יום לפני חזרתו הצפויה של גלעד שליט בעסקה במסגרתה ישוחררו 1,027 אסירים, החל הבוקר (ב') הדיון בבית המשפט העליון בעתירות לביטול או דחיית העסקה, שהגישו משפחות שכולות וארגון נפגעי הטרור אלמגור.

בפתח הדיון התפרצו משפחות שכולות רבות ומתחו ביקורת על הגעתו של נועם שליט לבית המשפט. קרובי משפחה רבים של נפגעי טרור ביקשו להביע דעתם לגבי שחרורם של מרצחי בני משפחותיהם במהלך הדיון בבית המשפט, דורית ביניש אמרה: "זה כואב לכולם, אבל אי אפשר לתת לכולם לדבר".

גלעד שר, עורך דינם של נועם ואביבה שליט, ביקש בשמם שלא לדחות או לעכב את העסקה, מכיוון זה עלול לפגוע בשחרורו של גלעד. לדבריו, ממשלת ישראל עיינה לעומק בפרטי העסקה ולא מדובר בהסכם חפוז.

שר אמר: "זה פרי עמל שנרקם במשך חמש שנים. לא נפל בהחלטת הממשלה פגם. בשם משפחת שליט אנחנו מבקשים לבצע את העסקה ולאפשר לגלעד לחיות את חייו כאדם חופשי החל ממחר". אסנת מנדל, נציגת המדינה בעתירה, אמרה כי זעקתן של המשפחות מובנת, וקשה מאוד שלא להבין את הקריאה והזעקה שלהן.

"עם זאת", ציינה מנדל, "הממשלה היא זו שעליה מוטלת האחריות וההחלטה הקשה". מנדל השיבה כי היו שינויים בעסקה, אך לא הוסיפה: "אצטרך לפנות לגורמים המוסמכים בעניין כדי לפרט". השופטים שאלו: "ראש השב"כ לשעבר והרמטכ"ל התנגדו לעסקה, מה השתנה?"

המדינה הגישה תשובתה לעתירות בה הדגישה: "החלטת הממשלה חוקית ולא נפל בה כל פגם, מדובר בנושא מדיני מובהק. הדרג המדיני שיווה לנגד עיניו גם את כאבן של המשפחות שאין לו מזור ובסופו של יום נתקבלה ההכרעה הקשה לאישור העסקה. בהחלטה מדינית זו אין עילה משפטית להתערב ועל כן דין העתירות להידחות".

שבואל סחיווסחורדר, אח ובן שכול, בבית המשפט העליון (צילום: פלאש 90)

ביניש: דילמה קשה

"החלטת הממשלה על שחרור אסירים ועצורים בטחוניים כדי להבטיח את שובו של גלעד שליט בריא ושלם – קשה היא", נכתב בתשובת המדינה בעניין העתירה. עם זאת, הדגישה הפרקליטות כי "קברניטי המדינה והגורמים המקצועיים המופקדים על השמירה על בטחונה קבעו כי זוהי ההחלטה הנכונה".

הפרקליטות התייחסה לטענותיהן של משפחות נפגעי הטרור והוסיפה כי "האינטרס הציבורי הוא שמכריע את הכף", אולם "הכף נוטה לצד האינטרס לפדיון השבויים. המדינה אינה מקלה ראש חלילה באינטרסים הפרטיים של התובעים. מכל מקום, מול האינטרס הפרטי האמור ניצב גם האינטרס של רס"ל גלעד שליט ובני משפחתו שגלעד אכן ישוב ארצה".

הפרקליטות הדגישה כי "משנחתמה העסקה הרי היא בבחינת מקשה אחת ולפיכך, יש לקחת בחשבון שעיכוב כלשהו של אחד ממרכיביה שקול לעיכוב העסקה כולה. החלטת הממשלה התקבלה לאחר בחינת מכלול השיקולים שלעניין, ועריכת איזון הולם ביניהם".

מנגד טען יו"ר ארגון אלמגור מאיר אינדור, אחד העותרים, כי "משתמשים כאן בטיעון מדיני, עד מתי נשתמש בזה? לא ניתן לשחרר את גדולי המרצחים, זו סוגיה ערכית. עם שלא זוכר את עברו הוא גם לא יראה את עתידו". אינדור קרא לבית המשפט להציב דגל שחור. "מה שצעקו סביי וסבותיי בדרך לקרמטוריום הוא שנקמה היא דין, דין הוא צדק וצדק הוא מוסר. אנחנו נלחמים למען הקורבנות העבר".

נועם שליט בדיון בבג"ץ (צילום: פלאש 90)

"הפכנו לאנשים שבורים, רסיסי אדם"

מאיר סחיווסחורדר, שאיבד את הוריו ושלושה מאחיו בפיגוע במסעדת סבארו בירושלים, התייחס לצירופו של נועם שליט כמשיב לעתירה ואמר כי "דווקא זה שנותנים לשליט להיות כאן, אומר שאנו באים להגן על הפרט ולא הכלל. מבקשים מבית המשפט להתמקד באינטרס הכלל למרות שבעבר בית המשפט לא התערב בעסקאות שכאלה, לקחי העבר מלמדים ששחרור אסירים מוביל לשפיכות דמים".

