חבר אלמגור לחלוץ: מוסר נוצרי מנחה אותך

חבר אלמגור לחלוץ: מוסר נוצרי מנחה אותך

"מי ימנה את מספר הישראלים החפים מפשע שנטבחו רק על מנת לשמור על חייהם של 'חפים מפשע' מאוייבי עמנו ששימשו כחומת מגן לרוצחים המנוולים שחסו בצילם", כותב ד"ר בכרך מ"אלמגור" לסגן הרמטכ"ל האלוף דן חלוץ.

ערוץ 7

2004-12-03

בתצהיר שהגיש לבג"ץ סגן הרמטכ"ל, האלוף דן חלוץ, אמר כי לו ידע צה"ל שחיסולו של בכיר מחבלי החמאס בעזה סלאח שחאדה, בחודש יולי 02, יגרום למותם של "פלשתינים חפים מפשע", המבצע לא היה מאושר. חלוץ התבקש ע"י בג"ץ למסור את עמדתו הערכית לאחר שצוטט בתקשורת באומרו לחייליו לאחר המבצע : "תישנו טוב בלילה, גם אני ישן טוב בלילה. הביצוע שלכם היה מושלם".

כתבת INN רותי אברהם מוסרת כי ד"ר אריה בכרך מארגון "אלמגור", ארגון מותקפי הטרור, שיגר לחלוץ מכתב תגובה, שבו כתב: "בהנחה שדבריך לא הוצאו מהקשרם הרי שבתצהיר התשובה שלך לבג"ץ אמרת בין השאר: אילו היה הציבור יודע כמה משימות בוטלו בגלל ידיעות על מציאות חפים מפשע… מי ימנה את מספר הישראלים החפים מפשע שנטבחו רק על מנת לשמור על חייהם של 'חפים מפשע' מאוייבי עמנו ששימשו כחומת מגן לרוצחים המנוולים שחסו בצילם.

צר לנו ש'המוסר' הנוצרי של 'תן את הלחי השניה' הוא המוסר המנחה אותך תחת המוסר היהודי הגורס: 'הבא להורגך השכם להורגו'".

בכרך הוסיף: "ניסיתי יחד עם חברי למנוע את הקריסה המוסרית שהונחתה עליך ע"י קבוצות ישראלים כמו 'יש גבול', 'די לכיבוש', נתן זך ועוד, שחיי האויב חשובים בעיניהם מחיי בני עמנו. צר לי שנכשלנו במאמצנו, בדיוק בימים אלו ערב חג הגבורה היהודית על מוסר המתייונים". בברכה – ד"ר אריה בכרך בשם המשפחות".

מאיר אינדור, פצוע טרור ומבכירי ארגון "אלמגור", שיגר לנתן זך הצעה "לסגנן" את דבריו מחדש, על משקל הצעת זך "לסגנן" את דברי חלוץ. בהצעה "הסגנונית החדשה", כותב אינדור "בשם" זך: "אני דואג לחיי ערבים חפים מפשע יותר מחיי יהודים חפים מפשע. לא שאני בעד שיירצחו יהודים, חלילה. אלא שאם צריך לבחור בין השניים בין רצח ודאי של הרבה יהודים לבין ספק פגיעה במעט ערבים, אני בוחר באפשרות הראשונה".

אינדור כ"זך" ממשיך: "עלינו לשמש דוגמא מוסרית לעולם שאוהב אותנו נשחטים זה דורות ואל לנו לשנות זאת פתאום. כמשורר וסופר מוערך בעולם, חבל לפגוע בתדמית זו שהופכת אותנו אורחים רצויים בטרקליני הספרות והשירה בעולם התרבות. רק כך נוכל להקריא את שירתנו לפני הגויים, נוגה בכיינית ומתרפסת, הרי מאז מה שקורה פה הפסקנו לקבל פרסים… מאחר ואני אוהב את האדם באשר הוא אדם, אין אצלי משמעות לאחים קרובים כי כולם אחי. או בעצם אין לי אחים. אין לי קרובים. אני חי בעולם מוסרי משלי. אני הסופר הבודד המתייסר על גורלו של האחר. כי תמיד אנחנו כאילו דואגים לאחרים ובזים לקרובים".