 אך סופחו לישראל בהמשך. היא תשפיע באופן עקיף גם על שטחי הגדה המערבית, שכן כל הסכם עתידי עם הרשות הפלסטינית צפוי לכלול חילופי שטחים שבמסגרתם יסופחו לישראל גושי ההתנחלויות הגדולים, ויועברו לפלסטינים בתמורה לשטחים שנמצאים כיום תחת ריבונות ישראלית, דבר שיחייב עריכת משאל עם.