סחיווסחורדר ביקר את אי שחרורו של רוצח השר רחבעם זאבי שנרצח מידי מחבלים, ואמר: "איפה אמות המידה? זה חוסר שוויון מהותי. היה צריך לקבוע קריטריונים ברורים איזה מחבלים ישראל מוכנה לשחרר". עוד הוסיף כי המדינה לא שיתפה את המשפחות השכולות במהלך העסקה, בעוד בני משפחת שליט השתתפו בכל התהליך המערכתי.

על שחרורה הצפוי של אחלם תמימי, שהסיעה את המחבל המתאבד אמר: "אני לא אוכל להתמודד כשאראה את הרוצחת של הוריי מסתובבת חופשי ברחבי העולם, יפרסו לה שטיחים אדומים והיא תקבל כבוד של מלכים כי היא גיבורה".

יוסי מנדלוביץ, אב שכול שישב גם הוא באולם אמר: "שחרור האסירים הוא משוא לפגיעה בכולנו.
אתם, ביהמ"ש, האחרונים שיכולים לעצור את הטירוף הזה". חובב נוריאל, שאביו נרצח בשנת 2005 אמר: "איזה מסר אנחנו נותנים לחברה הפלסטינית? שהטרור והאלימות משתלמים. אני לא רוצה שאנשים נוספים יעברו את מה שאנחנו עברנו. הפכנו לאנשים שבורים, רסיסי אדם. אנשים שקופים שלא רואים אותם".

צעדת המשפחות השכולות לבית המשפט העליון (צילום: פלאש 90)

"כוח ההרתעה פוחת. עושים צחוק ממדינת ישראל"

עו"ד פז מטעם עמותת אלמגור ביקש צו ביניים לעיכוב העסקה כדי שיהיה מספיק זמן למשפחות ללמוד את שמות האסירים שצפויים להשתחרר. "העסקה יוצרת מציאות שבה המחבלים שנכנסים לכלא יודעים שזה פארסה ושהם יצאו משם. כוח ההרתעה פוחת והם עושים צחוק ממדינת ישראל".

"אנחנו מתייסרים על כך שאנו עומדים כאן ועשויים לעכב את שחרור גלעד", הוסיף פז. "אבל אנחנו כאן מהצד השכלתני ושחרורו יעלה בעוד הרוגים. השיקול צריך להיות מושכל ולא רגשי. כולנו מייחלים לשחרור הזה, שלא יהיו אי הבנות. אבל המדינה צריכה להבין שהיא במצב חמור מבחינת הפקת לקחים".

ביניש העירה במהלך הדיון לארגון אלמגור כי "כל הפרובלמטיקה המוסרית והמשפטית פרוסה בפני כולנו. גם במטען, כאב והיסטוריה. אין לנו צורך להסביר את ההיסטוריה הכואבת של ישראל. זאת דילמה קשה".

הורים שכולים: "זו תקוותנו האחרונה"

עו"ד זאב דסברג, אחד העותרים, שאיבד את אחותו ואת גיסו אמר בדיון: "10 שנים שאני מקפיד להגיש עתירות לפני עסקות חילופי שבויים ואני מנסה להפריד בין הרגש לשכל. כבר כמה לילות שאני לא ישן כי בעסקה הזו הולכים לשחרר את רוצחיה של אחותי. אבל גם בסיטואציה כזו צריך להשאיר את הרגש בחוץ".

לפני הדיון צעדו עשרות בני משפחות שכולות ונפגעי פעולות טרור מהר הרצל לכיוון בית המשפט העליון עם דגלים לבנים במחאה על העסקה. יוסי צור, אביו של אסף שנהרג בפיגוע בחיפה בשנת 2003 אמר כי "אנחנו עומדים פה כעניים בפתח אף אחד לא מוכן לדבר איתנו, תקוותנו האחרונה היא בג"ץ".

צור הוסיף כי הוא מאמין "שלאור החריגות של העסקה הזו ולאור הבעיות הערכיות והמוסריות, ולאור הפגיעה בשלטון החוק אין לבג"ץ שום דרך אחרת אלא לבטל את העסקה או לפחות למתוח עליה ביקורת קשה".

זאב ראפ שאיבד את בתו בפיגוע בשנות התשעים אמר לנועם שליט לפני הדיון: "יש לי הבטחה בכתובים ובעל פה, התחייבות של שלושה ראשי ממשלה, שלא ישוחררו רוצחי בתי. אני שוקל ברצינות להחזיר את תעודות הזהות ופנקס המילואים של כל המשפחה".