"אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאם ועדת וינוגרד תקבע ממצאים נגד המועמד הנוכחי, הממשלה תביא את זה בחשבון" – כך אמרה היום נשיאת בית המשפט העליון, דורית בייניש, במהלך דיון שהתקיים בבג"ץ הבוקר בעתירות של התנועה לאיכות השלטון וארגון נפגעי הטרור, אלמגו"ר, נגד החלטת ראש הממשלה ושר הביטחון להביא לאישור הממשלה את מינויו של גבי אשכנזי לתפקיד הרמטכ"ל. פסק הדין בעתירות צפוי להינתן עד מחר. בנוסף דן היום בג"ץ בעתירתה של ח"כ זהבה גלאון לפתוח את דיוני ועדת וינוגרד לציבור.

השופטת בייניש התייחסה גם לתשובת המדינה שהוגשה ביום שישי האחרון, לפיה המצב הנוכחי מחייב מינוי מיידי של רמטכ"ל חדש. "הממשלה יכולה היתה להחליט שמצב הביטחון מצריך רמטכ"ל לאלתר. האחריות על הביטחון הוא עליה והיא לא רוצה להמתין", היא אמרה.

ישראל קלאוזנר שאיבד את בנו, אוהד, במהלך הקרב בבינת-ג'בל, הצטרף לעתירה של ארגון אלמגו"ר והגיע לדיון בבג"ץ. "גבי אשכנזי היה סגן הרמטכ"ל וכיהן כאלוף פיקוד צפון בזמן החטיפה הקודמת של שלושת החיילים", ציין קלאוזנר. "אמנם ועדת החקירה ניקתה אותו לחלוטין, אולם נשאלת השאלה האם הופקו הלקחים".

קלאוזנר הדגיש כי הוא לא מבין את החיפזון למנות רמטכ"ל חדש, כ'מחטף'. "שימתינו למסקנות הביניים של ועדת וינוגרד. ההורים צריכים להיות בטוחים שהם שולחים את ילדיהם לצבא תחת פיקודו של רמטכ"ל שאין לו חלק בכישלון המלחמה", הוא אמר.

"אולמרט ופרץ מצפצפים על ההורים השכולים"

לדבריו, יכול להיות שאשכנזי הוא האיש הטוב לתפקיד, אבל ראש הממשלה ושר הביטחון לא ראויים למנות רמטכ"ל חדש. "לאורך כל הדרך הם מצפצפים על כולם ועל ההורים השכולים", אמר.

עם תום הדיונים בעתירות נגד מינוי הרמטכ"ל, החל בג"ץ לדון גם בעתירתה של ח"כ זהבה גלאון (מרצ), הדורשת לפתוח לציבור את דיוני ועדת וינוגרד ולחשוף את הפרוטוקולים. לפני כשבוע וחצי הוציא בג"ץ צו על תנאי בו הורה לפרקליטות לנמק מדוע לא מאפשרים את פומביות הדיון בחלקים שאינם חסויים. הצו הו א בעקבות טענת הפרקליטות על כך שפתיחת הדיונים לציבור עלולה לפגוע בביטחון המדינה.

בדיון הבוקר מתחה השופטת איילה פרוקצ'יה ביקורת על הפרקליטות, ואמרה כי "הכלל הוא פומביות הדיון והחריג הוא חיסיון, זאת הנורמה הראויה". פסק הדין בעתירתה של ח"כ גלאון צפוי להינתן בהקדם.

"המדינה מנסה להלך אימים על בית המשפט, שפתיחת הדיונים תהווה פגיעה בביטחון המדינה", אמרה גלאון. "לא ייתכן שיהיה פער כזה גדול בין הרטוריקה של זכות הציבור לדעת לבין הפרקטיקה שבה יש איפול מלא על כל הדיונים. כולי תקווה שאי הנוחות שגילה בג"ץ באשר לפומביות הדיון תיקבע את הנורמה".