במפלגת הבית היהודי כבר נערכים לקראת המו"מ המתגבש בימים אלה עם הפלסטינים ומבהירים כי יתנגדו לשחרור מחבלים כמחווה לרשות הפלסטינית, ללא הבדל בין אסירים עם או בלי דם על הידיים.

נפתלי בנט. כוונת כל מחבל להרוג (ראובן קסטרו)

בטקס שנערך על ידי ארגון נפגעי פעולות טרור "אלמגור" אמר סגן שר הדתות, אלי בן דהן, כי אסור למדינת ישראל לשחרר מחבלים. "חיילי צה"ל מסכנים את נפשם כדי לא לפגוע בזקן או בילד חף מפשע בעוד שמנגד המחבלים פראי האדם מוכנים לפגוע בילדים, נשים וזקנים ללא רחם", אמר.

הוא הזכיר את הפעוטה אדל ביטון, שנפצעה אנושות מיידוי אבנים על הרכב בו נסעה יחד עם אימה ושלושת אחיותיה, וקרא לראש הממשלה בנימין נתניהו "לעמוד בגאון ולא לשחרר מחבלים, בין אם מחבלים עם דם על היד או ללא דם על הידיים".

"גם אלה שהם כביכול בלי דם על הידיים, כוונתם הייתה להרוג", אמר . "אנשי הבית היהודי יתנגדו באופן חדמשמעי למחוות. נגמרה התקופה של מתן ומתן. יש משא ומתן".

אבל לא רק הכרזה זו של הבית היהודי, כשותפה בכירה בקואליציה, יכולה להוות מכשול במשא ומתן. ראש הממשלה בנימין נתניהו דחה פעם נוספת בפגישותיו עם שר החוץ ג'ון קרי את תוכנית וושינגטון להצבת כוח בינלאומי בחסות אמריקאית בשטחי המדינה הפלסטינית העתידית. החשש הישראלי העיקרי הוא שכוח בינלאומי שיוצב על נהר הירדן לא יהיה מסוגל לעצור הברחות של נשק מירדן לשטחי המדינה הפלסטינית.

נתניהו מתעקש על כך שבמהלך תקופת מעבר ארוכה של לפחות 40 שנה צה"ל יישאר לאורך נהר הירדן. "אי אפשר לתת לכוח בינלאומי לפקח על הגבול", אמר בכיר ישראלי המעורה בשיחות. "הדרישה אולי פוגעת בפלסטינים אך זה לטובתם. נשק של חמאס, שיוברח לשטחי יהודה ושומרון, יכוון גם לעבר ההנהגה הנוכחית של הפלסטינים".

הדרישה להציב כוח ישראלי על נהר הירדן לזמן מוגבל נובעת מההבנה שעם החתימה על הסדר קבע יידרשו הפלסטינים להוכיח את אחריותם למלא את חובתם הביטחונית. אלא שלפי עמדת נתניהו, נוכחות זו, לאורך זמן כה ארוך, שתכלול גם שימוש בבסיסי צבא וכבישים שיישארו בשליטה ישראלית בין הנהר לגב ההר, אינה מקובלת על הפלסטינים, הטוענים כי נוכחות ישראלית כזו בשטחי מדינתם תפגע בריבונותם.

הפלסטינים מציעים תקופה של מספר שנים בלבד. גם האמריקאים דוחים את עמדתה של ישראל. לטענתם, מדובר ב"עמדת מיקוח" של נתניהו שנועדה לסכל כל אפשרות להגעה להסדר קבע. עם זאת, ישראל וארה"ב דנות על המעטפת הביטחונית שיספק הממשל האמריקאי לישראל ביום שאחרי הקמת המדינה הפלסטינית.

סידורי הביטחון לצד הכרה של הפלסטינים במדינה יהודית הם שתי הסוגיות המרכזיות בעיני נתניהו שיש לדון בהן במהלך המו"מ לקראת הסדר.