'אלמגור': 'ימי החג קשים לנפגעי הטרור'

'אלמגור': 'ימי החג קשים לנפגעי הטרור'

כשעם ישראל נוטל חופשה וחוגג את תקופת החגים בקרב בני משפחה ובטיולים ברחבי הארץ, ב'אלמגור', ארגון נפגעי הטרור, מגבירים פעילות.

ערוץ 7

2004-10-04

'לנפגעי הטרור ימי החגים הם ימים קשים', מסבירים בארגון לכתבת INN רותי אברהם. 'דוקא כשכולם שמחים עם בני משפחותיהם, נזכרים נפגעי הטרור בחיים שהיו נחלתם בעבר ושנקטעו בפתאומיות. השכולים, ביקיריהם שנרצחו ושלא הגיעו לשולחן החג, ופצועים קשה, בימים שהיו יוצאים עם בני ביתם לטיולים ועתה ספונים בביתם בגלל מוגבלותם.

הארגון החל את פעילות החגים במשלוח שי לראש השנה. 1400 משלוחים שהכילו ברכת שנה טובה, יין, דבש, תפוחים ומיני מתיקה הובאו על ידי מתנדבים אל משפחות נפגעי הטרור בבתיהם. "יש כאלה שלא יוצאים מהבית ואצלם הביקור חיוני", אומרים באלמגור לכתבתנו.

ביום ראשון ארגן 'אלמגור' טיול עבור נפגעי הטרור.קבוצת המשפחות השכולות יצאה לבית ג'וברין, ישראל הקטנה ולמערת הנטיפים. הקבוצה הוזמנה לארוחת צהרים בבסיס הצבאי בלטרון.

הקבוצה השניה, קבוצת הפצועים סיירה בזכרון יעקב וסביבתה.

הקבוצה השלישית "קבוצת הצעירים", ככינוייה בארגון, היא קבוצת צעירים בגילאים 18 עד 30 שנפגעו מטרור או שבני משפחתם נפגעו בטרור. עטרה, בת השירות המלווה את הקבוצה, אומרת לכתבתנו כי מדובר בקבוצה מגובשת המונה כ 17 צעירים מכל רחבי הארץ, בנים ובנות דתיים וחילוניים. לדבריה חברי הקבוצה טיילו בזכרון יעקב, בפארק רמת הנדיב, בית אהרונסון ובית דניאל. את הסיור בזכרון יעקב ליווה תיאטרון זמרין שערך מופעי תיאטרון הממחישים את ההסטוריה של המקום. לאחר ארוחת צהרים תרומת ימין אורד, טיילה הקבוצה במסגרת טיול של החברה להגנת הטבע בנחל תנינים.

קבוצת 'הצעירים' היא קבוצה שלא זכתה לתשומת לב ראויה מצד הרשויות ואולי "מפני החסינות שהם מפגינים כלפי חוץ, האופיינית לגילאים אלה", אומרים ב'אלמגור' ומציינים כי התברר להם שיש צורך להתייחס לצעירים אלו בעיקר כדי לגבשם לקבוצה תומכת.

אחת מבנות הקבוצה אמרה: "כשיוצאים אחים שכולים ביחד, הרי למרות שהאח שלנו איננו, השהייה יחד וההוי שמתפתח בטבעיות, נותנת לנו לגיטימציה משותפת גם לפתח הומור (לעיתים הומור שחור). במפגשים עולות בעיות משותפות: ההורים, היחס שלהם,ה עצבנות והעצב, השקיעה, 'וכשאנו רואים שהתגובות של ההורים דומות, יש לנו אפשרות להסכים בינינו איך להתמודד עם ההורים ומולם".

עטרה אומרת עוד לכתבתנו כי שירותה במחיצת נפגעי הטרור דורש רמה גבוהה יותר של רגישות לזולת. דוגמא לדבריה מביאה עטרה בתארה את הדרך בה פתרה את בעיית השבתו של אחד הצעירים לביתו בתום הטיול. בסיום הטיול לזכרון יעקב, שהאוירה בו התאפיינה לדבריה ב "צחוקים וכייפים", התברר כי האוטובוס נוסע ב"כביש החוף", במקום ב"כביש הישן" כפי שתוכנן על מנת להחזיר את אחד הצעירים לביתו. הצעיר לדבריה נפגע בזמנו בפיגוע באוטובוס ו'מאז אינו נוסע באוטובוסים'. במצב רגיל אומרת עטרה היינו מציעים לו לנסוע באוטובוס לביתו, אך 'במקרה זה הזמנו מונית שתחזיר אותו הביתה'.